var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=40075;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("40075","0","המלך המשיח או רה&quot;מ משיח?","21/06/15 12:16","ד תמוז","תשע&quot;ה","12:16","אור חדש","<b>רמב&quot;ם הלכות מלכים ומלחמות פרק א</b><br />א  שלוש מצוות <b>נצטוו ישראל</b> בשעת כניסתן לארץ--<b>למנות להם מלך</b> שנאמר &quot;שום תשים עליך מלך&quot; (דברים יז,טו), ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר &quot;תמחה את זכר עמלק&quot; (דברים כה,יט), ולבנות להם בית הבחירה שנאמר &quot;לשכנו תדרשו, ובאת שמה&quot; (דברים יב,ה).<br />ב  מינוי מלך קודם למלחמת עמלק, שנאמר &quot;אותי שלח ה' למשוחך למלך . . . ועתה לך והכית את עמלק&quot; (ראה שמואל א טו,א-ג).  והכרתת זרע עמלק קודמת לבניין הבית, שנאמר &quot;ויהי, כי ישב המלך בביתו; וה' הניח לו מסביב, מכל אויביו.  ויאמר המלך, אל נתן הנביא, ראה . . . אנוכי יושב בבית ארזים . . .&quot; (שמואל ב ז,א-ב).<br />ג  מאחר שהקמת המלך מצוה, למה לא רצה הקדוש ברוך הוא כששאלו מלך משמואל:  לפי ששאלו בתרעומת, ולא שאלו לקיים המצוה, אלא מפני שקצו בשמואל הנביא, שנאמר &quot;כי לא אותך מאסו, כי אותי מאסו&quot; (שמואל א ח,ז).<br />פרק <b>יא</b><br />א  המלך המשיח עתיד לעמוד, ולהחזיר מלכות בית דויד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש, ומקבץ נדחי ישראל.  וחוזרין כל המשפטים בימיו, כשהיו מקודם:  מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותן האמורה בתורה.<br />ב  <b>וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו--לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבנו</b>:  שהרי תורה העידה עליו, שנאמר &quot;ושב ה' אלוהיך את שבותך, וריחמך; ושב, וקיבצך מכל העמים . . . אם יהיה נידחך, בקצה השמיים--משם, יקבצך ה' אלוהיך, ומשם, ייקחך.  והביאך ה' אלוהיך . . .&quot; (דברים ל,ג-ה).  ואלו הדברים המפורשים בתורה, הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים.<br /><br /><b>ר&quot;ן:</b><br /><span class='bordeaux'><b>וכתבו בתוספות דדוקא במלכי עובדי כוכבים אמר דדינא דמלכותא דינא מפני שהארץ שלו ויכול לומר להם אם לא תעשו מצותי אגרש אתכם מן הארץ אבל במלכי ישראל לא לפי שא''י כל ישראל שותפין בה</b></span><br /><br />ננסה לברר כאן מעט מקור סמכותו של המלך וההכרח בקיום ה&quot;מלכות&quot; בישראל:<br /><b>הרמב&quot;ם</b> פוסק שהמלכת המלך הינה מצווה של העם שמצווה בה אף קודם לבניין המקדש וגם הדברים הסותרים לכאו' מצווה זו בספר שמואל אינם סתירה לעצם המצווה אלא רק הוראה בדרך (תכלית) הראויה למינוי המלך.<br /><b>הר&quot;ן אצלינו מביא שיטת התוס' </b> שמלך ישראל גם לאחר שמונה למלכותו ע&quot;י העם, וכפי המצווה בתורה, עדיין מאד מוגבל בסמכותו וכלל אינו דומה סמכותו לסמכותם של המלכים ה&quot;אמיתיים&quot; של האומות.<br />ההבדל הינו בכך שמלך ישראל תמיד נשאר בגדר של &quot;מממונה מטעם <b>העם שהינו הריבון</b> האמיתי על ארצו בעוד שאצל האומות המלך הינו ריבון מוחלט ולעם אין שום זכות וריבונות במלכותו.<br />מהו א&quot;כ גדרו של מלך ישראל וסמכותו? <br />נראה שהמצווה למנות מלך איננה כלל חיוב <b>להעביר </b>את סמכויות ההחלטה והבחירה מהפרטים של העם לפרט שהוא המלך <b>לבדו </b>אלא העניין הינו חיוב של התורה לציבור <b>לארגן לעצמו הנהגה</b> מאחדת שתוכל לבצע פעולות ממלכתיות שיכולות להתקיים רק בשיתוף הכוחות של הציבור ולא יתקיימו בלא הנהגה מרכזית (למשל מלחמה ובניין מבני ציבור- ביהמ&quot;ק).<br />אומנם לעולם החיוב בקיום ענייני הכלל נשארת מוטלת על כלל הפרטים ולעולם לא עוברת <b>בלעדית </b>למלך או למשפחה מסויימת מישראל (גם לא בית דוד). ע&quot;כ אם בדור מסויים אין מלך מסודר הרי שחובה על <b>כ&quot;א ואחד</b> לדואג להקמת הנהגה זמנית שתארגן צורכי הכלל.","458","","3240","True","True","False","","921","95.86.123.90","0","0","נדרים|כח ע&quot;א",""),new Message("40076","40075","המשך","21/06/15 12:16","ד תמוז","תשע&quot;ה","12:16","אור חדש","למעשה נראה שיש חיוב על הציבור להמשיך ולעקוב אחר פעילות המלך הנבחר ולוודא שמנהיג את הציבור כהלכה וגם לא סוטה מהתורה בעצמו, ושוב כיוון שבאמת הריבון הינו העם לעולם לא יהיה לו תרוץ של &quot;אבל המלך אמר לנו לעבוד ע&quot;ז&quot; וכד' שהרי <b>המלך הינו בסה&quot;כ פקיד הממונה מטעם העם לארגן את קיום התורה באופן ציבורי </b>ברגע שהפקיד מועל בתפקידו חובה על הציבור להחליפו בפקיד טוב יותר.<br />כמובן שגם לר&quot;ן <b>יש </b>סמכות למלך ישראל להטיל קנסות ועונשים אלא שסמכות זו <b>ניתנת לו ע&quot;י העם וברצונו </b>ורק בתנאי שהמלך משתמש בסמכות זו לטובת הציבור ולא לטובת עצמו (כאן ההבדל הגדול בין ישראל לעמים) וזה דומה לכל מצב של החלטת ז' טובי העיר או &quot;קיבלו עלייהו&quot; שיש בקבלת הדבר תוקף המחייב בדיני ממונות והנהגות בין בנ&quot;א.<br />האם <b>מלך </b>המשיח או <b>רה&quot;מ</b> המשיח?<br />לפי הנ&quot;ל כלל לא בטוח שיש להאמין שיבוא <b>מלך </b>המשיח דוקא שהרי כפי שנתבאר מלך ישראל דומה יותר למנהיג נבחר בהסכמת ורצון הריבון שהינו העם, מממילא הגדרה זו מאד מתאימה גם לתפקידו של רה&quot;מ או נשיא נבחרים שעומדים בביקורות ציבורית מתמדת.<br />ממילא מתפרש שהחובה להאמין בביאת המשיח הינה חובה להאמין בחזרת <b>חיים ציבוריים </b>של עמ&quot;י עם הנהגה נבחרת שבראשה עומד אדם כליל המעלות <b>שיוביל העם לקיום התורה והמצוות </b>(וכמובן למלחמות ובניין המקדש).<br />מה שאומר שיש לומר ולפעול ברוח זו:<br />אני מאמין שניתן <b>וחובה </b><b>עלינו </b>להקים הנהגה תורנית למדינה, הנהגה <b>שתלחם </b>באויבי ישראל <b>ותפעל </b>לבניין המקדש על הר הבית ותשיב לתוכו העבודה כפי כל דיני התורה.<br />אומנם הרבה יותר קשה לשיר &quot;אני מאמין כזה&quot; וזה גם הרבה יותר מחייב אך נראה שזו החובה המוטלת על כ&quot;א ואחד מישראל.","458","","3240","True","True","False","","180","95.86.123.90","0","40075","נדרים|כח ע&quot;א",""),new Message("40077","40076","הר&quot;ו פירש דבריו בנושא ביתר חידוד בדרשות","21/06/15 14:18","ד תמוז","תשע&quot;ה","14:18","Almuaddib","עיין הדרוש ה-11 לדרשות הר&quot;ן.","107","","3240","True","True","False","","170","195.200.205.2","0","40075","נדרים|כח ע&quot;א",""),new Message("40078","40077","מר אלמואדיב","21/06/15 14:48","ד תמוז","תשע&quot;ה","14:48","עלי","התואיל בטובך ובסליחה על ביטול זמנך, להביא כאן את הציטוט, הרי אנו הקצרים בזמן איננו מסוגלים לחפש ולקרא במקום שהמלצת.","209","","3240","True","True","False","","181","194.114.146.227","0","40075","נדרים|כח ע&quot;א",""),new Message("40080","40077","יישר כח","21/06/15 16:08","ד תמוז","תשע&quot;ה","16:08","אור חדש","אומנם לא מצאתי התייחסות <b>ישירה </b>לשאלה שבכותרת האשכול.<br />שים לב שעיקר ה&quot;חידוש&quot; בדבריי היה עשיית <b>שלום </b>בין הר&quot;ן ה&quot;דמוקראט&quot; לרמב&quot;ם ה&quot;מלוכני&quot;. ולא רק חזרה על שיטת הר&quot;ן כפי שהיא.","458","","3240","True","True","False","","124","95.86.123.90","0","40075","נדרים|כח ע&quot;א",""),new Message("40079","40078","החכם עלי:","21/06/15 15:06","ד תמוז","תשע&quot;ה","15:06","Almuaddib","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/vl/drashotharan/drashotharan02.pdf'>הקלק עלי ותקרא נפלאות</a>","107","","3240","True","True","False","","160","195.200.205.2","0","40075","נדרים|כח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);