var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=41739;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("41739","0","האם נחום איש גמזו ונחוניה בן הקנה התחילו","11/11/15 06:26","כט חשון","תשע"ו","06:26","שמואל נבון","את המחלוקות של ריבוי ומיעוט מול כלל ופרט ?
או שגם הם קיבלו מרבותיהם ?
אודה לפירוט.

מצ״ב: סוטה ט״ז. רש״י בסוף העמוד.","515","png","3095","True","True","False","","1260","2.54.166.93","0","0","סוטה|טז ע"א","0-png"),new Message("41741","41739","אם באמת","11/11/15 08:07","כט חשון","תשע"ו","08:07","עלי","אני אינני חוקר תלמוד, אבל בסתם אם אתה רציני, עליך לאסוף את כל הדרשות בשני האופנים ולבחון אם בכולן מקורן בחכמים מהדורות שלאחר צמד החכמים הללו. ברם אם תמצא גם מדורות קדומים יותר תדע שלא הם החלו בכך. ברם עצם הניסיון ללמוד את כל התורה בשיטה מסוימת היא תופעה מפליאה, הקיימת כבר בדורות שקדמו להם, הרי גם לשמאי והלל ובית שמאי ובית הלל היו שיטות קבועות ללימוד כל התורה, כמו גם בדורות מאוחרים יותר, כמו למשל אביי ורבא וכן בכל הדורות עד הדורות האחרונים - שיטת בריסק לחילוקים וכדו, על כן בלי לעיין כלל בעניין הייתי משער שאין הם הראשונים בכך אלא שהם שכללו שיטות קדומות ו'התמחו' כל אחד בשיטתו. וצ"ע.","209","","3095","True","True","False","","167","194.114.146.227","0","41739","סוטה|טז ע"א",""),new Message("41745","41739","ר' נחום איש גם זו היה רבו של ר' עקיבא!","11/11/15 09:02","כט חשון","תשע"ו","09:02","אשבח","ובעצם כל מה שאנו אומרים על ר' עקיבא שדורש אתין, רקין, ריבויין ומיעוטין - מרבו נחום איש גם זו קיבל!. ר' עקיבא שימש את ר' נחום עשרים ושתיים שנה (חגיגה יב.).","507","","3095","True","True","False","","314","79.180.192.79","0","41739","סוטה|טז ע"א",""),new Message("41747","41739","קצת מקורות בנושא זה","11/11/15 09:12","כט חשון","תשע"ו","09:12","הראל","ברייתא דרבי ישמעאל (בתחילת הספרא):
הלל הזקן דרש שבע מדות לפני זקני בתירה:
קל וחומר
וגזרה שוה
ושני כתובים
וכלל ופרט
וכיוצא בו במקום אחר
ודבר למד מענינו
אלו שבע מדות שדרש הלל הזקן לפני זקני בתירה.

י"נ אפשטיין (מבואות לספרות התנאים, עמ' 510):
לא הלל הוא שחידש את המדרש ובנה אותו על שבע המדות שלו, אלא 'דרש שבע מדות לפני זקני בתירה'.

ש' ליברמן (יוונית ויוונות בארץ-ישראל, עמ' 190):
מקשר הדברים משתמע, שהלל לא חידש מידות וכללים אלו מדעתו. הוא רק השתמש בדרכי-הוכחה מקובלות כדי ללמד שפסח קרב בשבת, אם חל בו ארבעה-עשר בניסן. הוא נזקק לשבע מידות של דרוש כדי להוכיח הלכה אחת מן התורה.

-------------

ברייתא דרבי ישמעאל (בתחילת הספרא):
רבי ישמעאל אומר בשלש עשרה מדות התורה נדרשת:
מקל וחומר
מגזרה שוה
מבנין אב מכתוב אחד מבנין אב משני כתובים
מכלל ופרט
מפרט וכלל
מכלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט
מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל
כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא
כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ליטעון טען אחר שהוא כענינו יצא להקל ולא להחמיר
כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ליטעון טען אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר
כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לידון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש
דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו
וכן שני כתובין המכחישים זה את זה עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם

ל"ב מדות של ר' אליעזר בן ר' יוסי הגלילי (בהגדה):
1. בריבוי; 2. במיעוט; 3. בריבוי אחר רבוי; 4. במיעוט אחר מיעוט; 5. בקל וחומר מפורש; 6. בקל וחומר סתום; 7. בגזרה שווה; 8. בבנין אב; 9. בדרך קצרה; 10. בדבר שהוא שנוי; 11. מחבור שנחלק; 12. מדבר שבא ללמד ונמצא למד. 13. מדבר שאחריו מעשה והוא פרטו של ראשון; 14. מדבר גדול שנתלה בקטן הימנו להשמיע האזן בדרך שהיא שומעת; 15. משני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם; 16. מדבר שהוא מיוחד במקומו; 17. מדבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר; 18. מדבר שנאמר במקצת והוא נוהג בכל; 19. מדבר שנאמר בזה והוא הדין בחברו; 20. מדבר שנאמר בזה ואינו עניין לו אבל הוא עניין לחברו; 21. מדבר שהוקש לשתי מידות ואתה נותן לו כוח היפה שבינותיהם; 22. מדבר שחברו מוכיח עליו; 23. מדבר שהוא מוכיח על חברו; 24. מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על עצמו; 25. מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על חברו; 26. ממשל; 27. מלשון נופל על לשון; 28. מנגד; 29. מלשון גרמטיא; 30. מלשון נוטריקון; 31. מוקדם שהוא מאוחר בעניין; 32. מוקדם שהוא מאוחר בפרשיות.

רבינו שמשון מקינון (ספר הכריתות, חלק שלישי נתיבות עולם):
נראה בעיני הא דלא חשיב ר' ישמעאל כל אלו אלא י"ג, מפני שאלו י"ג לא מצא אדם חולק עליו והם רהוטות בפי כל,
שהרי ככה מצינו בהלל שלא מנה רק ז' (...) לא מפני שלא היה דורש שאר המדות אלא שהיו סדורות בפיו או היו צריכין לאותו זמן שלא היו בקיאין בהם, ככה יתכן לר' ישמעאל באותן י"ג מדות,
או דרך אחרת לתת טעם למה עזב רבי ישמעאל כמה מאותן מדות שמנה ר"א, ונראה מפני שיש מהם דלא חשיב מדות אלא כמאן דכתיב בהדיא (...) ויש מהם דלא חשיבי כי אם לענין הגדה ודרשה אבל לא להוכיח מהם שום קולא וחומרא כמו נוטריקון. ויש מהם דלא חשיב שאינם אלא ליישב פשט הקרא (...) ולכך נקט ר' ישמעאל במילתיה התורה נדרשת בהם, כלומר גופי תורה קולות וחומרות ודינין, ונקט נדרשת שהן דרשות ולא מכח המקרא כמו יתורים.

וראה מאמר נפלא זה.","46","","3095","True","True","False","","629","84.94.81.172","0","41739","סוטה|טז ע"א",""),new Message("41766","41745","כמה רבנים היו לרבי עקיבא אם כך ?","11/11/15 19:59","כט חשון","תשע"ו","19:59","הודו_כי_טוב","","207","","3095","False","True","False","","205","109.65.38.47","0","41739","סוטה|טז ע"א",""),new Message("41769","41747","כדאי גם לקרא","11/11/15 22:47","כט חשון","תשע"ו","22:47","עלי","בהקשר זה את ספרם המצויין של הרבנים שלמה קסירר ושלמה גליקסברג 'מסיני ללשכת הגזית' - תושבע"פ במשנתם של הרמב"ם והרמב"ן..","209","","3095","True","True","False","","189","31.44.137.185","0","41739","סוטה|טז ע"א",""),new Message("41768","41766","מתוך ביוגרפיות של שו"ת בר אילן:","11/11/15 22:31","כט חשון","תשע"ו","22:31","אשבח","רבותיו - רב חבר
רבי אליעזר - מסכת כלה רבתי ריש פרק ב'
רבי טרפון - כתובות פ"ד ב'
רבי יהושע - מסכת כלה רבתי ריש פרק ב'

רבותיו - מובהקים
נחום איש גם זו - חגיגה י"ב א'

רבותיו
רבן גמליאל - פסחים מ"ח ב'

רבותיו - לפי המשתמע מלשון התלמוד
נחמיה איש בית דלי - עדויות ח' ה'

רבותיו (?)
רבי נחוניא הגדול - מגילה כ"ח א' [הוא רבי נחוניא בן הקנה. אשבח]

רבותיו (?) - מפורש או משתמע שהיה רבו ובאמת לא היה רבו
רבי דוסא בן הורכינס - יבמות ט"ז א'
רבן יוחנן בן זכאי - סוטה כ"ז ב'","507","","3095","True","True","False","","236","79.180.192.79","0","41739","סוטה|טז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);