var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=41538;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","55"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("41538","0","הסרת שיער - לא ילבש","20/10/15 23:03","ז חשון","תשע"ו","23:03","אלישבע","בגמרא. נזיר נ"ח ע"ב אמר רב : מיקל אדם כל גופו בתער, ורבי יוחנן אוסר ותניא כוותיה דרבי יוחנן, ובהמשך הסוגיא מבואר שרב עצמו שאל את רבי חייא וצידד רב להתיר ורבי חייא לא הסכים.

אותה מחלוקת נמצאת גם במסכת שבת דף נ' ע"ב האם מותר לרחוץ ידיו ורגליו בדבר המשיר שיער, משום לא ילבש. (ושם נראה נטיית הסוגיא להתיר).

מבואר בכמה מקומות שלא היה בימיהם דרך הנשים להסיר שער בית הערווה כן מבואר במקוואות שבבית הסתרים חוצץ בנשואה ולא בפנויה וכן בסנהדרין כ"א נימא קשרה לו - שלא היה להם לא שער בית השחי ולא שער בית הערוה אבל בימיהם היה ולא השירו. וכן במועד קטן דף ט' ע"ב שבנות קטנות (נערות) שהגיעו לפרקן (לבגרות גופנית) ולא הגיעו לשנים (=צעירות) מסירות כדי להיות יפות להינשא (אבל שם "מעברת סכין- סרק על פניה של מטה)
ובכל זאת נקרא לא ילבש מפני שאלו המיעוט שכן מסירים הם רק נשים...
__________________________

היה מקום לומר כחילוק הגמרא "כאן בתער כאן במספרים" אבל הפוך שבתערמותר כמו שאמר רב אבל האיסור הוא כדרך נשים שהוא במספרים שזה עיקר דרך גילוח כמו שאמרו בתענית דף י"ג "מיקל בתער אבל לא במספרים" ואותו לשון של רב כאן מיקל ולא מגלח וכיו"ב.....
------------------------------------------
מבואר בגמ' שראה שאין לרבי יוחנן שער בית השחי וחשב שמסיר ואמר לו שנשר מזקנה ונראה שבאמת לא היה לו בכלל כמו שלא היה לו זקן כמו שאמרו בבבא מציעא דף פ"ה","524","","3115","True","True","False","","1029","85.250.121.4","0","0","נזיר|נח ע"ב",""),new Message("41539","41538","השגות","21/10/15 00:13","ח חשון","תשע"ו","00:13","דוד כוכב","אודות הטענה שרק מיעוט נשים היו מסירות.
רוב נשים נשואות. ביחוד בימיהם שקשה היה לאשה שאינה נשואה להתפרנס. והיו שנשאו יותר מאשה אחת. ועוד שגם החפצות והעומדות להנשא היו מסירות.

מכל מקום, הענין הוא שדרך ההתיפיפות הוא דרך נשים. שהרי אסרו להסיר את שער בית בשחי למרות שרוב האנשים היו מסירים אותו, כמבואר במעשה דההוא דאיתחייב נגידא קמיה דרבי אמי.
__________________________

אמרו במסכת תענית דף יג ע"א:
"תכפוהו אבליו בזה אחר זה, הכביד שערו - מיקל בתער... אמר רב חסדא: בתער - אבל לא במספרים".
שם התירו רק להקל, כלומר לקצר את השיער. הדרך לעשות זאת הוא במספריים, והתירו רק בשינוי - בתער.
כך מבואר בפרישה יורה דעה סימן שצ אות ח:
"שמגלחו קצת בתער אבל לא במספרים. זה לשון הרמב"ן בתורת האדם לרבינו האי תער ומספרים משונים זה מזה ויש שינוי בין לשון תורה ובין לשון חכמים כי תער של תורה בלשון חכמים מספרים והוא העשוי לגילוח והשחתה ואשר אינו משחית לגמרי קורין לו חכמים תער ובירושלמי מיקל בסכין ובמספורת אבל לא במספרים (כך מצינו בהלכות הרי"ץ גיאת (מא"ש הל' אבל עמ' מט). עד כאן המגיה) ובעל הערוך הקשה עליו ובודאי שתשובה זו משובשת דתער בין בלשון תורה בין בלשון חכמים הוא המשחית לגמרי כדאמרינן איזהו גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער ומספרים בין בלשון תורה בין בלשון חכמים יש בהן גילוח ולא השחתה וזה שאמרו כאן מיקל (אדם) בתער הטעתו לגאון ז"ל בפירוש זה כסבור לומר דמפני שאין בו השחתה התירו כן ולא היא דהכא לאו משום השחתה דאטו גילוח באבל מותר אלא הכא במיקל משער ראשו ומספר ממנו קצת עסקינן והדבר ידוע שהחותך מן השער קצתו אין דרכו בתער ואי אפשר לגלחו כהוגן אלא בזוג של מספרים ומשום שהוא שלא כדרך המתגלחין ובשינוי מותר בסכין ובמספורת שהתער כאן כסכין הוא עכ"ל".
__________________________

במסכת בבא מציעא דף פד ע"א אמרו: "שאני רבי יוחנן, דהדרת פנים לא הויא ליה".
ופירש רש"י: "הדרת פנים - זקן". והוא על פי מסכת שבת דף קנב ע"א: "הדרת פנים - זקן".
להבנתי הפירוש הוא שהדרת פנים הוא בזקן מהודר. וכן לרבי יוחנן לא היה הדרת פנים בזקן מהודר ומרשים, אך הוא לא היה חסר זקן לגמרי.
ובמסכת בבא קמא דף קיז ע"א מבואר שהיו לרבי יוחנן גבות עינים עבותות.
במסכת יבמות דף פ ע"ב אמרו על רב נחמן שהיו לו רק "סיכי דיקנא" = יתדות הזקן בכמה מקומות, ומסתבר שזה היה רק בנערותו, כשנישא.","125","","3114","True","True","False","","211","212.76.118.91","0","41538","נזיר|נח ע"ב",""),new Message("41540","41539","גברים לא מתייפיפים ?","21/10/15 04:56","ח חשון","תשע"ו","04:56","הודו_כי_טוב","אז למה מסםר אישים בתנ"ך כן עשו זאת ?
אבשלום ויוסף למשל
עצם העובדה שהתייפייפו מעיד שגם גברים אוהבים להיות יפים
בלי קשר למותר אסור במיוחד שהיסוד של האיסור מדבר על מה שנהגו

למה נראה לכבודו שאחרי החתונה בזמנם הנשים המשיכו לגלח ?

חז"ל לא חשבו ששינוי משמעות תער ומספריים ועוד הרבה כגון אלו
יטעה את הרבים בהבנת דברי התורה ודבריהם ?","207","","3114","True","True","False","","239","79.177.207.155","0","41538","נזיר|נח ע"ב",""),new Message("41544","41540","תשובות","21/10/15 11:59","ח חשון","תשע"ו","11:59","דוד כוכב","אכן היתה ביקורת על אותם שהתיפיפו.

תמיד היו גברים המתדמים לנשים ונשים המתדמות לגברים.
יש גם הבדל בין גבר שמתייפה כגבר, כגון זקן מהודר; לבין התיפיפות בדומה לאשה כגון העדר שערות.

ראה במסכת גיטין דף ו ע"ב: "נימא מצא לה". ועוד ראיות שהביאה אלישבע.

ההבדל ברור. לאחר תספורת במספרים והשארת הזיפים אין שום דמיון לאשה.","125","","3114","True","True","False","","194","212.76.106.167","0","41538","נזיר|נח ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);