var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=35563;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("35563","0","&quot;תכנון משפחה&quot;?","22/06/14 10:38","כד סיון","תשע&quot;ד","10:38","אור חדש","<span class='bordeaux'><b>אמר ריש לקיש אסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון שנאמר {בראשית מא-נ} וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב תנא חסוכי בנים משמשין מטותיהן בשני רעבון </b></span><br /><span class='bordeaux'><b>רש&quot;י:</b></span><br /><b>אסור לשמש מטתו בשני רעבון</b>. דצריך אדם לנהוג צער בעצמו<br /><span class='bordeaux'><b>תוספות</b></span><br /><b>אסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון.</b> ואם תאמר הרי יוכבד נולדה בין החומות ואותו העת עת רעב היה וע''כ שימשו מטותיהן בשני רעבון ויש לומר דלכ''ע לא הוי אסור אלא למי שרוצה לנהוג עצמו בחסידות ויוסף לא שימש אבל שאר בני אדם שימשו:<br />האם מותר להמנע ממצוות פר&quot;ו וממצוות &quot;לערב אל תנח&quot;?<br /><br />הבהרה: אין זה מאמר הלכתי עם מסקנות להלכה לאחר בחינת <b>כלל </b>הסוגיות בש&quot;ס  ודעות הראשונים והפוסקים בעניין אלא רק בחינת הסוגיה <b>שלנו </b>והיוצא ממנה כחומר נוסף לברור הסוגיה הרחבה שבכותרת.<br /><br />שיטת רש&quot;י כאן:<br />האיסור הוא מצד שאסור לאדם <b>לענג </b>עצמו בזמן שהציבור שרוי בצער וכמבואר <b>בהמשך הדף</b>.<br />קשיים בדבריו:<br />א: מצוות לאו להנות ניתנו? (בין פר&quot;ו ובין לערב מצוות חיוביות הן, לאחר שיש בן ובת הפר&quot;ו הופכת לקיומית בלבד אבל עדיין מצווה מדאו' היא, כמובן ש&quot;עונה&quot; חיוב גמור היא כ&quot;ע לא קיים פר&quot;ו ואם לא מחלה לו אשתו)<br />ב: למה לחסוך בנים מותר?<br /><br />שיטת התוס': דברי ר&quot;ל הינם <b>הנהגת חסידות</b><br />הקשיים בדברי התוס':<br />א: וכי לוי שעליו נא' &quot;לאיש חסידיך&quot; לאו חסיד הוה?!?<br />ב: דברי ר&quot;ל &quot;אסור לאדם&quot; ולא &quot;לא ראוי לחסיד&quot;?<br />ג: מה עניינה של &quot;חסידות&quot; זו שלא לקיים מצוות?<br /><br />הסבר אפשרי שלא קשה עליו מהקושיות הנ&quot;ל:<br />האיסור הינו בהתאם למבואר <b>בסוגיה הקודמת</b> לגבי המהלך בדרך שלא יאכל יותר משני רעבון ולחד טעמא מפני &quot;מזוני&quot; ברור שלפי טעם זה אין לאדם לאכול <b>יותר </b>בשני רעבון, והרי אם יהיה תנוק חדש הרי הוסיף עוד פה להאכיל ועבר על האזהרה <b>למעט</b> בשני רעבון.<br />מפני מה מותר לחסוך בנים? א: כיוון שמשפחתו מצומצמת אין תוספת של תינוק מהווה בעיה קשה מדי <br />ב: מצווה רבה כזו כפר&quot;ו ייתכן ויש בה להגן<br />ג: כיוון שלא ילדו בשני שובע אין חשש כ&quot;כ שבשני רעב כוחם יגבר ויצליחו להוליד ויש כאן ס&quot;ס, האם אכן תתעבר אשתו, והאם יספיקו להם המזונות עד כלות הרעב.<br /><br />סיכום ביניים (אשמח להערותיכם)<br />לרש&quot;י: שיתוף בצער הציבור דוחה המצוות<br />לתוס': חסיד יכול לבטל המצוות<br />הסברי: חוסר מזונות, כדרך הטבע, מאפשר <b>דחייה </b>של &quot;לערב&quot; אך לא פר&quot;ו","458","","3602","True","True","False","","1693","213.151.52.254","0","0","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35570","35563","סברתך שב-א. שלפני הסיכום קשה ביותר:","22/06/14 18:29","כד סיון","תשע&quot;ד","18:29","יהודי_קדום","האם יש בה המלצה ל-&quot;תכנון משפחה&quot; מודרני?<br />מה שההמלצה אומרת, להבנתי הדלה, הוא שיכול/רשאי אדם לעשות חשבון כלכלי לפני קיום מצוות פריה ורביה כך : &quot;אם צפוי שתהא לי פרנסה 'להאכיל עוד פה' (דבריך בשינוי מקום המילות) אז אביא &quot;תינוק חדש&quot; לעולם אבל אם לא תהיה לי פרנסה לא אביאו לעולם&quot;.<br /><br />זאת אני מבין מהדברים שכתבת:  &quot;א: כיוון שמשפחתו מצומצמת אין תוספת של תינוק מהווה בעיה קשה מדי ...&quot;<br /><br />הדברים קשים לקריאה גם אם היו נכתבים לא ע&quot;י ת&quot;ח!<br /><br />אלה דברים לא עולים על הדעת ולכן אני בטוח שיש כשל בהבנתי אותם.<br /><br />רבה מאוד תהא  שמחתי אם אשכיל ממך להבין את הדברים ב-&quot;יהודית&quot; - וגם את זה שהרחקת את ה-&quot;מזוני&quot; של הגמרא לדרך רחוקה מדרכה אשמח להבין.<br /><br />ברור שהבנתי את הכותרת, מיד בקריאתה, כאנטי תיזה לדברים שיבואו אבל אני משתומם שלא כך הובנו אצלי הדברים.<br /><br />.","233","","3602","True","True","False","","185","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35599","35563","שני רעבון כחשש אמיתי לשלום הנולד","23/06/14 14:41","כה סיון","תשע&quot;ד","14:41","אלף בית רשי","אולי יש להוסיף סברה כשהמטרה היא נטו הולדה (כשראויה לילד) אסור מחשש סכנה לילוד שלא יוכלו להאכילו ממש, כידוע בשעת רעבון האמא לא תוכל להיניק כמו שידוע מזמן השואה, בהמשך הרעב משפיע גם על כושר ההולדה וכו' וע&quot;כ המשמש מיטתו בזמן זה שהוא ענין של עינוג בלבד וע&quot;כ שיטת רש&quot;י (מה שנקרא רשי בתענית) שזה לא מתאים בכזה זמן ולתו' זו מידת חסידות","278","","3601","True","True","False","","238","65.93.168.209","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35620","35563","הסבר הבן יהוידע בנושא והקשר לגשמים","23/06/14 16:39","כה סיון","תשע&quot;ד","16:39","בתר ממוצע","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14474&st=&pgnum=57'>בן יהוידע</a> ד&quot;ה שם אסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון<br /><br />///","138","","3601","True","True","False","","178","94.188.248.67","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35575","35570","תודה על ההערה","22/06/14 19:24","כד סיון","תשע&quot;ד","19:24","אור חדש","וודאי שמדובר בנסיון להבין את דברי<b> ר&quot;ל</b> ש<b>אסר</b> לאדם לשמש <b>בשני רעבון</b>. <br />כפי שהבהרתי אין בדבריי לקבוע הלכה אלא נסיון להבין דברי ר&quot;ל <b>בסוגייתנו בלבד</b>.<br />גם האיסור שעולה לכאורה  מדבריו לעסוק בפר&quot;ו וודאי מוגבל ל<b>שני רעבון</b> שבהם מניעת המזון היא <b>בטבע </b>ובגזרה כללית ולא מפני ש<b>אדם החליט </b>ש&quot;חסר לו מזון&quot;.<br />שים לב שמדבריו יוצא שמצוות פר&quot;ו חייבים גם בשני רעב וההתר/ איסור הוא רק לאחר שיצא מגדר &quot;חסוך בנים&quot;.<br />לא הבנתי איך הבנת הורך לדאוג ל&quot;מזוני&quot; בדרך מלבד כחסכון וכן את ההנחיה &quot;להרעיב&quot; עצמו בשני רעב?","458","","3602","True","True","False","","171","77.125.9.235","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35576","35575","כנראה שלא הבהרתי את חומרת האמירה שלך","22/06/14 22:17","כד סיון","תשע&quot;ד","22:17","יהודי_קדום","בעיניי.<br />דברי ר&quot;ש בן לקיש תחת כותרת כזו שבחרת מפריעה לי מאוד ועוד יותר כשהיא מקבלת, להבנתי, חיזוק בתוכן דבריך. <br /><br />אולי זו כותרת שמושכת את הקורא לקרוא אבל רק למראית עין ראשונה, אח&quot;כ אני שואל מה רוצים ממני? מה הקשר? למה? איך אפשר להגיע לסברה כזו?<br /><span class='bordeaux'><b>תראה מה שכתבת</b></span>: &quot;...והרי אם יהיה תנוק חדש הרי הוסיף עוד פה להאכיל ועבר על האזהרה למעט בשני רעבון....&quot;. אני קורא שוב ושוב ואיני יודע מה המקור לאמירה זו.<br /><br /><br /><b>שים לב</b> מה שאתה אומר בעצם זה: &quot;מה שר&quot;ל אסר זה (גם) משום שאם יימשך הרעב ויוולד תינוק חדש 'הרי הוסיף עוד פה להאכיל ועבר על האזהרה למעט בשני רעבון.&quot; (המשפט האחרון הוא מילים שלך, סברתך). <br /><br />אני לעומת זאת, ואולי בכך אבהיר עצמי יותר,  רואה את ר&quot;ל אומר כך: &quot;בשני רעב תתענה גם אתה!  סבול ובטל את תאוות התשמיש שלך כעינוי, כתענית&quot;  - ותו לא! .<br /><br />אתה המשכת לעניין &quot;מה להאכיל את התינוק&quot;! (למרות ההקשרים ליוסף, יוכבד וכו' שמדברים על לידה - אין זה ממין תגובתי כי ה&quot;תלונה&quot; עליהם היא למה שימשו -  ולא שאלת מה להאכיל את התינוק).<br /><br />כמובן שאם אמצא או תביא מקור לנימוקך האוסר תשמיש <b>משום שאח&quot;כ יש עוד פה להאכיל</b>  - תשתנה בהכרח התמונה.<br /><br />בינתיים קשה, קשה מאוד.<br /> לא ניתן להבין משפט זה אחרת מההוראה: &quot;יש לתכנן את היילודה במשפחה עפ&quot;י המצב הכלכלי עכשיו  - וגם זה הצפוי בעתיד&quot; - דבר שהוא בניגוד גמור  לתורה! -  כך שלדעתי אין סיכוי שיימצא מקור לסברתך. <br /><br /><b>שים לב:</b> ר&quot;ל אומר שבשני הרעב שימוש המיטה אסור - ואילו אתה המשכת: הבעיה בשימוש מיטה היא שתוצאתה תהא 'עוד פה להאכיל בשני רעב' ! ולא זה מה שהגמרא מלמדת! הגמרא מלמדת שעל האדם לצער עצמו (רש&quot;י), לא להתנגד למעשי הקב&quot;ה (המאירי עפ&quot;י הירושלמי) ועוד. אבל לא מה שאמרת.<br /><br />נלענ&quot;ד שטעית בכך שלקחת את &quot;משום מזוני&quot; - טעם הגמרא השני המסביר כיצד יש לתכנן אכילת הפת בדרך וכדו' במצב בו איננו סמוכים על שולחננו הקבוע - והשלכת  אותו על המזונות הנדרשים לו לאדם לפני שיביא תינוק לעולם.  (&quot;השלכת&quot; בתרתי משמע: לא רק את הבנת הגמרא אלא גם גם את &quot;מזונותיו של האדם קצובין וכו') .<br /><br />                                                     .","233","","3602","True","True","False","","206","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35579","35576","האומנם ביטול פר&quot;ו מטעם &quot;עינוי&quot; עדיף","22/06/14 23:07","כד סיון","תשע&quot;ד","23:07","אור חדש","האומנם ביטול פר&quot;ו מטעם &quot;עינוי&quot; עדיף לדעתך מאשר דחייה מפני רעב שיש בעולם?<br /><br />בשים לב למגבלות שציינתי והן:<br />א: הינו חסוך בנים<br />וב: מדובר בשני רעב (כנראה שלא ניתקל בזה בחיינו)<br />ההתר ה&quot;מופלג&quot; שמצאנו בדברי ר&quot;ל כבר לא נראה כ&quot;כ נורא, לפחות בעיניי.<br /><br />שוב אדגיש שאין בדברים הוראה למעשה אלא ברור של פשט הסוגיה שכאן.<br /><br />הבנתך שהאיסר נובע מהחובה להזדהות עם צרת הציבור הינה דעת רש&quot;י, ראה מה ששאלתי על הבנה זו.<br /><br />אוסיף שוב את השאלה שבכותרת שכאן:<br />האומנם ביטול פר&quot;ו מטעם &quot;עינוי&quot; מובן לך יותר מאשר דחייה מפני רעב שיש בעולם?","458","","3602","True","True","False","","169","77.125.9.235","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35602","35576","פה נוסף בשנות רעב זה פיקוח נפש","23/06/14 15:13","כה סיון","תשע&quot;ד","15:13","הודו_כי_טוב","","207","","3601","False","True","False","","126","79.181.169.221","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35580","35579","אין מקום לשאלת עדיפות סברתך על ר&quot;ל!","22/06/14 23:23","כד סיון","תשע&quot;ד","23:23","יהודי_קדום","או ההיפך! לא יעלה על הדעת! גם על זה אשאל: איך עולה על דעתך להשוות סברתך מול חכמים? מילא, הבא סברא, אבל לשקול מי עדיפה? הגזמת!<br /><br />אין לך צורך להדגיש שוב ושוב שאין בדבריך &quot;הוראה למעשה&quot; - לא חשבתי לרגע לקחת מדבריך הלכה - אל תחשוש. אני שולל לחלוטין את סברתך מהטעם שהיא נובעת ממך בלבד ללא סמכות/מקור חכמים.<br />בניגוד לדעתך שסברתך היא &quot;פשט הסוגיא&quot;  - דעתי היא שלא רק שלא כך הוא אלא אסור לך ללכת בכיוון זה.<br /><br />וגם ריבוי שאלותיך על הבנת רש&quot;י (לא רק באשכול זה) קצת מוגזם. דוק.","233","","3602","True","True","False","","176","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35582","35579","תתרכז רק בסברתך שיש עוד פֶּה של תינוק","23/06/14 00:26","כה סיון","תשע&quot;ד","00:26","יהודי_קדום","להאכיל כנימוק לאיסור התשמיש ותשווה לגמרא ודעות המפרשים .","233","","3601","True","True","False","","156","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35587","35579","אף אחד לא מבטל פרו ורבו משום עינוי","23/06/14 12:40","כה סיון","תשע&quot;ד","12:40","david7031","הרי כתוב שחסוכי בנים כן משמשים בשני הרעב <br />נראה לענ&quot;ד שגם התוספות סובר שהאיסור הוא משום עינוי <br />ולכן מי שלא קיים פר&quot;ו חייב לשמש גם בשני הרעב אבל מי שלא חייב לענות את עצמו כדי להשתתף בצער ככל ישראל (עיין המשך הגמרא מי שלא משתתף)","470","","3601","True","True","False","","104","95.86.121.39","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35588","35587","בפשטות לדעת התוס' מבטלים אפי' פר&quot;ו","23/06/14 12:48","כה סיון","תשע&quot;ד","12:48","אור חדש","שהרי יוסף קודם לידת הבנים טרם קיים המצווה ומשמע שלולא שהיו נולדים טרם בוא הרעב היה נמנע מלשמש, וכן לכאו' לא קיים המצווה שהרי לא מוזכר שהיה לו בת בחשבון הע' נפש. וה&quot;ה בלוי שכנראה שלא היה לו בת קודם לידת יוכבד ובכ&quot;ז לדעת התוס' בזה ששימש בשני הרעב לא קיים מידת החסידות.<br />(כמובן שייתכן שסבר לוי שלא כהלכה כדעת ב&quot;ש ששני בנים הוו פר&quot;ו, אך עדיין קשה מהוכחת הגמרא מ<b>יוסף</b>)<br /><br />בדעת <b>רש&quot;י</b> אכן אין מקום לביטול פר&quot;ו אלא שאם כן קשה כיצד למדנו כל הדינים הללו <b>מיוסף</b>?","458","","3601","True","True","False","","146","31.44.135.59","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35589","35588","אבל כתוב בגמרא שלא מבטלים פר&quot;ו","23/06/14 13:01","כה סיון","תשע&quot;ד","13:01","david7031","","470","","3601","False","True","False","","94","95.86.121.39","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35591","35588","הריטב&quot;א על יוכב ויוסף:","23/06/14 13:09","כה סיון","תשע&quot;ד","13:09","יהודי_קדום","חידושי הריטב&quot;א מסכת תענית דף יא עמוד א <br />&quot;...ויש לדקדק שהרי יוכבד שנולדה בין החומות כדאיתא בבבא בתרא (קכ&quot;ד ב'), תוך שני רעבון היה והיאך שימש מטתו לוי, וי&quot;ל דעל רעב של גויים אין לנו להצטער, אלא שיוסף היה מצטער מפני שהיה סבור כי אביו ואחיו היו ברעבון.&quot;","233","","3601","True","True","False","","183","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35592","35588","בית הבחירה למאירי :","23/06/14 13:12","כה סיון","תשע&quot;ד","13:12","יהודי_קדום","מסכת תענית דף יא עמוד א <br /><br />&quot;...ולא ישמש מטתו בשני רעבון ופי' בתלמוד המערב שלא יהא הקדוש ברוך הוא עוסק בחורבנו של עולם והוא בונה ואף על פי שיוכבד נולדה בין החומות בזמן הרעב מ&quot;מ בזמן ירידתם למצרים לא היה רעב לארץ כנען ומ&quot;מ מותר לשמש למי שצריך לכך מדרך קיום המין מי שאין לו בנים והוא שאמרו חשוכי בנים משמשים וכו' ובתלמוד המערב הביאוה מדכתיב בחסר ובכפן גלמוד אם ראית חסרון וכפן בעולם עשה אשתך גלמודה תני תאבי בנים משמשים וכו' ובלבד ביום שטבלו ונראה לי מפני שהם סוברים שאין אשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה ועוד אמרו שם בתוך מ' יום ששמש משה בהר כלומר אפילו הוא פורש בקדשה כמשה אם הוא מחשוכי בנים רשאי:&quot;","233","","3601","True","True","False","","242","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35593","35588","ראה מה כתוב בתוספות שלא כדבריך","23/06/14 13:14","כה סיון","תשע&quot;ד","13:14","יהודי_קדום","הכוללים את כל ישראל:<br /><br />תוספות מסכת תענית דף יא עמוד א <br /><br />&quot;אסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון - ואם תאמר הרי יוכבד נולדה בין החומות ואותו העת עת רעב היה וע&quot;כ שימשו מטותיהן בשני רעבון ויש לומר דלכ&quot;ע לא הוי אסור אלא למי שרוצה לנהוג עצמו בחסידות <b>ויוסף לא שימש</b> <span class='bordeaux'><b>אבל שאר בני אדם שימשו.</b></span>&quot;","233","","3601","True","True","False","","137","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35594","35588","מהרש&quot;א על התוס' לעניין יוסף:","23/06/14 13:18","כה סיון","תשע&quot;ד","13:18","יהודי_קדום","מהרש&quot;א חידושי הלכות מסכת תענית דף יא עמוד א <br /><br />תוס' בד&quot;ה אסור לאדם כו' לנהוג עצמו בחסידות ויוסף לא כו' עכ&quot;ל ובהכי יתיישב דהא יוסף חשוכי בנים הוה שלא קיים עדיין פריה ורביה אלא ממדת חסידות עשה כן וגמר כן לכל הפחות במדת חסידות לאינן חשוכי בנים ועי&quot;ל <span class='bordeaux'><b>דיוסף עדיין לא היה מצווה על פריה ורביה קודם מתן תורה ודו&quot;ק:</b></span>","233","","3601","True","True","False","","214","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35595","35589","כדבריך הקשו הראשונים על דברי התוס'","23/06/14 13:22","כה סיון","תשע&quot;ד","13:22","אור חדש","","458","","3601","False","True","False","","102","31.44.135.59","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35596","35594","תודה על המקורות","23/06/14 13:52","כה סיון","תשע&quot;ד","13:52","אור חדש","אשמח לדבר הבא: תשובה לקשיים שעלו לי בשיטת רש&quot;י.<br />אוסיף עוד שאלה: אם העולם בצער רעב מה עניין יש לצער בני האדם גם בצער תשמיש?<br />אולי גם נאסור נעילת הסנדל?!?","458","","3601","True","True","False","","121","77.125.9.235","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35597","35595","אני באמת מבקש: פקח עיניך למה שאתה","23/06/14 13:54","כה סיון","תשע&quot;ד","13:54","יהודי_קדום","כותב. בסברתך אתה מתרכז <b>בחשש שלא יהא מספיק אוכל כתוצאה מהולדה</b>. זה לא נאמר לא בראשונים ולא באחרונים אלא אם אתה אחרון <img src='/icon/4.gif'> :<br /><br />אצטט מדבריך:<br /><br />&quot;ולחד טעמא מפני &quot;מזוני&quot; ברור שלפי טעם זה אין לאדם לאכול יותר בשני רעבון, והרי אם יהיה תנוק חדש הרי הוסיף עוד פה להאכיל&quot; - תפנים: זה ברור רק לך!<br /><br />&quot; אין חשש כ&quot;כ שבשני רעב כוחם יגבר ויצליחו להוליד ויש כאן ס&quot;ס, האם אכן תתעבר אשתו, והאם יספיקו להם המזונות עד כלות הרעב.&quot;<br /><br />אנא הבא את הראשונים שהקשו על דברי התוס' (אני מבין ששינית דעתך מזה שכתבת: &quot;לתוס': חסיד יכול לבטל המצוות&quot;, יכול להיות?) ואת יישובם.","233","","3601","True","True","False","","162","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35598","35596","כידוע יש חמישה עינויים ביוה&quot;כ ביניהם","23/06/14 14:10","כה סיון","תשע&quot;ד","14:10","יהודי_קדום","צער/תענית התשמיש נלמד מלבן שהשביע את יעקב 'אם תענה את בנותיי' (יומא עז.).<br />בפירוש מדובר בעינוי ולא בהפסקת ילודה. אני לא מאמין שאני כותב הסבר כזה לת&quot;ח !!!<br />מה קשה לדחות הצידה סברה עצמית שלך שאין לה על מה לסמוך? הראשונים לא אומרים מה שאתה אומר!!!<br /><br />לשאלתך: &quot;אולי גם נאסור נעילת הסנדל?!?&quot; אשיב: יש להבדיל בין תאוות התשמיש הקיימת באדם -  אינו דומה המונע עצמו תאוות התשמיש מההולך יחף!  שאין בהליכה מסונדלת תאווה אלא עינוי. <span class='bordeaux'><b>וראה שאפשר לנעול תחליף לסנדל (שם עח: ועוד) אבל אי אפשר תחליף לתשמיש!</b></span><br /><br />אני חייב לציין שקראתי שאלה זו בפליאה. סגנונה אינו מבטא אחיזה בלימוד הגמרא אלא יותר התנצחות ילדותית במישלב שאינו מתאים. בכ&quot;ז השבתי קצת כאילו נשאלה השאלה כפי שצריך.","233","","3601","True","True","False","","158","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35600","35598","יישר כח על התשובה העניינית","23/06/14 14:50","כה סיון","תשע&quot;ד","14:50","אור חדש","אכן יש לחלק כדבריך.<br />אנסה להבהיר נקודה שכנראה לא הובנה עדיין דיה:<br />ההסבר שהצעתי לאחר הבאת שיטת רש&quot;י והתוס' (שהם כפי שכבר התברר לך שתי הגישות המרכזיות הקיימות בראשונים) <b>איננו נסמך על שום פרשן קודם</b> וע&quot;כ לא אוכל למלא בקשתך להביא &quot;מקור&quot; לסברתי.<br />הסיבה שבכלל הצעתי הסבר חלופי זה הייתה שמצאתי קשיים לא מוסברים בדברי רש&quot;י והתוס' ואילו במוחי עלה הסבר שהקשיים הנ&quot;ל לא קשים עליו, כמובן שייתכן ושכלי הקט לא השכיל פשוט להבין את הקשיים שבהסבר שלי, קשיים שהיו ברורים לראשונים וגרמו להם להסביר אחרת.<br /><b>ע&quot;כ אבקשך</b> להאיר עיניי ולהראות לי <b>מה פגום</b> בהסבר שהצעתי מתוך לימוד הסוגיה כפי שהיא ולא מטעם &quot;מי פירש כמוך?&quot;<br /><br />הערה הלכתית: יש רבים המתירים לבצע &quot;סרוס&quot; (בדרכים שונות אין איסור) לאשה <b>לאחר </b>מספר לידות <b>בתנאים מסויימים</b> כך שההסבר שלי שמציע לקבל שלדעת ר&quot;ל מותר <b>לדחות </b>לידה מעבר לפר&quot;ו בשנות רעב לא רחוקה מההלכה כלל וכלל וייתכן ואף תהיה מוסכמת על רוב פוסקים למעשה לו היתה נשאלת השאלה למעשה.<br />ובאמת כדאי לחקור בספרות השו&quot;ת של ימי השואה אם נשאלה שלה כזו בזמנם.","458","","3601","True","True","False","","144","77.125.9.235","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35601","35599","כל הנושאים שהעלתה טובים אבל לא שייכים","23/06/14 15:10","כה סיון","תשע&quot;ד","15:10","יהודי_קדום","לדף יא בתענית, לא י' ולא יב..<br /><br />שים לב שאני מבקש לשכנע את ר' אור חדש לסגת מהצעתו (כדבריו) לתת הסבר חלופי לקשיים לא מוסברים בדברי רש&quot;י.<br />ידוע שאולי זה רש&quot;י של תענית ולא רש&quot;י - ואין זה משנה דבר מהעובדה שבמקום ללמוד בהיקף גדול יותר קובעים שהקושי במפרש. <br />גם התוס' בתענית הרבה יותר &quot;ידידותי&quot; ללומד - האם זה יגרום לי להתייחס אליו <br /><br />הדף מדבר על תענית התשמיש בשני רעב - ותו לא! ממש כסוף דבריך ולא עניין לנו בפיקוח נפש לאמא או לילד שקיים בכל הולדה, שואה וכו'.<br /><br />&quot;ריש לקיש אמר אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל בשביל משנתו שאינה סדורה עליו שנאמר {קהלת י-י} והוא לא פנים קלקל מאי תקנתיה ירבה בישיבה שנאמר {קהלת י-י} וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה&quot; (תענית ח. ח:)","233","","3601","True","True","False","","176","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35604","35599","נא לבאר דבריך","23/06/14 15:21","כה סיון","תשע&quot;ד","15:21","אור חדש","א: על איזו שאלה בא לענות חילוקך?<br />ב: האם לדבריך לחסוך בנים מותר לשמש או אסור מכיוון שבכך בא לידי סכנה?","458","","3601","True","True","False","","90","31.44.135.59","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35606","35600","הנה בקליפת אגוז: יש תשמיש שאינו בר הולדה","23/06/14 15:27","כה סיון","תשע&quot;ד","15:27","יהודי_קדום","ראה בהרבה מקומות כמו יבמות נה:.<br /><br />וכן לגבי תשמיש באילונית או סריס באשה - האם מותר לדעתך? הרי לא תהא כאן הולדה!","233","","3601","True","True","False","","156","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35603","35601","לא התיחסתי לדבריך ומדוע כתבת &quot;כל&quot;","23/06/14 15:20","כה סיון","תשע&quot;ד","15:20","אלף בית רשי","כל הנושאים לא שייכים? כתבתי שבשעת רעבון יש בעיה נוספת של שלום הילוד וזה היה בהקשר לתיכנון משפחה שכתב אור, והדגשתי שאכן מרש&quot;י ותוס' כאן משמע שלא הבעיה שלום הילוד אלא נטו תשמיש","278","","3601","True","True","False","","178","65.93.168.209","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35613","35602","רק את השנה לא מעברין בשני רעב !","23/06/14 16:00","כה סיון","תשע&quot;ד","16:00","יהודי_קדום","היכן מצינו שגם את האשה לא מעברין בשני רעב? אולי יש, עד לרגע זה לא מצאתי.<br /><br />האם רצונו לומר שהוא צופה כך את העתיד: אם תיתעבר האשה, ואם הרעב יימשך, ואם לא יהא לנו אוכל... אז הילד ימות ברעב?<br /><br />הפתרון פשוט:<br /><br /><b>פרשת כי תבוא </b> פרק כח<br /><br />(א) וְהָיָה <b>אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם</b> וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ:<br />(ב) וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ:<br />(ג) בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה:<br /><span class='bordeaux'><b>(ד) בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ:<br />(ה) בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ:</b></span><br />(ו) בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ:<br />(ז) יִתֵּן ה' אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ:<br /><span class='bordeaux'><b>(ח) יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:</b></span><br />(ט) יְקִימְךָ ה' לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָךְ כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו:<br />(י) וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ:<br /><span class='bordeaux'><b>(יא) וְהוֹתִרְךָ ה' לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ</b></span>:<br /><span class='bordeaux'><b>(יב) יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה:</b></span><br />(יג) וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת:<br />(יד) וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם יָמִין וּשְׂמֹאול לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם: ס","233","","3601","True","True","False","","157","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35623","35602","כנראה שלא לגמרי","23/06/14 16:52","כה סיון","תשע&quot;ד","16:52","אור חדש","הרי לחסוך בנים מותר/ חובה להמשיך לשמש.<br />כתבתי כבר שלש סיבות אפשריות למה החשש לרעב לא שייך כ&quot;כ בחסוך בנים.","458","","3601","True","True","False","","98","31.44.135.59","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35608","35603","אין לימוד אצלנו בדף לא על שלום הילד","23/06/14 15:38","כה סיון","תשע&quot;ד","15:38","יהודי_קדום","ולא &quot;בהקשר לתיכנון משפחה&quot; !!!<br />הכותרת שלו היא: &quot;•שני רעבון כחשש אמיתי לשלום הנולד&quot; - האי מאן דכר שמיה?<br />אני רואה בחומרה את האמירה בהמשך דבריו: &quot;<b>כשהמטרה </b>היא נטו הולדה (כשראויה לילד) אסור מ<span class='bordeaux'><b>חשש סכנה לילוד שלא יוכלו להאכילו ממש</b></span>,&quot; .<br /><br />מה, רק אני מבין שאמירה כזאת היא אמירה שאינה יהודית? שים לב מה היא אומרת בעצם: &quot;אל תביאו ילד לעולם אם אינכם מתוכננים כלכלית&quot; .<br /><br />ראוי לעיין שוב בדברים!<br /><br />              .","233","","3601","True","True","False","","154","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35605","35604","טעות בניסוח תוקן","23/06/14 15:26","כה סיון","תשע&quot;ד","15:26","אלף בית רשי","","278","","3601","False","True","False","","151","65.93.168.209","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35609","35605","עדיין לא ברור כ&quot;כ","23/06/14 15:38","כה סיון","תשע&quot;ד","15:38","אור חדש","האם לדעתך לרש&quot;י יסוד האיסור הוא מחשש סכנה לוולד ולא מטעם איסור עינוג?!?<br />האם אכן אסור כשמכוון להוליד והוא חסוך בנים???","458","","3601","True","True","False","","123","31.44.135.59","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35607","35606","שז&quot;ל וד&quot;ל","23/06/14 15:30","כה סיון","תשע&quot;ד","15:30","אור חדש","בהחלט יש מקום לקבל הטענה שאין לאדם לענג עצמו בשעה שהציבור בצער וממילא אין לו לשמש גם בלא ה&quot;חשש&quot; שיוולד &quot;עוד פה להאכיל&quot; השאלה אם זה נלמד מדברי ר&quot;ל או שזה נלמד מהמשך הגמרא שאוסרת להתענג באופן כללי ומובן שזה כולל גם תענוג בסיסי זה.","458","","3601","True","True","False","","130","31.44.135.59","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35611","35607","הנה תשובה מלאה:","23/06/14 15:43","כה סיון","תשע&quot;ד","15:43","יהודי_קדום","&quot;אמר ריש לקיש אסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון&quot; (תענית יא.).","233","","3601","True","True","False","","147","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35640","35609","סברה עצמית","24/06/14 03:32","כו סיון","תשע&quot;ד","03:32","אלף בית רשי","ועדיין אני חושב שמאחר שבפשטות בשני רעבון הפוריות יורדת כמעט לגמרי ועל כן המשמש הוא לתענוג בלבד וע&quot;כ רש&quot;י כתב שזה לא מתאים","278","","3600","True","True","False","","225","65.93.168.209","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35612","35611","מקובלים עליי דבריך, התסכים לדבריי הבאים?","23/06/14 15:55","כה סיון","תשע&quot;ד","15:55","אור חדש","ר&quot;ל אכן אסר בין ביאה מולידה ובין כזו שלא, כך משמע מהעובדה שלא חילק בדבריו בין הנ&quot;ל.<br /><b>הטעם</b> לאיסור בביאה <b>לא</b> מולידה מבואר ברש&quot;י.<br /><b>הטעם</b> לאסור ביאה <b>מולידה</b> (שלא בחסוך בנים) לא מבוארת בדבריו.<br />הטעם כן מבואר בדבריי לעיל.<br />מהקישור שעושה הגמרא בין דברי ר&quot;ל להתר/חובה של חסוכים לשמש משמע שעיקר דברי ר&quot;ל מוסבים על ביאה <b>מולידה</b>, ע&quot;כ הטעם <b>העיקרי </b>בדבריו הידוע לנו לבינתים הוא טעמו של או&quot;ח, שבצרוף טעם רש&quot;י מסביר את כל חילוקי דיניו של ר&quot;ל.","458","","3601","True","True","False","","126","31.44.135.59","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35614","35612","ב&quot;נ כשאתפנה אעיין.","23/06/14 16:04","כה סיון","תשע&quot;ד","16:04","יהודי_קדום","","233","","3601","False","True","False","","130","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35615","35613","האם צריך לצטט גם את הקללות ?","23/06/14 16:13","כה סיון","תשע&quot;ד","16:13","הודו_כי_טוב","או שהציבור יודע מה רשום שם מה יקרה אם לא נשמור חוקיו כולל הטף<br />הרי רק לפני כמה דפים היה כתוב הורים אוכלים את ילדיהם<br />למרות שזה מוזר לי הרי יש גם כיום רעב במקומות מסוימים והיכן קורה דבר <br />כזה ?<br />ברור שמדובר בדור שלא זכאי לברכות ולכן הוא בתעניות<br />ולכן יש פיקוח נפש<br />מה לא ברור  מתי זה פיקוח נפש בלי שחז&quot;ל ירשמו ?<br />לשיטתך הפריית מבחנה מותרת בשנות רעב כי אז אין תשמיש ?","207","","3601","True","True","False","","223","79.181.169.221","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35619","35615","ודאי וודאי! אין סתירה ביניהם!","23/06/14 16:36","כה סיון","תשע&quot;ד","16:36","יהודי_קדום","<span class='bordeaux'><b>אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה ה'</b></span> אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב: <br /><br /><b>אם לא מקיימים את התורה חוטפים, אין אפס! </b><br /><br /><br />ראה: יש הרבה סבים וסבתות שלא היה להם במה &quot;לגמור את היום&quot; - לא את החודש! וכך היה המצב במשך שנים! <br /><br />היום, ב&quot;ה מלאים אסמיהם ואסמי ילדיהם בתבואה (ראה פירוש מעניין ל-&quot;תבואה&quot; במכות י. רש&quot;י ד&quot;ה &quot;שכל התבואה שלו&quot;&quot;).<br /><br />ומה קורה בשנת שמיטה? אוי לו לאדם הדואג איך התורה מכנה אחד כזה!<br /><br />איך היו מתנהלים חיינו בכלל, כבני אדם, אם היינו חושבים שלילי?<br /><br />יידעו כולם וזה בדוק: לא רק באופן אישי: ככל שמתרבים הילדים ב&quot;ה מתרבה השפע, השקט והשלווה בבית (כן, כן ממש כך!).<br /><br />אז בואו לא נדאג שמא של שמא יהא שמא של פיקוח נפש ליולדת או לולד!<br />אם הגמרא לא דיברה על זה - אז מה לנו לדאוג?","233","","3601","True","True","False","","177","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35621","35615","כן! פיקוח נפש זה אך ורק לפי חז&quot;ל !","23/06/14 16:41","כה סיון","תשע&quot;ד","16:41","יהודי_קדום","לשאלתך האם &quot;הפריית מבחנה מותרת בשנות רעב&quot;? - לא יודע!<br />אני גם לא יודע אם מותר או אסור בשני שפע.","233","","3601","True","True","False","","169","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35622","35620","תודה רבה","23/06/14 16:44","כה סיון","תשע&quot;ד","16:44","אור חדש","על טעמו הראשון של הבא&quot;ח זצ&quot;ל קשה שהרי אם רוב העולם בטל מעצמם מחמת מיעוט תאווה הרי שאין להם צער במיעוט זה ואותו אדם שיש לו תאוה למה לא ישמש?<br />דבריו העליונים נראים מכוונים לדברי הזוהר מקץ דף רד', עיין שם.","458","","3601","True","True","False","","110","31.44.135.59","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35624","35620","&quot;וכעת אין פנאי לדבר בזה&quot;- איזה יופי של","23/06/14 16:58","כה סיון","תשע&quot;ד","16:58","יהודי_קדום","סיום דברי הבן יהוידע. כל כך מתאים לי!<br /><br />עיקר דברי הבן יהוידע לעניינו:<br />הטעם באיסור תשמיש בשני רעב, הוא משום שאדם צריך להשתתף בצער הרבים, ורוב בני אדם באותו זמן אין משמשים.<br /><br />מומלץ מאוד להתענג על שאר דבריו שהם מקורות ישראל בלשונו נפלאה.<br /><br /><br />                .","233","","3601","True","True","False","","169","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35778","35621","האם הציבור יכול לעמוד בגזרה זו ?","29/06/14 08:50","א תמוז","תשע&quot;ד","08:50","הודו_כי_טוב","דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים, ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו. ... אבל בגלל שגזרה זו לא יכולים לעמוד בה הציבור, לא גזרו אותה. <br />מי יזכיר לי את המקור ?","207","","3595","True","True","False","","160","79.177.62.56","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35625","35622","תקרא שם: &quot; דאמרו  <img src='/icon/10.gif'>בגמרא<img src='/icon/9.gif'>","23/06/14 17:02","כה סיון","תשע&quot;ד","17:02","יהודי_קדום",",","233","","3601","True","True","False","","165","109.64.10.120","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35641","35640","עכשיו הבנתי טענתך","24/06/14 08:32","כו סיון","תשע&quot;ד","08:32","אור חדש","לא ברור לי עד כמה זה נכון מציאותית, כלומר מסתבר שהפוריות יורדת אבל לומר &quot;כמעט לגמרי&quot; נראה לי לא נכון. לפי דבריך לא היה שום הגיון להתיר ל&quot;חסוכי בנים&quot; שהרי בעינוי חייבים כמו כולם ולעניין פר&quot;ו לדבריך לא יועיל להם לשמש?<br />ע&quot;כ הסברך נשאר קשה","458","","3600","True","True","False","","116","87.68.118.95","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35779","35778","השאלה ידועה. וגם התשובה. ראה סוף פרק","29/06/14 08:59","א תמוז","תשע&quot;ד","08:59","יהודי_קדום","חזקת הבתים.<br /><br /><b>דף על הדף בבא בתרא דף ס עמוד ב </b><br /><br />ואם כן, כיצד אמר רבי ישמעאל שמיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים, והלא על דבריו יש להשיב: &quot;בהדי כבשי דרחמנא למה לך, מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה דקודשא בריך הוא ליעביד&quot;?<br /><br /><br />וכתב בספר מרפסין איגרא (ע' קצו) ליישב בזה: י&quot;ל לפי דברי התוספות במסכת ב&quot;ב (ס, ב, ד&quot;ה דין הוא) שהעמיד את דברי רבי ישמעאל בן אלישע דווקא במי שכבר קיים מצות פריה ורביה, ניתן לחלק ולומר, שדווקא גבי חזקיהו שנמנע מלקיים פריה ורביה אמר לו ישעיהו &quot;בהדי כבשי דרחמנא למה לך&quot;, אבל במי שכבר קיים פריה ורביה, שכל החיוב לישא אשה ולהוליד בנים אינו אלא מדרבנן משום &quot;לערב אל תנח ידך&quot;, בכי האי גוונא לא מחוייב.","233","","3595","True","True","False","","210","109.67.111.162","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35792","35779","כמדומני עם כל הכבוד זה לא הגיוני","29/06/14 12:10","א תמוז","תשע&quot;ד","12:10","הודו_כי_טוב","אם הגזרה לא חלה על הזוגות הצעירים  והם מולידים<br />אז איך זרעו של אברהם אבינו כלה מעליו ?","207","","3595","True","True","False","","155","79.177.62.56","0","35563","תענית|יא ע&quot;א",""),new Message("35809","35792","אין זרעו של אברהם אבינו כלה לעולם!","29/06/14 18:48","א תמוז","תשע&quot;ד","18:48","יהודי_קדום","<span class='bordeaux'><b>זו הבטחת ה'.</b></span> <br /><br />על שאלה כזו אין מקום לדעה אישית ע&quot;כ חיפשתי במקורות וראיתי שם כמה וכמה הסברים לשאלתו (כדאי לעיין ב- <b>שו&quot;ת מענה אליהו סימן עג</b> וכך בפתיחתו: &quot;אמנם בעיקר דברי הברייתא, ה<b>דבר מבהיל</b> במה שאמרו שם שמן הדין לגזור על עצמנו שלא לישא וכו', ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו, ...&quot;<br /><br />ואפילו ש&quot;לא דורשין באגדות...&quot; - כן, בנושא זה.<br /><br />הקרוב לתשובה וקרוב לליבי הוא פירוש החתם סופר בספרו תורת משה (פ' שמות, מובא בדף על הדף בבא בתרא דף ס עמוד ב)<br /><br />&quot;כתב בזה רעיון נפלא, שהרי הקדוש ברוך הוא נשבע שלא יכלה זרע ישראל, וכיון שהמלכויות גוזרין גזירות קשות ורעות, ע&quot;כ התייעצו למנוע פ&quot;ו ואז יש חשש שיכלה זרע ישראל, וממילא <b>יצטרך שיקום ד' ויושיע ויתבטלו הגזירות</b>. אמנם יש לחוש שרשעים לא ישמעו בקול חכמים, ונמצא זרע צדיקים נתמעט וזרע רשעים פרה ורבה וע&quot;ש שביאר בזה מ&quot;ש עמרם שגירש את אשתו, וכן עשו אחריו.&quot;<br /><br />ומה שראיתי לא פחות חשוב שם:<br /><br />במקום אחר (פ' דברים) סיים החתם סופר שיש לחשוש שהגזירה תתבצע באופן אחר, ע&quot;י רוב חירות שיתנו הגוים לישראל, שזה הרבה יותר גרוע מעול הגזירות הקשות, שעי&quot;ז מתערבים בגוים וילמדו ממעשיהם.&quot;","233","","3595","True","True","False","","296","109.67.111.162","0","35563","תענית|יא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);