var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=36788;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","68"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("36788","0","מדוע הלכה לעולם כמיקל באבלות?","01/09/14 17:00","ו אלול","תשע&quot;ד","17:00","אור חדש","הכלל שבכותרת חוזר לאורך כל דיני אבלות עד כדי כך שהכריז ר' יוחנן ש&quot;<span class='bordeaux'><b>כל מקום שאתה מוצא יחיד מקיל ורבים מחמירין הלכה כרבים חוץ מזו שאע''פ שרבי עקיבא מקיל וחכמים מחמירין הלכה כרבי עקיבא דאמר שמואל הלכה כדברי המקיל באבל</b></span>&quot;<br />אומנם <b>התוס'</b> תמהו על תוקפה של הכרעה זו:<br /><span class='lightYellow'><b>אמר רבי יוחנן אפילו יום אחד אפי' שעה אחת. קשיא לי דהא אית ליה לר' יוחנן הלכה כסתם משנה:</b></span><br />מבואר שסברו שכלל הפסיקה המקומי ש&quot;הלכה כמקל באבל&quot; הינו פחות מכריע מהכלל הכללי של ריו&quot;ח שבכל הש&quot;ס סובר שהלכה כסתם משנה.<br />אומנם נראה ליישב תמיהתם בכך שיש ייחוד בכלל הפסיקה של שמואל בכך שלא בא לציין שפוסקים כמקל כיוון <b>שצודק </b>להלכה במחלוקתו עם התנאים המחמירים ושכך הכריע רבי אלא שיש כאן ייסוד שונה לגמרי:<br /><b>מהו יסוד דיני האבלות?</b><br />הגמ' בסנהדרין מו:- מז דנה אם דיני קבורה והספד ייסודם ב&quot;<b>כבוד</b> החיים&quot; או שמא ב&quot;<b>כבוד</b> המתים&quot; והמסקנה שם שהכל נעשה <b>לכבוד המת</b> (נ&quot;מ שיכול לומר שלא יספדוהו וכד' מיהו לא לקבור אסור כיוון שיש בכך <b>ביזוי </b>שנאסר בכל מקרה גם כשיש מחילת המת).<br />יש שלמדו מהנ&quot;ל שיכול האב למחול לבניו על אבלותם ובכך לפוטרם לגמרי מדיני אבלות! (אומנם רבים דחו סברא זו מכיוון שיש בכך <b>ביזוי</b> לאביו כשלא מתאבל עליו כלל).<br />עכ&quot;פ רואים שדבר שאין בו ביזוי ומוסכם על הנפטר שלא יעשו לו אין חובה לנהוג לכבודו.<br />במקרה ויש התנגשות בין כבוד המת לכבוד החיים אנו מעדיפים כבוד החיים (אומן אבל חייב לטפל בבני עירו אפילו שבכך בטל מאבלותו וכן המעשה ברבי ור&quot;י בר אחא בדף כב:) נראה שזה נובע מכך שמעדיפים החיים בחיותם להקל בזה וממילא מוחלים על כבודם בעניין זה לאחר מותם.<br />מה קורה כאשר יש דעה המקלה בדין כלשהו בדיני אבלות? <br />במקרה כזה אנו מכבדים דעתו של הסובר להקל וממילא תופסים שבהכרח אין <b>ביזוי </b>בהנהגה כזו, ע&quot;כ הגם שלהלכה עד שנאמרה הדעה להקל היה צריך להחמיר כיוון שנאמרה הסברא להקל הופך זה לדבר מותר לכל.<br />כלומר דינו של שמואל ש&quot;הלכה כמיקל&quot; אינו דין של הכרעה בין סברות אלא הגדרת מציאות מתפתחת- לעולם הנוהג כדין המפורש אצל מורי ההוראה נחשב שנוהג כבוד במתו וממילא הדבר מותר לו לכתחילא.","458","","3532","True","True","False","","1670","31.44.140.213","0","0","מועד קטן|כ ע&quot;א",""),new Message("36793","36788","נא לדייק","01/09/14 19:54","ו אלול","תשע&quot;ד","19:54","המכריע","ציטוט מלשונך (בהעתק הדבק)<br /><br />הגמ' בסנהדרין מו:- מז דנה אם דיני קבורה והספד ייסודם ב&quot;כבוד החיים&quot; או שמא ב&quot;כבוד המתים&quot; והמסקנה שם שהכל נעשה לכבוד המת (נ&quot;מ שיכול לומר שלא יספדוהו וכד' מיהו לא לקבור אסור כיוון שיש בכך ביזוי שנאסר בכל מקרה גם כשיש מחילת המת).<br /><br />סוף ציטוט.<br /><br />למען הדיוק, הגמרא בסנהדרין דנה זאת רק לגבי הספד. אבל לגבי קבורה הדיון הוא שונה. האם זה משום כפרה למת, ואז יועיל מה שאומר שלא יקברוהו דלא בעי כפרה, ומפרש רש&quot;י הק' דהיינו שגם אם יקברוהו לא תועיל לו כפרה, או משום בזיונא ואז לא מועילה מחילתו. אמנם נכון שתוס' שם מבארים דביזיונא היינו ביזיון בני משפחתו ולכן לאו כל כמיניה לומר שלא יקברוהו לפי צד זה. כלומר לא שאין רשות לבזות את המת.<br /><br />הסיכום הנ&quot;ל בדבריך הוא בערך נכון לגבי הספד.<br /><br />לגבי אבילות לא כתוב מילה בגמרא, עד כמה שראיתי, ואין זה פשוט כמובן להמציא אור חדש שכזה שיש צד שגם זאת מכבוד המת, וגם להכריע כך, ולדון שיהא אפשר להורות לא להתאבל. אולי יש מקורות אחרים לזה, אבל לא מהסוגיא ההיא. <br /><br />לגבי ביאורך ביסוד (מספיקה יוד אחת) דין הלכה כדברי המיקל באבל, לא נתתי ליבי לעיין, היות שלא ראיתי מה אמרו בזה רבותינו אולי דיברו מזה. וקשה עלי לקלוט דבר מחודש בענין יסודי טרם אדע האם יש ישן. (כתבתי זאת כי שאלת במקום אחר האם הערה על פרט מסויים יש בה הסכמה על השאר).<br /><br />לסיום הדרשה בדרוש בעלמא;<br /><br />אמרו; אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים וכו'.<br /><br />ובכן, מדוע לא הכריעו כלשון אחרון או אחרון.<br /><br />אמר הרבי מקוצק, זה באמת לא מוכרע. זה תלוי ועומד. אם אנו מבינים שראשונים כמלאכים, אזי אנו כבני אדם. אם אנו חושבים שראשונים כבני אדם, אזי אנו כחמורים.","199","","3532","True","True","False","","373","213.151.61.141","0","36788","מועד קטן|כ ע&quot;א",""),new Message("36797","36793","זמן אלול","01/09/14 20:43","ו אלול","תשע&quot;ד","20:43","דוד כוכב","למה אנחנו מתחילים את השנה באלול, ולא בראש השנה?<br />למה תחילת החורף לענין דיני שכירות בית, כתבו האחרונים שבזמן הזה הוא באלול, ולא בר&quot;ה?<br /><br />ר&quot;ה למעשר בהמה, אם ראשונים כבני אדם...<br /><br /><br /><br /><span class='lightYellow'>[למניעת הבנה מוטעית: דברים אלו נאמרו לגופם בלבד, וללא שום כוונה או רמז כלפי מאן דהוא].</span>","125","","3532","True","True","False","","134","212.76.99.188","0","36788","מועד קטן|כ ע&quot;א",""),new Message("36798","36793","יישר כח","01/09/14 20:46","ו אלול","תשע&quot;ד","20:46","אור חדש","להלן ציטוט מ<b>סיכומו </b>של הרב הראל שפירא שליט&quot;א בפורטל &quot;סמיכה&quot; לנד&quot;ד עם תוספות שלי ב{} כמובן שמומלץ לעיין בדברים במקורם:<br />סימן שם'<br />סעיפים ט-י – לא רצה/לא רצו קרוביו<br />בהספד<br />סנהדרין (מו:), טוש&quot;ע: הספדא יקרא דשכבא הוא, ולכן מת שאמר שלא יספידוהו שומעין לו, ואילו יורשים שלא רוצים להספיד מוציאים מהם בעל כרחם.<br />פת&quot;ש (סק&quot;א): גדול הדור שמת וביקש שלא יספידוהו, מותר להספידו (בית יעקב, תשובה מאהבה בשם נוב&quot;י שהספיד את הפנ&quot;י נגד רצונו). אסור למעט בהספד ת&quot;ח משום ת&quot;ח אחר ששונאו (בית יעקב). אם ציוה שבנו לא יאמר עליו קדיש שומעין לו (אבן שהם). <br /><br /><b>באבלות</b><br />מהרי&quot;ו (יז), רמ&quot;א (י), תשובה מאהבה (א רז): ציווה שלא ישבו עליו ז' ו-ל' אין שומעין לו. אך בי&quot;ב חדש דאב ואם שומעין לו (מהרי&quot;ו, ש&quot;ך סק&quot;ט). (ומהרי&quot;ו הסתפק בנשיאת סרבל על הראש כדרך האבלות בתוך ל'.) {למעשה המהרי&quot;ו עצמו <b>הסתפק </b>אם יכול למחול גם על דיני ז' והכריע שלא מפני ש&quot;אם כן ביטלת כל דיני אבלות&quot; או&quot;ח}<br />פת&quot;ש (סק&quot;ב) בשם שבות יעקב (ב קב): <b>שומעין למת גם בשבעה ובקריעה</b>. {וכן הוכיח הגרע&quot;א מכך שפסקנו לגבי מאבד עצמו לדעת שלא מתאבלים עליו כיוון <b>שלא עושים דברים שלכבודו של המאבד</b> אלא רק דברים שהם לכבוד החיים או&quot;ח}<br /><br />אכן לא דייקתי בפרטי הסוגיה בסנהדרין כיוון שהובאה רק כי שם הוזכרה החקירה אם זה כבוד מתים או חיים והחילוק שלא עושים ביזוי גם אם מחלו על הכבוד. שוב יישר כח על העמדת הדברים על דיוקם.<br /><br />האם כוונתך שעלי להקפיד להוסיף &quot;הקדוש&quot; או &quot;המלאך&quot; ליד כל ציטוט מדברי רבותנו הראשונים ויש זלזול חלילה בכבודם בהבאת דבריהם בשמם בלבד?!?<br />או שמא לדעתך לעולם לא ייתכן שאחרון ינסה להציע יישוב חדש לקושיה שהתקשו בה הראשונים מפני ש&quot;ליבם כפתחו של אולם&quot;?","458","","3532","True","True","False","","161","31.44.140.213","0","36788","מועד קטן|כ ע&quot;א",""),new Message("36801","36798","כוונתי ודעתי.לגבי הראשונים ז&quot;ל","02/09/14 00:21","ז אלול","תשע&quot;ד","00:21","המכריע","מתייחס רק לסוף הקטע בה נשאלתי.<br /><br />אין כוונתי שיש להוסיף קדוש או מלאך וכו'.<br /><br />ולדעתי בהחלט מותר להציע יישוב חדש וכו'.<br /><br />ובכל זאת, כשזוכרים מי הם ומי אנחנו הגישה קצת משתנה. ודי לחכימא.<br /><br />כשאתה מוצא תירוץ לקושיא שרעק&quot;א נשאר עליה בצע&quot;ג, אם אני זוכר מי הוא ומי אני, אני יודע שזה צע&quot;ג עלי, לא עליו.<br /><br />יש לזה השלכות לעמל שאני משקיע בדבריהם, טרם אכריע שאכן קושיא היא עליהם שלא נתנו עליה דעתם, ויש לזה השלכות נוספות, בעיקר על הניסוח והסגנון בהצעת הדברים.<br /><br />כשם שאין פרצופיהן וכו', לכן יותר קל ופשוט לכל אחד לבחור את חברי בית המדרש המתאימים לו ולדעותיו ולסגנונו. ואין בזה חלילה ביקורת או שלילה מסוג כלשהוא. רק אם אני נשאל, אמרתי אענה פעם אחת בקצרה. וכל הרוצה לחשוב ולומר אחרת אינו צריך ממני רשות. ואני אסתגר בקמייתא. ומוסר אני מודעא שלא אמשיך בדיון אם יתפתח, ומחילה מראש על חוסר הדרך ארץ מצידי באי המשכת ההתפלמסות. ובחוסר תגובות מכל סוג.<br /><br />המקורות לגבי מחילה או ציווי שלא לנהוג אבילות אכן מחכימים מאד. יישר כח.","199","","3531","True","True","False","","349","95.86.86.163","0","36788","מועד קטן|כ ע&quot;א",""),new Message("36805","36801","מלאכת הראשונים ז&quot;ל","02/09/14 10:23","ז אלול","תשע&quot;ד","10:23","אור חדש","יש לדעת שלמרות שהראשונים והאחרונים עמלו רבות ליישב ולהסביר דברי חז&quot;ל, עדיין גם לאחר כל עמלם הרב מאד והמבורך ללא מידה, נשארו שאלות רבות וסוגיות שלמות שלא זכינו בהן להבנה בהירה ושלמה ללא קשיים חמורים.<br />ניתן לתת סימן כזה: כל נושא (בודד) שנכתב עליו ספר שלם ע&quot;י אחד האחרונים כדי לבארו, סימן הוא שנותרו דברים רבים שצריכים יישוב וביאור, עם זאת כיוון שצריך לכתוב כ&quot;כ הרבה היא גופא ראיה שאין למחבר הסבר כולל לכלל הקשיים אלא הוא נאלץ ליישב כל קושי באופן פרטני וממילא זה עצמו ראיה לכך שעדיין לא התגלתה האמת הפשוטה שמתיישבת בקלות עם כלל המקורות.<br />דוגמאות לסוגיות עלומות (ויש עוד רבות)<br />איסור מלאכה בחוה&quot;מ<br />מתי יש &quot;בל תוסיף ומתי לא&quot;<br />דיני מוקצה בשבת ויו&quot;ט <br />גדרי משאצ&quot;ג פס&quot;ר ולא מתכוון בשבת והיחס בינהם<br />מהי הרגשה בנדה<br />צה&quot;כ ושקיעה<br />דיני מקוואות <br /><br />כאמור למרות שיש הרבה יסודות והסברים בדברי הקדמונים עפ&quot;י רוב בנושאים דלעיל השאלות נראות טובות מהתשובות שניתנו להן וראיה לכך כמות המחלוקות הקיצוניות בין הראשונים השונים (עפ&quot;י  רוב כשיש תשובה <b>טובה </b>לא נוהגים  לחלוק עליה בצורה מוחלטת אלא רק לתת זווית אחרת ורק &quot;שיפוץ&quot; מסויים)<br /><br />כיוון שאני מאמין שדברי חז&quot;ל אמיתיים הם ויש בהם אמת הגיונית שניתן לבררה (זו מלאכת עמלי התורה) הרי שיש בחינת פגיעה בהם כשנשארים דבריהם האלוקיים ב'צ&quot;ע' או &quot;תימה ד...&quot; וחובה עלי לעשות כל שביכולתי לברר אמיתת דבריהם כך שיישארו בלא פקפוק וסתירות.<br />אינני מבין כלל למה דבר זה נתפס כאן כזלזול בראשונים ואף אפיקורסות.","458","","3531","True","True","False","","171","31.44.140.213","0","36788","מועד קטן|כ ע&quot;א",""),new Message("36807","36801","כשיש צע&quot;ג ברע&quot;א על רש&quot;י","02/09/14 10:48","ז אלול","תשע&quot;ד","10:48","אור חדש","פשוט לי שאם יש תרוץ שנראה טוב לשיטת רש&quot;י הקדוש אזי יש <b>חובה גמורה</b> לאומרו וליישב דבריו של אביהם של ישראל הגם שכתוצאה מכך יישארו דברי הגרע&quot;א  בצ&quot;ע &quot;למה לא תרץ כך&quot;.<br />הפער בין רש&quot;י לגרע&quot;א הינו של כ800 שנה ובכ&quot;ז כשהיה לגאון קושי על דברי רש&quot;י הק' לא העלים דבריו מפני החשש שדברי הראשון יישארו בתמיהה והביא דעתו כפי שהיא. וכך חובה על כל לומד תורה לאמיתה לנהוג כגאון ולא לחשוש בלימוד תורה שלא להקשות שמא יפגע בכך ב&quot;כבודם של ראשונים ואחרונים&quot; שעל זה הזהירה תוה&quot;ק ב&quot;לא תגורו&quot; ו&quot;לא תשא פנים&quot;. הנסיון להסתיר האמת כדי &quot;לא לפגוע&quot; בלומדי תורה יש בו עצמו ביזוי לכבודם ולכבוד התורה וה' יצילנו מרעה חולה זו.","458","","3531","True","True","False","","157","31.44.140.213","0","36788","מועד קטן|כ ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);