var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=41390;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("41390","0","האמנם &quot;פתח אהל מועד&quot; נאמר רק בשלמים?!","09/10/15 11:01","כו תשרי","תשע&quot;ו","11:01","יגאל אמיתי","הגמרא בדף מ&quot;ה לומדת שגילוח הנזיר, צריך להיות לאחר קרבן השלמים, כיוון שבשניהם נאמר &quot;פתח אהל מועד&quot;. והמפרש אף מדגיש &quot;ולא מצינו שאר קדשים טעונין פתח אהל מועד&quot;.<br /><br />ואולם, גם בעולה וגם בחטאת, שני הקרובנות הנזיר הנוספים - נאמרו גם נאמרו ובמפורש &quot;פתח אהל מועד&quot;!<br /><br />בעולה פעמיים (ויקרא א', ג', וה') ובחטאת פעם אחת (שם, ד', ד'). <br /><br />אז מדוע מתעקשת הגמרא דווקא על לימוד מקרבן שלמים?!","543","","3129","True","True","False","","904","46.19.85.181","0","0","נזיר|מה ע&quot;א",""),new Message("41392","41390","שמא ואולי דלא כפירוש המפרש","09/10/15 14:29","כו תשרי","תשע&quot;ו","14:29","הראל","יש גרסה כזו בגמרא:<br />&quot;בשלמים הכתוב מדבר שנאמר <b>כאן פתח אהל מועד ונאמר בשלמים </b>ושחטו פתח אהל מועד...&quot;<br />מגרסה זו משתמע שיש כאן גזירה שוה (ודלא כפירוש המפרש, הקשה מאוד כפי שכתבת, ולפלא שלא מצאנו לעת עתה מי שהעיר על כך!).<br /><br />אלא שקשה על כך קצת מהמשך הגמרא: &quot;אתה אומר בשלמים הכתוב מדבר או אינו אלא פתח אהל מועד ממש&quot;, והרי אם זו גזירה שוה שניתנה מסיני אז איך אפשר לוותר עליה?  (יש לי רעיון בדוחק קצת איך ליישב קושיה זו, ואכמ&quot;ל)","46","","3129","True","True","False","","350","84.94.81.172","0","41390","נזיר|מה ע&quot;א",""),new Message("41397","41390","דלתות ההיכל פתוחות בשלמים שהם דורון","09/10/15 16:31","כו תשרי","תשע&quot;ו","16:31","שמואל נבון","ודין זה לא מצינו בשאר קדשים<br />רש״י . זבחים ס״א. ד״ה ושני","515","jpg","3129","True","True","False","","176","84.228.29.85","0","41390","נזיר|מה ע&quot;א","0-jpg"),new Message("41399","41390","&quot;ושחטו פתח אהל מועד&quot;","09/10/15 16:56","כו תשרי","תשע&quot;ו","16:56","דוד כוכב","לשון המשנה כאן: &quot;<span class='bordeaux'><b>ושוחט </b></span>את השלמים ומגלח עליהם&quot;.<br />לכל הדעות הקרבן שעליו הנזיר מגלח צריך <span class='bordeaux'><b>להשחט</b></span>, בכך נקבעת הקרבתו.<br />ורק בשלמים כתוב (ויקרא ג, א-ב) וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ... <span class='bordeaux'><b>וּשְׁחָטוֹ </b></span>פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.","125","","3129","True","True","False","","210","95.86.118.110","0","41390","נזיר|מה ע&quot;א",""),new Message("41394","41392","עוד...","09/10/15 16:08","כו תשרי","תשע&quot;ו","16:08","אשבח","חובת ההקרבה של <span class='bordeaux'><b>כל </b></span>סוגי הקרבנות ('קודשי מזבח') בבית המקדש  - נאמרה במפורש בספר דברים פרק יב פסוקים יג-יד: &quot;הִשָּׁמֶר לְךָ֔ פֶּֽן-תַּעֲלֶ֖ה עֹלֹתֶ֑יךָ בְּכָל-מָק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה: כִּ֣י אִם-בַּמָּק֞וֹם אֲשֶׁר-יִבְחַ֤ר יְהוָה֙ בְּאַחַ֣ד שְׁבָטֶ֔יךָ שָׁ֖ם תַּעֲלֶ֣ה עֹלֹתֶ֑יךָ וְשָׁ֣ם תַּעֲשֶׂ֔ה כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּֽךָּ&quot;.<br />איסור ההקרבה של קודשי-מזבח מחוץ לעזרה נאמר במפורש בספר ויקרא פרק יז פסוקים ח-ט: &quot;וַאֲלֵהֶ֣ם תֹּאמַ֔ר אִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִן-הַגֵּ֖ר אֲשֶׁר-יָג֣וּר בְּתוֹכָ֑ם אֲשֶׁר-יַעֲלֶ֥ה עֹלָ֖ה אוֹ-זָֽבַח: וְאֶל-פֶּ֜תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ לֹ֣א יְבִיאֶ֔נּוּ לַעֲשׂ֥וֹת אֹת֖וֹ לַיהוָ֑ה וְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מֵעַמָּֽיו:&quot;. <br />מכאן שכל המקריב קרבן מחוץ לעזרה גם מבטל מצוות עשה  של &quot;שָׁ֖ם תַּעֲלֶ֣ה עֹלֹתֶ֑יךָ וְשָׁ֣ם תַּעֲשֶׂ֔ה כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּֽךָּ&quot; - וגם עובר על לא תעשה של &quot;הִשָּׁמֶר לְךָ֔ פֶּֽן-תַּעֲלֶ֖ה עֹלֹתֶ֑יךָ בְּכָל-מָק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה&quot; (המילה הִשָּׁמֶר  מורה על 'לא תעשה' כמו המילים &quot;פן&quot; ו&quot;אל&quot;).","507","","3129","True","True","False","","174","109.64.200.190","0","41390","נזיר|מה ע&quot;א",""),new Message("41400","41397","איך זה בדיוק עונה על השאלה?","10/10/15 19:34","כז תשרי","תשע&quot;ו","19:34","לינקוש","","58","","3128","False","True","False","","235","84.94.81.172","0","41390","נזיר|מה ע&quot;א",""),new Message("41402","41400","לבקשתך הבהרה:גילוח הנזיר לאחר שלמים כיון","10/10/15 20:27","כז תשרי","תשע&quot;ו","20:27","שמואל נבון","שבשניהם נאמר ׳פתח אהל מועד ׳ <br />והלא נאמר ׳ פתח אהל מועד׳ בשאר קרבנות. <br />תשובה : פתח אוהל מועד הכוונה בקורבן שיש לו תכונה מיוחדת שהדלתות חייבות להיות פתוחות. <br />וזה שלמים. <br />בשאר הקורבנות אין חיוב.","515","","3128","True","True","False","","190","2.54.163.234","0","41390","נזיר|מה ע&quot;א",""),new Message("41408","41402","עוד... בשלמים נדרש מעשה חיצוני:","10/10/15 22:25","כז תשרי","תשע&quot;ו","22:25","אשבח","יש קורבנות שאינם כשרים למטרת הקרבתם אלא עד שייעשה מעשה חיצוני המכשירם להקרבה: כך הוא שעיר יוהכ&quot;פ שאינו מוכשר להקרבה כשעיר לה' - עד שיוגרל, ובשלמים המעשה החיצוני שיכשירם להקרבה הוא: &quot;דאמר רב יהודה אמר שמואל: שלמים ששחטן קודם שנפתחו דלתות ההיכל - פסולין, שנאמר (ויקרא פרק ג פסוק ב) וּשְׁחָט֕וֹ פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד - בזמן שהוא פתוח, ולא בזמן שהוא נעול&quot; (יומא דף סב עמוד ב).<br /> פוסק הרמב&quot;ם בהלכות מעשה הקרבנות פרק ה הלכה ה: &quot;שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולין שנאמר פתח אהל מועד בזמן שפתוח [לשון פתח אינו אלא החלל והפותח והנועל קרוי דלת], אפילו היו דלתותיו מוגפות [סגור ולא נעול] הרי זה כנעול, אבל הפרוכת שעליו אינה פוסלת [וילון עצמו אינו חשוב אלא כפתח פתוח דלצניעותא בעלמא עביד]&quot;.  בסוגריים המרובעים משולב פירוש רש&quot;י מזבחים דף נה עמוד ב<br /><br />(כידוע השלמים, ובכללם שלמי הנזיר, הם קדשים קלים ששחיטתם בכל מקום בעזרה -ולא בפנים, בצפון המזבח - כקודשי קודשים-  ולכן שייך בהם פתח ההיכל. [להוציא שני כבשי עצרת שהם שלמי ציבור הקדושים בקדושת קדשי קדשין ושחיטתן בצפון]).","507","","3128","True","True","False","","184","109.64.200.190","0","41390","נזיר|מה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);