var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=35704;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("35704","0","אורה ושמחה","26/06/14 00:08","כח סיון","תשע"ד","00:08","דוד כוכב","מה בין צדיקים לישרים, ובין אורה לשמחה?

על כך כאן.","125","","3600","True","True","False","","923","95.86.66.93","0","0","תענית|טו ע"א",""),new Message("35711","35704","יישר כוח גדול בעיקר על הוספת מעמד ביניים","26/06/14 08:37","כח סיון","תשע"ד","08:37","יהודי_קדום","כך מביא במאמרו:
"קיימים תינוקות שנשבו לבין הנכרים ואת מצוות התורה אינם מכירים, אמנם משתדלים הם להטיב דרכיהם כפי הבנת מצפונם ויושר לבבם. כוונתם רצויה אך מעשיהם אינם רצויים, כלשון בעל החלום למלך כוזר. אין דינם כדין רשעים לעיצבון הגיהנם, אך גם בכלל החוסים באור התורה אינם."

ואולי יש עוד מעמד:
אלה שהם גם צדיקים וגם ישרים ולהם יש גם אורה וגם שמחה בכל המובנים והפירושים שהביא במאמרו.

ועוד הערה: יש גם תינוקות שנשבו ונשבין אף בין יהודים לצערינו ולא רק לבין הנכרים.","233","","3600","True","True","False","","161","109.64.10.120","0","35704","תענית|טו ע"א",""),new Message("35716","35711","וו החיבור ?","26/06/14 13:22","כח סיון","תשע"ד","13:22","עלי","דנו בגמרא האם וו בראש המילה היא לתוספת או להנגדה, האם רק משה ואהרן נפלו על פניהם או שגם יהושע וכלב שקרעו בגדיהם.
בשעתו ( התפרסם לפני כמה שנים ב'מקור ראשון' בפרשת האזינו ), הצעתי שיש להסביר את שירת הנשים 'הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו', הנראית כמעליבה את שאול המלך, שהכה 'רק' אלפים ( ועיין בפרשנים, בעיקר רד"ק ומלבי"ם ), על פי הפסוק 'איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה', שמשמעו שבעוד שלוחם אחד בגבורתו יכול להניס אלף מאויביו, שני לוחמים יכולים יחד להניס פי עשרה ולא רק פי שנים ( חיבור סינרגיסטי ), על כן הכה שאול לבדו אלפים, אך בהצטרף אליו דוד הכו שניהם רבבות, ואם כן אין בזה כלל זלזול בשאול, אך שאול סבר שוו החיבור 'ודוד' הינה רק וו ההנגדה - ואילו דוד הכה ברבבותיו.
העברית מאפשרת מספר הסברים חלופיים, והשאלה המעניינת היא האם יש כללים כלשהם בעניין זה.","209","","3600","True","True","False","","231","213.151.52.218","0","35704","תענית|טו ע"א",""),new Message("35721","35711","בהחלט קיימים צדיקים שהם ישרים","26/06/14 16:25","כח סיון","תשע"ד","16:25","דוד כוכב","ראה בתוספת למאמר שנוספה זה עתה בתחילתו.","125","","3600","True","True","False","","99","95.86.66.93","0","35704","תענית|טו ע"א",""),new Message("35719","35716","פירוש נוסף","26/06/14 16:08","כח סיון","תשע"ד","16:08","דוד כוכב","מתוך ספר קול אליהו על דברים פרק לב פסוק ל:
בגמרא במסכת מועד קטן (דף ט"ז ע"ב) בשעה שהיה דוד יוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ על שמונה מאות חלל בפעם אחת, שהיה זורק חץ ומפיל שמונה מאות חלל בפעם אחת, והיה מתאנח על מאתים דכתיב (דברים לב. ל) איכה ירדוף אחד אלף, יצתה בת קול ואמרה רק בדבר אוריה החתי וגו' ופירש"י בדבר אורי' החתי ניטלו לו מאתים ע"כ ע"ש, ויש לדקדק מנ"ל לרש"י ז"ל שניטל ממנו דלמא לא ניתן לו מעיקרא, ויבואר דהנה ידוע החילופים בשירה של דוד המע"ה שבתהלים (יח) משירתו בשמואל (ב' כב) כמו שמנו חז"ל במסכת סופרים פרק ח', ולכולם יש ליתן טעם בדבר מפני מה נשתנו אלו מאלו, והנה בשמואל (שם פסוק מ"ד) כתיב תשמרני לראש גוים, וכנגדו כתיב בתהלים (שם פסוק מ"ד) תשימני לראש גוים, וצריך לומר הטעם כי השירה הכתובה בשמואל אמר קודם החטא בדבר אוריה החתי, לכן בא המאמר "תשמרני" לראש גוים שעולה בגימטריא אלף, לרמז שאז היה מכה בשונאיו אלף בפעם אחת אבל שירתו בתהלים נאמר אחר החטא הנז"ל וניטל ממנו מאתים לכן בא המאמר "תשמני" בלא רי"ש בגימטריא שמונה מאות, והוא המקום אשר מצא רש"י ז"ל מרומז שנטלו לו מאתים. (נכדו הגאון מו"ה יעקב זצ"ל הנז"ל):

מעתה קשה, הכיצד היה מכה דוד אלף בלבד, והלא נאמר עליו שהכה ברבבותיו?

אלא שמספר 1 הוא המלך - שאול, היה מכה אלף. ומספר שנים - הוא דוד היה מכה רבבה. איכה ירדוף 1 אלף ו-2 יניס רבבה.
אך כשמלך דוד הוא זה שהיה מכה אלף. ויואב היה מספר 2, ומשום גבורתו נתמנה לשר הצבא, כדברי דוד (שמואל ב' ג, לט) וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּנֵי צְרוּיָה קָשִׁים מִמֶּנִּי.

ומנין שהמלכות מגרעת?
במשנת רבי אליעזר פרשה י:
"גדולה היא הענוה, שבה נתגדל מרדכי. שמתחלה, כשהוא הדיוט, היה חמישי לסנהדרין, שנ' הבאים עם זרבבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן, וכיון שנעשה משנה למלך, אין צריך לומ' שלא ביקש להיות רביעי, אלא אפלו להיות חמישי במקומו לא רצה להיות, עד שירד ונעשה ששי. שכן הוא אומ' אשר באו עם זרבבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי [בלשן]".","125","","3600","True","True","False","","395","95.86.66.93","0","35704","תענית|טו ע"א",""),new Message("35728","35721","יִרְאוּ כולם וְיִשְׂמָחוּ ...","26/06/14 17:22","כח סיון","תשע"ד","17:22","יהודי_קדום","","233","","3600","False","True","False","","115","109.64.10.120","0","35704","תענית|טו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);