var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=41951;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("41951","0","למה ה' גער במלאכים שרצו לומר שירה","25/11/15 22:00","יג כסלו","תשע&quot;ו","22:00","אליצפן","דרש רבי יוסי הגלילי: בשעה שעלו ישראל מן הים <span class='bordeaux'><b>נתנו עיניהם לומר שירה</b></span>, וכיצד אמרו שירה? <br />עולל מוטל על ברכי אמו ותינוק יונק משדי אמו, כיון שראו את השכינה, עולל הגביה צוארו ותינוק שמט דד מפיו, ואמרו זה אלי ואנוהו, שנאמר: (תהלים ח) מפי עוללים ויונקים יסדת עוז. <br /><br />היה רבי מאיר אומר: מנין <span class='bordeaux'><b>שאפי' עוברים שבמעי אמן אמרו שירה?</b></span> שנאמר: (תהלים סח) במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל. (והא לא חזו! אמר רבי תנחום: כרס נעשה להן כאספקלריא המאירה וראו). <br /><br />אז למה <span class='bordeaux'><b>ה' גער במלאכים שרצו לומר שירה</b></span> - &quot;מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? אם אפילו העוללים במעי אמם אמרו שירה, <br /><br />מה גרועים המלאכים שהיה אסור להם לומר שירה?","502","","3082","True","True","False","","1055","85.64.4.239","0","0","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41952","41951","אתה עושה השוואה בין מלאך לעובר. שאלתך","26/11/15 06:23","יד כסלו","תשע&quot;ו","06:23","אשבח","היא דוגמא למה שקבעו לנו: אין משיבין על מדרשות.","507","","3081","True","True","False","","150","79.181.206.215","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41956","41951","המלאכים לא היו בסכנת חיים - עמ&quot;י כן","26/11/15 09:20","יד כסלו","תשע&quot;ו","09:20","Almuaddib","כולל עוברים במעי אמם.","107","","3081","True","True","False","","105","209.88.198.77","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41974","41951","כי המלאכים רצו לומר שירה בזמן המיתה","26/11/15 18:07","יד כסלו","תשע&quot;ו","18:07","דוד כוכב","כך תירץ התורה תמימה בשמות פרק יד, כ בהערה ט:<br />&quot;מעשה ידי כנוי על מצרים דאיך שהוא הם ברואים ככל האדם. וקצת צ&quot;ע איך אמרו אז משה וישראל שירה וגם איך קורין אנו בשביעי של פסח פרשת השירה אחרי דטביעת מצרים היתה באותו יום, וצ&quot;ל כיון דהטביעה היתה בלילה נכון שלא לאמר בלילה אבל ביום שלמחרתו שרי, ומדויק לפי' לשון הגמרא בענין זה בסנהדרין ל&quot;ט ב' באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה וכו', והיינו רק באותה שעה לבד לא הניחם הקדוש ברוך הוא, מפני שאז היתה הטביעה ממש, וכן צ&quot;ל בברכות ט' ב' ק&quot;נ פרשיות אמר דוד ולא אמר הללויה עד שראה במפלתן של רשעים והלל הוי כמו שירה כדילפינן בפסחים לענין חיוב הלל בליל ראשון של פסח מפסוק השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, ולכאורה קשה ג&quot;כ איך אמר שירה במפלתן של רשעים, והא חזינן שהקב&quot;ה מקפיד על זה, וצ&quot;ל ג&quot;כ דלאו בעצם שעת המפלה אמר כן&quot;.","125","","3081","True","True","False","","178","213.151.51.194","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41953","41952","מי קבע זאת?","26/11/15 07:27","יד כסלו","תשע&quot;ו","07:27","אליצפן","יותר מ-50% מספרות חז&quot;ל זה מדרשות. לשם נכתבו אם אסור לדון בהם ולהקשות קושיות?","502","","3081","True","True","False","","140","85.64.4.239","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41954","41953","לא נאמר &quot;אסור&quot; אלא &quot;אין למדין&quot; ראה כאן","26/11/15 09:03","יד כסלו","תשע&quot;ו","09:03","אשבח","אנציקלופדיה תלמודית כרך א, אגדה [טור קכט] <br />(את מראי המקום שהיו במקור כהערות שוליים שילבתי)<br /><br /><b>ד. </b>אין למדין מאגדה. דברי אגדה אינם כדברי שמועה ודבר הלכה, אלא כל אחד דורש מה שעלה על לבו כדבר האפשר  ואומדנא הם, לפיכך אין סומכין עליהם (רה&quot;ג באוצה&quot;ג חגיגה סי' סז), וכלל הוא אין סומכין על אגדה (ר&quot;ה גאון אשכול ח&quot;ב עמ' 47.) ואמרו אין למדים מן האגדות (ירושלמי פאה פ&quot;ב ה&quot;ד.) ואין לך ללמוד ממנה אלא מה שיעלה על הדעת (מבוא התלמוד לר&quot;ש הנגיד ) ואין מביאים ראיה מאגדה (רב סעדיה ורב האי במלואים לאוצה&quot;ג שם עמ' 65. )  ואין מקשין באגדה (שם; תשו' גאונים הרכבי סי' שנג; פתיחה למו&quot;נ ח&quot;א. ועי' שו&quot;ת חכם צבי סי' מט: אין משיבין מאגדה.)<br /><br />ופשוט שיש עוד מקורות ולימודים בעניין.","507","","3081","True","True","False","","184","79.181.206.215","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41955","41954","האם בדקת באיזה הקשר נאמרו הדברים שציטטַ?","26/11/15 09:16","יד כסלו","תשע&quot;ו","09:16","אליצפן","אז למה המהר&quot;ל הקדיש כל כך הרבה אנרגיה לטפל בהגדות חז&quot;ל, והמהרש&quot;א, והרמח&quot;ל, והרב קוק ועוד?<br /><br />וחוץ מזה ממתי מביאים ראיה מהאנציקלופדיה התלמודית, שכל כולה עסוקת בהלכה (לפי ההצהרות שלה) ולא בהגדה, שמשם נלמד מה היחס להגדה?<br /><br />במה שנכנס לבטן יש לדון ולהקשות ובמה שנכנס לראש לא?<br /><br />הנה לשון הרמב&quot;ם בנושא זה: (פירוש המשנה לרמב&quot;ם מסכת ברכות פרק ט משנה ז) &quot;אלא שדרכי <span class='bordeaux'><b>תמיד </b></span>בכל מקום שיש <span class='bordeaux'><b>איזה רמז בעניני אמונה</b></span> אבאר <span class='bordeaux'><b>משהו</b></span>, כי <span class='bordeaux'><b>חשוב אצלי להסביר יסוד מהיסודות יותר מכל דבר אחר שאני מלמד</b></span>.<br /><br />וכן בסוף פרושו למשנה הראשונה בפרק חלק: &quot;וכבר הארכתי בדברים מאד ויצאתי מענין חבורי, אלא שעשיתי כן לפי <span class='bordeaux'><b>שראיתי שזה תועלת באמונה</b></span> לפי שאני אספתי לך דברים רבים מועילים המפוזרים בחבורים רבים וגדולים, היה בהם מאושר. וחזור על דברי אלה פעמים רבות, והתבונן בהם היטב. ואם תשלה אותך מחשבתך שכבר הבנת עניניו מפעם אחת או עשר, ה' יודע שבשקר השלתה אותך. ואל תמהר בו לפי שני לא כתבתיו איך שנזדמן אלא <span class='bordeaux'><b>אחר התבוננות וישוב הדעת ועיון בדעות נכונות ובלתי נכונות,</b></span> וסכום מה שצריך להאמין מהם ובירורו <span class='bordeaux'><b>בטענות וראיות על כל ענין וענין</b></span>, ומאת ה' אשאל לנחותיני בדרך האמת.","502","","3081","True","True","False","","171","85.64.4.239","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41959","41955","שים לב למקורות המובאים שם !","26/11/15 10:24","יד כסלו","תשע&quot;ו","10:24","אשבח","","507","","3081","False","True","False","","130","79.181.206.215","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41963","41955","אתה משווה &quot;אמונה&quot; בלשון הרמב&quot;ם למדרש","26/11/15 11:21","יד כסלו","תשע&quot;ו","11:21","אשבח","וזו טעותך!<br />להרמב&quot;ם יש התייחסות רחבה לאגדות, מדרשים ומשלים הכוללת חלוקת הבנת האנשים לכיתות - מהסכלים לחכמים. ולא תמצא שם אותן מסקנות שהבאת בעניין אמונה.","507","","3081","True","True","False","","165","79.181.206.215","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41957","41956","עד כי כך צריך להיות אגואיסט?","26/11/15 09:26","יד כסלו","תשע&quot;ו","09:26","אליצפן","אם זה לא נוגע לי אלא לאחרים, אוסרים עלי לחוות דעה על מה שנעשה דין ברשעים?<br /><br />אוסרים עלי לומר שירה (הלל) למי שעושה נקמה בגויים?<br /><br />מה המלאכים הם מהאו&quot;ם?","502","","3081","True","True","False","","156","85.64.4.239","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41958","41957","מעשה ידי טובעים בים !","26/11/15 10:13","יד כסלו","תשע&quot;ו","10:13","Almuaddib","עקרונית, כאשר מעשה ידי ה' - וגם המצרים מעשה ידי ה' - טובעים, אין לומר שירה.<br /><br />אלא שלבנ&quot;י מותר - כי הם אלו שבזכות טביעה זו ניצלו מוות. הם אלו שברחו מעבדות.<br /><br />המלאכים - שיתנהגו כמו מלאכים. הם מעל רגשות של בני תמותה. הם צריכים לדעת שאין אומרים בשמיים שירה על טביעתם של יצירי ה'.","107","","3081","True","True","False","","161","82.80.33.78","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41960","41958","המדרש חולק עליך ובגדול.","26/11/15 11:06","יד כסלו","תשע&quot;ו","11:06","אליצפן","ילקוט שמעוני, (שמות פרק טו המשך סימן רמא)<br /><br />בשעה שהיו ישראל חונים על הים באו מלאכי השרת לקלס להקב&quot;ה ולא הניחן שנאמר &quot;ולא קרב זה אל זה&quot; ואומר &quot;וקרא זה אל זה&quot;. למי היו דומין למלך שנשבה לו <span class='bordeaux'><b>בנו</b></span>, לבש נקמה <span class='bordeaux'><b>באויביו</b></span> והלך והביא אותו ובאו הבריות לומר לו הימנון אמר להם <span class='bordeaux'><b>לשאני פודה את בני אתם מקלסין</b></span> אותי כך ישראל היו נתונין בצרה בים באו מלאכי השרת לקלס להקב&quot;ה נזף בהם אמר להם הקב&quot;ה <span class='bordeaux'><b>בני נתונין בצרה ואתם מקלסין אותי</b></span>?!... <br /><br />כיון שעלו ישראל מן הים באו ישראל ומלאכי השרת לומר שירה אמר הקב&quot;ה למלאכי השרת <span class='bordeaux'><b>הניחו ישראל תחלה</b></span> שנאמר אז ישיר משה. <br /><br />נמצאו הנשים ומלאכי השרת עומדים מי יקלס תחלה?... אמר רבי לוי השמים (=לשון שבועה)... <span class='bordeaux'><b>הנשים קלסו תחלה</b></span>... <br /><br />התחילו מלאכי השרת להתרעם אמרו: לא דיינו שקדמו לנו האנשים אלא אף הנשים? אמר להם הקב&quot;ה חייכם <span class='bordeaux'><b>כן</b></span>!.. אחרי שקלסתי <span class='bordeaux'><b>אני וחברים שלי</b></span>, אחר כך אמרו מלאכי השרת &quot;ברוך כבוד ה' ממקומו...&quot;.<br /><br />מעולם לא על דעתם של חז&quot;ל <span class='bordeaux'><b>שאסור לשבח ולומר שירה על מפלתן של רשעים</b></span>!","502","","3081","True","True","False","","168","85.64.4.239","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41962","41958","אגב, איפה כתוב &quot;מעשה ידי&quot; (=המצרים)?","26/11/15 11:10","יד כסלו","תשע&quot;ו","11:10","לינקוש","להלן בדף לז עמוד א נאמר:<br />באותה שעה היה משה מאריך בתפלה אמר לו הקב''ה <span class='bordeaux'><b>ידידיי </b></span>טובעים בים ואתה מאריך בתפלה לפני אמר לפניו רבונו של עולם ומה בידי לעשות אמר לו דבר אל בני ישראל ויסעו ואתה הרם את מטך ונטה את ידך וגו' <br /><br />ומשמע שדוקא מדובר על <span class='bordeaux'><b>עם ישראל</b></span>...","58","","3081","True","True","False","","211","84.94.81.172","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41961","41959","יש מקורות שאומרים ההפך. למשל דברי הרמב&quot;ם","26/11/15 11:09","יד כסלו","תשע&quot;ו","11:09","אליצפן","שהבאתי רק שני מקומות מדבריו.<br /><br />למה האנציקלופדיה התלמודית מתעלמת מהם?","502","","3081","True","True","False","","106","85.64.4.239","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41966","41960","המדרש לא חולק עלי, אלו דברי רבי יוחנן","26/11/15 12:03","יד כסלו","תשע&quot;ו","12:03","Almuaddib","<span class='bordeaux'><b>וא&quot;ר יוחנן מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו לפי שאין הקב&quot;ה שמח במפלתן של רשעים ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו מלאכי השרת לומר שירה אמר הקב&quot;ה מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה</b></span><br /><br />(בבלי מגילה י:)","107","","3081","True","True","False","","113","82.81.160.69","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41965","41962","המדרש מילקוט שמעוני אומר זאת במפורש-בנַי","26/11/15 11:54","יד כסלו","תשע&quot;ו","11:54","אליצפן","","502","","3081","False","True","False","","131","85.64.4.239","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41967","41962","עיין בבלי מגילה י:","26/11/15 12:03","יד כסלו","תשע&quot;ו","12:03","Almuaddib","","107","","3081","False","True","False","","90","209.88.198.77","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41964","41963","סליחה אבל כל ההקדמה לפרק חלק עוסקת רק בא","26/11/15 11:52","יד כסלו","תשע&quot;ו","11:52","אליצפן","סליחה אבל כל ההקדמה של הרמב&quot;ם בפרוש המשניות שלו לפרק חלק <span class='bordeaux'><b>עוסקת רק באמונה</b></span>!<br /><br />מאיפה הרמב&quot;ם שאב את המסקנות שלו לגבי מי כופר ומי לא? לא מן המדרשים?!<br /><br />פירוש המשנה לרמב&quot;ם מסכת סנהדרין פרק י משנה א <br /><br />וכאשר יהיו קיימים לאדם כל היסודות הללו <span class='bordeaux'><b>ואמונתו בהם אמתית</b></span>, הרי הוא נכנס בכלל ישראל, וחובה לאהבו ולחמול עליו וכל מה שצוה ה' אותנו זה על זה מן האהבה והאחוה, ואפילו עשה מה שיכול להיות מן העבירות מחמת תאותו והתגברות יצרו הרע, הרי הוא נענש לפי גודל מריו ויש לו חלק, והוא מפושעי ישראל. <br /><br /><span class='bordeaux'><b>וכאשר יפקפק אדם ביסוד מאלו היסודות</b></span> הרי זה <span class='bordeaux'><b>יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות</b></span>, וחובה <span class='bordeaux'><b>לשנותו ולהשמידו</b></span> ועליו הוא אומר הלא משנאיך ה' אשנא וכו'.<br /><br />יש דברים ברורים מאלו?","502","","3081","True","True","False","","160","85.64.4.239","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41968","41964","אנחנו חלוקים מאוד בהבנת דברי הרמב&quot;ם","26/11/15 12:34","יד כסלו","תשע&quot;ו","12:34","אשבח","לצערי. לימוד השקפתו במו&quot;נ יכול לעזור לנו כאן.","507","","3081","True","True","False","","112","79.181.206.215","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41969","41966","ומה ההמשך?","26/11/15 12:59","יד כסלו","תשע&quot;ו","12:59","אליצפן","תלמוד בבלי מסכת מגילה דף י עמוד ב <br /><br />אמר רבי אלעזר: הוא אינו שש, אבל <span class='bordeaux'><b>אחרים משיש</b></span>. ודיקא נמי, דכתיב כן ישיש ולא כתיב ישוש, שמע מינה. <br /><br />בהמשך אותה מסכת (מגילה דף טז ע&quot;א) &quot;אמר ליה (=המן למרדכי) סק (=עלה על הסוס) ורכב אמר ליה (=מרדכי להמן) לא יכילנא דכחישא חילאי מימי תעניתא (=אינני יכול שכוחי חלש מימי התענית) גחין וסליק (=התכופף המן ועלה עליו מרדכי). כי סליק <span class='bordeaux'><b>בעט ביה</b></span> (=כשעלה מרדכי בעט בהמן!). אמר ליה (=המן למרדכי) לא כתיב לכו {משלי כ&quot;ד} &quot;בנפל אויבך אל תשמח<span class='bordeaux'><b>?!</b></span>&quot; אמר ליה (=מרדכי להמן) הני מילי <span class='bordeaux'><b>בישראל</b></span> (=דברים אלו הם לגבי היהודים, אם אויבך היהודי נופל אל תשמח) אבל בדידכו (=אבל לגביכם הגויים הרשעים) כתיב (דברים ל&quot;ג) &quot;<span class='bordeaux'><b>ואתה על במותימו תדרוך</b></span>&quot;.<br /><br />וחוץ מזה התנאים חולקים על ר' יוחנן:<br /><br />(שמות יד יז): &quot;ואני <span class='bordeaux'><b>הנני </b></span>מחזק את לב מצרים ויבואו אחריהם, ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו. וידעו מצרים כי אני ה', בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו&quot;.<br /><br />אומר הספרי (קרח, פיסקא קיט): &quot;אין &quot;<span class='bordeaux'><b>הנה</b></span>&quot; אלא <span class='bordeaux'><b>לשון שמחה</b></span>...<br /><br />ובמקום אחר (ספרי, שם, פיסקא קיז): &quot;...<span class='bordeaux'><b>רבי ישמעאל</b></span> אמרו לו תלמידיו: רבינו... &quot;ואני <span class='bordeaux'><b>הנני </b></span>מביא את המבול מים... &quot; שומע אני שיש שמחה לפני המקום?! <br />אמר להם: <span class='bordeaux'><b>יש שמחה לפני המקום כשיאבדו מכעיסיו</b></span>... ובאבוד רשעים רנה.<br /><br />אז עם כל הכבוד לר' יוחנן אין הוא יכול לחלוק על התנא ר' ישמעאל.","502","","3081","True","True","False","","176","85.64.4.239","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41971","41969","עם כל הכבוד לך, אתה חולק על רבי יוחנן...","26/11/15 15:43","יד כסלו","תשע&quot;ו","15:43","Almuaddib","","107","","3081","False","True","False","","93","209.88.198.77","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41976","41971","אני לא חולק על ר' יוחנן, הוא חולק על תנא","26/11/15 18:59","יד כסלו","תשע&quot;ו","18:59","אליצפן","ר' יוחנן חולק על ר' ישמעאל. כל המדרשים שהבאתי חולקים על הפרשנות שמיחסים לו. כי בתלמוד מופיעה רק חלק מהסוגיא, ובילקוט שמעוני ובמדרשים קדומים אחרים, נמצא באופן מלא כל המהלך, ומשם ניתן להבין מה באמת אומר ר' יוחנן.<br /><br />חס ושלום שהוא יאמר שאסור לשמוח במפלתן של רשעים - הרי זה פסוק מפורש בתנ&quot;ך - &quot;באבוד רשעים רינה&quot;. אילו הפסוק בנפול אויבך אל תשמח&quot; - מפורש אצל חז&quot;ל שמדובר בישראל ולא בגוי ח&quot;ו.","502","","3081","True","True","False","","163","85.64.4.239","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41975","41974","בכל המדרשים &quot;מעשי ידי&quot; הכוונה לישראל!","26/11/15 18:53","יד כסלו","תשע&quot;ו","18:53","אליצפן","ראה למעלה שבכל המדרשים המקבילים לזה שבתלמוד הכוונה לישראל ולא למצרים.<br /><br />מופיעים שם הביטויים &quot;בני&quot; או &quot;ידידי&quot; וכו' - אלה ביטויים על ישראל ולא על מצרים. יתר על כן בסנהדרין זה מופיע בעקבות הפסוק &quot;באבוד רשעים רינה&quot;.<br /><br />כל מה שה&quot;תורה תמימה&quot; אומר זה לקוח ממדרש הרנינו שכבר גדולי ישראל, פסקו שהוא סותר את כל המדרשים שהובאו לעיל. (ראה למשל ערוך השולחן - הלכות פסח סימן ת&quot;צ אות ב).","502","","3081","True","True","False","","154","85.64.4.239","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41983","41974","חיזוק לדברי התורה תמימה","27/11/15 02:18","טו כסלו","תשע&quot;ו","02:18","דוד כוכב","מדרש אגדה (בובר) שמות פרשת בשלח פרק יד סימן כ [כ]:<br />&quot;ולא קרב זה אל זה <b>כל הלילה</b>. בפמליא של מעלה אמרו שלא אמרו שירה <b>כל הלילה</b>, שכך אמר להם הקדוש ברוך הוא בשעה שרצו לומר שירה, אמר להם מעשה ידי טבועים בים ואתם אומרים לפני שירה, מכאן שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים&quot;.<br />מדובר בפירוש בכל הלילה דוקא ואילו שירת ישראל נאמרה הרי ביום.<br />&quot;מעשה ידי טבועים בים&quot; - בכוונה בהכרח למצרים.<br /><br />ויש מדרשות חלוקות, דעת הבבלי (רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן במגילה וסנהדרין ובילקוט) כמדרש דלעיל.<br />אך בפרקי דרבי אליעזר (היגר) - &quot;חורב&quot; פרק מא:<br />&quot;וראו העליונים בצרתן של ישראל כל אותה הלילה ולא נתנו שבח והודאה לאלהיהם, שנ' ולא קרב זה אל זה כל הלילה&quot;.<br />לדעת מדרש זה אי אמירת השירה בלילה היתה משום צרת ישראל הבורחים והמפוחדים.<br /><br />ולדעת מדרש תהלים (בובר) מזמור קו, ב לא הניחם הקב&quot;ה לומר שירה כדי שישירו ישראל תחילה.","125","","3080","True","True","False","","194","213.151.51.194","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41978","41975","בגמרא במפורש הכוונה למצרים","26/11/15 19:19","יד כסלו","תשע&quot;ו","19:19","Almuaddib","","107","","3081","False","True","False","","98","82.81.160.69","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41982","41975","לא, אימרה זו נמצאת גם במכילתא ובירושלמי","26/11/15 23:30","יד כסלו","תשע&quot;ו","23:30","דוד כוכב","במכילתא דרבי ישמעאל (מדרש תנאים!) בשלח - מסכתא דשירה פרשה א:<br />&quot;(דברי הימים ב' כ, כא) וַיִּוָּעַץ אֶל הָעָם וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרֲרִים לַה' וּמְהַלְלִים לְהַדְרַת קֹדֶשׁ בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ וְאֹמְרִים הוֹדוּ לַה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ומה נשתנית הודיה זו מכל הודיות שבתורה שבכל הודיות שבתורה נאמר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו ובזו לא נאמר כי טוב אלא כביכול לא היתה שמחה לפניו במרום על אבדן של רשעים&quot;.<br />מי הם אותם רשעים, ישראל או גויים? מבואר בפסוק הבא:<br />(דברי הימים ב כ, כב) וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן ה' מְאָרְבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן מוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר הַבָּאִים לִיהוּדָה וַיִּנָּגֵפוּ.<br /><br />וכנ&quot;ל מוכח בירושלמי מסכת סנהדרין פרק ד הלכה ט:<br />&quot;וכן הוא אומר (דברי הימים ב כ כא) בצאת לפני החלוץ וגו'. ללמדך שאף מפלת הרשעים אינה שמחה לפני המקום&quot;.<br /><br />וכנ&quot;ל מוכח גם בבבלי מסכת סנהדרין דף לט ע&quot;ב; ובמדרש תנחומא (מדרש ארץ ישראלי) פרשת בשלח סימן י.<br /><br /><br />לא נאמר שאין לשבח כלל, אלא למעט, שאינו נקרא &quot;כי טוב&quot; - משום הצער שבכך. וכמו שביאר הגר&quot;א שמשום כך מטיפים מטיפות יין המשמח באמירת י' המכות בהגדה.","125","","3081","True","True","False","","168","213.151.51.194","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41977","41976","חוששני שלא עיינת בגמרא כלל","26/11/15 19:18","יד כסלו","תשע&quot;ו","19:18","Almuaddib","הרי דברי רבי יוחנן ברורים ופשוטים, וכן גם דברי הגמרא - הקב&quot;ה אינו שש במפלתם של רשעים:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>ר' יהושע בן לוי פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא  והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם כן ישיש להרע אתכם <u>ומי חדי הקב&quot;ה במפלתן של רשעים</u> והא כתיב  בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי לעולם חסדו וא&quot;ר יוחנן מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו <u>לפי שאין הקב&quot;ה שמח במפלתן של רשעים</u> ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב  ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו מלאכי השרת לומר שירה אמר הקב&quot;ה מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה <br /></b></span><br /><br /><br />(מגילה י:)","107","","3081","True","True","False","","149","82.81.160.69","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41979","41977","מדרשי התנאים חולקים על ההבנה שלך:","26/11/15 19:58","יד כסלו","תשע&quot;ו","19:58","אליצפן","מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בשלח סימן י <br /><br /> בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי לעולם חסדו, מה נשתנה הודיה זו מכל ההודיות שבתורה שנאמר בכלן כי טוב וכאן לא נאמר בה כי טוב, <span class='bordeaux'><b>כביכול</b></span> לא היתה שמחה לפניו במרום על אבודן של רשעים, - נקודת המוצא שלא ייתכן שהקב&quot;ה לא שמח במפלתן של רשעים!<br /><br />המילה <span class='bordeaux'><b>כביכול</b></span> חסרה בתלמוד וזה עושה את כל ההבדל! אצל ר' יוחנן זה הנחת יסוד &quot; שאין הקב&quot;ה שמח במפלתן של רשעים&quot;<br /><br />ואילו במדרש תנחומא זה חידוש.  לכן התפיסה כאילו אסור לומר שירה או לשמוח על מפלת הרשעים נוגדת את עמדת חז&quot;ל. היא דעת יחיד של ר' יוחנן.<br /><br />מה גם שדוד המלך אמר: (תהלים פרק קמט) &quot;(ז) לַעֲשׂוֹת <span class='bordeaux'><b>נְקָמָה</b></span> בַּגּוֹיִם <span class='bordeaux'><b>תּוֹכֵחֹת</b></span> בַּל אֻמִּים: (ח) לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל: (ט) לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב <span class='bordeaux'><b>הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו הַלְלוּ יָהּ</b></span>: ואת זה אומר כל יהודי כל יום לפני שמקבל על עצמו עול מלכות שמים בקריאת שמע.<br /><br />ומה אומר על זה המדרש?<br />מדרש תהלים (בובר) מזמור קמט <br /><br />[ו] לעשות נקמה בגוים. אי זו היא נקמה, אמר הקב&quot;ה מה שנקמו לישראל, שנאמר נקמת דם עבדיך השפוך (תהלים עט י), ולא נקמת אדם, אלא אל נקמות ה' וגו' (שם /תהלים/ צד א), ואומר הרנינו גוים עמו וגו' (דברים לב מג), וכתיב אל קנא ונוקם ה' (נחום א ב), כל הנקמות האלה יש לרשעים אצל הקב&quot;ה, לכך נאמר לעשות נקמה בגוים וגו', ושמא תאמר כל ההדיוטות, אמר הקב&quot;ה לאו אלא למלכים, שנאמר לאסור מלכיהם וגו', ולמה שמלכים באו עלי, שנאמר למה רגשו גוים וגו' (תהלים ב א), לכך נאמר לאסור מלכיהם וגו', אמר הקב&quot;ה אשרי שישלם לך את גמולך (שם /תהלים/ קלז ח), ומה גמלו להם לישראל ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים (מ&quot;ב =מלכים ב'= כה ז), וגם אני כך אעשה להם, שנאמר ונכבדיהם בכבלי ברזל, אמר הקב&quot;ה מה הם סבורים ששכחתי מה שעשו, כתובה היא לפני, שנאמר לעשות בהם משפט כתוב, ואיזהו משפט כתוב, הנה היום בא בוער כתנור (מלאכי ג יט), וכתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים (ישעיה סו כד), לעשות בהם משפט כתוב, ואיזהו משפט כתוב, יתמו חטאים מן הארץ (תהלים קד לה), לכך נאמר לעשות בהם משפט כתוב. <br /><br />אז הקב&quot;ה עצוב או שמח שהוא עושה נקמה בגויים?<br /><br />למה כולם נתפסים לדבריו של ר' יוחנן כאשר כל המדרשים שהבאתי (וזו רשימה חלקית) אומרים את ההפך הגמור.","502","","3081","True","True","False","","205","85.64.4.239","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב",""),new Message("41980","41979","זו לא &quot;ההבנה שלי&quot; - זו גמרא מפורשת!","26/11/15 20:03","יד כסלו","תשע&quot;ו","20:03","Almuaddib","","107","","3081","False","True","False","","99","209.88.198.77","0","41951","סוטה|ל ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);