var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=37844;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","53"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","35"),new MostViewed("107163","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("37844","0","הערות ודרושים לדף סג","07/12/14 21:11","טו כסלו","תשע&quot;ה","21:11","המכריע","סג.<br /><br />א. זכה עוזרתו לא זכה כנגדו. המשגיח הרה&quot;צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצ&quot;ל היה אומר לחתנים הבאים להתברך לקראת הנישואין, שענין זה אינו חד פעמי, כלומר אם זכה בתקופת אירוסיו קיבל אשה שעוזרתו לכל החיים או חלילה להיפך, אלא הוא &quot;דבר יומיומי&quot;, כלומר ייתכן היום שלא זכה והיא מנגדתו, למחר הוא מתעלה וזוכה, והנה לקראתו אשה העוזרתו.<br /><br />ב. במה אשה עוזרתו. לכאורה נראה כל המשא ומתן הזה זר מאד, וכי לא ידע ר'  יוסי שאשה מטפלת בחטין ובפשתן. ובשלמא אילו אליהו זכור לטוב היה מאיר עינינו בעזרה במובן עמוק יותר שאינו גלוי לכל עין, ניחא, אבל אם תשובה פשוטה שכזו &quot;מספקת&quot; את ר' יוסי, דקארי לה מאי קארי לה.<br /><br />ג. שתי ברכות טובות. נראה דדרשו זאת מהא דלא נקט ונתברכו בך, משמע דמרמז על לשון הברכה (וברכות הוא בצירי תחת הריש כמובן).<br /><br />ד. את לא תעביד הכי. וברש&quot;י אני היה לי לעשות כן. ואין להקשות הא גם הוא עצמו צריך ליזהר מדבר שקר. מפני שהוא (כשרוצה חימצי) לא צריך לומר לה אני רוצה טלופחי, אלא יכול לומר לה עשי לי טלופחי ואין בזה שקר. אבל הבן כשאומר אבא אמר לעשות לו חימצי כשבאמת אמר טלופחי או להיפך, זה שקר. (ואגב. נראה קצת דרב שלא חשב על זה מעצמו, אינו מקוצר המשיג, אלא מתוך ישרות מושרשת שהיתה בו לא היה מסוגל להעלות על דעתו דרך כזו). <br /><br />סג:<br /><br />ה. כיון שנשא אשה עוונותיו מתפקקין. במק&quot;א דרשו זאת ממחלת בת ישמעאל, שנמחלו עוונותיהן. דורשי רשומות אמרו (דומני שזה מיוחס לבעל דברי ישראל ממודז'יץ) שמצאו מקום לרמז זאת דוקא אצל הזוג ההוא של עשו ומחלת, ללמדך שענין זה מובטח לכל חתן וכלה באשר הם.<br /><br />אומרים (דומני בשם החידושי הרי&quot;ם) שלקבל ברכה מחתן ביום חתונתו הוא שקול לברכה מצדיק הדור, שהרי הוא נקי באותה שעה מכל חטא ועוון ועוסק במצוה רבה.<br /><br />ועוד אמרו לפרש נוסח הברכה שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם, שלכאורה מה פשר המטבע המיוחד הזה. אלא שהאדם בטבעו הוא שמח, ובכל זאת רואים זאת בטבעיות רק אצל ילדים, אבל אצל בוגרים, השמחה עכורה מפני החטאים. אמנם גם אצל ילד אין השמחה שלימה היות שמפני ילדותו הוא שמחה בלא דעת. היכן מצינו שמחה שלימה ובוגרת, אצל אדם וחוה קודם החטא, שהיו בוגרים (בצביונן בקומתן ובדעתן נבראו, כמו שאמרו בגמרא), והיו בלא חטא. אבל אנו אין לנו כגון דא, מלבד אצל חתן וכלה ביום חתונתם, שהם בוגרים ועם זאת נקיים מכל חטא עוון, ובזה יבוא על מכונו הנוסח: שמח תשמח רעים האהובים – כשמחך יצירך בגן עדן מקדם.<br /><br />ו. א&quot;ל רבא וכו', ונבחר מות מחיים. כלומר קשה לו איך יתכן שהמות יהא רצוי בעיניו אם שכבי מתחטטין. וקצ&quot;ב המציאות הזו, אדם שכל כך רע לו בחייו עד שהוא שואל מותו מחייו, וכי מה שייעשה בגופו לאחר מותו זה יגרום לו להעדיף את חייו הכל כך מרים. ואם כוונתו להקשות דמשמע מהפסוק שבגלל שלא ייאספו וגו' זה הנימוק שבוחר במות מחיים, ועל זה תמה דאדרבה, א&quot;כ לא מיישב כלום. (ומשמע דחפץ למות בשביל למצוא מנוח לעצמו, ולכן כשלא ימצא מנוח לאחר מותו אין לו חפץ בזה, וצ&quot;ב). ואכמ&quot;ל.","199","","3449","True","True","False","","895","212.76.119.184","0","0","יבמות|סג ע&quot;א",""),new Message("37847","37844","הע'","07/12/14 23:26","טו כסלו","תשע&quot;ה","23:26","דוד כוכב","ל-ב. אינה דומה ידיעה בסברה לתחושה. ע' מלכים א' תחילת פרק יט. ודי לחזות בזה בחיי רווקים.<br /><br />ל-ג. כ&quot;כ רש&quot;י.","125","","3449","True","True","False","","92","212.76.100.87","0","37844","יבמות|סג ע&quot;א",""),new Message("37848","37847","יישר כח","08/12/14 00:30","טז כסלו","תשע&quot;ה","00:30","המכריע","ב. לא הבנתי כ&quot;כ, ברור שאינו דומה, אבל לא כשמדברים על ענין טכני וידוע לחלוטין. משל לה&quot;ד א' ישאל מדוע הוא זקוק לעזרה בנגריה שלו, ויענו לו כשאתה מצמיד בכח את הקרשים, העוזר דופק בהם מסמרים וכדומה. ואנו נייחס את הדו שיח המחוכם הזה לאליהו הנביא.<br /><br />ג. רש&quot;י רק כתב לשון הברכה. (על זה כתבתי כמובן), אני באתי רק להוסיף מנין הוציאו זאת מהפסוק.","199","","3448","True","True","False","","276","95.86.89.54","0","37844","יבמות|סג ע&quot;א",""),new Message("37851","37848","כוונתי היתה","08/12/14 09:12","טז כסלו","תשע&quot;ה","09:12","דוד כוכב","דוקא אליהו הוא העונה תשובה זו. הוא התנסה במצב שכזה ללא בית ולחם עד ששאל נפשו למות, ונצרך למלאך משמים שיתמוך בו ויחייהו. תשובתו של אליהו בגמרא אינה רק טכנית אלא מכילה את כל עוצמת החוויה שבמצב.","125","","3448","True","True","False","","124","212.76.100.87","0","37844","יבמות|סג ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);