var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=39712;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("39712","0","חמור תועה דווקא! או כל אבידה ?(רש&quot;י)","21/05/15 06:32","ג סיון","תשע&quot;ה","06:32","אלף בית רשי","ומחזיר לו אבידתו. אם ראה חמורו תועה מותר להשיבו:<br />מצוה קא עביד. כלומר מצוה בעלמא קא עביד ואינו מהנהו לזה שאם לא שקל עליו לא הפסיד כלום שיש לו חלק בקרבנות:<br />מדוע רש&quot;י מביא דוגמא את חמורו תועה? &quot; ולצורך מה נצרך רש&quot;י לבאר מה הוא השבת אבידה?<br />הפסוקים בתורה:<br />מצות השבת אבידה: (בדרך כלל שלא ידוע מי בעל האבידה)<br />לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ, נִדָּחִים, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם: הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם, לְאָחִיךָ. וְאִם-לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ, וְלֹא יְדַעְתּוֹ--וַאֲסַפְתּוֹ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ, וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ. וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל-אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר-תֹּאבַד מִמֶּנּוּ, וּמְצָאתָהּ: לֹא תוּכַל, לְהִתְעַלֵּם<br />מצוה מיוחדת: (כשידוע מי-והוא אויביך - כעין כאן שמודר הנאה)<br />כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ, אוֹ חֲמֹרוֹ--תֹּעֶה:  הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, לוֹ.<br /><br />האם יש מקום לדייק מאחר שרש&quot;י מסביר גבי שוקל &quot;מצוה בעלמא קא עביד&quot; ו<b>אינו מהנהו לזה</b>, והרי בהשבת אבידתו היא אינה רק בגדר מצוה בלבד אלא <b>יש כאן הנאה לזה</b>, ע&quot;כ רש&quot;י הוצרך להביא דוגמא לחמורו תועה ולא הניח לנו שנסביר שמדובר בהשבת אבידה רגילה, (בוודאי שהדין לא משתנה וגם בהשבת אבידה רגילה מחוייב) כי יש בכך בוודאי הנאה לבעלים אבל כשאדם רואה חמורו של <b>אויבו</b> תועה התורה ציוותה עליו ציווי מיוחד של החזרת החמור לחבירו בשביל להתגבר על רצונו להזיקו, ויתכן באמת שהחמור לא בגדר אבידה ובסופו של יום אף יגיע לבד בחזרה לביתו של בעליו , ולפי זה אפשר לומר שזה רק מצוה ולאו דווקא הנאה","278","","3270","True","True","False","","917","67.68.132.200","0","0","כתובות|קח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);