var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=41474;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("41474","0","הקפת הראש","18/10/15 07:39","ה חשון","תשע"ו","07:39","גיל ושמחה","לדעת שמואל ההיתר לגלח נזיר טמא הוא בקטן שאיננו חייב במצוות ולדעת רב הונא חייב.
מקשה עליו רב אדא בהר אהבה ולתירוצו של רב הומא שאשתו מגלחת את הקטנים (שהרי אף הא לא מצווה על "לא תקיפו,") מקשה רב אדא בר אהבה: תקבריה חובה לבניה?!
בהמשך פוסק רב אדא שמקיש מקיף לניקף והאי קטן לאו בר עונשין הוא דמחייב מקיף נמי לא מחייב.
קשה. מדוע השיב רב אדא לרב הונא בתקיפות "תקבריה חובה לבניה" בה בשעה שהוא מודה שבמקרה דנן אין האשה חייבת על הקפת הראש?","363","","3119","True","True","False","","959","5.22.129.149","0","0","נזיר|נז ע"ב",""),new Message("41475","41474","פשוט שלדעת רב אדא שמותר לאיש/ה להקיף","18/10/15 08:44","ה חשון","תשע"ו","08:44","אשבח","לקטן - ומה שאמר רב אדא בר אהבה על חובה אשת רב הונא, אין זו דעתו אלא הוא בא להקשות על דעת רב הונא המתיר לחובה אשתו לעשות דבר האסור עליו (1) (שהרי רב הונא אוסר לאיש להקיף לקטן אך מתיר זאת לאשה).

(1) "... וממה שהיה רב אדא מקללה על כך ואין נראה לי כן שהרי רב אדא לא היה מקללה אלא על דעת רב הונא שמאחר שהיה דעתו שגדול המקיף את הקטן חייב היה מקללה על שהיתה עושה מה שבעלה נזהר ממנו ומ"מ לדעת רב אדא כל היכא דניקף חייב מקיף חייב אף על פי שאינו בדין פיאה וכל שאין הניקף חייב אף המקיף פטור אף על פי שהוא גדול ושהוא בדין פיאה ויש לפקפק לפסוק כרב אדא דטעמא דמיסתבר הוא אלא שכל הפוסקים כתבוה כרב הונא ועבדים כנענים מיהא ישנן בדין פיאה שלא נפקע חיובם מן הנשים אלא שאין דרכן בזקן ואפילו העלו זקן דרך זרות אף על פי שהוא זקן לענין נגעים לידון בנגעי זקן כמו שיתבאר במקומו לענין פיאה אינו כלום" (המאירי).","507","","3119","True","True","False","","205","109.64.200.190","0","41474","נזיר|נז ע"ב",""),new Message("41478","41474","רק כדי לדייק:","18/10/15 10:12","ה חשון","תשע"ו","10:12","Almuaddib","1.
נזיר טמא, לכו"ע חייב לגלח, לא רק מותר. השוני כאן הוא שאינו טמא ודאי, אלא בספק. מאחר והוא בספק, והתנא במשנה קבע כי הם מגלחים - העמיד שמואל את המשנה באשה או בקטן - שאינם מתחייבים בהקפת הראש.

2.
לשיטת רב הונא, אף המקיף לקטן מתחייב. לכן מקשה עליו רב רדא בר אהבה - ולאו דוקא בלשון קללה או בתקיפות, ואומר לו כי לשיטתו-שלו - לשיטת רב הונא עצמו - הרי קוברת חובה את בניה, בכך שהיא מקיפה את שער ראשם.","107","","3119","True","True","False","","160","82.81.160.69","0","41474","נזיר|נז ע"ב",""),new Message("41484","41474","משום כך מוכח כגירסת בה"ג","18/10/15 11:40","ה חשון","תשע"ו","11:40","דוד כוכב","ספר הלכות גדולות סימן לח - הלכות נזיר עמוד תא:
"איתמר המקיף את הקטן רב הונא אמר חייב, רב אדא בר אהבה אמר פטור".
מכאן ידעה הגמרא שבהמשך שגם לדעת רב אדא בר אהבה פטור, ולכן שאלה במאי קמיפלגי.
לשון פטור משמעותו - פטור אבל אסור. שאילו גם לדעת רב אדא בר אהבה היה מותר לכתחילה, הוא לא היה מקפיד ומקלל את מי שלא עבר על שום עבירה לשום דעה.
מצוי רבות בש"ס שאמורא מקלל את מי שעובר על הלכה לדעתו.
אחת הדוגמות במסכת מועד קטן דף יב ע"ב, רב אשי התיר לעצמו כי סבר כדעת רב חננאל אמר רב, אך נמנע כאשר ראה שקללת אביי החולק, רוגשת לפגוע בו.","125","","3119","True","True","False","","170","212.76.118.91","0","41474","נזיר|נז ע"ב",""),new Message("41476","41475","ישר כוח!","18/10/15 09:25","ה חשון","תשע"ו","09:25","גיל ושמחה","","363","","3119","False","True","False","","129","5.22.129.149","0","41474","נזיר|נז ע"ב",""),new Message("41503","41475","לקלל זו מצווה מתרי"ג המצוות ?","19/10/15 04:41","ו חשון","תשע"ו","04:41","הודו_כי_טוב","או מנהג ישראל בעלמא ?","207","","3118","True","True","False","","166","79.177.207.155","0","41474","נזיר|נז ע"ב",""),new Message("41477","41476","לא הבנתי","18/10/15 09:43","ה חשון","תשע"ו","09:43","עלי","מדוע לא נזהרה חובה ב'קללתו' של רב אדא, אף אם לא סברה שהלכה כמותו, ואם ראתה וסברה שבגלל קללתו מתו בניה, מדוע לא תבעה אותו ( היא ובעלה ) על כך בבית הדין ? ועוד, וכי פוסקים הלכה לפי דיני שמים ? ועוד, וכי ראוי לת"ח לקלל כך, במיוחד אם יודע שעלולה קללת חכם לגרום לאסונות כאלו, ועוד, וכי בשמיים לא ידונו אותו עצמו על מה שגרם בדבריו ? ועוד, מדוע שבדיני שמיים ידונו בחומרה הרבה יותר גדולה מדיני אדם כדי שבמקום שלוקים לגדולים ימותו הקטנים ?
גם את לשון המשנה לא הבנתי, מדוע לא נכתב שתי נזירות או שני נזירים קטנים, אם כדעת שמואל מדובר בד"כ בנשים או קטנים ?
ועוד, הרי מדובר בנזירים שאינם יודעים כלל שנטמאו, ובכל זאת מביאים קרבן על צד ספק, והרי עלול להיות שהמעיד טעה בראייתו ומביאים חולין לעזרה לשוא, ואם נאמר שהאומר להם הרי הוא כעד, מדוע מסתפקים בעד אחד ולא נדרשים שני עדים כבכל עדות ?
אשמח לקרא הסברים לשאלותי.","209","","3119","True","True","False","","144","194.114.146.227","0","41474","נזיר|נז ע"ב",""),new Message("41480","41477","אז ככה:","18/10/15 10:24","ה חשון","תשע"ו","10:24","Almuaddib","1.
כלל לא ברור שרב אדא בר אהבה קילל. ניתן לקרוא את דבריו כחלק מהמו"מ ההלכתי: הרי הוא אומר לרב הונא, שאם אכן כשיטתו, הרי שחובה - אשתו של רב הונא - מחייבת את עצמה בכך שהיא מקיפה להם. שכן, לשיטתו של רב הונא, אף המקיף לקטנים מתחייב.
הקריאה שלך כי רב אדא בר אהבה מקלל את בניה, היא לא הקריאה היחידה האפשרית, ולטעמי אינה נכונה.

2.
גם אם "ראתה וסברה" שבגלל קללתו מתו בניה, מה יעזור לה לתבוע אותו? זו חשיבה של רופא שקיבל מכתב מסוכנות מדנס לביטוח מקצועי, וחושב על רפואה מתגוננת, לא של בי"ד. וכי על מה תתבע אותו? הוא הרג את בניה, או שמשמים הרגום? שלא תקיף את פאת ראשם - ולא ימותו. אם תביעה יש לה, כלפי שמיא התביעה ולא כלפי מי שמגלה שיש כאן סתירה הלכתית.

3.
לא פוסקים הלכה לפי דיני שמים. אכן, ההלכה לא נפסקה כרב הונא אאל כרב אדא בר אהבה - שלשיטתו חובה לא עברה שום עבירה.

4.
שאלת אם ראוי לת"ח לקלל - ראה תשובתי מס' 1.

ולהרחבה, עשה חיפוש על המלים "היה הדבר כשגגה היוצאת מלפני השליט" בתלמוד הבבלי.

5.
שאלת אם לא ידונו אותו בשמים וכו'.
מודה אני כי אינני מבין בחשבונות שמים, אבל דומני שעד שידונו אותו - שידונו השמים את מי שהרג את הילדים - ולא בארץ היה ההורג, וד"ל.

6.
על השאלה מדוע בדיני שמים דנים כפי שדנים - דומני שיש לך לשאול את הדיין. אין אנו בקיאים בחשבונות שמים. ויתר על כן, אם אתה מגיע לשאול שאלתך, הרי זו שאלתו העתיקה של כמעט כל נביא וחשוב. והרי הקטנים לא חטאו, ומדוע ימותו בחטא אימם? וכבר דוד המלך שאל כך, וירמיהו הנביא קיבל תשובה כי את רגלים רצת וילאוך, ועיי"ש, ובספר איוב, ועוד.

7.
לגבי קושייתך על לשון המשנה, אכן זו קושיה על דברי שמואל. אלא ששמואל, לשיטתו, שאסור להקיף בספק טומאה, ועל כן אנוס לפרש כך.

8.
לגבי ספק הנזירים, המעיד אינו טועה - ואף הנזירים אינם אומרים שלא כדבריו.
אילו הנזירים היו מכחישים שאחד מהם נטמא - לא היו מתחייבים כלל, שכן יש צורך בשני עדים כדי לחייב נזיר שנטמא - ועיין תוספות על אתר.
המעיד אינו בספק על הטומאה, אלא בספק מי מהשנים היה זה שנטמא. כגון שראה את שניהם ממרחק עוברים, ואחד מהם עבר תחת הגג שיש מת בצידו, וכשהוא מתקרב אליהם, הם שינו את מקומם, ואינו יודע מי מהם היה זה שעבר ונטמא, ומי לא. ואף הם אינם זוכרים מי עמד באיזה צד. הספק הוא לא בכך שאחד מהם נטמא - זה ודאי לו. הספק הוא בזהותו של האחד שנטמא.","107","","3119","True","True","False","","161","82.81.160.69","0","41474","נזיר|נז ע"ב",""),new Message("41479","41478","ישר כוח גם ל- Almuaddib","18/10/15 10:19","ה חשון","תשע"ו","10:19","גיל ושמחה","אשרינו! מה טוב חלקינו...","363","","3119","True","True","False","","170","5.22.129.149","0","41474","נזיר|נז ע"ב",""),new Message("41482","41480","יגיד עליו רעו בבבא מציעא דף קח. שזו קללה","18/10/15 11:31","ה חשון","תשע"ו","11:31","דוד כוכב",""רבה בר רב נחמן הוה קא אזיל בארבא, חזא ההוא אבא דקאי אגודא דנהרא. אמר להו: דמאן? - אמרו ליה: דרבה בר רב הונא. - אמר: ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה. אמר להו: קוצו, קוצו! אתא רבה בר רב הונא אשכחיה דקייץ. אמר: מאן קצייה - תקוץ ענפיה. אמרי: כולהו שני דרבה בר רב הונא לא אקיים ליה זרעא לרבה בר רב נחמן".
קללות כגון אלו נפוצות מאוד בקרב האמוראים.

קנאותו ותקיפותו של רב אדא בר אהבה (הראשון) זכורה מהמעשה המפורסם במסכת ברכות דף כ ע"א:
"רב אדא בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא בשוקא, סבר דבת ישראל היא, קם קרעיה מינה; אגלאי מילתא דכותית היא, שיימוה בארבע מאה זוזי. אמר לה: מה שמך? אמרה ליה: מתון. אמר לה: מתון מתון ארבע מאה זוזי שויא".","125","","3119","True","True","False","","186","212.76.118.91","0","41474","נזיר|נז ע"ב",""),new Message("41485","41482","לא רעו ולא בן-בת-שמץ של דמיון בין הדברים","18/10/15 12:45","ה חשון","תשע"ו","12:45","Almuaddib","","107","","3119","False","True","False","","115","82.81.160.69","0","41474","נזיר|נז ע"ב",""),new Message("41521","41484","יישר כוח -","20/10/15 08:58","ז חשון","תשע"ו","08:58","yairo","שלום
תודה על הדיון מאיר העיניים
האם יש משמעות לשם אשתו של ר' הונא -"חובה"?
נראה כאילו מדובר בפמניסטית קדומה שעושה את רצונה מבלי להתחשב בדעת בעלה","128","","3117","True","True","False","","66","132.64.98.144","0","41474","נזיר|נז ע"ב",""),new Message("41487","41485","אכן לא רעו - תאומו!","18/10/15 16:06","ה חשון","תשע"ו","16:06","אשבח","בלי להיכנס לעובי היער ננסה לא למשוך את הספינה למרחקים:
1. גם אצלנו וגם בבא מציעא קח. הלשון זהה - כמובן בחילופי שמות :
אצלנו:
כולהו שני דרב אדא בר אהבה לא אקיים ליה זרעא לרב הונא
בבא מציעא קח.
כולהו שני דרבה בר רב הונא לא אקיים ליה זרעא לרבה בר רב נחמן
(לדעתי הלשון הזהה לבדו מספיק להראות דמיון ומעבר לו...)

.2. יש מפרשים שפירשו את דברי רב אדא בר אהבה בוודאות כקללה ולא כמו הרא"ש שפירש זאת כשאלה. ראה תוס' והמאירי.

3. "...לא אקיים ליה זרעא ל..." זהו מימוש הקללה בשני המקרים ובחיי המקלל!

4. בשני המקרים יש אי שביעות רצון של המקלל על שאין מקויימת הלכה שהיא הנכונה לדעתו.","507","","3119","True","True","False","","168","109.64.200.190","0","41474","נזיר|נז ע"ב",""),new Message("41488","41487","תפסת לשון התוצאה, לא "הקללה"","18/10/15 16:17","ה חשון","תשע"ו","16:17","Almuaddib","התוצאה - אכן זהה.

דברי רב אדא בר אהבה, ודברי רבה בר רב הונא - כלל לא דומים.","107","","3119","True","True","False","","115","209.88.198.77","0","41474","נזיר|נז ע"ב",""),new Message("41492","41488","לא רק התוצאה, גם הקללה הנה...","18/10/15 17:40","ה חשון","תשע"ו","17:40","אשבח","1. אתא רבה בר רב הונא אשכחיה דקייץ. אמר: מאן קצייה - תקוץ ענפיה.
2. אמר ליה: חובה. תקברינון חובה לבניה

ולא יעמוד מר על קוצו של ענף וידרוש שלא נאמרו מילים זהות - הקללה חד כוונתה בשני המקרים ובשעת אמירתה - ולא רק בתוצאה העצובה!","507","","3119","True","True","False","","185","109.64.200.190","0","41474","נזיר|נז ע"ב",""),new Message("41504","41503","לצערנו או לקוצר שכלנו הש"ס","19/10/15 04:44","ו חשון","תשע"ו","04:44","אשבח","מספר סיפורים לא מעטים על קללות ואסונות שבאו בעקבותיהם.","507","","3118","True","True","False","","124","109.64.200.190","0","41474","נזיר|נז ע"ב",""),new Message("41522","41521","אולי מלשון ״ המקיף את הקטן חייב ״","20/10/15 09:06","ז חשון","תשע"ו","09:06","שמואל נבון","","515","","3117","False","True","False","","139","84.228.106.144","0","41474","נזיר|נז ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);