var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=39049;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("39049","0","ליוחסין - עד איזה מחיר אישי הפרט משלם?","05/03/15 14:19","יד אדר","תשע&quot;ה","14:19","אליצפן","בדפים האחרונים נדונות סוגיות רבות בקשר לאמינות עדויות של אנשים על אחרים האם הם כהנים או לא. כאשר העדות החשובה ביותר היא &quot;ליוחסין&quot; אפילו הוא אוכל תרומה מדרבנן, אפילו חלה ואף נושא כפיים וכו' עדיין ליוחסין דרוש עדות מהימנה ביותר.<br /><br />אם כן ה&quot;יוחסין&quot; דורשים רף גבוה של אמינות. אולם יש מי שמשלם בשל כך בחייו האישיים ללא עוול בכפוו:<br /><br />הנה דוגמא:<br /><br />רמב&quot;ם (הלכות יבום וחליצה פרק ג' הלכה טז) &quot;וְכֵן אִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ וְצָרָתָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ 'מֵת בַּעְלִיךְ' - הֲרֵי זוֹ <b>לֹא תַּחֲלֹץ וְלֹא תִּתְיַבֵּם לְעוֹלָם,</b> עַד שֶׁיִּוָּדַע אִם יָלְדָה צָרָתָהּ אוֹ לֹא יָלְדָה.<br /> <br />וְלָמָּה לֹא תַּחֲלֹץ אַחַר תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים מִמִּיתַת הַבַּעַל וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת לְזָר עַל כָּל פָּנִים, שֶׁאִם יָלְדָה צָרָתָהּ הֲרֵי נִפְטְרָה זוֹ, וְאִם לֹא יָלְדָה הֲרֵי נֶחְלְצָה? <br /><br /><b>גְּזֵרָה </b>שֶׁמָּא יִוָּדַע אַחַר הַחֲלִיצָה שֶׁיָּלְדָה צָרָתָהּ וָלָד שֶׁלְּקַיָּמָה, וְנִמְצֵאת זוֹ שֶׁאֵינָהּ חֲלִיצָה, וְתִנָּשֵׂא לְכֹהֵן אַחַר שֶׁנֶּחְלְצָה, <b>וְיֹאמַר הָרוֹאֶה שֶׁלֹּא יָדַע בָּעֵדִים שֶׁבָּאוּ, שֶׁהַחֲלוּצָה מֻתֶּרֶת לְכֹהֵן, וְיָעִיד שֶׁרָאָה אוֹתָהּ נִשֵּׂאת לַכְּהֻנָּה עַל פִּי בֵּית דִּין</b>. <br /><br />מה היא אשמה? לא מספיק שהיא אלמנה, ללא ילדים גם אוסרים עליה גם להתחתן אפילו עם זר? והכל בשל יוחסין בכהנים?","502","","3348","True","True","False","","875","85.64.120.223","0","0","כתובות|כח ע&quot;ב",""),new Message("39053","39049","ג' הערות","05/03/15 20:11","יד אדר","תשע&quot;ה","20:11","דוד כוכב","א. שאלתך לא ברורה. אין קשר בין השאלה לבין ענייני אמינות בעדות. מדובר באופן שדוקא מאמינים לעד שהמעיד על מות הבעל. הדין רק קובע שאי אפשר לחלוץ מספק כאשר אין שום עדות לגבי הצרה אם ילדה או לא.<br /><br />ב. לגבי עצם השאלה &quot;מה היא אשמה&quot;.<br />היא לא אשמה ולא אמורה להיות אשמה. לאנשים רבים קורים אסונות שונים בלא שיהיו &quot;אשמים&quot;. חוסר האשמה אינו סיבה לחכמים שלא לתקן תקנות. שאם לא כן נמצאת מבטל את כל התקנות שבעולם, למה לאסור עוף מבושל בחלב - מה אשם אדם רעב מאוד (לא במצב של פיקוח נפש) שלא מצא מה לאכול אלא עוף מבושל בחלב?<br /><br />ג. יתכן שקיימת עצה לאותה אשה לחלוץ ולהנשא לישראל - שתידור על דעת רבים שלא תינשא לעולם לכהן, ואז תהיה ממילא אסורה לכהונה גם אם יבואו עדים שילדה צרתה.","125","","3348","True","True","False","","126","164.138.127.62","0","39049","כתובות|כח ע&quot;ב",""),new Message("39057","39053","לגבי סעיף ג' בתשובה","06/03/15 07:38","טו אדר","תשע&quot;ה","07:38","אליצפן","מנין לך הרעיון הזה הוא לא מופיע בהלכה.<br /><br />הרמב&quot;ם מסיים את ההלכה רק באפשרות הזו:<br />לְפִיכָךְ, אִם הָיְתָה אֲסוּרָה לַכְּהֻנָּה <b>מִתְּחִלָּתָהּ</b> - הֲרֵי זוֹ חוֹלֶצֶת לְאַחַר תִּשְׁעָה, וְתִנָּשֵׂא לְזָר.<br /><br />אין זכר לנדרים וכו'.","502","","3347","True","True","False","","176","85.64.120.223","0","39049","כתובות|כח ע&quot;ב",""),new Message("39058","39057","זיל בתר טעמא","06/03/15 10:20","טו אדר","תשע&quot;ה","10:20","דוד כוכב","סיבת ההיתר באם כבר היתה אסורה לכהונה קיימת באותה מידה גם אם תיאסר מעתה ולהבא. ואפשר שהרמב&quot;ם שכתב &quot;מתחילתה&quot; אורחא דמילתא נקט, ולא נתכוין בדוקא.<br />אפשר אמנם לחלק בסברות שתפסולנה הצעה זו, ולכן הסתייגתי וכתבתי: &quot;<b>יתכן</b>, שקיימת עצה וכו'&quot;.<br /><br /><br />עתה מצאתי,<br />בערוך לנר מסכת יבמות דף קיט ע&quot;ב:<br /><span class='bordeaux'>בגמרא אמר ר&quot;פ בגרושה. צ&quot;ע דלמה תשאר עגונה לעולם הא יש לה תקנה ע&quot;י שיקדשה אחד דהא בקידושין אין איסור ויגרשה ונפסלת לכהונה ושוב ישאנה, ועיין ברבינו ירוחם (נתיב כ&quot;ה) הביאו גם הב&quot;י (בסי' קנ&quot;ו סוף סקי&quot;ג) שהאריך להסתפק בשם הר&quot;ש אם יש תקנה ע&quot;י שתדור הנאה שלא תנשא לכהן והניח בצ&quot;ע וכל מה שכתב שם לא שייך לענין תקנה זו ואם נאמר דלא חלקו רבנן דחששו דלמא תבטל התקנה א&quot;כ גם ספק הר&quot;ש נפשט שפיר ועיין בריטב&quot;א לעיל (לו א) וצ&quot;ע:</span><br /><br />שו&quot;ת הרשב&quot;ש סימן תקיב:<br /><span class='bordeaux'>...ועל כן אני אומר שלתקן עוותתה ומשום תקנת עגונות שתדור על דעת רבים שלא תנשא לכהן.</span><br /><br />שו&quot;ת הרשב&quot;ש סימן תריד:<br /><span class='bordeaux'>מיהו הא קא מיבעיא לי אם יש לדבר פתח היתר בשתדור שלא תנשא לכהן שכל עצמנו לא חששנו אלא מטעמא דהצרכת כרוז לכהונה ואחר שתדור נסתלקה חשש זו, ומצינו רבותינו בעלי המשנה והגמרא מסלקים כל היכא דאיכא חששא דקנוניא או חששא דאיסורא בנדר מהם, בפרק שום היתומים, המקדש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה ר' אליעזר אומר כשיגרשנה ידור הנאה ר' יהושע אומר אין צריך כיוצא בו רשב&quot;ג אומר אף הערב לאשה בכתובתה והיה בעלה מגרשה ידור הנאה שמא יעשו קנוניא על נכסיו של זה ויחזיר את אשתו, ומאי דאמר רב יהושע דאין צריך לא דסבירא ליה דלא מהני אלא דלא צריך, ואם איתא דהוה צריך א&quot;כ היבמה הזו אם תדור על דעת רבים שלא תנשא לעולם לכהן למאי ניחוש לה...<br />ואעפ&quot;י שדבר זה לא פתחו בו הראשונים אינו תימה שיסתיים בקטנים, ומפני שתיקתם שלא הזכירוהו, לא נאמר נבזה הוא ולא חשבנוהו, ומפני זה לא כתבוהו.</span><br /><br />שו&quot;ת גינת ורדים חלק אבן העזר כלל ב סימן ה:<br /><span class='bordeaux'>אף אנן נמי נימא דהיכא שתדור האשה שלא תנשא לכהן דליכא חששא לכרוז שראוי להקל וחולצת כיון שאשה זו שכבר נדר' ליכא בה הך חששא. ...<br />אשר על כן ראוי לכל מורה להטפל להתיר עגונה זו ויניחוה לחלוץ ולכל המרבה ידירוה על הכהנים כתקנת הר&quot;ש דמייתי רבי' ירוחם והעוש' כן מן השמים ירוחם ובירושלים ינוחם ורוח חכמים נוחה הימנו.</span>","125","","3347","True","True","False","","445","164.138.127.62","0","39049","כתובות|כח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);