var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=42708;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("42708","0","חידה לעניין קרבן פסח המוזכר בדף:","07/01/16 17:56","כו טבת","תשע&quot;ו","17:56","אשבח","‏מהו המקרה בו 'קרבן פסח' מחליף את ייעודו ושמו - <b>בזמן שחיטתו </b>- ל'קרבן ‏שלמים'?","507","","3039","True","True","False","","986","79.181.190.141","0","0","גיטין|כה ע&quot;א",""),new Message("42714","42708","שלא לשמו","10/01/16 09:45","כט טבת","תשע&quot;ו","09:45","אבי גרינבלט","זבחים ב,א","539","","3036","True","True","False","","101","81.218.132.64","0","42708","גיטין|כה ע&quot;א",""),new Message("42720","42708","פתרון: &quot;פסח בשאר ימות השנה שלמים נינהו&quot;","10/01/16 22:58","כט טבת","תשע&quot;ו","22:58","אשבח","ראה פסחים סד., ע:, יומא סג., זבחים ח:, מט. ובעוד מקומות.<br /><br />השם 'קרבן פסח' ניתן לשֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה שהוקדש ל‏'קרבן פסח' ושעתיד להישחט בפסח לשם 'קרבן פסח'. 'קרבן פסח' זה, אם ישחט במקדש שלא בפסח -  אלא בשאר ימות השנה – יתחלף ייעודו ושמו לקרבן ‏שלמים. כמובא בגמרות לעיל.<br /><br />אומנם יש שיטות שונות אי בעי עקירת שם 'פסח' בזמן שחיטתו אי לאו, וכן האם &quot;בשאר ימות השנה&quot; זה לפני זמן הקרבתו (זבחים ח:) או אחרי זמן הקרבתו (פסחים ע:), אבל בסופו של דבר, לכו&quot;ע שמו 'קרבן פסח' עד <b>זמן שחיטתו</b>. <br /><br />אביא שתי פסיקות שונות אי בעי עקירת שם 'פסח' בזמן שחיטתו אי לאו:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>הרמב&quot;ם </b></span>בהלכות פסולי המוקדשין פרק טו הלכה יא <b>בעי עקירה</b>:<br />&quot;הפסח ששחטו במחשבת שינוי השם, בין ששינה שמו לשם זבח אחר בין ששינהו לשם חולין פסול שנאמר ואמרתם זבח פסח הוא לה', במה דברים אמורים ששחטו בזמנו שהוא יום ארבעה עשר בניסן אפילו שחטו בשחרית במחשבת שינוי השם פסול, אבל אם שחטו שלא בזמנו <b> במחשבה שלא לשמו כשר</b>, שלא לשם בעליו נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול&quot; - וזה כדעת רב חסדא ורב דימי ביומא סג. הסוברים שיש לעקור שם הפסח בשעת השחיטה (רב דימי מוסיף שאין עקירה בזמן השחיטה אלא במקדש).<br /><br /><span class='bordeaux'><b>התוספות </b></span>בפסחים דף סד. ד&quot;ה 'טעמא שלא לשמו....&quot; לא דורשים עקירת שם, כלומר 'קרבן פסח' זה יחליף את ייעודו ושמו לקרבן שלמים כשר - <b>אפילו אם יישחט לשם פסח</b> שלא בפסח:<br />&quot;...וגריס ר&quot;ת הכי לשמו אמאי פטור שלמים לשם פסח קשחיט ש&quot;מ בעי עקירה פירוש דאי לא בעי עקירה אפילו שחט לשמו כשר דשלמים לשם פסח כשר דהא מכשיר לעיל ר' יהושע שוחט אחרים לשמו.&quot;  - וזה כדעת רבין ביומא סג..","507","","3036","True","True","False","","346","109.64.135.239","0","42708","גיטין|כה ע&quot;א",""),new Message("42716","42714","לא,  כי ב'שלא לשמו' - הפסח פסול לגמרי!","10/01/16 10:33","כט טבת","תשע&quot;ו","10:33","אשבח","<span class='bordeaux'><b>(1) </b></span>. ממה שהבאת &quot;כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ מן הפסח...&quot;  - משמעות &quot;חוץ מן הפסח&quot;  הוא <b>שבזמן שחיטת </b>קרבן פסח <span class='bordeaux'><b>שלא לשמו </b></span>- הוא פסול <b>לגמרי </b>!, <span class='bordeaux'><b>(2) </b></span>. כלומר:  לא ממשיכים בשאר עבודות הקרבן, זריקה וכו' ואם המשיכו, הקרבן נשאר בפסלותו ובשרו אסור באכילה.  ולא זה המקרה בחידה שבו הקרבן הופך <b>שלמים כשר</b>  לכל דבר.<br /><br />-----------------------------------<br /><br /><span class='bordeaux'><b>(1) </b></span>. הפתרון המוצע קרוב למקום התשובה....  אבל במקרה המובא כפתרון החידה מדובר בקרבן שהוקדש לשם קרבן מסויים אך הקריבוהו לשם קרבן אחר.  ההדגשה בגוף החידה על &quot;<b>בזמן שחיטתו</b>&quot; באה לומר שהקרבן הוקדש כקרבן פסח אך משהו גרם והוא הפך שלמים בזמן שחיטתו.<br />אולי הייתי צריך להבהיר זאת יותר בגוף החידה<br /> <br /><span class='bordeaux'><b>(2) </b></span>. ראה על כך בזבחים ז: , וכך פוסק הרמב&quot;ם בהלכות פסולי המוקדשין פרק טו הלכה א: &quot;כל הזבחים שנשחטו במחשבת שינוי השם, בין בקרבנות יחיד בין בקרבנות צבור כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה, חוץ מן החטאת והפסח שאם נעשו במחשבת שינוי השם פסולין, ...&quot;","507","","3036","True","True","False","","201","109.64.135.239","0","42708","גיטין|כה ע&quot;א",""),new Message("42717","42716","אולי זה...?","10/01/16 13:54","כט טבת","תשע&quot;ו","13:54","אבי גרינבלט","רמב&quot;ם הל' פסולי המוקדשין טו,יב <br />&quot;פסח ששחטו לשמו בארבעה עשר קודם חצות פסול לפי שאינו זמנו עברה שנתו ושחט בזמנו לשם פסח וכן השוחט שאר זבחים לשם פסח אפילו שחטן אחר חצות <b>הרי אלו כשרים</b> ולא עלו לבעלים לשם חובה&quot;<u></u>(מקור בזבחים ח,ב)","539","","3036","True","True","False","","113","81.218.132.64","0","42708","גיטין|כה ע&quot;א",""),new Message("42719","42717","כמעט.... כי פסח ש'עברה שנתו' פסול מלבוא","10/01/16 19:49","כט טבת","תשע&quot;ו","19:49","אשבח","<b>לכתחילה </b>כקרבן פסח - אבל הוא מוכשר לקרבן אחר כ'מותר הפסח' (ראה מנחות פג:) - וזה מה שאמר הרמב&quot;ם שהבאת &quot;עברה שנתו ושחט בזמנו לשם פסח.... &quot;הרי אלו כשרים.... &quot;.<br />ואילו בחידה הוא הובא ממש עד רגע שחיטתו כששמו 'קרבן פסח' שהוא שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה (שמות יב,ה) שלא עברה שנתו ! <br />ולמה ה'כמעט ...' שבכותרת? כי פסח ש'עברה שנתו' יכול לבוא כשלמים (אבל כאמור בחידה מדובר על קרבן <b>שעד רגע שחיטתו </b>היה כשר כקרבן פסח).","507","","3036","True","True","False","","186","109.64.135.239","0","42708","גיטין|כה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);