var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=35998;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","68"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("35998","0","ברכה על מנהג","11/07/14 01:55","יג תמוז","תשע"ד","01:55","דוד כוכב","מתי מברכים על מנהג?

על כך כאן.","125","","3584","True","True","False","","915","95.86.109.128","0","0","תענית|כח ע"ב",""),new Message("36012","35998","תגובת מאירקה15","11/07/14 15:30","יג תמוז","תשע"ד","15:30","דוד כוכב","אין די בקריאה בציבור לחיוב ברכה וכמ''ש השו''ע(תרפ''ח ד) לגבי מגילה בט''ו בספק

וכי ס"ד שניתן לברך על מגילה או הלל ביום שלא נהגו לקרותם?
ומדברי ר"ת(בתוס' בסוכה מד ע"ב) נראה שצריך את שני הדברים גם את עצם המנהג(שלדעתו מברכים על מנהג) וגם את הגדרת המעשה כמעשה מצווה","125","","3584","True","True","False","","107","95.86.109.128","0","35998","תענית|כח ע"ב",""),new Message("36019","36012","תגובתי","12/07/14 23:18","יד תמוז","תשע"ד","23:18","דוד כוכב","מנא לך דמיירי בשו''ע שם (וברמב''ם) בציבור, ובברכה שלפניה?

אמרו במסכת סופרים פרק יד הלכה א:
"ברות, ובשיר השירים, בקהלת, באיכה, ובמגילת אסתר, צריך לברך, ולומר על מקרא מגילה, ואף על פי שכתובה בכתובים. והקורא בכתובים צריך לומר, ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציונו לקרוא בכתבי הקודש".
מתי מיירי שהקורא בכתובים צריך לברך לקרוא בכתבי הקודש?
אמנם ראה פה: "בגלל דברי המוסר והתוכחה שבו, נוהגים יהודי מרוקו לחלקו לשישה חלקים ולאומרו לפני מנחה בשבתות שבין חג הפסח לחג השבועות, בתקופה זו שהקיץ בפתח והצניעות אינה כל כך נשמרת. יהודי עיראק נוהגים לקראו בשלוש שבתות, לפני תחילת מנחה בחודש אדר ובחודש ניסן".
ולסברה שמברכים רק בצירוף של מנהג וקריאה, יש לומר שכשהתחילו במנהג הקריאה לא בירכו, והתחילו לברך אחר שהוזקו ג' פעמים.
א"נ שכיון שנתכוונו להנהיג, בירכו כבר מלכתחילה.

מ"מ יש בזה דוחק, כי מאי שנא אם יש מנהג לענין ברכה?
ויש סברה לומר שכל דיני קריאת התורה חלים גם כשאינו מנהג ממש, אלא שקורין בספר בצבור כפי שהיו נוהגים.
כך משמע בדין: "אין יחיד רשאי לקרות דברי תורה בצבור בעל פה". זהו לשון ספר העיתים סימן קפח, ומשמע בכל קריאה בציבור.
דומה לזה בחיי אדם חלק א כלל ה לענין לומר חצי פסוק, שהוא רק בדרך קריאת פסוקים.","125","","3583","True","True","False","","146","95.86.109.128","0","35998","תענית|כח ע"ב",""),new Message("36024","36012","תוספת תגובה","13/07/14 11:35","טו תמוז","תשע"ד","11:35","דוד כוכב","כשמעלים יותר מז' קרואים גם הנוספים מברכים למרות שאין בעלייתם לא דין ולא מנהג.
ואמנם אפשר לחלק שאם שעיקר הקריאה מדין ומנהג, הטפל נגרר אחר העיקר. אבל גם בחילוק זה אין סברה מספקת, דלמה להוסיף ברכה שאינה צריכה אם לא שתיקנו ברכה בכל קריאה, דומיה דברכה בכל ישיבה בסוכה והנחת תפילין.","125","","3582","True","True","False","","122","95.86.109.128","0","35998","תענית|כח ע"ב",""),new Message("36021","36019","עוד נ"מ לדבריך","13/07/14 09:40","טו תמוז","תשע"ד","09:40","אור חדש","האם אדם שלא מתענה יכול לעלות לתורה בתענית ציבור ולברך על הקריאה?
נתבאר כאן.","458","","3582","True","True","False","","101","164.138.120.168","0","35998","תענית|כח ע"ב",""),new Message("36023","36021","בזה יכולים כו"ע להודות","13/07/14 11:10","טו תמוז","תשע"ד","11:10","דוד כוכב","אם בשבת העלו יותר מז' קרואים, לכו"ע גם הנוספים מברכים. ולמה? הלא אין חובה להעלותם אף לא מכח מנהג! אלא שהסוברים שברכה תלויה לכל הפחות במנהג, יחלקו שאם עיקר הקריאה היא משום חובה או מנהג, מברכים גם על התוספת. ובדומה לזה יכולים הם לומר שאם נתקנה קריאה למתענים, גם אחרים יכולים לברך.","125","","3582","True","True","False","","119","95.86.109.128","0","35998","תענית|כח ע"ב",""),new Message("36025","36023","נראה שלמרות דבריך הפשוטים יש החולקים ע"כ","13/07/14 12:12","טו תמוז","תשע"ד","12:12","אור חדש","בסוגיית "ברכות התורה ע"י מי שלא מתענה" נכתבו דברים רבים וכפי שציינתי ספקו של המהרי"ק שחשש בזה ל"ברכה לבטלה" התקבל ע"י השו"ע להלכה וכן בפוסקים המאוחרים חשו לכך.
בראיות שהבאת יש לכאורה לחלק בין גברא שמחוייב ככל חבריו בקריאת התורה של שבת ובעובדה שעלה מס' דקות אחרי "שביעי" אין די לקרוא לברכותיו "לבטלה" לעומת אדם שלא מתענה, ששונה מהותית מחבריו לבי"כ שמתענים, וממילא מחוייבים בקריאת "ויחל".","458","","3582","True","True","False","","99","164.138.120.168","0","35998","תענית|כח ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);