var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=35820;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","61"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("35820","0","שלום או מלחמה","30/06/14 12:48","ב תמוז","תשע&quot;ד","12:48","אור חדש","דברים ב כד':<br /><span class='bordeaux'>קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו <b>החל רש והתגר בו מלחמה</b> (כה)<b> היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך</b> (כו) ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון<b> דברי שלום</b> לאמר (כז) אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול (כח) אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי...</span><br /><br />הקב&quot;ה מצווה את מרע&quot;ה בציווי מפורש מאין כמותו להתחיל במצוות כיבוש הארץ ומצרף הבטחה שהכיבוש ייצר פחד ואימה בלב כל אויבי ישראל (כנראה למראה האות המופלא של עצירת החמה כמבואר אצלנו בגמרא).<br /><br />כיצד מבצע משה את אותו ציווי מפורש?<br />(כו) ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון<b> דברי שלום</b> לאמר (כז) אעברה בארצך <b>בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול</b> (כח) אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי..<br /><br />מבקש כעני בפתח שיתנו לו במחילה רק לעבור והוא אף מוכן לשלם כסף עבור חסד גדול שכזה!<br /><br />רבות נפלאתי על הסתירה הקשה שבין ציווי מפורש כ&quot;כ (שלא משאיר בפשטות מקום לדרשות ופלפולים) לבין הביצוע שנראה כ&quot;כ רחוק ממנו וגם לכאורה יש בו חוסר באמונה (אך לא צויין בחז&quot;ל ככזה)?<br />וליישב התמיהה חשבתי (בזכות ש' פרס וחבורתו שבמעשיהם <b>גילו </b>לנו פשט זה) שגילה לנו כאן משה רבינו שיהודי הרוצה להתגרות מלחמה בגויים אין לו עצה בטוחה יותר מאשר &quot;לדבר איתם שלום&quot; שהרי ברגע שהם מזהים חולשה אצל ישראל שכביכול זקוקים לטובותם וחסדם מיד תגובתם היא &quot;המה למלחמה&quot; ויוצאים הם בכל חיילם להשמיד ולשדוד את ישראל, ואכן כך הווה ונטשו סיחון ועוג מבצריהם האדירים כי חשבו שישראל חלשים הם כיוון שמתחננים לשלום.<br /><br />מובן אם כן שמתגלה כאן <b>חוק בטבע </b>הגויים- שא&quot;א כלל לעשות שלום של שווים איתם אלא רק שלום של מנצח (ישראל) ומובס- הגוי.","458","","3594","True","True","False","","1027","212.76.96.46","0","0","תענית|כ ע&quot;א",""),new Message("35825","35820","דברי חז&quot;ל בעניין","30/06/14 16:37","ב תמוז","תשע&quot;ד","16:37","דוד כוכב","מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חקת סימן כב:<br />[כא, כא] וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמורי, זש&quot;ה סור מרע ועשה טוב וגו' (תהלים לד), ולא פקדה התורה לרדוף אחר המצות אלא כי יקרא קן צפור לפניך (דברים כב) כי תפגע שור אויבך (שמות כג) כי תראה חמור שנאך (שמות כ&quot;ג) כי תחבוט (דברים כד) כי תבצור (דברים כד) כי תבא בכרם רעך (דברים כג), כלם אם באו לידך אתה מצווה עליה ולא לרדוף אחריה והשלום בקש שלום במקומך ורדפהו במקום אחר וכן עשו ישראל אף על פי שאמר להם הקדוש ברוך הוא החל רש והתגר בו מלחמה (דברים ב) רדפו את השלום שנא' וישלח ישראל מלאכים וגו'.<br /><br />במדבר רבה (וילנא) פרשת חקת פרשה יט:<br />כז [כא, כא] וישלח ישראל מלאכים זה שאמר הכתוב (תהלים לז) בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה ואומר (תהלים לד) סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו ולא קפדה התורה לרדוף אחר המצות אלא (דברים כב) כי יקרא קן צפור כי תפגע כי תראה כי תראה חמור כי תחבוט זיתך (דברים כד) כי תבצור כרמך (דברים כג) כי תבא בכרם רעיך אם באו לידך את מצווה עליהם ולא לרדוף אחריהם אבל השלום בקש שלום במקומך ורדפהו במקום אחר וכן עשו ישראל אף על פי שאמר להם הקדוש ב&quot;ה (דברים ב) החל רש והתגר בו מלחמה רדפו את השלום וישלח ישראל מלאכים אל סיחון נעברה נא.<br /><br />דברים רבה (ליברמן) פרשת דברים:<br />אף על פי שא&quot;ל הקדוש ברוך הוא למשה החל רש (דברים ב' כ&quot;ד), משה לא עשה כן, אלא ואשלח מלאכים (דברים ב' כ&quot;ו), אף על פי שא&quot;ל לך עשה מלחמה, בקש שלום, שכן כתוב בתורה כי תקרב אל עיר להלחם (דברים כ' י') וגו', לכן שלח אל סיחון דברי שלום, שנאמר ואשלח מלאכים ממדבר קדמות (דברים ב' כ&quot;ו), מדברים שקדמו לתורה, מדבריו של הקדוש ברוך הוא, לכך נאמ' דברי שלום.<br /><br />מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שופטים סימן יט:<br />וקראת אליה לשלום א&quot;ר לוי שלשה דברים עשה משה והסכים הקב&quot;ה על ידו ואלו הן כתיב (שמות לד) פוקד עון אבות על בנים ומשה אמר לא ימותו אבות על בנים (דברים כד) ומניין שהסכים הקב&quot;ה על ידו שנאמר (מלכים ב יד) ואת בני המכים לא המית ככתוב בספר תורת משה לא יומתו אבות על בנים וגו', והשניה כששבר הלוחות, ואחת בימי סיחון ועוג א&quot;ל הקב&quot;ה לך הלחם עמו סכור אמת המים שלו ומשה לא עשה כן שנאמר (דברים ב) ואשלח מלאכים, א&quot;ל הקב&quot;ה חייך עשית כראוי שאני מסכים על ידך לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום.<br /><br />הגרי&quot;ז הלוי בראשית פרק לב פסוק ח:<br />ויאמר אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה, וברש&quot;י ע&quot;כ כי אלחם עמו התקין עצמו לג' דברים לדורון לתפילה ולמלחמה. ומבואר דאף דידע יעקב בעצמו דכוחו גדול, ודי להלחם עם עשו, שאמר והיה המחנה הנשאר לפליטה על כרחו כי אלחם עמו, ומ&quot;מ לכתחילה לא יצא נגדו למלחמה. והתקין עצמו בתפילה ולדורון, והשתדל לפייסו ולמצא חן בעיניו ולהמנע בכל האפשר מלהכנס עצמו למלחמה ומעשה אבות סימן לבנים וכן צריכים אף אנו להתנהג עם עשו אף כאשר כח בידינו, לעמוד נגדו במלחמה, ועלינו לראות בכל האמצעים לפייסו ולרצותו, שלא יעלה עלינו לכלותינו ח&quot;ו, אבל לא להכנס עמו למלחמה, אלא אם יתחיל הוא במלחמה, שאז אין עצה אחרת. וכמו שנהג יעקב אבינו ע&quot;ה. בשם הגר&quot;א:","125","","3594","True","True","False","","249","95.86.64.221","0","35820","תענית|כ ע&quot;א",""),new Message("77001","35820","דיון מרתק , התחברתי לניתוח שלך","31/07/20 16:08","י אב","תש&quot;פ","16:08","אבי גרינבלט","אולי זה המקור ל'פַּקס רוֹמָנָה' , השלום הארוך ביותר בהיסטוריה כ 230 שנה.<br />ובלטינית: &quot;Si vis pacem, para bellum&quot;<br />פרופסור ישראל אומן מחבר זאת לתורת המשחקים (מומלץ מאד לשמוע את דבריו).<br />תודה רבה שהעלית את זה &quot;מהמחסנים&quot;.<br /><br />יש&quot;כ ושבת שלום","539","","1371","True","True","False","","84","77.125.5.89","0","35820","תענית|כ ע&quot;א",""),new Message("35826","35825","מס' הערות","30/06/14 16:56","ב תמוז","תשע&quot;ד","16:56","אור חדש","הדרשה שמהווה את היסוד לשיטתי:<br />רשי, שמות פרק ו:<br />(א) עתה תראה וגו' -<br /><b>הרהרת על מדותי</b>, לא כאברהם שאמרתי לו (בראשית כא יב) כי ביצחק יקרא לך זרע, ואחר כך אמרתי לו (שם כב ב) העלהו לעולה, ולא הרהר אחרי, לפיכך עתה תראה. העשוי לפרעה תראה, ולא העשוי למלכי שבעה אומות, כשאביאם לארץ:  <br /><br />החטא הראשוני של משה רבינו לפי רש&quot;י הוא &quot;הרהור אחר דברי ה' &quot;- חטא שגורם בסוף לאי כניסתו לארץ, ולדבריך (המקורות שהבאת מן הסתם אחרי שבררת היטב דבריהם) טוב עשה ששוב יצא <b>נגד ציווי מפורש</b>?!?<br />הרי בנסיון העקידה גדולתו של אברהם הינה בדיוק בנקודה זו- שלא מהרהר אחר ציווי מפורש ואע&quot;פ שיש לו סברות ופסוקים לשיטתו!<br /><br />אשמח לדעת כיצד ניתן ליישב סתירה זו.<br />לדעתי כאמור אין כלל שאלה וסתירה כי משה מתגרה מלחמה בבקשת השלום וכמבואר בתורה שמייד לאחר הצעת השלום יוצאים סיחון ועוג למלחמה.<br /><br />כיצד אני מתיישב עם דברי חז&quot;ל שהבאת?<br />נ&quot;ל ששילמנו על גילוי <b>חדש </b>זה בהרבה דמים (ע&quot;ע נרצחי אוסלו) ובכך זכינו להתחדשות הפשט לפי מאורעות הזמן.<br />או שמא חלוק אתה על <b>המציאות </b>הדגש||שנתגלתה |סדגש|לנו בעקבות הסכמי ה&quot;שלום&quot;?!?","458","","3594","True","True","False","","111","212.76.96.46","0","35820","תענית|כ ע&quot;א",""),new Message("35827","35826","בקש שלום ורדפהו","30/06/14 21:10","ב תמוז","תשע&quot;ד","21:10","דוד כוכב","חז&quot;ל ביארו שהיתה פה רדיפת שלום, לא רדיפת מלחמה.<br />במדרש בדברים רבה דלעיל נאמר: &quot;ואשלח מלאכים ממדבר קדמות (דברים ב' כ&quot;ו), מדברים שקדמו לתורה, מדבריו של הקדוש ברוך הוא, לכך נאמר דברי שלום&quot;. לא היה זה איפוא סירוב-פקודה של משה, אלא הוא למד מדבריו של הקדוש ברוך הוא שכך היא ההנהגה הנכונה.<br />אין קשר בין דברים אלו למציאות של היום.","125","","3594","True","True","False","","138","95.86.64.221","0","35820","תענית|כ ע&quot;א",""),new Message("35828","35827","אולי לא הבנת שאלתי","30/06/14 21:27","ב תמוז","תשע&quot;ד","21:27","אור חדש","האם לא יכול היה אברהם אבינו לנהוג כמוך ולטעון שאין בכוונתו להעלות בנו לעולה ואין זה חלילה &quot;סרוב פקודה&quot; להעלאתו לעולה, אלא רדיפת קיום הפסוק &quot;ביצחק יקרא לך זרע&quot; ולתבל זאת באהבת השלום של הקב&quot;ה שקדמה לכל ציווי אחר וכו' וכו'?<br /><br />יה&quot;ר שיהיה הברור לעילוי נשמת הנערים הי&quot;ד, נפגעי הנסיון לעשות שלום עם הגויים שלא מעמדת עליונות.","458","","3594","True","True","False","","136","87.68.118.95","0","35820","תענית|כ ע&quot;א",""),new Message("35829","35828","לא","30/06/14 21:30","ב תמוז","תשע&quot;ד","21:30","דוד כוכב","הברכה &quot;ביצחק יקרא לך זרע&quot; לא היתה מצוה. ואברהם לא חיפש פילפולים מעוותים 'כבקשתך'. משה ידע שרדיפת שלום היא מצוה.","125","","3594","True","True","False","","97","95.86.64.221","0","35820","תענית|כ ע&quot;א",""),new Message("35830","35829","בחז&quot;ל משמע שלא כמוך","30/06/14 21:43","ב תמוז","תשע&quot;ד","21:43","אור חדש","בדברי ה' למשה כפי שמסופרים במדרש מציג הקב&quot;ה את הטיעון הנ&quot;ל כבעל משקל לו היה נאמר ע&quot;י אברהם, העובדה שלא ניסה אברהם להשתמש בפלפולים נגד ציווי מפורש היא שנותנת את עיקר גודל מעלת העמידה בנסיון.<br />קראתי שהיית רב צבאי, האם נראה לך סביר שחייל יבצע <b>ההפך </b>מפקודה מפורשת ביותר שקיבל ממפקדו לכבוש יעד צבאי וזאת על סמך אמירה כללית של המפקד בהקשר אחר לגמרי ובזמן קדום ביותר?<br />אני בטוח שהיית מחזק ידי המפקד שהיה מכניס אותו למחבוש לתקופה ארוכה ביותר...","458","","3594","True","True","False","","131","87.68.118.95","0","35820","תענית|כ ע&quot;א",""),new Message("35832","35830","משה ידע את רצון ה'","30/06/14 22:30","ב תמוז","תשע&quot;ד","22:30","דוד כוכב","משום כך: &quot;אמר לו הקב&quot;ה חייך, עשית כראוי!&quot;.<br /><br />באשר לדימוי מהמישור הצבאי, אדרבה,<br />בראש כל פקודה ליחידה צבאית נכתבת תמיד שורה המגדירה מהי מטרת המבצע, כגון: 'המטרה: חטיבת יפתח תגן על גזרתה ותחפה על החטיבות השכנות'.<br />בהדרכה למיפקדות חטיבה לימדו אותנו על החשיבות של אותו משפט קצר. וסופר אודות חייל בריטי במלחמת איי פוקלנד, שאף אחר שכל התוכניות הטקטיות נכשלו, הצליח לבדו להכריע את המערכה לבדו, כיון שידע מה היתה תכלית מטרת המבצע.","125","","3594","True","True","False","","122","95.86.64.221","0","35820","תענית|כ ע&quot;א",""),new Message("35834","35832","פקודת מטכ&quot;ל","30/06/14 22:55","ב תמוז","תשע&quot;ד","22:55","אור חדש","לרמטכ&quot;ל והרב אלוף משה בן עמרם (המשמש גם כדיין ורבצ&quot;ר) <br />מטרת על:<br />היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך <br /><br />פקודות טקטיות:<br />   קומו סעו ועברו את נחל ארנן <br />ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו <br />החל רש <br />והתגר בו מלחמה.<br /><br />על החתום:<br />רבונו של עולם <br /><br /><br />הייתי רוצה לראות את התנהלותו של החייל האמיץ מהסיפור של איי פוקלנד אחרי שהיה רואה פקודה זו...<br /><br />דו&quot;ח משימה של משה:<br />ונעבור את נחל זרד  <br />שלחנו לשלום , הסכמנו לשלם על מדרך כף רגל ומי בור<br />צבאות האוייב יצאו לקראתנו לגבול<br />כבשנו כיבוש שלם של אזורי היעד <br />מרגלי יהושע מדווחים שחיל ופחד אכן אחזו את כל יושבי הארץ לשמע מה שעשינו לעוג וסיחון.<br /><br />לפי &quot;אור חדש&quot; עמדנו ב 100% של יעדי המבצע<br />לפי הרב דוד כוכב רק ב50%","458","","3594","True","True","False","","158","87.68.118.95","0","35820","תענית|כ ע&quot;א",""),new Message("77003","77001","שבת שלום","31/07/20 16:50","י אב","תש&quot;פ","16:50","אור חדש","","458","","1371","False","True","False","","108","109.186.18.217","0","35820","תענית|כ ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);