var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=39585;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","36"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("39585","0","מי שהיה נשוי ג' נשים - המשנה איננה ההלכה","06/05/15 16:09","יז אייר","תשע&quot;ה","16:09","אליצפן","מי שהיה נשוי ג' נשים - המשנה בסופו של דבר איננה להלכה. אלא ההלכה היא כרבי שחולקות בשווה.<br /><br />אז למה רבותינו הגאונים כמו גם הראשונים הקדישו לה כל כך הרבה אנרגיה בכדי להסביר מה העיקרון שעליה היא מבוססת?<br /><br /> עד שגם בימינו, פרופ' אומן נדרש לעניין ואף מצא פתרון, שהוא אולי יפה מבחינה מתמטית, אולם חסר משמעות מבחינה הלכתית.","502","","3281","True","True","False","","1026","85.64.120.223","0","0","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39586","39585","אוי אוי אוי","06/05/15 16:30","יז אייר","תשע&quot;ה","16:30","הראל","אתה מזכיר לי את דברי הרמב&quot;ם באגרת:<br />וכבר הזהרתיך שלא תתרשל עד אשר תדע את כל החבור ויהיה הוא ספרך, ותלמדהו בכל מקום, כדי שתשיג את כל תועלתו. כי התכלית המכוונת ממה שנתחבר בתלמוד וזולתו כבר נגמרה ושלמה, <span class='bordeaux'><b>ומטרת הלומדים אבוד הזמן במשא ומתן שבתלמוד</b></span>, כאלו המטרה והתכלית היא ההכשרה בויכוחים לא יותר. וזה לא היה המטרה העיקרית, אלא המשא ומתן והויכוחים נעשו במקרה, כאשר נאמר דבר שקול, ופירשו אחד פירוש מסויים, ופירשו השני הפכו, הוזקק כל אחד מהם לברר אופן למודו ולהכריע באורו. ואין המטרה העיקרית אלא ידיעת מה שצריך לעשות וממה להמנע, וזה ברור לאדם כמוך. ולפיכך נחלצנו למען המטרה העיקרית כדי להקל זכירתו, ואף תדע שכבר אבד הזמן בכל מאמרי הויכוחים, והנחנו כל שזולת זה למי שהעדיף להכשיר את עצמו לכך, כל שכן שאינם חושבים את זאת הכשרה, אלא חושבים שהיא התכלית והמטרה העיקרית אשר בה נעשים רבנים ואותה יש לדרוש.<br />(אגרות הרמב&quot;ם, הוצאת מוסה&quot;ק [קאפח]. מאגרות הרמב&quot;ם לתלמידו ר' יוסף בן יהודה)<br /><br />אבל חזר וכתב והבהיר:<br />...ראוי להוכיחך ולהודיעך שכבר הבנתי דברים שבלבך, אף על פי שלא פרשת אותן אלא ברמיזה. דע, תחילה, שאני <span class='bordeaux'><b>חס ושלום לא אמרתי</b></span>: לא תתעסקו לא בגמרא ולא בהלכות הרב ר' יצחק או זולתו. היודע עד, שיש לי כמו שנה וחצי שלא למדו אצלי חיבורי, אלא שנים או שלושה אנשים למדו מקצת ספרים, ורוב התלמידים רצו ללמוד ההלכות של הרב, ולימדתי אותם כמה פעמים כל ההלכות, וגם שנים שאלו ללמוד הגמרא ולימדתי אותם מסכתות אשר שאלו. וכי אני ציויתי או עלתה על ליבי שאשרוף כל הספרים שנעשו לפני מפני חיבורי? והלא בפירוש אמרתי בתחילת חיבורי שלא חיברתי אותו אלא מפני קוצר הרוח, למי שאינו יכול לירד לעומק התלמוד ולא יבין ממנו דרך האסור והמותר, והארכתי בדבר זה הרבה.            <br />(אגרות הרמב&quot;ם, מהד' שילת עמ' תלט. מאגרות הרמב&quot;ם לר' פינחס הדיין) <br /><br />וראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/UserFilesCK/lama-gmara.pdf'>עוד מקורות שליקטתי</a> בנושא רחב זה.","46","","3281","True","True","False","","342","84.94.81.172","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39594","39585","נקודה למחשבה","07/05/15 02:18","יח אייר","תשע&quot;ה","02:18","דוד כוכב","למה רבי הביא במשנה רק את שיטת רבי נתן ולא את שיטת עצמו, מה גם שגם הלכה כמותו מחבירו?<br />ועוד, לשון: &quot;אין אני רואה&quot; נמצא גם במסכתות בבא בתרא דף עט ע&quot;א; ותמורה דף כ ע&quot;א, אלא ששם ההמשך הוא: &quot;הואיל&quot; - ונאמר הטעם. ולמה פה לא פירש רבי את טעמו?<br /><br />ושמא כוונת רבי היא כגון האמור <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1282'>בקישור זה</a>.","125","","3280","True","True","False","","182","95.86.78.99","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39587","39586","אינני שולל את הצורך בלימוד הגמרא","06/05/15 18:16","יז אייר","תשע&quot;ה","18:16","אליצפן","אינני שולל את הצורך בלימוד הגמרא, אלא את ההתעמקות בדברים שאינם בסופו של דבר ההלכה.<br /><br />אם התלמוד איננו פוסק מהי ההלכה אזי יש לדון בכל הדעות בכדי להכריע, אולם אם התלמוד בעצמו אמר שדעה זו הלכה והאחרת לא, אזי מדוע להתעמק ולברר את הדעה הנדחית.<br /><br />יתר על כן לא פעם עצם הדיון בתלמוד על דעה מסוימת מבין האחרות היא ההוכחה שהתלמוד פוסק כמוה להלכה ולכן דן בה ומתעלם מן השאר.<br /><br />אז במקרה שלנו שעל אותו הדף התלמוד מציין שרבי חולק על המשנה וההלכה היא כמותו נגד המשנה. מדוע השקיעו חכמים בדורות שונים (ועד ימינו) כל כך הרבה אנרגיה ללמוד מה העיקרון בדעה שאיננה בסופו של דבר להלכה?","502","","3281","True","True","False","","173","85.64.120.223","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39589","39587","השאלה היא","06/05/15 18:29","יז אייר","תשע&quot;ה","18:29","עם הארץ","למה נפסקה ההלכה לפי רבי כנגד המשנה?<br />וחזק וברוך על השעור🙏","248","","3281","True","True","False","","236","184.32.159.196","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39590","39587","לימוד גמרא","06/05/15 20:40","יז אייר","תשע&quot;ה","20:40","גיל ושמחה","כבר נאמר במסכת &quot;אבות&quot; ש&quot;אלו ואלו דברי א-לוהים חיים&quot;. זאת הסיבה להבאת דברי חולקים על דעת ההלכה. גמרא איננה הלכה אלא תלמוד (= עברית). אם לא נלמד להבין את הדעות החולקות לעולם לא נבין מדוע נפסקה ההלכה כך ולא אחרת. מי שרוצה לדעת הלכה פסוקה יפנה לשו&quot;ע ולא לגמרא.<br />מממ... רגע אחד! מה זה &quot;מי שהיה נשוי שלוש נשים... &quot;וכו'? היש מציאות כזאת בימינו?! ו... &quot;חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן...&quot; וכו' האם קיימת מציאות כזאת בימינו? <br />ומה עם התורה שבכתב? בן ורר ומורה, עיר הנידחת ועוד... אלא דרוש וקבל שכר. אף כאן דרוש וקבל שכר. <br />לדידי עצם לימוד הגמרא הוא השכר הגדול ביותר שלנו.","363","","3281","True","True","False","","201","94.159.160.92","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39591","39590","אתה תלמד את עורכי התלמוד איך לפסוק הלכה.","06/05/15 23:07","יז אייר","תשע&quot;ה","23:07","אליצפן","רבי ערך את המשנה. התלמוד מביא גם דברי ברייתות מתוך כל זה <b>התלמוד פוסק את ההלכה</b>.<br /><br />כבר הרמב&quot;ם אמר לנו בהקדמה למשנה תורה שהוא פוסק הלכה לפי התלמוד ולא לפי ראות עיניו. ועוד יותר כתב זאת באגרת שלו לר' פנחס הדיין מאלכסנדריה: &quot;... ודע, שכל הדברים הסתם שבו (במשנה תורה) - <b>תלמוד ערוך הוא בפירוש:</b> בבלי או בירושלמי או מספרא או משנה ערוכה או תוספתא - על אלו סמכתי ומהן חברתי! ודבר, שהוא מתשובת הגאונים אומר בפירוש: הורו הגאונים... וכיוצא בזה. ודבר, <b>שהוא מפלפולי, - אומר בפירוש: &quot;יראה לי&quot; או &quot;אני אומר&quot;</b>, מכאן אתה למד... (קובץ תשובות הרמב&quot;ם ואגרותיו, (לפסיא) ח&quot;א סימן ק&quot;מ)<br /><br />ואף בפרוש שלו למשנה הוא בוחר את הפרוש שאותו פסק התלמוד: &quot;ועניני בזה החבור - פרוש המשנה כמו <b>שפירשה התלמוד</b>, ואני בוחר הפירושים האמתיים ומרחיק הפירושים, אשר נראה, שהם <b>נדחים בתלמוד</b> ... (רמב&quot;ם, פירוש המשנה, הקדמה).<br /><br />לכן לא הרמב&quot;ם ולא השו&quot;ע הם ספרים שפסקו את ההלכה אלא התלמוד עצמו הוא זה שפסק. ומה שעשה הרמב&quot;ם הוא פשוט ברר לנו <b>מה התלמוד פסק</b>. והשו&quot;ע ב-95% מההלכות פשוט מעתיק את לשון הרמב&quot;ם.","502","","3281","True","True","False","","268","85.64.120.223","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39601","39591","הלכה כדברי...","07/05/15 18:18","יח אייר","תשע&quot;ה","18:18","גיל ושמחה","הצדק עמך, אליצפן. עם זאת כבר הבאתי שני טעמים לצורך ללמוד גם את הדעות שאינן להלכה.<br />ראשית - &quot;ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל, לשמוע, ללמוד וללמד...&quot; אם נלמד רק את פסקי ההלכות, כיצד נבין את היסודות לפסקים? כבר ציטטתי גם את דברי המשנה ב&quot;אבות&quot;: &quot;אלו ואלו דברי א-לוהים חיים&quot;. הגמרא מסבירה מדוע נקבעה ההלכה לרוב כדעת בית הלל במחלוקותם עם בית שמאי מפני שהיו ענווים (הקדימו את דברי בית שמאי לדבריהם) ועוד כמה טעמים. מכאן עלינו ללמוד גם מידות במחלוקות. <br />פרט נוסף וחשוב ממש בימינו. עם הקדמה הטכנולוגית נוצרו שאלות רבות שאין להן מענה מפורש בגמרא ובמקורות אחרים. אילו היינו לומדים רק את ההלכות לא היינו יודעים כיצד להשליך אותן על המציאות בת ימינו. לימוד הגמרא פותח לנו אפיקים רחבים להבין ולדעת גם את החידושים של ימינו. למותר לציין שדווקא היום יותר מתמיד אנו זוכים להכיר בגדולתם של חכמי התלמוד שראו את הנולד וכאילו התאימו את שיטותיהם למציאות של ימינו. הלוא זה דבר נפלא מאין כמותו!<br /><br />יודע מה? הלוואי היו שופטי ישראל דנן לומדים את התלמוד ופוסקים לפיו הן במשפט הפלילי והן במשפט האזרחי. החיים שלנו היו נראים אחרת לגמרי עם עולם שכולו תורה.<br />&quot;הנה ימים באים, נאום ה'...&quot;","363","","3280","True","True","False","","205","94.159.160.92","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39595","39594","ראה דברי הרב ראובן מרגליות","07/05/15 08:00","יח אייר","תשע&quot;ה","08:00","הראל","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/1000-sFile.pdf'>כאן</a>","46","","3280","True","True","False","","306","84.94.81.172","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39603","39595","כל שכן שקשה","07/05/15 22:10","יח אייר","תשע&quot;ה","22:10","דוד כוכב","ציטוט: &quot;המטרה אשר שאף אליה רבינו הקדוש היתה עריכת משנה <b>מוסכמת </b>ולא משנה פרטית כלפנים&quot;.<br />מעתה כל שכן שקשה, הכיצד סתם רבי במשנה את דעת היחיד של רבי נתן, נגד ההסכמה להלכה. מה גם שרבי נתן היה בן דורו של רבי, לכן לא היתה זו משנה קדומה.","125","","3280","True","True","False","","174","95.86.78.99","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39602","39601","כמה הערות לדבריך","07/05/15 20:15","יח אייר","תשע&quot;ה","20:15","אליצפן","מה שגרם לי להעלות את השאלה היא העובדה שהרי&quot;ף מדבר על זה על פני <b>3 עמודים</b> ואף כתב על זה בערבית, כשבסופו של דבר אין המשנה הזו להלכה.<br /><br />לכן שאלתי מה יש בסוגיא זו יותר מאשר באחרות שבהן הרי&quot;ף פשוט מביא את דעתו של מי שהלכה כמותו ומתעלם מכל השאר אלא אם כן הוא צריך להוכיח למה הוא פוסק לפי דעה זו ולא האחרת, או שהוא חולק על פוסקים שקדמו לו.<br /><br />לגבי מה שהצעת ששופטי ישראל ילמדו תלמוד. זה יהיה <b>אסון!!!</b> אין מלמדים תורה לתלמיד שאינו הגון (קרי לתלמיד שאין  לו יראת שמים, וכל זאת, עוד לפני שהתחיל ללמוד תורה). ולא, מכאלה טיפוסים, <b>נייצר נבלים ברשות התורה.</b>","502","","3280","True","True","False","","165","85.64.120.223","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39608","39602","דברי רבי נתן הם כן להלכה!","07/05/15 22:39","יח אייר","תשע&quot;ה","22:39","דוד כוכב","אמרו בגמרא: &quot;רבי אומר: אין אני רואה דבריו של רבי נתן <b>באלו</b>, אלא חולקות בשוה&quot;.<br />באלו - כלומר באלמנות. אבל רבי אינו חולק על הסיפא של המשנה אליבא דרבי נתן: &quot;וכן ג' שהטילו לכיס, פיחתו או הותירו כך הן חולקין&quot;.<br />כך כתב רש&quot;י:<br />&quot;אין אני רואה דבריו של רבי נתן <b>באלו </b>- שאין <b>זה </b>דומה <b>לשלשה שהטילו לכיס</b> דהתם <b>שבח מעות </b>שהשביחו מעותיהן שקלי הלכך כל אחד יטול לפי מעותיו, אבל <b>הכא </b>טעמא משום שיעבודא הוא <b>וכל נכסיו</b> אחראין לכתובתה, הלכך שלש המנים משועבדין לבעלת מנה כשאר חברותיה עד שתגבה כל כתובתה לפיכך חולקות בשוה&quot;.<br />ולמסקנת הגמרא דין שלשה שהטילו לכיס מתקיים בשור עומד לטביחה.","125","","3280","True","True","False","","144","95.86.78.99","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39604","39603","לא מובן","07/05/15 22:16","יח אייר","תשע&quot;ה","22:16","הראל","פעמים רבות רבי לא הביא את דעתו הפרטית במשנה, מכיוון שדעתו הפרטית לא התקבלה להלכה בבית הועד שלו.<br />מנין לך שבמקרה שלנו רבי נתן זו דעת יחיד נגד ההסכמה להלכה?? אדרבה, מוכח מכך שרבי לא הביא את דעתו - שבדורו של רבי התקבלה ההלכה באופן חד משמעי שלא כמותו ולכן לא הביא דעתו במשנה.","46","","3280","True","True","False","","319","84.94.81.172","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39607","39604","אם בדורו של רבי פסקו כרבי נתן","07/05/15 22:32","יח אייר","תשע&quot;ה","22:32","דוד כוכב","למה ומתי נתחלף המנהג לפסוק כדעת רבי, היפך מהנהגת רבי עצמו?!<br /><br />ומה שכתבת שרבי לא הביא את דעתו הפרטית במשנה, מכיוון שדעתו הפרטית לא התקבלה להלכה בבית הועד שלו.<br />במשנה במסכת סנהדרין דף לב ע&quot;א סתמו: &quot;דיני ממונות, הטמאות והטהרות - מתחילין מן הגדול&quot;, ואילו בבית הוועד של רבי (בלבד) נהגו אחרת, במסכת סנהדרין דף לו ע&quot;א: &quot;שאני מניינא דבי רבי, דכולהו מנינייהו מן הצד הוו מתחלי&quot;.<br /><br />ובקיצור:<br />א. כתבת שרבי ודורו פסקו כרבי נתן.<br />הקשתי אם אפילו רבי נהג כרבי נתן הכיצד שינו האחרונים והיפכו את פסקו?<br /><br />ב. כתבת שרבי לא הביא את דעתו כשנהגו בבית מדרשו אחרת.<br />הקשתי והבאתי מקרה בו רבי לא הביא את דעתו במשנה, אע&quot;פ שכן נהג אחרת.","125","","3280","True","True","False","","185","95.86.78.99","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39609","39607","אנא קרא שוב","07/05/15 22:53","יח אייר","תשע&quot;ה","22:53","הראל","לגבי א:<br />לא כתבתי שרבי ודורו, אלא שבית הועד שלו (ואדרבה בניגוד לדעתו).<br />קרא היטב את דברי הרב ראובן מרגליות.<br />(וחוץ מזה כבר מצינו מקומות בש&quot;ס שרבי שנה כך בילדותו ואחרת בזקנותו).<br /><br />לגבי ב:<br />לא מצליח להבין... רצית להקשות אבל הבאת למעשה סיוע.<br />הנה הרי בדיוק - רבי לא הביא דעתו במשנה, כי חלקו עליו ודעתו לא התקבלה, ולכן לא שנה את דעתו הפרטית במשנה.","46","","3280","True","True","False","","283","84.94.81.172","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39612","39608","הרי&quot;ף הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פוסקים כרבי","07/05/15 23:20","יח אייר","תשע&quot;ה","23:20","אליצפן","בנושא הכתובות:<br /><br />מִי שֶׁמֵּת אוֹ גֵּרֵשׁ וְיֵשׁ לוֹ נָשִׁים רַבּוֹת וְאֵין שָׁם דִּין קְדִימָה, וְאֵין לוֹ כְּדֵי כָּל הַכְּתֻבּוֹת, כֵּיצַד חוֹלְקוֹת? רוֹאִין: אִם כְּשֶׁיֵּחָלֵק הַמָּמוֹן עַל מִנְיַן הַנָּשִׁים יַגִּיעַ לַפְּחוּתָה שֶׁבָּהֶן כְּדֵי כְּתֻבָּתָהּ אוֹ פָּחוּת - חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה; וְאִם הָיָה הַמָּמוֹן יָתֵר עַל זֶה - חוֹלְקִין מִמֶּנּוּ כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לַפְּחוּתָה שֶׁבָּהֶן כְּשִׁעוּר כְּתֻבָּתָהּ, וְחוֹזְרוֹת וְחוֹלְקוֹת אֶת הַמּוֹתָר בֵּין הַנּוֹתָרוֹת עַל הַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹנָה.<br /><br />וכן בנושא השותפים:<br /><br />בָּאוּ כֻּלָּן בְּיַחַד לִגְבּוֹת, וְכֵן בַּעֲלֵי חוֹבוֹת שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן קוֹדֵם לִזְמַן חֲבֵרוֹ שֶׁבָּאוּ לִגְבּוֹת מִן הַמִּטַּלְטְלִין, שֶׁהֲרֵי אֵין בָּהֶן דִּין קְדִימָה, אוֹ שֶׁבָּאוּ לִגְבּוֹת מִקַּרְקַע שֶׁקָּנָה הַלּוֹוֶה לְאַחַר שֶׁלָּוָה מִן הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶן, וְאֵין בַּנְּכָסִים כְּדֵי שֶׁיִּגְבֶּה כָּל אֶחָד מֵהֶן אֶת חוֹבוֹ - מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן.<br />כֵּיצַד חוֹלְקִין? אִם כְּשֶׁיִּתְחַלֵּק הַמָּמוֹן הַנִּמְצָא עַל מִנְיָנָם, יַגִּיעַ לַפָּחוּת שֶׁבָּהֶן כְּשִׁעוּר חוֹבוֹ אוֹ פָּחוּת מִמֶּנּוּ - חוֹלְקִין לְפִי מִנְיָנָם בְּשָׁוֶה; וְאִם יַגִּיעַ לַפָּחוּת שֶׁבָּהֶן יָתֵר עַל חוֹבוֹ - חוֹלְקִין מִכָּל הַמָּמוֹן בֵּינֵיהֶן כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לַפָּחוּת שֶׁבָּהֶן כְּשִׁעוּר חוֹבוֹ, וְחוֹזְרִין הַנִּשְׁאָרִים מִבַּעֲלֵי הַחוֹבוֹת וְחוֹלְקִין הַיָּתֵר בֵּינֵיהֶם כַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת.<br />כֵּיצַד? הָיוּ שְׁלשָׁה, חוֹבוֹ שֶׁלָּזֶה מָנֶה וְשֶׁלָּזֶה מָאתַיִם וְשֶׁלָּזֶה שְׁבַע מֵאוֹת: אִם הָיָה כָּל הַנִּמְצָא שָׁם שְׁלשׁ מֵאוֹת - נוֹטְלִין מֵאָה מֵאָה; וְכֵן אִם נִמְצָא שָׁם פָּחוּת מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת - חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה.<br />נִמְצָא שָׁם יָתֵר עַל שְׁלשׁ מֵאוֹת - חוֹלְקִין שְׁלשׁ מֵאוֹת בְּשָׁוֶה, וְיִסְתַּלֵּק בַּעַל הַמֵּאָה, וּשְׁאָר הַמָּמוֹן חוֹלְקִין אוֹתוֹ הַשְּׁנַיִם עַל אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ. כֵּיצַד? נִמְצְאוּ שָׁם חֲמֵשׁ מֵאוֹת אוֹ פָּחוּת - חוֹלְקִין שְׁלשׁ מֵאוֹת בְּשָׁוֶה, וְיִסְתַּלֵּק הָאֶחָד, וְחוֹזְרִין וְחוֹלְקִין הַמָּאתַיִם אוֹ הַפָּחוּת בְּשָׁוֶה, וְיִסְתַּלֵּק הַשֵּׁנִי.<br />נִמְצְאוּ שָׁם שֵׁשׁ מֵאוֹת - חוֹלְקִין שְׁלשׁ מֵאוֹת בְּשָׁוֶה, וְיִסְתַּלֵּק בַּעַל הַמָּנֶה, וְחוֹזְרִין וְחוֹלְקִין הַמָּאתַיִם בֵּין הַשְּׁנַיִם בְּשָׁוֶה, וְיִסְתַּלֵּק בַּעַל הַמָּאתַיִם, וְנוֹתְנִין הַמֵּאָה הַנִּשְׁאֶרֶת לְבַעַל הַשְּׁבַע מֵאוֹת, וְנִמְצָא בְּיָדוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת בִּלְבַד. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ חוֹלְקִין אֲפִלּוּ הֵם מֵאָה, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לִגְבּוֹת כְּאַחַת. וְיֵשׁ מִן הַגְּאוֹנִים שֶׁהוֹרָה שֶׁחוֹלְקִין לְפִי מָמוֹנָם*.<br /><br />בשני המקרים הרמב&quot;ם פוסק כרבי ולא כרבי נתן (כמשנה)!","502","","3280","True","True","False","","141","85.64.120.223","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39610","39609","מה הוספת?","07/05/15 23:01","יח אייר","תשע&quot;ה","23:01","דוד כוכב","א.<br />למה כוונתך &quot;בית הועד שלו&quot; - בית הדין שלו?<br />אם כן בפועל בית דינו של רבי כולו לא פסק כרבי ורבי בכללם, ולמעשה אף אחד לא פסק כרבי.<br />לכן שאלתי הכיצד, מדוע, מתי, היתכן, שתתהפך המגמה מקצה לקצה וכולם יפסקו דוקא כרבי.<br />אני מניח להיפך, שברגע שרבי חיוה את דעתו פסקו כולם הלכה כרבי מחבירו. ואם אחר מותו כך קל וחומר בחייו כשהיה נשיא ישראל ונשיא בית הדין.<br /><br />ב.<br />פה הבאתי דחיה לטענתך הספציפית שבית דינו נהג שלא כשיטתו. בית דינו כן נהג כשיטתו, רק שאר בתי דינים חלקו, כנראה שגם בזמנו וגם שלא בזמנו.","125","","3280","True","True","False","","171","95.86.78.99","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39611","39610","אינני מצליח להבין אותך","07/05/15 23:12","יח אייר","תשע&quot;ה","23:12","הראל","מצטער...<br /><br />אנא קרא שוב את דברי הרב ראובן מרגליות שלמעלה,<br />ואם יש לך פנאי - מומלץ מאוד מאוד לקרוא את כל ספרו החשוב &quot;יסוד המשנה ועריכתה&quot;.<br />כמובן שכדאי מאוד לקרוא את אגרת רש&quot;ג בנוגע לנושא עריכת המשנה והתלמוד.<br /><br />הדברים מפורסמים ופשוטים ומצויים מאוד בש&quot;ס.<br /><br />ושוב אחזור על הראשונות - פעמים רבות רבי לא הביא את דעתו הפרטית במשנה.<br />הוא סבר כך, רוב בית דינו (והכרעה כרוב) סברו אחרת, ולכן במשנה הובאה דעתם ולא דעתו הפרטית של רבי.<br /><br />היכן התהפכה המגמה מקצה לקצה עד שאתה בא להקשות כל כך יפה &quot;הכיצד מדוע מתי היתכן&quot;?<br />המשנה שלנו [שפסקה כרבי נתן ולא כרבי] סברה מה שסברה,<br />ורבי [שדעתו התגלתה לנו בברייתא] סבר מה שסבר ואחרת.<br /><br />ואגב, וכי לא מצאת אמוראים (אפילו מהדור הראשון, מעט אחרי חתימה המשנה) שפסקו שלא כמשנה (בהסתמך על תנא/ים שבברייתא [ולפי המאירי אף ללא הסתמכות זו])?<br />בתקופת חתימת המשנה - נפסקה כך ההלכה (וזאת בהנחה שמטרת רבי בעריכת המשנה היתה לפסוק הלכה, ואכמ&quot;ל),<br />ובתקופת דור x של האמוראים נפסקה הלכה אחרת מהמשנה.<br />תופעה רווחת ומוכרת בש&quot;ס.","46","","3280","True","True","False","","325","84.94.81.172","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39613","39611","עכשיו סיבכתם אותי לגמרי😤","07/05/15 23:28","יח אייר","תשע&quot;ה","23:28","עם הארץ","הרב כוכב דווקא אמר פעם פשט פשוט בגמרא<br />״לפעמים צרכים להמשיך הלאה גם כשלא מבינים״","248","","3280","True","True","False","","291","184.32.159.196","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39614","39611","אחזור ואוסיף","07/05/15 23:34","יח אייר","תשע&quot;ה","23:34","דוד כוכב","א. מנין לך שאם דעת רבי לא הובאה במשנה זה סימן שבית דינו של רבי לא נהג כדעת רבי? וכי לא תיתכן סיבה אחרת?<br /><br />ב. לא ענית לשאלתי: מדוע בבית דינו של רבי התחילו מהצד, ולא נהגו כדעת רוב בית דינו שצריך להתחיל בגדול? האין זו ראיה שרבי השמיט את דעתו מהמשנה גם כאשר בית דינו כן נהג למעשה כדעתו?<br /><br />ג. למה כדבריך: <span class='darkYellow'><b>המשנה שלנו [שפסקה כרבי נתן ולא כרבי] סברה מה שסברה</b></span>? למה כותב המשנה (מיהו בכלל? הרי לכאורה הוא אינו קדום לאותו הדור!) פסק כרבי נתן, ולא כרבי - הנשיא בן דורו? וכי למה שבאותו הדור לא יאמצו את הקביעה הפשוטה המוכרת לנו שהלכה כרבי מחברו? למה שלא יפסקו (מי בעצם?) כנשיא הדור? למה לא להזכיר את רבי לפחות כדעה חולקת, כרגיל במשניות? והרי דעתו לא נדחתה לגמרי מאיזושהי סיבה!<br />על כך בדיוק באתי לענות בתחילה השירשור!<br /><br />ד. אילו מטרתו של רבי היתה לפסוק הלכה, הכיצד המשניות סותרות זו את זו במקומות רבים?","125","","3280","True","True","False","","162","95.86.78.99","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39615","39612","תיקון","07/05/15 23:44","יח אייר","תשע&quot;ה","23:44","דוד כוכב","מה שכתבתי זו דעת רבה. אך הלכה כרב המנונא שהחלוקה אינה זהה בין החולקים רק כאשר המעות פחתו או הותירו. וכך פסק הרמב&quot;ם הלכות שלוחין ושותפין ד, ג.<br />אם כן בזה מודה רבי לרבי נתן, כדברי רש&quot;י.","125","","3280","True","True","False","","167","95.86.78.99","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א",""),new Message("39616","39614","מרים ידים","07/05/15 23:48","יח אייר","תשע&quot;ה","23:48","הראל","אסיים בהודעה זו:<br /><br />לא נעים, אבל זה נושא רחב שכדאי לקרוא קצת  ספרי מבואות בנושאים אלו (על חלקם המלצתי קודם)...<br /><br />לגבי שאלותיך:<br />א. יתכן.<br />ב/1 - לא מצוי בסוגיה עצמה.<br />ב/2 - לא. זו ראיה למקרה זה ולא ראיה גורפת.<br />ג - הקדמתי לעיל רלוונטית מאוד לשאלותיך שכאן.<br />ד - הדברים באמת פשוטים ומוכרים. אך בכל אופן - עיין במחלוקת הגדולה הזו בין אפשטיין (מבואות לספרות התנאים, עמ' 225-226) ותלמידו (ע&quot;צ מלמד, פרקי מבוא לספרות התלמוד, עמ' 121) לעומת אלבק (מבוא למשנה, עמ' 105-106, מחקרים בברייתא ובתוספתא, עמ' 175-176), וראה גם בדרך אמצעית אצל א&quot;א אורבך (ההלכה-מקורותיה והתפתחותה, עמ' 191).","46","","3280","True","True","False","","363","84.94.81.172","0","39585","כתובות|צג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);