var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=36425;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("36425","0","סיכום מגילה דף יט","31/07/14 01:24","ד אב","תשע&quot;ד","01:24","המכריע","","199","doc","3564","False","True","False","","1109","95.86.65.55","0","0","מגילה|יט ע&quot;א","0-doc"),new Message("36427","36425","הפנייה להערות מסויימות בעלות ענין לציבור","31/07/14 01:51","ד אב","תשע&quot;ד","01:51","המכריע","בהערה 1 הבאתי את הנושא של כתיבה בדיו עפצים שר&quot;ת פוסל, ובשעתו ערער מכח זה על כמה אלפי ספרי תורה בדורו. והיה בזה פולמוס גדול ומענין.<br /><br />אם חכמי הפורום יקשרונו או יעתיקו משהו מזה, יבואו על הברכה.<br /><br />בהערה 8 הסתפקתי (מתוך עצלות החיפוש בפוסקים) האם בגיפטית לגיפטים שמיירי בכתובה בלשון גיפטית כאמור לעיל, עדיין צריכה להיות כתובה בכתב אשורי לעיכובא. אולי מישהו יתקן את עצלותי.<br /><br />בהערה 11. טענתי שלכאורה יש ענין מיוחד לעסוק בפורים בהרחבה באגדה המסויימת שאחשוורוש השתמש בכלי המקדש, משום שטעה בחשבון השבעים שנה, ושלכן נהרגה ושתי. אשמח אם הלומדים יעיינו שם בטענתי המנומקת, ויחוו את דעתם המלומדת על כך.<br /><br />בהערה 15. הבאתי שדיוק התוס' בדף ה (כתבתי בטעות ד) להלכה ולמעשה כרב שנקראת בזמנה ביחיד, למרות שרב עצמו החמיר כבר פלוגתתו, מהסוגיא כאן של מגילה הכתובה בין הכתובים, קדמם כאן ברבנו חננאל ולא הביאו זאת בשמו. האם אני צודק בזה? (רבנו חננאל כל כך קיצר כאן, שאלולא כתבו התוס' ראיה זו לעיל, היה קשה מאד לעמוד על כוונתו).<br /><br />בהערה 18 פירשתי שמה שאמרו כאן גבי המברך ברכת המזון בלבו, דמוכח מכל הסוגיא שפירשו דהיינו שלא השמיע לאזנו, אבל הוציא בפיו, וקראו לזה ברכה בלבו. ואין כוונת הברייתא למהרהר ממש שזו סוגיא עצמאית. האם כולם מסכימים?<br /><br />בשולי הדברים. כמעט תמיד משוקעים בהערות דברים בעלי ענין מעבר לסיכום (שגם הוא רחוק מלהיות פשוט). אך חוסר פנאי וכח יגרמו לכך שאינני מפרטם והם נעלמים מעיני כל חי.","199","","3564","True","True","False","","242","95.86.65.55","0","36425","מגילה|יט ע&quot;א",""),new Message("36431","36427","תודה על פירוט ההערות","31/07/14 04:57","ד אב","תשע&quot;ד","04:57","דוד כוכב","8<br />פסול גופן שלהן מבואר לעיל בריש דף ט ע&quot;א, ובגיפטית זהו כתב חרטומים, אג'יפט זהו מצרים בלעז.<br /><br />11<br />יצויין דאפשר דהא דקי&quot;ל כרבי מאיר היינו לחומרא לרווחא דמילתא, שהרי בעלמא אין הלכה כוותיה. ונ&quot;מ בלית פנאי. ומשום כך המשיך רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: &quot;הלכה כדברי האומר כולה. <b>ואפילו למאן דאמר מאיש יהודי - צריכה שתהא כתובה כולה</b>&quot;. לאו דוקא למאן דאמר מאיש יהודי, וה&quot;ה לרבי יוסי דנימוקו עמו האומר: מאחר הדברים האלה.<br /><br />18<br />שיטת הרמב&quot;ם להתיר תפילה בלבו ממש. והרב מרדכי אליהו היה סומך עליו בשעת הדחק.<br /><br />בשולי הדברים, הנני מצטרף בהסכמה מוחלטת אודות חוסר הפנאי.","125","","3564","True","True","False","","147","95.86.109.128","0","36425","מגילה|יט ע&quot;א",""),new Message("36438","36431","עיון בהערות","31/07/14 09:23","ד אב","תשע&quot;ד","09:23","המכריע","יישר כח על ההתייחסות (למרות חוסר הפנאי...)<br /><br />גופן. זה עצמו הנידון האם פסול גופן שלהם הוא רק בכתב אשורית. עכ&quot;פ עיינתי כעת בביאור הלכה סי' תר&quot;צ ס&quot;ט ושם מביא חבל ראשונים שכתבו שבכתוב תרגום אכן אין דין שייכתב אשורית,  וכ&quot;פ הרמ&quot;א ס&quot;ט, ובמ&quot;ב כתב להחמיר לכתחילה. (דומני שהביאור הלכה שם הוא אחד משני המקומות שנעזר באשכול החשוד כמזוייף).<br />פשוט שגיפטית זה מצרית, אך שם אין הכוונה לכתב החרטומים אלא ללשונם.<br /><br />וצריך לקרותה כולה. כדאי להיזהר כאן. כך פוסקים כל הפוסקים, ואין פוצה פה. למשל במ&quot;ב (תרצ סק&quot;ה) מוסיף &quot;והוא לעיכובא&quot;. וראה שם בשעה&quot;צ. כלומר גם למי שאין פנאי נורה שאין לו מה לקרוא מאיש יהודי. ואיך אפשר לומר דברים כאלו על סמך הערה קטנה מהא דקי&quot;ל בדרך כלל דלא כר&quot;מ. כשנאמר בגמרא להדיא הלכה כדברי האומר. זו ההלכה ואין בלתה. מה עוד שזה לא ר&quot;מ נגד רבים יחד ולא לבדו נגד חד מאלו שהלכה כמותם, ודומני שגם לולא פסק ההלכה הברור בגמרא לא היה כאן כלל מכללי פסיקה.<br /><br />מה שמסיים רב חלבו ואפילו למ&quot;ד וכו', זו באמת קצת הערה. באמת סו&quot;ס למדנו מזה לעיל את הדין של קורא שלא מן הכתב דלא יצא, לגבי כותב וקורא מיד טרם גמר המגילה. כלומר רב חלבו מצא כאן מקום לרמוז לדין שנוגע לנו באופן אחר, במי שקורא מתחילתה אבל אין כולה כתובה לפניו כשאוחז בתחילתה. עכ&quot;פ לא בגלל שאנו מדמין להעיר איזו הערה נעשה מעשה.<br /><br />לגבי תפילה בלב. זו סוגיא בפני עצמה של הרהור כדיבור. מה אמרו עליה שאר הפוסקים. האם לא אחד מהם דן בנושא &quot;עד שבא אליהו&quot;? עכ&quot;פ אם כך פסק הרמב&quot;ם ואם יש שסמכו עליו בשעת הדחק, אין יסודם מסוגיא זו לכאורה. (יתכן שאחרי שמוחלט ממק&quot;א שהרהור כדיבור, י&quot;ל דהאי תנא דברכהמ&quot;ז, ס&quot;ל דלא רק שהשמעה לאזנו אינה מעכבת, אלא מכשיר בלבו ממש, אבל משמע בסוגיא דכאן השווהו לנידון של אי השמעה לאזנו בלבד, וכלומר דיש לפרש שכוונתו בלבו, היינו בלא השמעה לאוזן).","199","","3564","True","True","False","","259","95.86.119.62","0","36425","מגילה|יט ע&quot;א",""),new Message("36443","36438","יישר","31/07/14 12:33","ד אב","תשע&quot;ד","12:33","אור חדש","במיוחד על יוזמת המיקוד , אכן הזמן דחוק.<br />אגב מילתא חשבתי שהסיבה ששיבחו למשרע&quot;ה על שבירת הלוחות היא שכשהייתה התורה &quot;יחידה אחת&quot; יכלו ישראל לטעון שאין להם פנאי ללמוד <b>כולה </b> וממילא לא למדו <b>כלום </b>אך לאחר ששברה לרסיסים ונקודות אין עוד מקום ל&quot;תרוץ&quot; זה והתחייבו בלימוד של &quot;יחידות נבחרות&quot; עכ&quot;פ.<br /> <img src='/icon/4.gif'>","458","","3564","True","True","False","","109","212.76.117.112","0","36425","מגילה|יט ע&quot;א",""),new Message("36460","36438","עוד עיון","01/08/14 18:08","ה אב","תשע&quot;ד","18:08","דוד כוכב","לא הבנתי את המשפט: &quot;האם פסול גופן שלהם הוא רק בכתב אשורית&quot;. אני הבנתי שגופן וכתב היינו הך, כשימוש היום במילה &quot;גופן&quot;.<br /><br />הגמרא היא שפסקה בפשטות שצריך לקרותה כולה. אך מה דין מי שיש לו פנאי לקרא רק חלק? פשיטא שעדיף לקרוא באופן שיצא ידי חובת אחת השיטות, מה גם שכו&quot;ע יודו שזה היותר עיקר במגילה. ועוד - וזה מה שכתבתי לעיל - שבעלמא הלכה כר&quot;י ור&quot;י גבי ר&quot;מ, ק&quot;ו בהיותם רבים גביו. לכן יש סברה לומר שהפסק כאן הוא לרווחא דמילתא.<br />השאלה תהיה רק אם יוכל לברך. יש סברה לומר שגם ר&quot;מ מודה שיברך בכהאי גוונא.<br />לעיל כתבתי בלשון סברה וספק. אך כיון דנחתינן אם זה לדינא, הנלענ&quot;ד כתבתי.","125","","3563","True","True","False","","133","95.86.109.128","0","36425","מגילה|יט ע&quot;א",""),new Message("36479","36460","אני לא הבנתי מה זה חוסר פנאי","03/08/14 17:52","ז אב","תשע&quot;ד","17:52","הודו_כי_טוב","","207","","3561","False","True","False","","196","109.66.185.165","0","36425","מגילה|יט ע&quot;א",""),new Message("36483","36460","על קריאת חצי מגילה","03/08/14 23:29","ז אב","תשע&quot;ד","23:29","המכריע","לענין הגופן. כוונתי כשכתב את המגילה באשורית, היינו בשפה האשורית. כלומר בעצם בלה&quot;ק.<br />באמת זה ניסוח לא מוצלח.<br />למעשה הנידון הוא כשזה כתוב לא בלשון הקדש, אלא בשפה אחרת, האם גם אז הכתב/הגופן צריך להיות אשורי. ועל זה הבאתי מח' בפוסקים.<br /><br />לדידי פשוט כביעא בכותחא שאין שום טעם לקרוא חצי מגילה. וכל החשבונות שנאמרים בזה אין להם מקום להיאמר. וטובה מהם השתיקה. (לא רק עניינית בקשר להלכה מסויימת זו, אלא כלל כגון דא).<br />אבל יסלח נא כבודו שלא אוסיף עוד דבר בזה.","199","","3561","True","True","False","","309","213.151.55.44","0","36425","מגילה|יט ע&quot;א",""),new Message("36480","36479","פירוש, שאין זמן לקרא את הכל","03/08/14 18:54","ז אב","תשע&quot;ד","18:54","דוד כוכב","","125","","3561","False","True","False","","152","95.86.109.128","0","36425","מגילה|יט ע&quot;א",""),new Message("36484","36483","לא יעלה על הדעת","04/08/14 00:42","ח אב","תשע&quot;ד","00:42","דוד כוכב","וכי מי שיכול לקרא רק מאחר הדברים האלה, עדיף שלא יקרא כלל כי הגמרא אמרה שצריך לקרא הכל?! מנין שהגמרא דיברה גם על דיעבד כזה ולא רק לכתחילה? הרי לא מיבעיא שלרבי יהודה ולרבי יוסי יצא ידי חובה לכתחילה, אלא שאין שום סברה לומר לרבי מאיר עדיף שלא יקרא כלום, הרי לא רק שיצא ידי חובת פירסומי ניסא, ק&quot;ו מנשים וכד' שאינן מבינות, כדברי הגמרא, אלא שאף קרא את העיקר מעשה הנס. ומה שכתבו פוסקים שאפילו חיסר מילה אחת לא יצא, ר&quot;ל שצריך לחזור ולקרא כשיכול. ולענ&quot;ד לית דין צריך בשש.<br />תוך כדי בואי לכתוב שנראה לי שיסכימו עמי מורי הוראה, עיינתי ומצאתי שכך כתב בחשוקי חמד על אתר, וכתב דלא גרע מהא שבשבת כשלא יכול לקרא צריך לדרוש מענינו של יום, ומבלילה ההוא לכו&quot;ע זהו תוקפו של נס. אלא שכתב שלא יאמר שהוא מחמיר כמאן דלית הלכתא כוותיה.<br /><br />ויותר צ&quot;ע מה מקום הסברה לטענה: &quot;כל החשבונות שנאמרים בזה אין להם מקום להיאמר&quot;, ומהו הכלל של &quot;כגון דא&quot;. במה נגרע כביכול הענין מכל מחלוקת בהלכה או ויכוח בסברות.<br /><br />כנראה שמעורב בזה חשש שוא שגם סברה אמיתית בזה עלולה כביכול לפתוח פתח לצנזורות של רפורמים. לענ&quot;ד ההיפך הוא הנכון, כל קניטש' בסברה הישרה כנגדם רק מעניק להם כח להראות כאילו המתנגדים להם הם המשבשים ואילו הם הצודקים.","125","","3560","True","True","False","","198","95.86.109.128","0","36425","מגילה|יט ע&quot;א",""),new Message("36488","36484","אכן לא יעלה על הדעת","04/08/14 09:55","ח אב","תשע&quot;ד","09:55","המכריע","היות שבאופן ברור נפסק בגמרא ובכל הפוסקים שאיננו יוצא בפחות מכולה, אין שום ענין הלכתי שיקרא חציה.<br />בודאי יש ענין מצד ענייני דיומא וקיום פירסומי ניסא באופן עצמאי.<br />כמו לדרוש, ללמוד מדרש, אגדות המגילה וכולי.<br />זה בודאי רצוי. אך בתנאי שלא יעלה על הדעת שהוא מקיים בזה את חובת קריאת המגילה.<br />ויתכן שעדיף שלא יקרא כדי שלא יבוא איזה רב לומר לו לברך ברכה לבטלה.<br />אילו היה בעל חשוקי חמד רואה במה נעזרו בו, דומני שהיה חוזר בו.<br /><br />כגון דא הכוונה במקום שיש הלכה ברורה לגמרי ולחלוטין. ההלכה הזו לא ממתינה שירחיבו אותה או ישנו אותה.<br /><br />זה אבסורד לגעת בהלכה שכזו עם נימוקים שכאלו.<br /><br />מה הקשר לצנזורה ולרפורמים. יש כללי פסיקה. החורג מהם מסכן את אושיות ההלכה. זו הבעיה. אולי זה בעצם כן קשור איכשהו לרפורמה.<br />כמעט אין לך הלכה יותר ברורה מהלכה זו. אם היא פתוחה לדיון, ומנימוקים כגון דא, הלכו גבולות ההלכה.<br /><br />דיינו בבירור הלכות עמומות שיש צורך לבררן על פי גדרי ההלכה המסורים בידינו. יש המון עבודה. הלכות רבות ממתינות לעמל מורי ההוראה שיבררום להלכה ולמעשה.","199","","3560","True","True","False","","289","95.86.81.177","0","36425","מגילה|יט ע&quot;א",""),new Message("36489","36488","זה לא מה שנפסק","04/08/14 10:52","ח אב","תשע&quot;ד","10:52","דוד כוכב","ההלכה הברורה היא שצריך לקרא את כולה, ואם חיסר חייב לחזור ולהשלים. אין פירוש ההלכה שבפחות מזה לא עשה כלום. למה הדבר דומה, חכמים חייבו לנענע לולב. ואם לא נענע יחזור ליטול ולנענע. וכי מי שיכול רק להחזיק בלולב לא יעשה כן לצאת ידי חובה דאורייתא רק משום שאין בידו לקיים גם את חובת חכמים?! וכי מי שאינו יכול להפריש תרומה אחד מארבעים לא יפריש כלל?! וכן בדוגמות רבות על זה הדרך. אף כאן סברה פשוטה היא שכל קריאה במגילה יש בה משום קיום המצוה בחלקה לפחות, אלא שלא יצא ידי חובתו כולה. ומסברה לענ&quot;ד קרוב הדבר (ולא להלכה) שאף שייך לברך על זה, כמו על תרומה כלשהו והחזקת לולב. (וכגון גם החזקת לולב בשאר ימים שהכל דרבנן, כמו במגילה).<br />מהחשוקי חמד נעזרתי רק לומר את מה שהוא אמר. וככלל, כיון שודאי סובר הוא שדבריו אמת, הכיצד יתכן שיחזור בו משיקולים זרים?<br />בהלכה הברורה הזו נאמר רק שלא יצא, כלומר שיחזור ויקרא. לא נאמר מה הדין אם אינו יכול לקרא את כולה. רק החשוקי חמד נחית לשאלה זו, וגם אני. כך שלא שייך כלל לטעון שיש בזה ערעור להלכה ידועה.<br />ואגב, בדומה לזה, בהלכות גיטין מצויות רבות הלכות בהם הגט פסול וחייב לכתוב גט חדש, ואעפ&quot;כ אם נתגרשה באותו גט ונישאה, הגט כשר, כיון שמעיקר דין תורה כשר היה.<br />[ועוד אגב, מה דין אשה הנשואה למי שאינו מקפיד דיו במצוות, ויכולה להמתין מלטבול רק עד אחר זמן דאורייתא. הרב מרדכי אליהו היה אומר שתטבול אז. וראיתי בשם הרב אלישיב שאמר שלא תטבול כלל].","125","","3560","True","True","False","","202","95.86.109.128","0","36425","מגילה|יט ע&quot;א",""),new Message("36495","36489","איך כל זה קשור?","04/08/14 18:43","ח אב","תשע&quot;ד","18:43","המכריע","האם כל הקטע הזה בא ללמדנו שמי שלא יכול לקיים עם כל הדרבנן יקיים לפחות את הדאורייתא?<br /><br />שמי שלא יכול לקיים באופן של לכתחילה יקיים באופן של בדיעבד, או של שעת הדחק?<br /><br />ההיקש מכגון דא הוא ש....<br />&quot;אף כאן סברה פשוטה היא&quot; וכו'<br /><br />כאן מדובר על אופן שנפסקה בגמרא הלכה ברורה מה היא קריאת המגילה. היא ואין בלתה.<br />הגמרא לא ידעה שר&quot;מ ופלוני וכו'?<br />כבודו רוצה להקשות, יש לתמוה מדוע פסקו הלכה כדברי האומר כולה והא קי&quot;ל וכו'. וצע&quot;ג. וכן על זו הדרך, יקשה מר ככל אשר תאווה נפשו. תורה היא. אבל מה לכל זה ולהלכה הברורה?<br /><br />רוצה מר לומר בדרך ענין בעלמא. כדאי לקרוא חציה ויפרסם בזה הנס כדרשה בפורים שחל בשבת וכו'. נו נו. זה מצד עצמו נפלא (לולא זה יכול לגרום אי הבנות. לכן אמרתי שהחשוקי חמד היה נוהג אחרת אילו ידע שייתלו בדבריו. לא שדעתו היתה משתנית בעצם הענין. זה שיקולים זרים?? להימנע מהלציע איזה ענין בעלמא בגלל המכשול?). עכ&quot;פ בל נסיט את הנידון להאם החשוקי חמד כן היה מביא ענין כזה או לא. לא זה הנושא. הנושא הוא לדמות את כל הדוגמאות הנ&quot;ל לדוגמה שלפנינו.<br /><br />אם הנשאת בגט שפסול מדרבנן במקרים מסויימים לא תצא (יש מקרים שתצא והולד ממזר מדרבנן). היות שכשר מדאורייתא, לכן יש איזה קשר הגיוני שמוביל לכך שאם אמרו להלכה שקריאת המגילה היינו כולה, אז גם לחציה יש משמעות הלכתית???<br /><br />באמת שמלכתחילה היה בדעתי להסתפק בהערה הראשונית. אבל לצערי לא איסתעייא מילתא. (לא אכחד שלדעתי יש כאן הרבה מעבר לדיון נקודתי בהלכה מסויימת. זו הסיבה היחידה שהוכרחתי להאריך מעט. אולי אני טועה בדעתי, אבל אם אני צודק הייתי מוכרח להשיב).","199","","3560","True","True","False","","335","95.86.82.76","0","36425","מגילה|יט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);