var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=41731;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("41731","0","ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן","10/11/15 13:34","כח חשון","תשע"ו","13:34","עלי","כך כתוב, ולמדים מזה שדווקא מקרקע ההיכל ולא מקרקע החצר. מכאן ראיה שהכינוי 'משכן' כולל רק את המשכן וקרקעו בלבד ולא את החצר. והנה כתוב בתורה 'וְנָסְעוּ, הַקְּהָתִים, נֹשְׂאֵי, הַמִּקְדָּשׁ; וְהֵקִימוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן, עַד-בֹּאָם'. אם כן בני גרשון ובני מררי שנשאו את המשכן ( לא בני קהת שנשאו את כלי המשכן בכתפיהם ), והקימו אותו עד בא הקהתים, לא הקימו את החצר אלא רק את המשכן עצמו ! האם זה הגיוני ?
במאמר שכתבתי על סדר מסע המחנות במדבר ( מופיע ב'מאמרים' בפורטל בזבחים סא,א ) הסברתי בשונה משיטות רש"י ובעלי התוספות במסכת זבחים (ס,א ), את סדר המסע :
וַיִּסַּע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי-יְהוּדָה, בָּרִאשֹׁנָה--לְצִבְאֹתָם; ...וְהוּרַד, הַמִּשְׁכָּן; וְנָסְעוּ בְנֵי-גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי, נֹשְׂאֵי הַמִּשְׁכָּן. וְנָסַע, דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן--לְצִבְאֹתָם;...וְנָסְעוּ, הַקְּהָתִים, נֹשְׂאֵי, הַמִּקְדָּשׁ; וְהֵקִימוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן, עַד-בֹּאָם. וְנָסַע, דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי-אֶפְרַיִם--לְצִבְאֹתָם; ...וְנָסַע, דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי-דָן--מְאַסֵּף לְכָל-הַמַּחֲנֹת, לְצִבְאֹתָם; ...אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְצִבְאֹתָם; וַיִּסָּעוּ.
תחילה נכנסו הכהנים וכיסו את הכלים ( כמובא בפרשת במדבר ). אח"כ פורק המשכן ( ולא החצר, ומבחוץ פורק ) בידי בני גרשון ומררי והועמס על העגלות ( עמודי וקלעי החצר לא הועמסו על העגלות של הנשיאים אלא על אחרות ). אזי הם המתינו עם המשכן שעל העגלות עד בא בני קהת לשאת את הכלים, ורק כאשר נסעו הקהתים עם כלי המשכן, החלו בני גרשון ומררי לנסוע סביבם עם העלות של המשכן. את החצר פירקו בני גרשון ומררי בעת כניסת הקהתים לשאת את הכלים, ונסעו ג"כ מיד לאחר העגלות שעם המשכן.
המשפט 'והקימו את המשכן' מתפרש במשמעות של 'ועמדו והמתינו עם המשכן', כלומר נושאי המשכן נסעו רק אל מחוץ לחצר ושם עמדו והמתינו לנושאי הכלים ונסעו יחד עימם סביבם. למדתי זאת מהברייתא דמלה"מ והירושלמי בעירובין
המשך -","209","","3096","True","True","False","","899","194.114.146.227","0","0","סוטה|טו ע"א",""),new Message("41733","41731","המשך","10/11/15 13:57","כח חשון","תשע"ו","13:57","עלי","בירושלמי עירובין פרק ה מובא :
ובמדבר מי היה מכוין להן את הרוחות א"ר אחא ארון היה מכוין להם את הרוחות הדא הוא דכתיב (במדבר י) ונסעו הקהתים נושאי המקדש זה הארון (במדבר ב) והקימו בני מררי את המשכן עד בואם - ( של ) בני קהת שעליהן היה הארון נתון.
אם הארון היה צריך לכוון את כיוון המשכן בבנייתו, היה עליו להגיע ראשון לחניה, ולכן היה צריך לצאת ראשון ממקומו בה בכל תחילת מסע. ובני גרשון ומררי הקימו את המשכן עד בא בני קהת נושאיו. אך אליה וקוץ בה, אם המשכן הוקם=נבנה תחילה ורק אז באו בני קהת עם הארון, כיצד כיוון הארון את בניין המשכן ?
על כן הכרחי לומר שכוונת רב אחא שהמתינו בני מררי עם המשכן עד בא בני קהת לשאת את הארון, ורק אז הוחל במסע עד סופו, וכשהגיע הארון למקום החדש כשהעגלות עם המשכן סביבו, הקימו את החצר והמשכן בכיוון שכיוון הארון.
כל פרשת מסע המשכן עוסקת בתחילת המסע, ורק המשפט וְהֵקִימוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן, עַד-בֹּאָם פורש בידי רש"י כנוגע לסוף המסע, כך שמשפט זה חורג בלי סיבה מכלל הפרשה. ואילו באופן המוסבר לעיל הוא שייך ככל שאר הפסוקים לתחילת המסע.
כך מבואר שעד שנסע הארון ושאר הכלים - החצר עמדה במקומה, וניתן היה לאכול קדשים בחצר, וכן כשנבנה המשכן בחניה תחילה הוא נבנה עם החצר לאחר שכבר הכלים עמדו במקומם, ולכן כבר קודם שנתקעו יתדות המשכן ניתן היה להקריב קרבנות ולאוכלם בחצר הבנויה וקודם שפורקה החצר ג"כ.
זו הכוונה בזבחים ס : דתניא בשעת סילוק מסעות קדשים נפסלין וזבים ומצורעים משתלחים חוץ למחיצה ותניא אידך בשני מקומות קדשים נאכלים מאי לאו הא בקדשי קדשים הא בקדשים קלים אמר רבינא אידי ואידי בקדשים קלים ולא קשיא הא רבי ישמעאל הא רבנן ואיבעית אימא הא והא בקדשי קדשים ומאי בשני מקומות קודם שיעמידו לוים את המשכן ולאחר שיפרקו הלוים את המשכן מהו דתימא איפסיל להו ביוצא קא משמע לן . עיי"ש שרש"י ממש מתקן את נוסח הגמרא בלי שום ראיה לתיקונו רק מפני שהבין את הכתוב כפי שהבין, ולשיטתי אין בזה צורך !","209","","3096","True","True","False","","155","194.114.146.227","0","41731","סוטה|טו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);