var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=42840;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("42840","0","למה רק &quot;תלת&quot; ולא &quot;ארבעה&quot;?","20/01/16 14:03","י שבט","תשע&quot;ו","14:03","שיננא","אמר רבה בהני תלת מילי נחתי בעלי בתים מנכסיהון:<br />דמפקי עבדייהו לחירותא <br />ודסיירי נכסייהו בשבתא <br /><span class='bordeaux'><b>ודקבעי סעודתייהו בשבתא </b></span>בעידן בי מדרשא <br /><br />דא''ר חייא בר אבא א''ר יוחנן שתי משפחות היו בירושלים <br />אחת <span class='bordeaux'><b>קבעה סעודתא בשבתא</b></span> ואחת קבעה סעודתא בערב שבת ושתיהן נעקרו <br /><br />מדוע רבה לא הוסיף ואמר גם דבר רביעי &quot;ודקבעי סעודתא בערב שבת&quot;?","146","","3027","True","True","False","","1004","84.94.81.172","0","0","גיטין|לח ע&quot;ב",""),new Message("42842","42840","תשובת הבן יהוידע","20/01/16 14:36","י שבט","תשע&quot;ו","14:36","אבי גרינבלט","שאלת את ששאל הבן יהוידע וברוך שכיוונת לדעתו .<br />בזמנו של רבה איש לא נהג זאת ולכן לא ציין זאת","539","","3027","True","True","False","","135","81.218.132.64","0","42840","גיטין|לח ע&quot;ב",""),new Message("42847","42840","הענינים שונים","20/01/16 21:51","י שבט","תשע&quot;ו","21:51","דוד כוכב","רבה עוסק בנכסים, ורבי יוחנן במשפחה.<br /><br />הסעודה מהווה גיבוש משפחתי, נר של שבת הוא &quot;משום שלום ביתו&quot; (מסכת שבת דף כג ע&quot;ב). לכן &quot;אמר רב הונא: הרגיל בנר - הויין ליה בנים תלמידי חכמים&quot; (שם) שמתגדלים בקדושה. ואילו המשפחות שסעודתם באופן הממעיט תלמוד תורה וכבוד שבת, נתפוררו.<br /><br />ואת המכנה המשותף בדברי רבה ביאר המהרש&quot;א בחידושי אגדות:<br /><span class='bordeaux'>בהני תלת מילי נחתי ב&quot;ב מנכסיהון כו'. יש לתת טעם בזה דמאן דמפיק עבדו לחירות הרי הוא עצמו פוחת והוריד עצמו מנכסיו באיסור עשה ודסייר נכסיה בשבת ה&quot;ז מחשב בצורך מלאכה ביום השבת ממלאכתו זו גם בחול אח&quot;כ אינה מתברכת כיון דחישב בה ביום השבת היפך החסיד שאמרו בו שלא רצה לתקן מה שהיה מחשב בשבת ונעשה לו נס ונעשה מלאכתו מאליו ודקבעי סעודה בשבת כו' ע&quot;פ מ&quot;ש בברכות חסידים הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן מתברכת וזהו שעשה סעודתו קבע בעידן בי מדרשא אין מלאכתו מתברכת וק&quot;ל:</span><br /><br />וכן כתב בתפארת יעקב (נמצא בפ. השו&quot;ת):<br /><span class='bordeaux'>בהני תלתא מילי וכו'. נראה לי ליתן טעם בזה דבהך דמפקי עבד לחירות כיון שכל אדם הוקצב פרנסתו כדאמרינן במס' ביצה הלכך לזה הוקצב פרנסתו ע&quot;י עבדיו שיעבדו לו וימציאו לו פרנסתו וזה שמוציאם לחירות נחסר לו ממה שהוקצב לו מה שהי' משתכר ע&quot;י עבדיו ששיחרר ולכך יורד מנכסיו, וכן מאן דמסייר נכסי בשבת כיון דכתיב אם תשוב משבת רגליך ממצוא חפצך וגו' והאכלתיך נחלת יעקב ודרשו על זה שנותנין לו נחלה בלי מצרים, מכלל הן אתה שומע לאו, שאם יפקח על עסקיו בשבת ירד מנחלתו, וכן נמי מאן דקבע סעודתא בעידן בי מדרשא כיון שכל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני א&quot;כ זה שמבטל התורה מחמת תענוגים רבים יבוא לידי כך שלא יהא לו להתענג, ומייתי עלה ראי' דס&quot;ד דליכא איסורא בהא דעונג שבת מצוה הוא, לכך מייתי ראי' דאיסורא הוא וממילא דינו לירד מנכסיו, ולכך לא מייתי רק תלת ולא הך דקבע בע&quot;ש כי אף דאיכא איסורא אינו ענין לירד מנכסיו רק כשאר איסור, כנ&quot;ל.</span>","125","","3027","True","True","False","","199","164.138.117.52","0","42840","גיטין|לח ע&quot;ב",""),new Message("43389","42847","מעלת סעודת שבת","21/02/16 22:49","יב אדר א","תשע&quot;ו","22:49","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=32700'>בקישור זה</a>.","125","","2995","True","True","False","","148","95.86.69.230","0","42840","גיטין|לח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);