var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=42939;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("42939","0","כמה תמיהות על הספור "בנותיו של רב נחמן"","28/01/16 21:59","יח שבט","תשע"ו","21:59","אליצפן","התלמוד מספר:
בנתיה דרב נחמן בחשן קדרא בידייהו. קשיא ליה לרב עיליש, כתיב: 0קהלת ז') אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי, הא איכא בנתיה דרב נחמן!
גרמא להו מילתא ואשתביין, ואישתבאי איהו נמי בהדייהו.
יומא חד הוה יתיב גביה ההוא גברא דהוה ידע בלישנא דציפורי,
אתא עורבא וקא קרי ליה, אמר ליה: מאי קאמר? אמר ליה: עיליש ברח עיליש ברח, אמר: עורבא שיקרא הוא ולא סמיכנא עליה.
אדהכי אתא יונה וקא קריא, אמר ליה: מאי קאמרה? א"ל: עיליש ברח עיליש ברח, אמר: כנסת ישראל כיונה מתילא, ש"מ מתרחיש לי ניסא.
אמר: איזיל אחזי בנתיה דרב נחמן, אי קיימן בהימנותייהו אהדרינהו.
אמר: נשי כל מילי דאית להו סדרן להדדי בבית הכסא, שמעינהו דקאמרן: עדי גוברין ונהרדעי גוברין, לימא להו לשבוייהו דלירחקינהו מהכא, דלא ליתו אינשין ולישמעי וליפרקינן.
קם ערק, אתא איהו וההוא גברא, לדידיה איתרחיש ליה ניסא עבר במברא, וההוא גברא אשכחוה וקטלוה. כי הדרן ואתן, אמר: הוו קא בחשן קידרא בכשפים.
1) האם הסיפור הוא כפשוטו או שזה סתרי תורה?
2) במידה וזה כפשוטו, ממתי עופות יודעים לדבר?
3) במידה וזה כפשוטו האם על סמך מה ששמע מאחורי בית הכסא - נאסרו הבנות על בעליהן?
4) האם יש פרוש המפצח את הספור (שאינו כפשוטו)?","502","","3013","True","True","False","","1669","85.64.4.239","0","0","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42940","42939","עוד... גם בנות שמואל נישבו בגלל אמירה","29/01/16 00:07","יט שבט","תשע"ו","00:07","אשבח","של שמואל על שבויות שהובאו לנהרדעא.
וכך מסופר במסכת כתובות דף כג עמוד א:
"...הני שבוייתא דאתיין לנהרדעא, אותיב אבוה דשמואל נטורי בהדייהו. א"ל שמואל: ועד האידנא מאן נטרינהו? [שמואל בעצם אומר לאביו ששבויות אלה אסורות להינשא לכהן בגלל היותן שבויות] א"ל: אילו בנתך הווין, מי הוית מזלזל בהו כולי האי? הואי כשגגה שיוצא מלפני השליט, ואישתביין בנתיה דמר שמואל ואסקינהו לארעא דישראל. אוקמן לשבויינהו מאבראי ועיילי לבי מדרשא [בנות שמואל הסתירו את שוביהן ונכנסו לבדן לבית המדרש של ] ר' חנינא, הא אמרה נשביתי וטהורה אני, והא אמרה נשביתי וטהורה אני, שרינהו [להינשא לכהן] סוף עול אתו שבויינהו, אמר רבי חנינא: בנן דמוריין אינון. איגלאי מילתא דבנתיה דמר שמואל הווין..."
גם כאן אמירה של אמורא גורמת לנפילה בשבי של בנות, בנותיו של שמואל בעל האמירה (למרות גדלותו של שמואל והיותו תלמיד של רבי בדור האמוראים הראשון אינו נקרא רבי משום שלא נסמך, ומה שנקרא כאן 'מר' אינו תואר אלא חלק מאחש משמותיו 'מר שמואל').","507","","3012","True","True","False","","378","79.179.143.90","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42943","42939","א. הרמב"ם אומר במורה הנבוכים","29/01/16 11:17","יט שבט","תשע"ו","11:17","אשבח","חלק ב פרק מב
"...וכן ענין בלעם כלו בדרך ודברי האתון - הכל במראה הנבואה , אחר שהתבאר באחרית הענין דבור מלאך השם לו, וכן אמר במראה יהושע, וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו, שהוא במראה הנבואה, אחר שהתבאר באחרית הענין שהוא שר ...".
רואים אנו שהרמב"ם לא מקבל את האפשרות שאתון בלעם דיברה ממש.
וזהו רק קצה קצהו של מה שאומר הרמב"ם שם על נבואות וכו'.
לכן, וע"ס עוד מקורות מהרמב"ם, אפשר להיות יותר מבטוחים שהנשר הגדול היה מתייחס לקטע בסיפורו של רב עיליש על העורב והיונה - כעורבא פרח - ושהוא נוסף על החלק האמיתי בסיפור - כנופך, או ללמדנו שיש עוד משהו שצריך ללומדו.
ואפשר בהחלט להזכיר כאן, שהרמב"ם שולל את נושא הכשפים.","507","","3012","True","True","False","","278","79.179.143.90","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42944","42939","ב. דף על הדף גיטין דף מה עמוד א","29/01/16 11:34","יט שבט","תשע"ו","11:34","אשבח","הפירוש המפצח את הספור - נמצא בשורות האחרונות להלן)
"וכתב הגרעק"א בגליון הש"ס שם שבערוך מביא מסוגיא זו שרב עיליש ידע בשיחת העופות, ותמה עליו בסדר הדורות דאדרבה כאן משמע להיפוך, שהרי הי' צריך לשאול אותו אדם שהי' יושב אצל ויודע שיח העופות, מוכח שהוא עצמו לא ידע להבין צפצופם.
וביאר הגאון רבינו חיים שמואלביץ ז"ל (שיחות מוסר ל"א מכ"ז) דהוקשה להערוך קושיית המהרש"א כאן שכמו שלא האמין רב עיליש להעורבא דשיקרא הוא, ה"נ לא הי"ל להאמין לאותו אדם שישב אצלו שהי' גוי דשיקרא קא אמר.
ונראה שלהערוך הי' קשה קושיא זאת, ולכן ביאר דרב עיליש עצמו גם כן ידע שיחות העופות, ומה ששאל לאותו איש "מאי קאמר", הוא משום שחשד את עצמו שכל כך רצה לצאת מהשבי', שאולי הוא שומע באזניו את אשר חפץ לשמוע, שאומרים לו ברח ברח, לכן רצה לוודא אם אין הוא מטעה את עצמו, לכן שאל לאותו גוי מה הוא שומע, אבל על הגוי בעצמו באמת לא רצה לסמוך, ומבואר מכאן מוסר השכל שיש תכונה באדם - שמה שהוא רוצה לשמוע - אכן כן הוא שומע. עיין שם עוד דבריו הבהירים. .","507","","3012","True","True","False","","291","79.179.143.90","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42948","42939","עוד על שבויות ועל אמורא שהתגבר על יצרו","30/01/16 21:47","כ שבט","תשע"ו","21:47","אשבח","מובא במסכת קידושין דף פא עמוד א :
"הנך שבוייתא דאתאי לנהרדעא, אסקינהו לבי רב עמרם חסידא, אשקולו דרגא מקמייהו, בהדי דקא חלפה חדא מנייהו נפל נהורא באיפומא, שקליה רב עמרם לדרגא דלא הוו יכלין בי עשרה למדלייא, דלייא לחודיה. סליק ואזיל, כי מטא לפלגא דרגא איפשח, רמא קלא: נורא בי עמרם! אתו רבנן, אמרו ליה: כסיפתינן! אמר להו: מוטב תיכספו בי עמרם בעלמא הדין, ולא תיכספו מיניה לעלמא דאתי. אשבעיה דינפק מיניה, נפק מיניה כי עמודא דנורא, אמר ליה: חזי, דאת נורא ואנא בישרא, ואנא עדיפנא מינך".
תרגום חלקי של הסיפור:
הביאו שבויות שנפדו לביתו של רב עמרם חסידא לשמור עליהן וחשק באחת מהן, וכדי להינצל מהעבירה זעק זעקה שביתו עולה באש. כשנכנסו אליו חכמים והבינו מה באמת סיבת הזעקה אמרו לו: ר׳ עמרם ביישתנו. והוא השיב להם: מוטב אהיה מבוייש כל ימיי מאשר להיות מבוייש שעה אחת לעולם הבא.
גם זה מקרה תמוהה על חכם ושלכאורה אינו מוסיף לו כבוד, בנוסף לכך שהגמרא לא מסתירה דבר, מוסר ההשכל בסיפור הוא התגברות על היצר.","507","","3011","True","True","False","","288","79.179.143.90","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42961","42939","הסיפור אינו כפשוטו, והנה 10 הערות:","31/01/16 13:28","כא שבט","תשע"ו","13:28","Almuaddib","1. מניין ידע רב עיליש כיצד מבשלות בנות רב נחמן?
אמת, רב עיליש היה מבאי ביתו של רב נחמן, אלא שבנותיו אלו - כפי שמבינים בהמשך הסיפור - היו כבר נשואות. כיצד ידע שהן בוחשות את הקדרה בידיהן החשופות?
ואם אינן נשואות, זה כבר מאיר באור שונה לגמרי את דבריהן בבית הכסא - ראו הערה 9 למטה.
2. האם רב עיליש חשב שבנות רב נחמן צריכות להיות כדניאל ורעיו? רק צדיקות מופלגת תציל אותן מכבשן האש? וכי עצם העובדה שהן בוחשות בקדרה לא יכולה ללמד שהן "סתם צדיקות", לא צדיקות כאחת מאלף?
3. וכי לא ידע רב עיליש על נשים צדקניות בדורות קדומים, גם כאלו שהתפרסמו בכך, מאמותינו והלאה?
4. בנות רב נחמן הן נשים נשואות בנהרדעא. כיצד נחטפו לשבי מתוך העיר? הרי היו יושבות בית ובוחשות בקדרה?
5. מה עשה רב עיליש במחיצתן כאשר נחטפו? איך זה שכל כך הרבה פעמים רב עיליש מסתובב עם הנשים הנשואות האלו, גם יודע כיצד הן מבשלות במטבח, וגם נמצא עמן ונחטף עמן?
6. מילא רב עיליש מאמין לאותו אדם שהוא יודע את לשון העופות. ניחא - שהוא מאמין לו שכך אמר העורב וכך אמרה היונה. בסדר שלעורב אינו מאמין אך ליונה כן - מניין יודעת היונה מה יקרה בעתיד? היונה - נביאה היא? מה, היונה חולדה?
ובהנחה שאין העורב או היונה נביאים, הרי שמישהו שלח אותם. מיהו השולח לרב עיליש שליחים כאלו, שהוא כלל לא יכול להבין את דברי שולחם שבפיהם?
ואם כן, הרי שבכוונה תחילה נשלחו כדי שיובנו רק דרך ה'מתורגמן' מלשון הציפורים. מדוע? מה צורך יש לו לה' להעביר כך את המסר לרב עיליש?
(ואף מלה על הקישור לנוח, העורב והיונה, כן?)
7. רב עיליש ברח, ורק בנס לא נתפס - כפי שנתפס האיש השני שברח איתו. על סמך מה חשב רב עיליש שיוכל לקחת איתו בבריחה את בנות רב נחמן? וכי היונה אמרה לו שלא רק יברח - אלא יקח עמו את בנות רב נחמן?
8. היכן שהו השובים עם החטופים שלהם, רב עיליש ובנות רב נחמן?
מצד אחד, הם מרגישים בטוחים בעצמם, מספיק כך שבנות רב נחמן הולכות להן לבדן את בית הכסא המרוחק, וכן שרב נחמן והחטוף הנוסף יוכלו לשבת ולדון בדברי העופות.
מצד שני, לא מספיק רחוק, אם הבנות מציעות לייעץ לחוטפים להתרחק, כדי שלא יבואו יהודים וייפדו אותן.
9. מה משמעות דבריהן כי החוטפים גברים - וכך גם אנשי נהרדעא?
האם היו נשואות, ונאנסו, וחוששות שממילא אין להן לאן לחזור (שמא נשואות לכהנים?). האם היו רווקות, וחוששות שלא יימצא מי שירצה להינשא להן (והשוו לבנות שמואל, שנכנסו לפני החוטפים לבית הדין)?
אם היו נשואות לא לכהנים, האם לפי הבנת רב עיליש, כבר אינן בגדר אנוסות, ויש לאוסרן על בעליהן?
וכי זה נשמע סביר שחטופה שנאנסה על ידי החוטף, תאמר שאין הבדל בינו לבין בעלה? זה גבר וזה גבר?
יש עוד אפשרויות רבות להבין את דברי בנות רב נחמן, אך רב עיליש בחר להבין בדרך מסויימת. האם זה קשור לכך שהיה במחיצתן כל כך הרבה, כפי שראינו לעיל?
10 בנות רב נחמן שבו לנהרדעא - כנראה ניפדו מהשובים. רב עיליש כעת סובר כי עסקו בכשפים. עבירה חמורה כל כך דאוריתא, כל כך בקלות קובע רב עיליש כי הן עוסקות בכשפים?","107","","3010","True","True","False","","556","82.81.160.69","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("45692","42939","ממתי עופות יודעים לדבר?","24/07/16 17:28","יח תמוז","תשע"ו","17:28","דוד כוכב","ראה על כך בקישור זה.","125","","2835","True","True","False","","230","95.86.118.215","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42941","42940","ראה","29/01/16 10:02","יט שבט","תשע"ו","10:02","עלי","א. ראה אשכול קודם על 'מכשפה לא תחיה' ומה שכתבתי שם :
ב. בעבר רווחו אמונות בדבר 'שיחת בעלי חיים, חיות ועופות', אף במקרא אנו מוצאים פסוקים ו'שיחות' עם בע"ח ועופות, החל מהנחש הקדמוני, מנח העורב והיונה ועד הפסוק 'עוף השמים יוליך את הקול'. כיום המדע אינו מכיר במשמעות הניתנת לתרגום אנושי של קולות בע"ח. ברוב המקרים לבע"ח יש קולות במגוון מצומצם אופייני המבטא תגובות למצבים חברתיים וקיומיים שונים כמו מצוקה, איום הזדווגות התגודדות ועוד.
ניתן די בקלות לזהות עופות שונים לפי 'שריקתם'. העובדה שבני אדם חשבו והאמינו שיש גם משמעות עבור בני האדם לקולות בע"ח, כאילו הם מעבירים מסר, בין אם כמו בת קול או בכל אופן אחר ( מסר שמקורו מיסטי, משמיים ), יכולה להתפרש כמשמעות שהם נתנו מדעתם, ומפרי דמיונם לקולות הללו.
ג. התלמוד מלא באמונה שאמירה מקרית של אמוראים התקיימה בפועל. אך אי אפשר להוכיח שבגלל האמירה הדברים התרחשו, אלא שכך הם האמינו. 'צדיק גוזר ( אפילו ב'שגגה היוצא מפי השליט' ) והקב"ה מקיים', אך לא תמיד...על האדם להיזהר מאד בלשונו שמא יתקיימו דבריו כשאינם לטובה. רב עיליש האמין שהמשמעות של קולות העורב והיונה יכולה להיות נוגעת לו אישית כבת קול מהשמיים אלא שסבר שקול עורב אינו יכול להיות לטובה ורק קול היונה יכול ונהג בהתאם. העובדה שהוא ניצל והגוי שהסביר לו את קולות הצפורים נלכד ונהרג, מורה לענ"ד שלא עצם ה'נבואה' של הצפורים הצילה אלא לכל היותר ( אם לא מזלו, והרי 'אין מזל לישראל' ) זכויותיו של האדם. וכבר דנו בנושא מסקנתו של רב עיליש לגבי התנהגותן של בנות רב נחמן באשכול הקודם, ואני הבעתי שם את דעתי והחולקים הביעו את הסתייגויותיהם. אני עדיין סבור שאין במעשיהן ודבריהן להעיד עליהן לשלילה כלל.","209","","3012","True","True","False","","234","194.114.146.227","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42942","42941","ל-ג.: "הם האמינו" - ואתה לא מאמין?!","29/01/16 11:05","יט שבט","תשע"ו","11:05","אשבח","אתה לא מאמין ששבייתן של הבנות, בשני המקרים, הייתה בגלל מה שיצא מפי האמוראים?
אני מתייחס רק לאמונה במה שגרם לשבייתן של הבנות בלבד.
ואנא תן לקולות ולציפורים - כפי שהוא מובא מנקודת מבטך - לעוף מהנושא שבכאן כי רְאִיָּה זו מפורסמת וידועה לכל ואינה משקפת כלל את כל הידיעות האמיתיות של הנושא.","507","","3012","True","True","False","","253","79.179.143.90","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42949","42941","קשה לקבל את המאמר הזה בתלמוד כפשוטו.","30/01/16 21:55","כ שבט","תשע"ו","21:55","אליצפן","אחרי שלומדים את הקדמת הרמב"ם לפרק חלק, באר הגולה למהר"ל ועין איה לרב קוק, קשה לקבל את המאמר הזה בתלמוד כפשוטו.","502","","3011","True","True","False","","220","85.64.4.239","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42945","42942","אני אישית","29/01/16 12:17","יט שבט","תשע"ו","12:17","עלי","שאל 'אשבח' אם אני אישית מאמין במה שכתוב בגמרא, כאילו עצם עיסוקו של רב עיליש בשאלה שהעסיקה אותו אם משמעות הכתוב 'אחד מאלף וכו'' שהוא הבינו כאילו אין כזה דבר אשה צדקת באמת אפילו באלף נשים, הוא שגרם לו שיקרה איתם מה שקרה.
כידוע, יש לי נגיעה אישית מסוימת בסיפור כי שמי כלול בשמו של רב עיליש,,,
יכולתי לכתוב בסתם שאני מאמין, אבל האמת היא ששבילי הרקיע אינם נהירים לי ואין לי שם קשרים לדעת בנסתרות, האם שבייתן של הבנות נבעה מסיבה מסויימת כזו או אחרת. אני חושב שגם עורך הגמרא לא חשב כך וכוונתו בכותבו 'גרמא ליה מילתא' כמו ש'מן השמיים גלגלו לו שיתברר לו הדבר', אבל בדיעבד...ובאמת, אם תבדוק אני מעריך שברוב הפירושים, הפסוק הנ"ל מתבאר דווקא לטובת הנשים, למשל לגבי חטא העגל שבו כל הגברים חטאו ולא הנשים כלל, כך שהסברו של רב עיליש לפסוק אינו תואם את פשט הכתוב לדעות חז"ל אחרות והוא דווקא היוצא מהכלל. אלא שכמו שרצה להבינו כך 'הסבירו' לו המאורעות מאליהם ( כלומר - מן השמיים ), אעפ"י שההסבר נוגד את הפשט המקובל ברוב מדרשי חז"ל, ודעתי בעניינן של בנות רב נחמן כבר כתבתי.
אשאל גם שאלה נגדית : האם אתה סבור שראוי היה לגלגל מן השמיים על בנות רב נחמן צרות כאלו רק כדי לרצות את רצונו של רב עיליש להבין פסוק בקהלת, כדי כך שנאמר שבגלל זה קרה להן מה שקרה, או שמא מפני ש'הגיע להן' ? מוטב לנו שנתרחק משיפוטיות שאינה בתחום יכולותינו.","209","","3012","True","True","False","","254","194.114.146.227","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42955","42943","ח"ו שהרמב"ם יאמר על מאמר חז"ל עורבא פרח","31/01/16 07:38","כא שבט","תשע"ו","07:38","אליצפן","אלא היה אומר שכולו משל, ואם היינו זוכים היה גם מפרסם את מה שהתחיל לכתוב בנושא פרושים לאגדות חז"ל והיינו זוכים לדעת את פשרו של מאמר זה.","502","","3010","True","True","False","","191","85.64.4.239","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42946","42945","אני אישית מאמין לגמרא שאמרה שאמירה גרמה!","29/01/16 13:24","יט שבט","תשע"ו","13:24","אשבח","אף שאין לי קשר אישי לסיפור בגלל שמי 
אגב, למסופר בתנ"ך ~ אתה מאמין?","507","","3012","True","True","False","","228","79.179.143.90","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42957","42946","מה הכוונה מאמין ?","31/01/16 10:29","כא שבט","תשע"ו","10:29","עלי","למשל, כשכתוב בסדר עולם רבה על תקופות שונות האם עלינו להאמין גם כאשר חז"ל עצמם סברו שאין הדברים הכרחיים וזו שיטה אחת מכמה בחז"ל עצמם ? אם כן לאיזה מהשיטות להאמין ? אני מאמין שחז"ל האמינו לכל הכתוב בתנ"ך אם מפרשים נכון את הכתוב...וכשיש כמה פירושים אזי קרוב לודאי שיש להאמין בנכון שבהם, אך לא פשוט כלל לדעת מהו...ציינת את שיטת הרמב"ם, האם אתה מאמין לרמב"ם ולא לרמב"ן החולק עליו ? או שמא אתה מאמין לשניהם ויוצא שאינך מאמין לאף אחד מהם באמת ? או שמא במקום לשאול אם אני מאמין בכתוב בתנ"ך תשאל מה מידת האמון שיש לי בכתוב בתנ"ך פשוטו כמשמעו ( כלומר הבנה קונקרטית ) ואזי קרוב לודאי שכמו שהרמב"ם לא האמין במציאויות שאינן טבעיות מוכרות כדיבור אתון, כך גם אני אינני מאמין בהן אלא אם נאמר שהתרחשה תופעה על טבעית שלגביה אינני יכול לשפוט ואין לי ידיעה, אך באותה מידה הרמב"ם סבור שנס קריעת ים סוף היה מין צונאמי ועיקרו בתזמון התופעה, אך לא בעצם התופעה כעל טבעית, ולי אין בעיה גם אם היא היתה ממש על טבעית, היות ובלאו הכי אין בידינו לקבוע מה בדיוק התרחש שם, שהרי אין בידינו אלא הדיווח של התורה ולא סרט המתעד את קרי"ס. כדי להיות מאמין צריך גם להיות משכיל, אחרת זו עלולה להיות אמונת פתאים. אי אפשר לדון בנושא עצום ורחב כזה במסגרת מצומצמת כמו הפורום כאן, לכן לצערנו - אכמ"ל.","209","","3010","True","True","False","","203","194.114.146.227","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42950","42949","ודאי שצריך להגיע לאחד מ 70 הפנים....","30/01/16 22:02","כ שבט","תשע"ו","22:02","אשבח","","507","","3011","False","True","False","","169","79.179.143.90","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42956","42955","טוב, אולי משחק המילים שלי בשמות","31/01/16 10:13","כא שבט","תשע"ו","10:13","אשבח","עופות - ("הנשר הגדול" - כינויו של הרמב"ם, עורבא פרח - בגלל עורבו של רב עיליש) - לא מוצלח למשמע כל אוזן, אבל עדיין אני מאמין שהרמב"ם יגיד לנו כפי תוכן דבריך וכפי שכתבתי במקור לעיל: "שהוא נוסף על החלק האמיתי בסיפור - כנופך, או ללמדנו שיש עוד משהו שצריך ללומדו".","507","","3010","True","True","False","","207","79.179.143.90","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("43008","42956","איך ייתכן?!","02/02/16 23:12","כג שבט","תשע"ו","23:12","ממש","איך ייתכן שנפלט כן מקולמוסך (אף שאפשר ומשובח הוא)?
איך ייתכן שתתבטא "אינו מוצלח למשמע כל אוזן" - ויש איזו אוזן שלה זה יהי' כן מוצלח?!","563","","3008","True","True","False","","69","212.76.99.90","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42958","42957","הכוונה בשאלתי היא האם אתה מאמין שהאמירה","31/01/16 10:52","כא שבט","תשע"ו","10:52","אשבח","היא שגרמה לשביית הבנות - ולא לשום דבר אחר ממה שכתבת.","507","","3010","True","True","False","","187","79.179.143.90","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42959","42957","מה רמת ההשכלה שאתה דורש "כדי","31/01/16 11:36","כא שבט","תשע"ו","11:36","אשבח","להיות מאמין"?
איני מבין מהי הגדרת "משכיל" אצלך, במה שאתה כותב: "כדי להיות מאמין צריך גם להיות משכיל, אחרת זו עלולה להיות אמונת פתאים"
מה זה "להיות משכיל" לדעתך:
רופא?
מהנדס מחשבים?
מרצה למתימטיקה?
רב?
האם מי שלמד כל חייו תורה איננו משכיל בעיניך?
האם אברהם אבינו היה פתי מאמין כי לא היה רופא או אקדמאי?
האם אין סיכוי ל'עמך' להגיע לאמונה תמימה בה' ובתורתו?
אני מכיר הרבה מאמינים - שלא שאלו הרבה ~ ושאמונתם שלמה "למרות" שכל השכלתם באה להם מלימוד תורה ומאמונת חכמים בלבד - והלוואי שהייתי מגיע לקצה הקצה של דרגתם.","507","","3010","True","True","False","","215","79.179.143.90","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42963","42958","שאלת","31/01/16 14:38","כא שבט","תשע"ו","14:38","עלי","האם אני מאמין בתנ"ך ועל זה עניתי. לולא שאלת לא עניתי.
האם אמירת האמורא גרמה לשביית הבנות ? לא, ודאי שלא, הן נשבו יחד עם רב עיליש מפני ששודדי אדם התנפלו על ישובם לחוטפם. מדוע איפשר זאת הקב"ה ? כי הוא נותן חופש פעולה גם לרשעים להרע, בין אם כעונש לחוטאים בין אם כניסיון, ובין אם מסיבות שרק הוא יודע ואנו איננו יודעים. לא יוצאת בת קול מהשמיים ומודיעה מדוע מאורעות העולם מתרחשים. לעתים מתרחשים מאורעות אשר לנו נראה כאילו התרחשו כדי למלא יעוד מסויים, אך האמנם כך הוא באמת ? אולי כן ואולי לא. מי שהינו נביא יכול אולי לדעת אם יגלו לו מן השמים ומי שלא ( כמונו ) - לא יכול לדעת. לרב עיליש היה נראה שיש במה שקרה לבנות רב נחמן ולו כמין אות מן השמים לבאר את שאלתו לגבי צדקתן. האמנם ? לענ"ד אם חשב רב עיליש שהוא מבין נכון את הסיטואציה והן כשפניות במובן של מגיה שחורה, הרי שהדבר מוכיח שבפסיכולוגיה ואנתרופולוגיה מודרנית ( שאנו סבורים שאנו מבינים ) לא הבין כלל אלא רק באמונות שרווחו בדורו...וזו היתה טענתי משכבר, שבנות רב נחמן הגיבו בתגובה אופיינית למי שלוקה ב-PTSD קשה, לא פחות ולא יותר, ועל זה התקיפו אותי ולא חזרתי בי, והצעתי ואני חוזר ומציע לברר אצל ברי סמכא מה דעתם על הסיפור לפני שנמשיך להתפלמס לשוא !
איננו חייבים לקבל את ידיעותיהם או אי ידיעתם של חז"ל בנושאי רפואה ומדע בכלל ובפרט כנכונות והדברים ידועים ואין בזה כלל פגם ב'אמונת חכמים' אם כך אתה מנסה להציג את הדברים.","209","","3010","True","True","False","","172","194.114.146.227","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42966","42959","לא אבל","31/01/16 15:02","כא שבט","תשע"ו","15:02","עלי","הנך רואה שגדולי חכמי ישראל היו גם בעלי השכלה נרחבת מעבר לידיעת התורה, כמו הרמב"ם והרמב"ן שהיו באמת רופאים, אבל גם רבי יוחנן - הסנדלר, היה מן התנאים ואנו יודעים שהידע בבתי המדרש של התנאים לא הצטמצם רק לתורה כשלעצמה וחז"ל היו בקיאים בחכמות העולם כפי שהיו ידועות בשעתם, וזו בדיוק חשיבות העניין, כי אדם יכול להאמין בכל דבר כתוב או שנאמר בפשטות קונקרטית כמו שהוא או להבין שלעתים דברים נאמרים במשל ובדימוי בלבד, או בהסתייגות מסויימת שאינה נאמרת או נכתבת במפורש, וזה בדיוק כפי שכתבת שהרמב"ם לא קרא במקרא כ'פתי' את סיפור אאע"ה והמלאכים אלא כחזיון נבואי, הוא לא התפתה לקרא את הדברים בפשוטם וכפי שקורא אותם ילד בכיתה א אלא העמיק להבין שסבירות התרחשותם בפועל במציאות הגשמית אינה גבוהה ולכן שסביר יותר שהם חזיון נבואי, והרמב"ן בידיעותיו הרבות, כולל בקבלה, חולק וסבור שלא כך הדברים אלא שיש להסביר אחרת, אך שניהם ודאי האמינו כראוי כל אחד בדרכו, כשההשכלה בחכמות מאפשרת בחינה יותר מעמיקה של הכתוב והנאמר. זה הנדרש מן האדם, שיחקור ויגיע בשכלו כפי יכולתו וכישוריו לנסות להבין את עניין האמונה, אין מדובר במקצוע מסויים אלא בהגדלת יכולת החשיבה והבחינה ההגיונית באופן כללי. ברור שידע במקצועות שונים תורם ליכולת זו ואינו דומה מי שלמד גמרא למי שאינו רגיל בזה וכך גם מי שלמד שיטות בפסיכולוגיה, פילוסופיה וכן גם בפיזיקה ומתמטיקה ומשפט וכדו' כל אלו מעשירים את יכולת האדם לחשוב ולנתח כל עניין, גם את העניינים שבאמונה כמו ענייני גמול והשגחת הבורא ית'.
גם גדולי ישראל ש'הסתפקו' בלימוד תורה בלבד, למדו גם חכמות אחרות אלא שבאופן לא פורמלי (=רשמי ומסודר ) אך אין זה אומר שלא למדו מהן דבר וגם במשך הדורות השתקעו דברים רבים מחכמות העולם בתורה עצמה. אבל כיום רואים פעמים הרבה שמי שלא למד אלא תורה חסר לו ידע בדברים שונים, ואכן אף הגרש"ז אוירבך זצ"ל או הרב פיינשטיין זצ"ל, אשר מי לנו שכ"א מהם היה בקי עצום בתורה ומדע, הרבה להתיעץ באנשי רפואה ומדע כי יש תחומים שאם אינך בקי בהם מאד אינך יכול להבינם כראוי. ואכמ"ל.","209","","3010","True","True","False","","176","194.114.146.227","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42967","42961","10 !","31/01/16 16:58","כא שבט","תשע"ו","16:58","אשבח","","507","","3010","False","True","False","","178","37.26.148.139","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42968","42961","שאלה 7 היא סוגייתנו","31/01/16 19:53","כא שבט","תשע"ו","19:53","דוד כוכב",""ואין מבריחין את השבויין, מפני תיקון העולם; רשב"ג אומר: מפני תקנת שבויין. מאי בינייהו? איכא בינייהו, דליכא אלא חד".
וכאשר יש יותר מאחד צריך הבורח להבריח עמו גם את האחרים "שמא יקצפו השבאין לייסרן ביסורין", רש"י.
הערות נוספות:
1.5. אפשר שהיה מפורסם.
2.3. התשובה בשאלה, סתם צדיקות אינן ניצולות בנס.
4. קרה רבות שנהרדעא שעל הספר נכבשה.
6. הרגילות היא שהעופות מגידין את העתידות:
מלכים א ה, י וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם:
רד"ק מלכים א ה, י (י) "בני קדם - בני מזרח היו ידועים בחכמה וכן כתיב כי מלאו מקדם ובדברי רז"ל מה היתה חכמת בני קדם שהיו יודעים במזלות וערומים בטייר פי' בטייר בלשון העופות וכן בערבי יקרא עוף אלטי"יר וכן בני מצרים היו יודעים בחכמה שבה היו נקראים החרטומים".
כוונתו לבמדבר רבה פרשת חקת פרשה יט סימן ג "מה היתה חכמתן של בני קדם שהיו יודעים וערומין בטייר".
פתרון תורה פרשת זאת חוקת התורה עמוד 172 "בני קדם, אילו הערביים שהן יודעים מה העופות מדברים".
תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן יח; ומוסאפיה (ליק) סימן צז:
"ששאלתם אבוה דשמואל למה לא נקרא בשמו אמרו כי אבוה דשמואל הלך בסחורה למקום רחוק לימים מצאה אותו מדית אחת שהיתה יודעת בלשון העופות ותבעתו לדבר עבירה ותתן לו אלף אלפים ככר כסף. אמר לה למה. אמרה לו שמעתי כי הלילה תוליד בן שלא היה כמוהו בחכמה".
8. כמו כל חוטפים לשלמונים.
9. תסמונת סטוקהולם.","125","","3010","True","True","False","","328","95.86.89.112","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42976","42968","מכל הערות לא הבנתי","01/02/16 22:52","כב שבט","תשע"ו","22:52","עם הארץ","מה הגמרא זה סיפורים בעלמא?
היה או לא היה?","248","","3009","True","True","False","","305","107.143.89.119","0","42939","גיטין|מה ע"א",""),new Message("42981","42976","כלל זה יהא נקוט בידך על סיפורים בגמרא:","02/02/16 10:16","כג שבט","תשע"ו","10:16","Almuaddib","עובדה ראשונה: את התלמוד למדו בעל פה, שיננו ולימדו בעל פה.
עובדה שניה: התלמוד הבבלי עבר עריכה קפדנית.
מכאן יקל עליך להבין כי הגמרא לא כוללת סתם 'מעיישלאך'. בנוסח דברי חכמים קדמונים, שרבבות למדו ושיננו בעל פה, העורך לא יכניס סתם דברים, שיכבידו על הלומדים ועוד עלולים חו"ח לגרום לזלזול.
מכאן ברור שלהכללת סיפור בגמרא יש סיבה, וסיבה טובה.
זה עדיין לא אומר אם מדובר במעשה שהיה, במשל, או בעירוב בין מעשה אמיתי לבין משל.","107","","3008","True","True","False","","261","209.88.198.77","0","42939","גיטין|מה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);