var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=41596;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","33"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","22")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("41596","0","סדר המסכתות בסדר נשים","28/10/15 15:03","טו חשון","תשע&quot;ו","15:03","אור חדש","<b> גמ' מכדי תנא מנזיר סליק מאי תנא דקא תנא סוטה?... </b><br /><br />כבר הורגלנו בפתיחות מעין אלו שלשונן וסגנונן מעידות עליהן שלא מהאמוראים יצאו כ&quot;א מחכמי הסבוראים או תלמידיהם.<br />התרוץ שנתן הכותב מעורר תמיהה יותר מאשר עונה לשאלה וניכר הדבר בדברי הכותב עצמו ועוד מוסיפים לשאול <b>התוס':</b><br /><b>מתני' המקנא</b>. איידי דתנא נדרים תנא נמי נזיר דדמיא לנדרים. תימה והא בריש מסכת נזיר (דף ב.) אמר דלא תנא ליה אלא אגב סוטה כדרבי ..<b>ותימה</b> אמאי לא קבעה אגב נדרים דהא בפ''ד [דנזיר] תנא משניות טובא דמיירי בנדרי נשים ובהפרת בעל...<br /><br />לענ&quot;ד הסדר מאד פשוט:<br />יסוד נדרים ושבועות הוא <b>שדיבורו </b>של האדם יוצר כלפיו דיני דאו' מיוחדים שהוא בלבד האחראי לקיומם, עניין <b>כללי </b>זה נדון במס' <b>נדרים</b>, <b>בנזיר </b>העניין מצומצם יותר, ההתייחסות הינה לנדר מסוג ספציפי- &quot;הפלאת נזירות&quot; ודיניו וסוגיו המרובים. <b>מסכתנו </b>עוסקת בהתפרטות הכי מצומצמת של השפעת הדיבור, דיבורו של הבעל שאמר לאשתו &quot;אל תסתרי עם פלוני&quot; <b>ומכח דיבור זה עלול להתגלגל איסורו עם אשתו והפסדה את כתובתה</b>. גם עניין זה ייסודו בהחלטה חופשית של הבעל ובאה מכוחו אך מרגע שיצא דיבור זה מפיו מקבל משמעות דאו' ויכול לשנות גורלות. כך הדין גם בדיבור &quot;הרי את מקודשת לי...&quot; שמסיים את סדר נשים.  אומנם דבר זה יוצא דופן ביותר הוא שהרי בנדרים רגילים קיי&quot;ל ש&quot;אין אדם אוסר דבר שאינו שלו&quot;, ואילו בסוטה, קידושין (וגיטין) משפיע דיבורו על זכויותיה של האשה, כיצד זה עובד? התשובה פשוטה- ההשפעה על זכויות האשה לא נובעת מדיבורו של האיש <b>בלבד </b>אלא מכח צירופם <b>למעשיה של האשה</b>. בסוטה לא הקינוי <b>לבדו </b>אוסרה אלא העובדה <b>שהיא </b>נסתרת עם גבר זר וכן בקידושין קבלתה את הקידושין מפקיעים ממנה בעלותה על גופה לעניין ביאה ומעבירים זכות זאת בלעדית למקדש. <br /><br />הרחבה בקובץ המצ&quot;ב","458","doc","3106","True","True","False","","1541","77.125.120.17","0","0","סוטה|ב ע&quot;א","0-doc"),new Message("41597","41596","עוד... סדר המסכתות בסדר נשים","29/10/15 09:13","טז חשון","תשע&quot;ו","09:13","אשבח","<b>לפי מספר הפרקים בכל מסכת:<br /></b>יבמות 15 פרקים<br />כתובות 13 פרקים<br />נדרים 11 פרקים<br />נזיר 9 פרקים<br />סוטה 9 פרקים<br />גטין 9 פרקים<br />קידושין 4 פרקים.<br /><br /><b>וכן כל הסדרים מסודרים לפי מספר הפרקים - להוציא סדר זרעים.</b>","507","","3105","True","True","False","","320","79.180.192.79","0","41596","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("41598","41597","עוד...","29/10/15 09:46","טז חשון","תשע&quot;ו","09:46","לינקוש","ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=31439'>פה</a> ובתגובות","58","","3105","True","True","False","","215","84.94.81.172","0","41596","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("41599","41598","העוד... שלך משמעותי מאוד ובעל ערך רב","29/10/15 09:53","טז חשון","תשע&quot;ו","09:53","אשבח","תודה.<br /><br />בעיקר הקטע המכוון לכאן ומובא תחת הכותרת: &quot; כמה מקורות להרחבת הנושא&quot;  - הראל:<br /><br /><span class='darkYellow'><b>י&quot;נ אפשטיין (מבוא לנוסח המשנה, עמ' 285):<br /> כי ברור ונראה לעין הוא, כמו שכבר ראה גייגר (...) ואחריו דרנבורג (...) ואחריהם הרב פנחס רזובסקי (...) שהמסכות מסודרות לפי גדלן ומספר פרקיהן:<br />הרב ראובן מרגליות (שם, עמ' כו-כז):<br />אולם המתבונן ימצא בכל סדר משנה סדר מלאכותי (...) שהקדים רבי בכל סדר המסכתות הכוללות פרקים יותר לפני המסכתות הקטנות, ועל יסוד זה נבין את אשר סידר איזה מסכת באחרונה בעוד אשר בהגיון לה משפט הקדימה על המסודרת לפניה, כאשר סידר ראש השנה אחרי יומא וסוכה שתמה על זה השואל את רב שרירא גאון, וכן קדושין אחרי גטין וכאלו שנדחק בהם רבינו הגדול הר&quot;מ ז&quot;ל.<br /><br />*** לגבי המבוכה בנוגע לסידור המסכתות בסדר זרעים (לאור העיקרון של אפשטיין והרב מרגליות) - המתעניין, יוכל לקבל אצלי 4 תשובות אפשריות (וכן ביאור אודות סידור המסכתות בסדר נזיקין) ***<br /><br />בנוסף,<br />כדאי לראות את המובא בגליון מאורות הדף היומי בשתי הפסקאות הראשונות.</b></span>","507","","3105","True","True","False","","292","79.180.192.79","0","41596","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("41600","41599","רבי סידר גם את אורך המסכתות","29/10/15 10:51","טז חשון","תשע&quot;ו","10:51","אור חדש","במקרים רבים הוכנסו עניינים לא כ&quot;כ קשורים במסכת מסויימת ובכך &quot;ניפחו&quot; את האורך<br />כמובן שרבי יכל לסדר אחרת ו&quot;לנפח מסכתות אחרות&quot;<br />ע&quot;כ לענ&quot;ד השאלה היסודית בדבר הסדר נכונה היא הגם שטכנית הסידור הוא עפ&quot;י האורך","458","","3105","True","True","False","","185","77.125.120.17","0","41596","סוטה|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);