var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=43052;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","46"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","33")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("43052","0","יג הערות על הדף הראשון של אגדת החורבן","07/02/16 23:26","כח שבט","תשע&quot;ו","23:26","המכריע","נה:<br /><br />א<b>. מאי דכתיב אשרי אדם מפחד תמיד.</b> כמדומה שהמלבי&quot;ם מפרש דיסוד הדרשה הוא משום שאין נכון לומר מפחד אלא פוחד, דמפחד הוא סוג של פועל יוצא, אלא הכוונה מפחיד את עצמו, והיינו בדברים שבדרך הטבע אדם רגוע ושאנן, והוא צריך בעזרת הגיונו לעורר את עצמו לחשוש מהעתיד. כמו שפירש רש&quot;י שזה הענין, וכמו שהביאו התוס' שזה נאמר גם לגבי דברי תורה, שיעורר עצמו לחשוש שמא ישכח את התורה ועל ידי פחד זה יתעורר לחזור תמיד על תלמודו.<br /><br />ב. <b>דרחמיה קמצא וכו</b>'. ידוע מאמר העולם שמכאן ראיה שידיד טוב לא ממתין להזמנה לשמחה, אלא בא מעצמו. שהרי מדוע מזכירים את קמצא בהקשר למה שקרה. (מובן שאין זו קושיא, כי משמעות המשפט, שעל ההבדל הקטן בין זה לזה חרבה ירושלים). אלא שאילו היה קמצא מגיע לא היה בעה&quot;ב כעוס כל כך, ועיקר כעסו היה ששונאו נמצא בעוד במקומו נעדר אוהבו. נמצא שלקמצא גם חלק במה שאירע. ועדיין מה רוצים מקמצא, הרי לא הוזמן. אלא מכאן שהיה עליו לבוא ללא הזמנה.<br /><br />אגב. יהודי נכנס אצל הכתב סופר, מסר לו הזמנה לחתונת בנו, ואמר לו בדיוק נזדמנתי כאן ליד בית הרב אז ניצלתי את ההזדמנות להיכנס להזמין. ענה לו הכת&quot;ס: בס&quot;ד אם בדיוק אזדמן ליד האולם בזמן השמחה אכנס לומר מזל טוב...<br /><br />נו.<br /><br />ג. <b>בניב שפתיים ודוקין שבעין דוכתא דלדידהו לא הוי מומא.</b> אומרים בדרך דרוש שזה מרמז על נקיות השפתיים, ועל שמירת קדושת העיניים, שאצל ישראל קדושים נוהגים בזה סלסול של קדושה יתירה ברמה שגוי לא יכול בשום אופן להבין מה חסרון יש בשפה מעט מחוספסת או בראייה כל דהו.<br /><br />ד.<b> שדר עילוייהו לנירון קיסר</b>. קצ&quot;ב מי הוא השולח, הרי אם הקיסר שולח את נירון, הרי שנירון עוד לא קיסר, וגם לא נקרא כך על שם העתיד, שהרי מיד ברח ונתגייר, ואולי היה קיסר קודם לכן. ובסמוך אספסיינוס נקרא קיסר באמת על שם סופו.<br /><br />ה. <b>כי הוה בריא הוו מייתי לי גרוגרות וכו'.</b> קצ&quot;ב שהרי משמע להלן שרק אחר יציאת ריב&quot;ז החלה רפואתו של רבי צדוק על ידי רופאי רומי, וכאן נראה שהחל ברפואה זו עוד קודם לכן. וכנראה רפואה זו של מציצת מי גרוגרות היתה ידועה להם אבל רפואה של מי סובין וקמח וכו' דלהלן לא היתה ידועה להם.<br /><br />ו.<b> אי אמינא להו מידי קטלו לי.</b> כמה מוסר השכל יש בזה. אבא סיקרא הוא כאילו ראשם. אבל אין בזה כלל משום הנהגה אמיתית, ולא אחריו הם הולכים. הוא טוב להם רק כל עוד הוא מנהל אותם כרצונם. אם רק יהין להוביל מהלך אמיתי משלו, אחת דתו להמית.<br /><br />ז. <b>אי מלכא אנא עד האידנא אמאי לא אתית לגבאי.</b> ידוע הסיפור החסידי על רבי שלמה מקארלין שעמד בראש השנה לפני התיבה ופתח בתיבת המלך בניגון רוגש כנהוג, ולפתע התעלף, לאחר מכן הסביר שפתאום עברה במוחו המחשבה, אם אני קורא להקב&quot;ה המלך, בהא הידיעה, ובהכרה עמוקה שכזו, אם כן ודאי הוא שואל אותי &quot;אי מלכא אנא, עד האידנא אמאי לא אתית לגבאי?&quot; היכן היית כל השנה? ולכן נתעלפתי.<br /><br />נו:<br /><br />ח.<b> הוה סיים חד מסאני.</b> לכאורה הדבר זר, שמקבל כך את פני ריב&quot;ז נשיא ישראל, במצב כזה של רגל אחת נעולה. הדבר אומר דרשיני האם יש בזה איזו כוונה או רמז סמוי. (בפשטות יש לומר שמשמים סיבבו כך כדי ליתן הזדמנות להיווכח בחכמתו של ריב&quot;ז).<br /><br />ט<b>. ואסוותא דמסיין ליה לרבי צדוק.</b> גם זה אומר דרשיני. הוא מצמצם בבקשותיו כדי לא להגזים ולהפסיד הכל, התינח הוא מבקש את המשכיות התורה והנשיאות, אבל איך רפואת רבי צדוק יכולה להשתייך לאותה המחלקה. (אם נאמר שנשיאות עניינה במחלקת גמילות חסדים, אזי יתכן שהיה כאן ייצוג של ג' העמודים שהעולם מתקיים עליהם).<br /><br />י. <b>ואמר אי אלוהימו. </b>בגמרות וילנא הציון לתורה אור הוא אחרי תיבת ואמר, וזה נראה כאילו טיטוס אמר זאת, ואין לו שחר. וכהיום כבר תיקנו והזיזו את הציון לפני תיבת ואמר, ומובן שהיא כבר חלק מהפסוק שבאים לדרוש. (יש סיפור ידוע על טעות זו ואכ&quot;מ).<br /><br />יא.<b> והיה דם מבצבץ</b>. כמדומה דבמק&quot;א דנו (אולי בתוס' יומא) מדוע לומר שזה היה נס ולא דמי ההזיות שנבלעו בפרוכת. אלא א&quot;כ קי&quot;ל שהזו נגד הפרוכת ומעולם לא נגעו בה.<br /><br />יב. <b>אמר רבי פנחס בן ערובא אני הייתי בין גדולי רומי</b>. אולי זה קשור למנהגם הידוע להחזיק אצלם בני ערובה ממשפחות הנשיאות של האומות המשועבדות. ולכן נקרא בן ערובא.<br /><br />יג. <b>פיו של נחושת וצפורניו של ברזל</b>. יל&quot;ע מה בא זה ללמדינו. (אודות שהיה כציפור וכגוזל, ראה מסורת הש&quot;ס בשם ספר חסידים).","199","","3005","True","True","False","","1134","95.86.109.112","0","0","גיטין|נו ע&quot;א",""),new Message("43054","43052","ישר כח","08/02/16 00:08","כט שבט","תשע&quot;ו","00:08","הראל","לגבי ד: ראה מהר&quot;ם שי&quot;ף ובן יהוידע<br />לגבי ט: לכאורה הכוונה לכח התפילה והתענית<br />לגבי י: אשמח שתכתוב את הסיפור הידוע<br />לגבי יג: ראה מהר&quot;ם שיף<br /><br />ועוד משהו נחמד:<br />לגבי אבא סקרא: ראה במהר&quot;ץ חיות.","46","","3004","True","True","False","","250","84.94.81.172","0","43052","גיטין|נו ע&quot;א",""),new Message("43069","43052","לגבי יג עיין מהר&quot;ל","08/02/16 21:06","כט שבט","תשע&quot;ו","21:06","זילבר פדואל","","504","","3004","False","True","False","","147","213.151.32.163","0","43052","גיטין|נו ע&quot;א",""),new Message("44597","43052","לגבי ה.","11/05/16 01:28","ג אייר","תשע&quot;ו","01:28","ממש","י&quot;ל בפשטות - מדובר על שעת המצור. ועד שלא הי' אפי' קמח שעורים בעיר [מסדר הגמ' משמע שאזל קמח השעורים קודם יציאת ריב&quot;ז. ועי&quot;ע ואכ&quot;מ]. ועכ&quot;פ מחסור גדול הי' בזה - וסדר מסודר לא הי', כדמוכח ממעשה דמרתא בת בייתוס - ולא יכלו לסדר במיוחד לר&quot;צ שיגיע אליו ביום זה סוג זה וכו', כיון שנחטף עוד קודם שהספיק השליח לילך לבית וחזרה.<br />עוד בשים לב לנקודה הכי פשוטה, שקודם שהיו צריכים הרופאים שבירושלים לדאוג לחיי ר&quot;צ הי' להם לדאוג על חיי עצמן - משא&quot;כ רופאי הצבא וכו' וק&quot;ל.<br />[אאפ&quot;ל שאה&quot;נ גם בתאנים הי' כזה מחסור, כי בן אדם נארמאלי לא יכול להתקיים על תאנים לבד, משא&quot;כ בלא לחם [וכדמוכח בדורנו זה בכמה שאין יכולים לאכל לחם מפאת רגישותם לגלוטן וחיים וקיימים ב&quot;ה] - ולכן לא נתכלו כ&quot;כ. ובפרט שהי' צריך רק המשקה שלהן].<br />כמו&quot;כ תמהתי עמש&quot;כ כת&quot;ר שי' אשר זהו [אכילת מיץ גרוגרות] ג&quot;כ רפואה. ועכ&quot;פ כן משמע מדבריו.<br />ואינו כן כלל, ופשוט לכל משכיל על דבר שזהו רק לקיים גוף ר&quot;צ ולא לבריאות <b>כלל</b>.","563","","2911","True","True","False","","84","95.86.67.109","0","43052","גיטין|נו ע&quot;א",""),new Message("43055","43054","כמה נחמד","08/02/16 03:50","כט שבט","תשע&quot;ו","03:50","המכריע","לקבל הוספות מועילות כה מהר.<br /><br />לגבי ט. אכן זו כוונתי. אם נחשיב את השושלת לעמוד גמילות חסדים, נוכל להחשיב את רבי צדוק לעמוד העבודה משום התפילה והתענית. ובפרט כשהבית עומד להיחרב וייבטלו הקרבנות ונשלמה פרים שפתינו, היה לרבי צדוק תפקיד מיוחד.<br /><br />לגבי י. מספרים שמדפיסי וילנא הצליחו להוציא מתחת ידם ש&quot;ס כה מוגה, משום שכל בויגן (גליון של 4 או 8 עמודים) טרם הדפסתו הסופית הודפס בכמה עשרות עותקים וחולק ללומדי וילנא, בהבטחה שעל כל טעות שתימצא יקבל המוצא רובל זהב. אכן לומדי וילנא, שחלקם כנראה היו זקוקים במיוחד לפרס, עמלו וניקו את כל שארית השיבושים, ורק אז נסגר הבויגן סופית. ולכן באמת יחסית ש&quot;ס וילנא נחשב נקי במיוחד מטעויות דפוס. בכל אופן מספרים שכשהרב קוק זצ&quot;ל הגיע לכאן, הוא אמר אילו הייתי אז בוילנא הייתי מרויח כאן רובל והראה את הטעות המעניינת הזו.","199","","3004","True","True","False","","254","95.86.109.112","0","43052","גיטין|נו ע&quot;א",""),new Message("43057","43055","לגבי ט.","08/02/16 05:46","כט שבט","תשע&quot;ו","05:46","דוד כוכב","אמרו במדרש בראשית רבה פרשה כח, ג:<br />&quot;אדריאנוס שחיק עצמות שאל את רבי יהושע בן חנניא, א&quot;ל מהיכן הקב&quot;ה מציץ את האדם לעתיד לבא? א&quot;ל מלוז של שדרה. א&quot;ל מנין אתה יודע? א&quot;ל איתיתיה לידי ואנא מודע לך. טחנו ברחים ולא נטחן, שרפו באש ולא נשרף, נתנו במים ולא נמחה, נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום&quot;.<br /><br />אותה עצם אינה נמחית גם בקבר, וממנה מתחיל בנין הגוף בתחיית המתים.<br /><br />אף ישראל בגלות כך. מהשיור העומד וקיים תצמח הגאולה.<br />מיד בחורבן תיקן רבי יוחנן בן זכאי את כל תקנותיו שעניינם זכר למקדש (שפת אמת מנחות סו.) והכנה לבניינו. ויחד עם זה דאג שלא יפסק שלטון שלשלת מלכות בית דוד, שלא תפסק שלשלת מוסרי התורה, ושלא יפסקו חסידי אמת מגיני הדור. &quot;אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: ראה הקדוש ברוך הוא שצדיקים מועטין, עמד ושתלן בכל דור ודור&quot; (מסכת יומא דף לח ע&quot;ב).","125","","3004","True","True","False","","204","95.86.89.112","0","43052","גיטין|נו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);