var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=41583;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","47"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","36")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("41583","0","מדוע נבחרה סוגיה זו לסיים את המסכת?","27/10/15 13:11","יד חשון","תשע&quot;ו","13:11","שיננא","ומה הקשר שלה למשנה שלפניה?<br /><br />גמרא:<br />א''ל רב לחייא בריה חטוף ובריך וכן א''ל רב הונא לרבה בריה חטוף ובריך למימרא דמברך עדיף והתניא רבי יוסי אומר גדול העונה אמן יותר מן המברך וא''ל רבי נהוראי השמים כך הוא תדע שהרי גוליירים מתגרין במלחמה וגבורים נוצחין תנאי היא דתניא אחד המברך ואחד העונה אמן במשמע אלא שממהרין למברך תחילה אמר רבי אלעזר א''ר חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר {ישעיה נד-יג} וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך<br /><br /><br /><br />( המשנה שלפני קטע זה:<br />נזיר היה שמואל כדברי ר' נהוראי שנא' {שמואל א א-יא} ומורה לא יעלה על ראשו נאמר בשמשון {שופטים יג-ה} ומורה ונאמר בשמואל ומורה מה מורה האמורה בשמשון נזיר אף מורה האמורה בשמואל נזיר א''ר יוסי והלא אין מורה אלא של בשר ודם א''ל רבי נהוראי והלא כבר נאמר {שמואל א טז-ב} ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני שכבר היה עליו מורא של בשר ודם: )","146","","3109","True","True","False","","1091","84.94.81.172","0","0","נזיר|סו ע&quot;א",""),new Message("41584","41583","הצעת תשובה","27/10/15 14:09","יד חשון","תשע&quot;ו","14:09","אור חדש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=41572'>כאן</a>","458","","3109","True","True","False","","107","77.125.120.17","0","41583","נזיר|סו ע&quot;א",""),new Message("41585","41583","בספר דף על הדף","27/10/15 15:54","יד חשון","תשע&quot;ו","15:54","דוד כוכב","בגמ': אמר ליה רב לחייא בריה: ברי, חטוף ובריך. וכן אמר ליה רב הונא לרבה בריה: חטוף ובריך. למימרא, דמברך עדיף ממאן דעני אמן, והתניא, רבי יוסי אומר: גדול העונה אמן יותר מן המברך, ואמר ליה רבי נהוראי: השמים! כך הוא וכו'.<br />א) גמ' זו מובאת על דברי המשנה האומרת &quot;נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי&quot;. וצ&quot;ב מה השייכות. ומבארים, שמואל הנביא היה נזיר מרחם, כי אמו נדרה נזירות בשבילו &quot;ומורה לא יעלה על ראשו&quot; (שמואל א' א', י&quot;א). כיצד היתה יכולה לעשות זאת, והרי הדין הוא שהאב נודר לבנו נזירות ולא האם. התשובה: הוא שמע את נדרה ולא הפר, ונחשב לו כאילו הוא נדר. וכן אפשר לומר שהיא ביקשה מבעלה אלקנה שהוא יזיר את הנער, האב הרי יכול להזיר את בנו, אך במקרה של חנה זה דבר שעדיין לא בא לעולם, כי זה היה עוד בזמן שהיתה עקרה ולא נפקדה. אלא מכיוון שעלי הכהן הבטיח לה כשאמר: &quot;לכי לשלום ואלקי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו&quot; (שם פס' י&quot;ז). ולכן זה נחשב כדבר שבא לעולם.<br />ב) הסבר נוסף כתוב ב&quot;ילקוט הגרשוני&quot; וכ&quot;ה בדרשות חתם סופר (דרוש לכ&quot;ז אלול תק&quot;ע) משו&quot;ת זכרון יוסף: מה עניין הסוגיא של &quot;חטוף ובריך&quot; לכאן? כי מביאה הגמרא את דברי רבי נהוראי: &quot;גדול העונה יותר מן המברך&quot;. שאם לא כן, קשה איך יכולים להגיד שיהיה נזיר, הרי ממש מחייבים אותו, כי לא יכול לקדש על היין. אבל אם &quot;גדול העונה יותר מן המברך&quot; אזי זוכין לו, ולכן &quot;נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי&quot;.<br />ג) עוד הסבר כותב ה&quot;עין אליהו&quot;: ה&quot;נודע ביהודה&quot; מקשה (&quot;דורש לציון&quot; דרוש ה'): אם שמואל היה נזיר. כיצד הרג את אגג, הרי ע&quot;י כך הוא נטמא? ומשיב, כי מצוות &quot;עשה&quot; של מחיית עמלק דוחה את ה&quot;לא תעשה&quot; של הנזיר שלא להיטמא למתים. ושואלים: והרי יכול היה לעשות זאת ע&quot;י שליח? התשובה היא: אם &quot;גדול העונה יותר מן המברך&quot;, ומביאים ראיה מן &quot;גוליירים מתגרין במלחמה וגבורים נוצחין&quot;, ועל שמם נקראת המלחמה, לכן רצה שמואל שמחיית עמלק תיקרא על שמו, ולכן עשה זאת בעצמו.","125","","3109","True","True","False","","268","212.76.106.167","0","41583","נזיר|סו ע&quot;א",""),new Message("41586","41583","ובפשטות י&quot;ל","27/10/15 16:21","יד חשון","תשע&quot;ו","16:21","דוד כוכב","המשנה הביאה שיח בין רבי יוסי ורבי נהוראי &quot;המחדדין זה את זה בהלכה&quot;, וכן הביאה הגמרא בסוגיה.<br />[עריכה: וכך כתב הריעב&quot;ץ].<br /><br /><br />ועוד,<br />דין &quot;חטוף ובריך&quot; נפסק בשו&quot;ע או&quot;ח רא, ד: &quot;צריך לחזור שיתנו לו כוס של ברכה לברך&quot;. והיינו כרבי חייא ורב הונא דלא כרבי יוסי ורבי נהוראי.<br />אלא שלשון &quot;חטוף&quot; מורה שלא די &quot;לחזור שיתנו לו כוס של ברכה&quot; בדיבורים בלבד, אלא גם לחטוף ממש ללא מורא בשר ודם.<br />וענין זה שייך למחלוקת במשנה אם שבח הוא שלא יהא מורא בשר ודם על ראשו, ואם היה לשמואל מורא בשר ודם אם לאו.<br />(ואין רבי יוסי סותר עצמו, ולשיטתו שבח הוא שלא יהא מורא, אך אל יחטוף ברכה כי אמן חשיבא טפי).<br /><br />ובאותו ענין, מסופר על אחד האדמורים שביקר אצל הרבה מגור וראה את החסידים כיצד בסעודה שלישית הם לובשים את הקפטה כשהפנים כלפי חוץ ונדחפים כפי שרק גררס יודעים, וחוטפים מהשיריים. אמר לרבה מגור הרי זו סכנת נפשות! ענהו הרבה, אין זו סכנת נפשות אלא תקנת נפשות! (בתי&quot;ו דגושה שאינה מבוטאת כסמך).<br />כעין זה כתב בתשובה רבי יוסף חיים בעל הבן איש חי על השבח בהִדַּחקוּת במקום מצוה. עוֹמְדִים <b>צְפוּפִים </b>וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים (אבות פרק ה, ה).<br /><br />ומשום כך מסיים בענין &quot;תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם&quot;, שלא יחשוש שיבוא בכך לידי מצה ומריבה, אדרבה.<br /><br />וע&quot;ע במהרש&quot;א ובספר בניהו בן יהוידע.","125","","3109","True","True","False","","208","212.76.106.167","0","41583","נזיר|סו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);