var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=38707;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("38707","0","מקור הביטוי &quot;איהאר מיט אמיטוואך&quot;","05/02/15 01:21","טז שבט","תשע&quot;ה","01:21","המכריע","ב. <br /><br />א. <span class='bordeaux'><b>יכול הגיע הזמן באחד בשבת</b></span> וכו'. כלומר זמן ההמתנה לנישואי בתולה הוא שנה ועוד מספר ימים, עד יום רביעי הבא אחרי מלאת השנה. מכאן מקור הביטוי האידי כשרוצים לומר על דבר שעוד יקח זמן רב למימושו, שזה יקח עוד &quot;א יאהר מיט א מיטוואך&quot;, כלומר שנה ויום רביעי.<br /><br />ב:<br /><br />ב. <span class='bordeaux'><b>אלא לאו דאיתניס כהאי גוונא</b></span>, כלומר שהיא מעכבת באונס, היינו שחלתה או פירסה נדה שלא בשעת ווסתה. ושאלוני דלכאורה על אופנים אלו לא יתכן לומר ואוכלות בתרומה, כי בעת נידותה אינה אוכלת תרומה, וכשיעבור נידותה מיד יכנוס. וצריך לומר שהרי כולל כל המקרים, כמ&quot;ש תוד&quot;ה לא נשאו, ונקטו ענין התרומה משום כל שאר האופנים שבהם היא טהורה. ויתכן עוד שגם כשהיא טמאה, מ&quot;מ אריה הוא דרביע עלה, ובעצם ההיתר לאכול תרומה, הותרה מצד זרות, והבן.<br /><br />ג.<span class='bordeaux'><b> ולענין גיטין אינו כן</b></span>. פירש&quot;י דקאי אלפיכך. ר&quot;ל בזה, דקאי על לישנא קמא דרב יוסף דפשוט לו שמהני טענת אונס ליפטר מלזונה, ועל זה שייך לומר משא&quot;כ בגיטין דלא מהני טענת אונס, אבל לל&quot;ב דמיבעיא להו (ואף ר&quot;א פשט דל&quot;מ טענת אונס) ל&quot;ש לשון זו ולענין גיטין אינו כן.","199","","3374","True","True","False","","1040","95.86.109.24","0","0","כתובות|ב ע&quot;א",""),new Message("38719","38707","בעיברית מודרנית הביטוי הוא","05/02/15 18:57","טז שבט","תשע&quot;ה","18:57","אור חדש","שוטף +30","458","","3374","True","True","False","","134","212.76.122.106","0","38707","כתובות|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);