var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=43177;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","46"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("43177","0","ח הערות לדף ס","11/02/16 23:52","ב אדר א","תשע"ו","23:52","המכריע","ס.
א. אחריהן קוראין וכו'. מיירי בשבת שיש ז' קרואים ואחרי כהן ולוי יש ה' ישראלים ומנה כאן ה' מחלקות.
ב. מהו לקרות בחומשים. לא שייך לסוגייתינו רק איידי שלחו בני גליל לרבי חלבו. ואיידי שדיברו כאן רבה ורב יוסף בענין החומשים, הביאו עוד מימרא שלהם על ספרא דאפטרתא. ולכאורה ייפלא מדוע מחק הב"ח את ויו החיבור של ורבה ורב יוסף דאמרי. אמנם אחר שדיברו על מהו לקרוא בחומשין, שייך מהו לקרוא בספר הפטרות גם בלי אגב.
ג. ספרא דאפטרתא. מסקינן דשרי למיקרי ביה. אמנם ידוע שבמגן אברהם דן שכהיום שמצויין ספרי הדפוסים, ולשיטתו יש להם דין כתיבה (הכוונה לדפוס "אמיתי" לא טכניקות של צילום למיניהן), רק יש בעיה של כסדרן ואכמ"ל בכל זה, עכ"פ הוא נוטה שעדיף לקרוא בספר נביא שלם מודפס מאשר בספר אפטרתא. (מה שהעולם מעדיף תנ"ך שלם לכאורה אין לזה שום מעלה טפי מספר שלם). וי"א דלפי המג"א הזה ייתכן שהדר דינא דאין לקרוא בס' הפטרות ואולי אסור בטלטול, ואכ"מ.
ד. בסירוגין. קצ"ב מדוע לא יכלו לתרץ גם על הברייתא האחרונה של מה הוא כתוב וכו', שהיינו כתוב בראשי תיבות. ומשום מה היה משמע להם שכתוב מלא.
ס:
ה. ורבי יוחנן אמר רוב על פה. קצת זר איך תיתכן מחלוקת שכזו במציאות. הם חיו באותו דור ור"א היה תלמידו של ריו"ח וממלא מקומו, ודיברו על אותה תורה בדיוק. ובהכרח שיש כאן מחלוקת בהגדרה, על חטיבה נרחבת של הלכות, האם ניתן להגדירן כתושב"כ משום האפשרות הקצת רחוקה ללומדם מהמקראות, או שנחשבים תושב"עפ משום דאילולא היינו יודעים אותם בקבלה לא היינו מוצאים אותם במקראות. (בנוסח הישיבתי מכנים בכגון זה, האם "הוצאת" את הסברא הזו מרש"י או "הכנסת" אותה בדבריו).
ו. ההוא משום דתקיפי למיגמרינהו. בנותן טעם (אילולא יד העצלות גוברת) להעתיק כאן את דברי המדרש תנחומא המופלאים בפרשת נח, על הקושי העצום ברכישת התושבע"פ ושנאמר על זה העם ההולכים בחושך ראו אור גדול, ושלכן הוצרכו לכפיית הר למרות שאמרו כבר נעשה ונשמע על תושב"כ.
ז. שיפורא. התוס' תמהו על פירש"י דזה שופר של ערב שבת, דא"כ מה ענין שופר פומבדיתא לרבא הדר במחוזא. ולכאורה הרי רבא כן מלך בפומבדיתא אף שעירו מחוזא, שהרי יושב על כסאו של אביי שישב על כסא רב יוסף שישב על כסא רבה בפומבדיתא, ומה כל כך תמוה שלרגל התמנותו למלך בפומב' היה לו שם מקום מגורים והחזיקו השופר של פומ' בביתו ששם. ואמנם יש להרחיב בכל הנושא הזה בכלל ובמלכותו של רבא בפרט ואכ"מ.
ח. כל דאלים גבר. ידוע שיש שיטה בפוסקים דכל דאלים גבר היינו לנצח בראיות ולא אלימות פיזית, אבל כאן לכאורה לא שייך להביא ראיות בספיקא דדינא שנחלקו בו רב ושמואל ולא באו חכמי הש"ס לידי הכרעה, וע"כ כאן יפרשו כולם אלים ממש (או לפחות כעין אלימותו של רב שימי ב"א).","199","","3007","True","True","False","","1153","212.76.117.214","0","0","גיטין|ס ע"א",""),new Message("43179","43177","הע'","12/02/16 01:07","ג אדר א","תשע"ו","01:07","דוד כוכב","ג. מ"ש: "מה שהעולם מעדיף תנ"ך שלם לכאורה אין לזה שום מעלה טפי מספר שלם". כך כתב בשער הציון סימן רפד ס"ק ב: "אף דבפרי מגדים כתב תנ"ך, לאו דוקא הוא". ואמר על ציון זה הרב זלמן קורן לפני למעלה משלשים שנה, שפעמים לא מובן למה נצרכו לכתוב בספרים דברים המובנים מאליהם, אך כאשר נוצר ויכוח עם ע"ה שאינו מבין, יש חשיבות רבה לדברים מפורשים שכאלו.","125","","3006","True","True","False","","143","95.86.89.112","0","43177","גיטין|ס ע"א",""),new Message("43181","43177","העתקת התנחומא ממאגר ספרי הקדש","12/02/16 04:19","ג אדר א","תשע"ו","04:19","המכריע","אלה תולדות נח נח, יתברך שמו של ממ"ה הקדוש ברוך הוא שבחר בישראל משבעים אומות כמ"ש כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו (דברים ל"ב) ונתן לנו את התורה בכתב ברמז צפונות וסתומות ופרשום בתורה שבע"פ וגלה אותם לישראל,
ולא עוד אלא שתורה שבכתב כללות ותורה שבע"פ פרטות ותורה שבע"פ הרבה ותורה שבכתב מעט ועל שבע"פ נאמר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים (איוב י"א) וכתיב ולא תמצא בארץ החיים (שם כ"ח), ומאי לא תמצא בארץ החיים וכי בארץ המתים תמצא אלא שלא תמצא תורה שבע"פ אצל מי שיבקש עונג העולם תאוה וכבוד וגדולה בעולם הזה אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל (במדבר י"ט) וכך דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל,
לפי שלא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא על התורה שבע"פ שנאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית (שמות ל"ד) ואמרו חז"ל לא כתב הקדוש ברוך הוא בתורה למען הדברים האלה ולא בעבור הדברים האלה ולא בגלל הדברים אלא ע"פ הדברים וזו היא תורה שבע"פ שהיא קשה ללמוד ויש בה צער גדול שהוא משולה לחשך שנאמר העם ההולכים בחשך ראו אור גדול (ישעיה ט) אלו בעלי התלמוד שראו אור גדול שהקב"ה מאיר עיניהם באיסור והתר בטמא ובטהור, ולעתיד לבא ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שופטים ה),
ולא קבלו ישראל את התורה עד שכפה עליהם הקדוש ברוך הוא את ההר כגיגית שנאמר ויתיצבו בתחתית ההר (שמות י"ט) ואמר רב דימי בר חמא א"ל הקב"ה לישראל אם מקבלים אתם את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם, ואם תאמר על התורה שבכתב כפה עליהם את ההר והלא משעה שאמר להן מקבלין אתם את התורה, ענו כלם ואמרו נעשה ונשמע מפני שאין בה יגיעה וצער והיא מעט אלא אמר להן על התורה שבע"פ שיש בה דקדוקי מצות קלות וחמורות והיא עזה כמות וקשה כשאול קנאתה, לפי שאין לומד אותה אלא מי שאוהב הקדוש ברוך הוא בכל לבו ובכל נפשו ובכל מאודו שנא' ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך (דברים ו'),
ומנין אתה למד שאין אהבה זו אלא לשון תלמוד, ראה מה כתיב אחריו והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ואי זה זה תלמוד שהוא על הלב הוי אומר ושננתם לבניך זו תלמוד שצריך שנון, ללמדך שפרשה ראשונה שבק"ש אין בה פירוש מתן שכרה בעוה"ז כמ"ש בפרשה שנייה והיה אם שמוע תשמעו וגו' ונתתי מטר ארצכם, זה מתן שכר עוסקי מצות (ס"א תורה שבכתב) שאין עוסקין בתלמוד, ו","199","","3006","True","True","False","","317","37.60.41.222","0","43177","גיטין|ס ע"א",""),new Message("43183","43177","איני יודע למה לא פירשו שיפורא שמנדין בו","12/02/16 08:13","ג אדר א","תשע"ו","08:13","דוד כוכב","","125","","3006","False","True","False","","132","95.86.89.112","0","43177","גיטין|ס ע"א",""),new Message("43180","43179","תורה רובה בכתב או בע"פ והגהת רעק"א","12/02/16 02:53","ג אדר א","תשע"ו","02:53","איתן","רעק"א מפנה לעיין בספר באר שבע במסכת הוריות,
בדיבור המתחיל "אבל בדבר שהצדוקין מודים בו".
רקע:
הנושא שם הוא כאשר הורו בית הדין לעבור על אחת מהמצוות האמורות בתורה, ועשו רוב הציבור על פיהן - מביאים בית הדין פר לחטאת, והציבור פטור. ומחדש שם שמואל בגמרא, שאם ההלכה שהם טעו בה היא הלכה שהצדוקים מודים בה -פטורים בית הדין, והציבור חייב, כיון שהוראה כזו אין שמה הוראה שהרי זה דבר שהוא מפורש בתורה שבכתב. (או כמעט מפורש).
ועל זה דן הבאר שבע, (א) מה נפקא מינא להלכה במחלוקת זו של ר' יוחנן ור' אלעזר, (ב) הרי מחלוקתם היא במציאות (כפי שגם שאל הרב המכריע),
ע"ש.","123","","3006","True","True","False","","349","95.86.75.149","0","43177","גיטין|ס ע"א",""),new Message("43185","43180","יישר כח","12/02/16 10:11","ג אדר א","תשע"ו","10:11","המכריע","לר' דוד על השעה"צ ולר' איתן על הבא"ש.
רק קצת להרחיב את דברי הבאר שבע. הוא אומר שאם הב"ד טעו בדבר שספק לנו אם הוא הלכה מפורשת הולכין אחר הרוב, ולר' יוחנן ננקוט שזה בעל פה ונוהג בה פר העלם דבר, ולר"א ננקוט שזה בכתב וממילא אין בה פר העל"ד. וזה הנפ"מ לדינא במח' ריו"ח ור"א שלנו.
אח"כ הוא שואל איך יתכן לחלוק הרי המציאות שהרוב כתוב בתלמוד ולא במקרא. ואומר שלכן רש"י הוסיף בר"א יג מידות, ושבזה גופא פליג ריו"ח.","199","","3006","True","True","False","","379","31.44.129.3","0","43177","גיטין|ס ע"א",""),new Message("43182","43181","המשך התנחומא","12/02/16 04:20","ג אדר א","תשע"ו","04:20","המכריע","ובפ' שנייה כתיב בה בכל לבבכם ובכל נפשכם ולא כתב בכל מאדכם ללמדך שכל מי שאוהב עושר ותענוג אינו יכול ללמוד תורה שבע"פ לפי שיש בה צער גדול ונדוד שינה ויש מבלה ומנבל עצמו עליה לפיכך מתן שכרה לעה"ב שנאמר העם ההולכים בחשך ראו אור גדול,
אור גדול אור שנברא ביום ראשון שגנזו הקב"ה לעמלי תורה שבע"פ ביום ובלילה שבזכותן העולם עומד שנאמר (ירמיה נ"ג) כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי אי זה הוא ברית שנוהג ביום ובלילה זו תלמוד וכן הוא אומר (שם) כה אמר ה' אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה גם בריתי תפר את דוד עבדי וגו', ואומר (תהלים א) כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה,
ואף הקדוש ברוך הוא כרת ברית עם ישראל שלא תשכח תורה שבע"פ מפיהם ומפי זרעם עד סוף כל הדורות שנא' (ישעיה נט) ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו וגו' ולא כתיב ממך אלא מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך,
ולפיכך קבע הקב"ה שתי ישיבות לישראל שיהיו הוגין בתורה יומם ולילה ומתקבצין שתי פעמים בשנה באדר ובאלול מכל המקומות ונושאין ונותנין במלחמתה של תורה עד שמעמידין דבר על בוריו והלכה לאמתה ומביאין ראיה ומן המקרא ומן המשנה ומן התלמיד כדי שלא יכשלו ישראל בד"ת, שנא' (תהלים קיט) שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול, (שם כ"ט) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום,
ואותן ב' ישיבות לא ראו שבי ולא שמד ולא שלל ולא שלט בהן לא יון ולא אדום והוציאן הקדוש ברוך הוא י"ב שנה קודם חרבן ירושלים בתורתן ובתלמודן שכך כתיב והגלה את כל ירושלים ואת כל השרים ואת כל גבורי החיל עשרת אלפים גולה וכל החרש והמסגר ולא נשאר זולת דלת עם הארץ (מלכים ב כד), וכי מה גבורה יש בבני אדם ההולכים בגולה, אלא אלו גבורי תורה שכך נאמר בה על כן יאמר בספר מלחמות ה' (במדבר כ"א) ומתוכן החרש והמסגר, חרש שבשעה שאחד מהן מדבר נעשו הכל כחרשין, מסגר כיון שאחד מהן סוגר דברי טומאה וטהרה או איסור והתר אין בעולם שיכול לפתוח לטהר ולהתיר לקיים מה שנאמר (ישעיה כב) ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סוגר וסגר ואין פותח,
ואת אילי הארץ לקח (יחזקאל יז) אלו חורי יהודה ובנימן שעליהן נאמר (ירמיה כד) כה אמר ה' וגו' כתאנים הטובות האלה כן אכיר את גלות יהודה אשר שלחתי מן המקום הזה ארץ כשדים לטובה, וכתיב (דניאל ט) וישקד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' אלהינו, וכי משום דצדיק וישקד ה' על הרעה ויבא את הרעה, אלא צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שהקדים והגלה את גלות יכניה לגלות צדקיה כדי שלא תשתכח מהן תורה שבע"פ וישבו בתורתן בבבל מן אותה שעה עד היום ולא שלט בהן לא אדום ולא יון ולא גזרו עליהם שמד,
ואף לימות המשיח אין חבלי של משיח רואין שנא' (זכריה ב) הוי ציון המלטי, מאדום ומיון מגזרותיהן, וכתיב (מיכה ד) חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה, ושכנתי כתיב בשדה שאע"פ שאדם גולה בשדה שכינתי לא זזה ממך, ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך ה' מכף איביך (שם) שם ללמדך שמשם מתחלת הגאולה משם עולין לירושלים שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו' (עובדיה א') אותה שעה והיתה לה' המלוכה, וכי"ר:","199","","3006","True","True","False","","329","37.60.41.222","0","43177","גיטין|ס ע"א",""),new Message("43200","43183","וזה לשון הספורנו - דומני שהוא כמו הבאר ש","13/02/16 21:26","ד אדר א","תשע"ו","21:26","איתן","כתב הספורנו סוף פרשת משפטים
(שמות כד יב) ויאמר ה' אל משה עלי אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם - להורותם. אתנה לך כדי שתורה אותם. כי אע"פ שהכל בכתב, כאמרם ז"ל "מי איכא מידי בנביאי וכתובי דלא רמזה משה באורייתא" (תענית ט ע"א) וכמאמר קצתם ז''ל (גטין) "רוב בכתב ומעוט בעל פה" - הנה הרמזים אשר בה בעיון ובמעשה לא יובנו אצל רוב ישראל זולתי על ידי מורה צדק. ובזה צדק גם כן מאמר קצת רבותינו ז''ל באמרם רוב בעל פה ומעוט בכתב:
לענ"ד הדברים קרובים לדברי הבאר שבע.
ר' עובדיה ספורנו, לפי ויקיפדיה, נולד בין השנים 1468 (ה'רל"ח)-1473 (ה'רמ"ג) - נפטר לאחר 1550( ה'ש"י).
ה"באר שבע" הוא ר' ישכר בער בן ישראל אילנבורג. ככתוב בשער הספר חי גם הוא באיטליה. לפי hebrewbooks היה חי בין 1550-1623 (ה' ש"י - שפ"ג). לא מן הנמנע שהושפע מהספורנו.","123","","3005","True","True","False","","389","95.86.75.149","0","43177","גיטין|ס ע"א",""),new Message("43231","43183","גם אני חשבתי על השיפורא במשמעות נידוי","15/02/16 23:16","ו אדר א","תשע"ו","23:16","זילבר פדואל","אולם לא ידוע לי על מישהו שפירש כך.
וצריך לומר שיש מילים זהות עם משמעות שונה כגון חמרא","504","","3003","True","True","False","","136","82.81.31.217","0","43177","גיטין|ס ע"א",""),new Message("43232","43231","כאן זו אותה מילה, שופר, רק תפקידו שונה","16/02/16 02:37","ז אדר א","תשע"ו","02:37","דוד כוכב","","125","","3002","False","True","False","","125","213.151.63.19","0","43177","גיטין|ס ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);