var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=36727;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","36"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","16")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("36727","0","יסוד איסור מלאכה בחוה"מ ובאונן\\ אבל","27/08/14 17:11","א אלול","תשע"ד","17:11","אור חדש","ראו כאן דעות רבותינו הראשונים והקושי שבדבריהם (מצד אחד המון מקורות שהאיסור דאו' ומצד שני קולות מופלגות שקשה להאמין שהיו מקילים חז"ל על איסור תורה) .

מקור האיסור לדעתי:
(ח:) מתני' אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמין מפני ששמחה היא לו...
גמ' וכי שמחה היא לו מאי הוי? אמר רב יהודה אמר שמואל וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא ואמרי לה אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא לפי שאין מערבין שמחה בשמחה רבה בר [רב] הונא אמר מפני שמניח שמחת הרגל ועוסק בשמחת אשתו אמר ליה אביי לרב יוסף הא דרבה בר [רב] הונא דרב הוא דאמר רב דניאל בר קטינא אמר רב מנין שאין נושאין נשים במועד שנאמר {דברים טז-יד} ושמחת בחגך בחגך ולא באשתך...

תוס':
לפי שאין מערבין שמחה בשמחה. גזירת הכתוב כדדריש לקמן מקרא דשלמה ובירושלמי דריש מדכתיב מלא שבוע זאת וטעם נראה קצת דכמו שאין עושין מצות חבילות דבעינן שיהא לבו פנוי למצוה אחת ולא יפנה עצמו הימנה וכן שמחה בשמחה יהיה לבו פנוי בשמחה:
בחגך ולא באשתך. עיקר דרשה הוא ולא אסמכתא כדאמרינן פ''ק דחגיגה (ד' ח: ושם) ורב אשי האי בחגך מאי דריש ביה:

בגמ' בדי"ד ע"ב מ"ושמחת בחגך" מבואר שיש מצוות עשה דאו' לשמוח בשמחת החג בימי המועד.
כיוון שכך, מחדשת משנתנו שאפילו שמחה אחרת שעלולה להסיח את דעתנו משמחת המועד נאסרת מדאו'! ברור אם כן שכ"ש שטרדה של רשות או מלאכה נאסרת מטעם זה. אומנם האיסור אינו מצד ש"היום אסור במלאכה" אלא מצד ש"חייב לפנות ליבו ומחשבתו לשמחת החג".
מה קורה אם יש טרדה שלא מאפשרת לאדם להפנות לשמחת החג (למשל אם רכושו עומד ללכת לאיבוד?) כאן הרי בכ"מ לא יהיה לו שמחת חג אך אם נתיר לו להציל רכושו אומנם בזמן ההצלה עדיין לא יהיה לו שמחת חג אך לאחר ההצלה נרוויח שיוכל לקיים המצווה דבר שהיה מופקע ממנו כל זמן שדאג לאיבוד ממונו?
המקור לחשבון זה הוא בדברי רב נחמן בר יצחק (ט' ע"ב) ש"הנח להלכות מועד דכולהו מצר עכשיו ושמח לאחר זמן נינהו"- היינו שכל שהתירו חכמים במועד זה מתוך החשבון שיוכל לקיים מצוות השמחה לאחר שיסיר הדבר המצערו כעת ומנע שמחתו.
מה קורה אם הטרחה בהצלת הממון קשה מאד או שההצלה יחסית מועטה? בכל המקרים הללו יש צורך בבחינת המקרה ע"י מורה הוראה שיבחן האם אכן הנזק לא מאפשר "שמחת חג" וכן האם ההצלה לא תגרום להסחת דעת שלא תאפשר שמחה גם בגמר המלאכה (כאבי גב שימשיכו עד סוף המועד למשל). כמובן שדבר שנסבל ע"י אחד יכול לשגע את חברו ולהפך וע"כ מצאנו הוראות שונות של אמוראים שהתירו דברים שלא ברור לנו על סמך מה היה ההתר. מובן גם למה הלכות מועד הינן הלכות "עקורות" וזה מפני שטבע האנשים וטרדתם משתנים ביותר ממקום למקום ומזמן לזמן ולכן א"א כלל לתת דוגמה לדבר שיהיה לעולם מותר או אסור.
נציין שכל הנ"ל נכון גם ביחס לאונן ואבל שמצווים ב"עשה דאבלות"- לא באיסור מלאכה אלא בצורה חיובית של פניות לטרדת המת ואבלותו ובאונן אסור אפילו לקרוא ק"ש ולברך ברכות נהנין כיוון שהן הופכיות למצוות אבלותו!
מובן אם כן למה דיני אבלות ושמחת המועד כ"כ קשורים ונלמדים זה מזה שהרי אכן יסוד אחד להם- ציווי על מצב תודעתי מסויים שממנו נגזר האיסור להתעסק בעניינים המסיחים את הדעת מהתודעה המצווה, בכך אכן שונים הם משאר הציווים בתורה שברובם הם על מעשים ולא על תודעה.
סיכום:
התורה לא אסרה מעולם מלאכה במועד ובאבל אך כן חייבה במצוות עשה בפניות הדעת והלב לשמחת הרגל/ צער אבלותו. היוצא מכך שאסור מדאו' להטריח עצמו בדבר אחר אך אם הטרדה באה מעצמה ומבטלת היכולת לשמוח/ להתאבל יכול לעשות מלאכות כדי לבטל הטרדה (בהתאם להוראת חכם שיבחן את מצבו)","458","","3532","True","True","False","","1413","31.44.140.213","0","0","מועד קטן|ח ע"ב",""),new Message("36784","36727","מה המצווה בנישואין?","01/09/14 10:09","ו אלול","תשע"ד","10:09","אור חדש","ידועה השאלה לגבי אופיה של אותה מצווה רבה שיש בנשיאת אשה (שכ"כ גדולה היא עד שפטור מק"ש), רגילים לומר שמדובר במצוות פר"ו אך דבר זה קשה שהרי הנישואין הינם רק הכשר לאותה מצווה וכלל לא בטוח שתתקיים המצווה בליל הנישואין או בכלל (יש עקרות בעולם). כ"כ לא ברור מה ייחודה של מצווה זו בצורך לערוך לכבודה סעודה מפוארת (והיא תקנת חכמים שתהיה זו סעודה שטרח בה ג' ימים לפחות)?

לפי דברינו דלעיל נראה שהמצווה הינה "ושמח את אשתו" שהיא מצוות עשה דאו' וחשובה כ"כ עד שלו היה מתחתן במועד היה נאלץ לבטל שמחת המועד ולעסוק בשמחת אשתו (וזו הסיבה שאסרה התורה נשואין במועד) וכן אוסרת המצווה את החתן במלאכה ודומה עליו הזמן כחולו של מועד. מובן גם למה מקפידים לשאת נשים בסעודה חשובה דווקא, וזה כיוון שאין שמחה בלא אכילה ושתיה וממילא עיקר קיום המצווה הינו באותה סעודה וכן בסעודות המרעות שעורכים חברי הזוג לאחר החתונה.","458","","3527","True","True","False","","181","31.44.140.213","0","36727","מועד קטן|ח ע"ב",""),new Message("36794","36727","מסרן הכתוב לחכמים","01/09/14 19:59","ו אלול","תשע"ד","19:59","המכריע","להשלמת היריעה דבר שלא הובא במאמר כמדומה.

כתבו חבל ראשונים שזה דאורייתא, אבל מסרן הכתוב לחכמים לקבוע מה ייאסר, ולכן הקילו בדברים שלא היו מקילים בדאורייתא כזה שלא נמסר לחכמים.

כאמור בהערה אחרת. הערה על פרט אינה בהכרח מורה על התלהבות מכל השאר.

(ועוד מהערה אחרת, יעוי"ש, דברי הרבי מקוצק על אם ראשונים וכו').","199","","3527","True","True","False","","337","213.151.61.141","0","36727","מועד קטן|ח ע"ב",""),new Message("36821","36727","הבהרה לגבי החילוק בין אבל לאונן","03/09/14 11:20","ח אלול","תשע"ד","11:20","אור חדש","תוד"ה "ואינו אוכל":
...וי''ל דדברים שהן משום אבל מותר גבי אונן ובאבילות אסורין אבל דברים שאינם אסורין משום אבילות אלא משום שיש לו להיות טרוד בקבורת מתו ולא ימשך אחר דברים אחרים כגון אכילת בשר ושתיית יין אסירי באונן דוקא...

יש להבחין בין דינו של אונן לאבל:
האונן מצווה להיות טרוד בדעתו במתו (וקבורתו- מח' ראשונים אם נפטר מאנינותו כשאין מה לטרוח בקבורה) וממילא אסור בכל דבר שמסיח דעתו מעניין זה וכן נאסר במעשים משמחים (בשר ויין)
האבל לעומתו צריך להראות במעשיו צערו ואבלותו על הנפטר וכמובן שממילא אסור בכל מעשה שמציג מצג הפוך, וכן מבואר ברש"י סוכה כה' ע"א:
טירדא דרשות. שאף על פי שהוא חייב לנהוג אבילות של נעילה רחיצה וסיכה להראות כבוד מתו אינו חייב להצטער:

וכן שם ברש"י לגבי חתן:
חתן טריד טירדא דמצוה. ואשמעינן קרא דלא מיחייב להסיר דעתו ממחשבת מצוה ראשונה בשביל זו הבאה עליו אלא יעסוק בראשונה ויתן לבו להיות בקי בדבר:","458","","3525","True","True","False","","141","31.44.140.213","0","36727","מועד קטן|ח ע"ב",""),new Message("36799","36794","מופיע בקישור בראש ההודעה","01/09/14 20:59","ו אלול","תשע"ד","20:59","אור חדש","ציטוט דברי ערוך השולחן:
אבל דעת הרמב"ן והרשב"א, וכן מבואר מדברי הרשב"ם (תוספות שם), וכן הוא דעת הרי"ף ריש מועד קטן כפי מה שכתב הטור בסימן תקלו, שיש מלאכות דאורייתא. והיינו כל שאינו דבר האבד, ואינו לצורך המועד.

מה שייך התלהבות לד"ת? (תורה לומדים בשכל המשולב בהכרת ענווה ש"עדיין לא ידוע לי הכל" ולא מתוך גחמות של "שמועה זו נאה בעיני" חלילה).
אם יש קושיה אשמח לדון בה אם אין שום קושי בדברים מה הבעיה לאומרם?
מלבד כמובן הבעיה הכללית ש"זה חידוש שלא נאמר מקודם" שידוע לכל מי שפתח ספרי הראשונים והאחרונים כולם שאינה בעיה כלל וכלל.
ראה כאן יסוד הדבר","458","","3527","True","True","False","","113","31.44.140.213","0","36727","מועד קטן|ח ע"ב",""),new Message("36800","36799","מה חסר לדעתי","02/09/14 00:07","ז אלול","תשע"ד","00:07","המכריע","הנה ציטוט מתחילת דבריך שם.

ראו כאן דעות רבותינו הראשונים והקושי שבדבריהם (מצד אחד המון מקורות שהאיסור דאו' ומצד שני קולות מופלגות שקשה להאמין שהיו מקילים חז"ל על איסור תורה) .

סוף הציטוט.

כלומר אחרי הקישור, ללא הבאת הדברים, סיכום שלך, שמצד אחד דאורייתא, ומצד שני קולות שקשה להאמין וכו'.

דומני שהיה חסר כאן מאד את מה שהעירותי ברמיזה.

ודי לחכימא.

התלהבות לד"ת, הכוונה בעברית מדוברת, להסכמת השכל המשולב וכו' וכו' וכו'. כלומר לא כל כך מסכים. לא תמיד זו קושיא שהנשאל יוכל לקבל אותה. אלא הקורא לא מסכים מסיבותיו שלו. בדרך כלל אין טעם לפרטן. לכל אחד חלקו המסויים בתורה. כלומר לא צריך להיות קושי בדברים, או בעיה לאומרם, או בגלל שזה חידוש וכו' (אני לא זכיתי לפתוח כל כך הרבה ראשונים ואחרונים וגם לא הבטתי בקישור שהבאת), בכל אופן כאמור זו הסתייגות אישית בעלמא ללא שום ביקורת.

מובן שאין טעם בכלל לכתוב זאת. אלא לאחר שחשדוני במה שאין בי, כאילו באתי למידה זו שאם קראתי חומר והערתי על איזה פרט, יש להבין משהו לגבי השאר. רציתי להדגיש פעמים ושלוש, שאין זה כך בכלל. אלא התייחסתי רק למה שהערתי. מעתה אקצר בל"נ בהדגשה זו ונספחיה.

קשה לי מאד לדבר כאן בגילוי לב. אולי בהזדמנות אעשה חלק מזה באופן יותר חסוי.","199","","3526","True","True","False","","300","95.86.86.163","0","36727","מועד קטן|ח ע"ב",""),new Message("36803","36800","למה לא הרחבתי בנושא","02/09/14 09:43","ז אלול","תשע"ד","09:43","אור חדש","אם תלמד סיכומם של הב"י והאחרונים שהלכו ברובם בשיטתו (ראה למשל ערוך השולחן) תראה שכמעט כולם דחו נסיון זה ליצור ייצור כלאים שהוא מצד אחד איסור דאו' ומצד שני מתנהג לגמרי כאיסור דרבנן.
בגדול הדחיה היא משום ש:
"אי אפשר לאכול העוגה ולהשאירה שלמה"
"מה שנראה כברווז, הולך כברווז ומגעגע כברווז כנראה שהוא ברווז"
"אי אפשר לאחוז החבל משני קצותיו".

הראשונים עצמם מודים בקושי שיש בדבריהם: הסוברים שהאיסור מדאו' מתקשים בהסבר הקולות וכן הירושלמי ולעומתם הסוברים "דרבנן" נאלצים להפוך המון דרשות ל"אסמכתא בעלמא" למרות שזה תרוץ שלעולם מעיד על אילוץ לא פשוט.
כאמור סברת ה"משלבים" נדחת ע"י שני המחנות דלעיל מפני שזה תרוץ שלא מתרץ דבר, משל לחידת הילדים הבאה:
מה זה ירוק גדול ואוכל סלעים?
תשובה:
אוכל הסלעים הגדול והירוק!
כמובן שהתשובה מעצבנת ו"לא חוקית" כיוון שהיא רק מסדרת אחרת את מה שידוע כבר ללא תוספת שום ידע חדש.
כך גם כשעונים לשאלה "כיצד ייתכן שמצד אחד זה דאו' ומצד שני זה דרבנן" שזה "מצד אחד דאו' ומצד שני דרבנן" אין כלל שום תשובה למרות שיש בכך "הסרת השאלה".
כאמור אין בדברים הנ"ל זלזול חלילה בראשונים מכיוון שהם עצמם שאלו את השאלות שהבאתי והם עצמם הודו בקשיים שבדבריהם ובכך הותירו מקום לתשובה שתקח בחשבון את מלאכתם החשובה (ברור צדדי השאלה והקשיים שבה) .
ברור לי שלא הייתי חושב על הסברי לולא הייתי נחשף מקודם לשקלא הארוכה שבדברי הראשונים בשני הנושאים הנדונים (גם בדין אבלות יש חוסר בהירות רבה בין הראשונים ומחלוקות קיצוניות מדאו' עד דרבנן ושילובים באמצע)
בכך אכן זכיתי לייתרונם של האחרונים על הראשונים.","458","","3526","True","True","False","","189","31.44.140.213","0","36727","מועד קטן|ח ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);