var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=43551;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","74"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","64"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("43551","0","כיון דפסקה - פסקה","06/03/16 11:06","כו אדר א","תשע"ו","11:06","דוד כוכב","האם ניתן להקנות לזמן קצוב?

על כך כאן.","125","","2982","True","True","False","","951","95.86.117.154","0","0","גיטין|פד ע"א",""),new Message("43552","43551","תמוה שכל ההשוואות שהביא הם מדיני ממונות,","06/03/16 12:30","כו אדר א","תשע"ו","12:30","אשבח","שכ"מ וזכיה ומתנה.

אינני מצליח להבין מה ואיך המקורות (המרובים) במאמר קשורים לדיני גיטין ובמיוחד לעניין "כיון דפסקה - פסקה" , או במילים אחרות: איך המקורות העוסקים בדיני קרקעות, ירושות וכו' יכולים ללמד (כהבנתי את דבריו במאמר) " שרבא הסיק בפשטות שהיות שהקנין התבצע, נחוץ קנין אחר כדי להחזיר את המצב לקדמותו. וזאת משום שלא ניתן לעשות קנין לזמן קצוב" - ואפילו שמוזכר שיור במקורות שהביא - עדיין שיור זה הוא ממון/קרקע ולא שיור בגט!!!

אודה לו על הארת עיניי.

להלן הרחבתי את המקורות שבמאמר מופיעים כך: "(כתובות צה ע"ב; סוטה כא ע"ב; בבא בתרא קכט ע"ב; קלג ע"א וע"ב; קלז ע"א)" ~כדי להראות שאין מדובר שם בדיני גיטין, ובכל מקום ציינתי מה הנידון שם:

בכתובות דף צה: מדובר בשכיב מרע שדיניו אחרים: "אמר אביי: נכסי ליך ואחריך לפלוני, ועמדה וניסת - בעל לוקח הוי, ואין לאחריך במקום בעל כלום. ".
בסוטה דף כא: מדובר בשכיב מרע שדיניו אחרים: "נכסי לך ואחריך לפלוני, וירד הראשון ומכר ואכל - השני מוציא מיד הלקוחות, דברי רבי; רשב"ג אומר: אין לשני אלא מה ששייר ראשון".
בבא בתרא דף קכט: מדובר בזכיה ומתנה: "אמר רב אשי, תא שמע: נכסי לך, ואחריך יירש פלוני, ואחרי אחריך יירש פלוני ..."
בבא בתרא דף קלג. מדובר בירושה/זכיה/מתנה: " נכסי לך ואחריך לפלוני, אם היה ראשון ראוי ליורשו - אין לשני במקום ראשון כלום, שאין לשון מתנה אלא.."
בבא בתרא דף קלז. מדובר בירושה/זכיה/מתנה "דתניא: נכסי לך ואחריך לפלוני, וירד ראשון ומכר ואכל - השני מוציא מיד הלקוחות, דברי רבי ירושה, וירושה אין לה הפסק..." .","507","","2982","True","True","False","","176","79.183.10.17","0","43551","גיטין|פד ע"א",""),new Message("43555","43552","עוד קשה לי...","06/03/16 15:28","כו אדר א","תשע"ו","15:28","אשבח","נכתב במאמר: "כלומר שרבא הסיק בפשטות שהיות שהקנין התבצע, נחוץ קנין אחר כדי להחזיר את המצב לקדמותו. וזאת משום שלא ניתן לעשות קנין לזמן קצוב, וכדברי השגת הראב"ד בהלכות מכירה כג, ו." .
כתיבת הדברים באופן זה יוצרת מצג כאילו הראב"ד משמש אילן לתלות בו הדברים שנאמרו קודם, ולא כך הדברים לענ"ד.
הראב"ד בהשגותיו על רמב"ם הם בדיני מכירה ואין מוזכר שם כלל ענייני גיטין.

ואלה דברי הראב"ד בהשגותיו על רמב"ם הלכות מכירה פרק כג הלכה ו :
" א"א איני מוצא מוכר לזמן קצוב שיבנה ושיהרוס אלא באומר נכסי לך ואחריך לפלוני ודבר זה אינו מיושב עלי במכר שאם אמר נכסי מכורין לך במאה דינרין ואחריך לפלוני בעשרים דינרין שנאמר בזה אין לשני אלא מה ששייר ראשון ויפסיד השני מה שנתן לו בדמים, ואפשר שיהיה כן כי לפי הספק נתן השני דמים. עוד אפשר מוכר שדהו לששים שנה או לחמשים שנה או לארבעים שנה שיעשה בו כל חפצו כל ימי המכר מפני שהוא כמוכר בזמן היובל "

גם דברי הרא"ה המובא בחידושי הר"ן בדף זה קשים לי: "...וכתב הרא"ה ז"ל דמהא שמעינן שהנותן קרקע לחבירו גוף ופירות יום א' שזכה מקבל בקרקע לעולם דהא אסיקנא כיון דפסקא פסקא ודאמרינן לקמן דתקון ולעולם לאפוקי מדבעיא מיניה רבא מרב נחמן לאו משום דלית הלכתא הכי אלא כדי שלא יוציאו לעז על הגט שיאמרו שלא נתגרשה אלא יום א' ודכותה נמי תקון בממונא במיומא דנן..."

עיקר הקושי שלי הוא ההשוואה של הוצאת האשה יום א' מרשות הבעל שמוציאה אותה עולמית מרשות בעלה - למי שזוכה עולמית בקרקע שקיבל מחברו לגוף ולפירות אף שקיבל הקרקע ליום א'. מה קורה בקרקע ביום הב'? מדוע זוכה בה עולמית המקבל לאחר היום הא'? הרי הקרקע לא חוזרת לבעליה המקוריים? האם מדין הפקר?

האם מצינו, מפורשות את הביטוי "כיון דפסקא - פסקא" חוץ מגיטין?","507","","2982","True","True","False","","230","79.183.10.17","0","43551","גיטין|פד ע"א",""),new Message("43559","43555","תודה רבה על הבאת דברי הרא"ה!","06/03/16 20:24","כו אדר א","תשע"ו","20:24","דוד כוכב","אכן אני טוען שכדברי הרא"ה - אין סברה שהדין בגט יהיה כל כך פשוט לרבא, אילולא היה זה דין כללי בקניינים. וכבר ראינו שבדברים רבים מאוד שוים דיני שטרות וקניינים לדיני גיטין. ויש גם הבדלים, כגון בדין לשמה שהוא מיוחד לגט.

לא הארכתי בדברי הראב"ד והרמ"א, אבל לטענתי זה עיקר תורף דבריהם.","125","","2982","True","True","False","","166","95.86.117.154","0","43551","גיטין|פד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);