var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=41283;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("41283","0","רב יהודה, אביי, ו... רמב"ם ??","21/09/15 23:27","ח תשרי","תשע"ו","23:27","הראל","בגמרא מובאים שני ביאורים של אמוראים כיצד יש לפרש את המשנה, אך הרמב"ם מפתיע ומביא פירוש שלישי:

משנה:
היו מהלכין בדרך ואחד בא כנגדן -
אמר אחד מהן: הריני נזיר שזה פלוני.
ואחד אמר: הריני נזיר שאין זה פלוני.
הריני נזיר שאחד מכם נזיר.
שאין אחד מכם נזיר.
ששניכם נזירים.
שכולכם נזירים.
בית שמאי אומרים: כולן נזירין.
וב''ה אומרים: אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו.
ור''ט אומר: אין אחד מהם נזיר.

גמרא:
מי שלא נתקיימו דבריו אמאי הוי נזיר?
אמר רב יהודה: אימא מי שנתקיימו דבריו.
אביי אמר: כגון דאמר אי נמי לאו פלוני הוא אי הוי נזיר, ומאי לא נתקיימו דבריו לא נתקיימו דבריו הראשונים אלא דבריו אחרונים.

רמב"ם:
מי שלא נתקיים מדבריו דבר שיצילהו מן הנזירות הוא המחייבו בנזירות לפיכך אם אמר הריני נזיר שזה פלוני אם נתקיימו דבריו והרי הוא פלוני חל עליו הנזירות ואם אמר הריני נזיר שאין זה פלוני ונמצא [שלא] היה אותו פלוני שלא נתקיימו דבריו כדי שינצל מן הנזירות חל עליו הנזירות והכוונה בודאי המאמר מי שלא נתקיימו דבריו הוא מה שאמרנו.

וכתב תיו"ט:
אע"פ שבגמרא לא פירשו כן. הואיל לענין דינא לא נפקא מינה ולא מידי. הרשות נתונה לפרש. שאין אני רואה הפרש בין פירוש המשנה לפירוש המקרא שהרשות נתונה לפרש במקראות כאשר עינינו הרואות חבורי הפירושים שמימות הגמ'. אלא שצריך שלא יכריע ויפרש שום דין שיהא סותר דעת בעלי הגמ':



----------------------------------

אך כיצד מתיישבים דברי הרמב"ם עם דבריו שבהקדמה לפיהמ"ש?
"וכאשר תיארתי לעצמי ענינים אלו, נחלצתי לכתוב החבור שיזמתי. וכונתי בחבור זה לפרש את המשנה כפי שנתפרשה בתלמוד, ולהביא רק את הפירושים הנכונים, ולהשמיט את הפירושים שנדחו בתלמוד, ואכתוב הטעמים שמחמתן נקבע אותו דבר, והטעמים שבגללן נפלה מחלוקת בין החולקים בקצת מחלוקות, וכדעת מי ההלכה, כמו שנתבאר בתלמוד".","46","","3146","True","True","False","","1228","84.94.81.172","0","0","נזיר|לב ע"ב",""),new Message("41284","41283","תשובה: כוונת הרמב"ם כתיו"ט","21/09/15 23:54","ח תשרי","תשע"ו","23:54","דוד כוכב","לשון הרמב"ם:
"לפרש את המשנה כפי שנתפרשה בתלמוד, ולהביא רק את הפירושים הנכונים... ואכתוב הטעמים שמחמתן נקבע אותו דבר, והטעמים... וכדעת מי ההלכה".
לא כתב: "נקבע אותו פירוש" אלא "אותו דבר", וכוונתו דוקא לדבר שיש בו נפקא מינה להלכה.
וכלשון התיו"ט: "אלא שצריך שלא יכריע ויפרש שום דין שיהא סותר דעת בעלי הגמרא".","125","","3146","True","True","False","","239","95.86.126.134","0","41283","נזיר|לב ע"ב",""),new Message("41304","41284","אפשר לדחוק כך","24/09/15 23:12","יא תשרי","תשע"ו","23:12","הראל","אם כי מתחילת לשונו לא משמע בפשטות כך:
"וכונתי בחבור זה לפרש את המשנה כפי שנתפרשה בתלמוד",
ואם כן, מדוע מצא מקום לפרש אחרת מכפי שנתפרשה בתלמוד?

אבל עיקר השאלה שלכאורה יש לשאול - מדוע לא פירשו האמוראים את המשנה כפי שפירש הרמב"ם? והרי פירושו נראה פשוט ומתאים יותר.","46","","3143","True","True","False","","295","84.94.81.172","0","41283","נזיר|לב ע"ב",""),new Message("41308","41304","תשובה","25/09/15 00:13","יב תשרי","תשע"ו","00:13","דוד כוכב","נראה שפירוש הרמב"ם לא התישב בלשון המשנה כפי שהבינוהו בזמן רב יהודה ואביי.","125","","3142","True","True","False","","157","95.86.126.134","0","41283","נזיר|לב ע"ב",""),new Message("41309","41308","שאלה","25/09/15 10:08","יב תשרי","תשע"ו","10:08","הראל","אז מה השתנה?
ה"טקסט" נשאר אותו טקסט...
בזמנם זה לא התיישב בלשון המשנה ובזמנו זה כן התיישב בלשון המשנה?","46","","3142","True","True","False","","254","84.94.81.172","0","41283","נזיר|לב ע"ב",""),new Message("41314","41309","בדיוק","25/09/15 15:19","יב תשרי","תשע"ו","15:19","דוד כוכב","לדעת הרמב"ם ולדעתך פירושו מתאים ללשון המשנה.
לדעת רב יהודה ואביי, משמעות לשון חכמים לא נשתנתה כל כך מהזמן שנשנתה המשנה ועד תקופתם. ולכן כשם שאין נראה להם שפירוש הרמב"ם עולה בלשון המשנה כפי שמבינים בתקופתם, כך אין לפרש שזו היתה כוונתה כשנשנתה. א"נ רצו לפרש באופן שיתאים ללומדים שבזמנם.

לשון הקודש היא דינמית ומשתנה מאוד, ראה דוגמות כאן, ופה (ובעמוד שאחרי כן).","125","","3142","True","True","False","","197","95.86.126.134","0","41283","נזיר|לב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);