var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34842;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34842","0","'רחמנא אמר","25/05/14 14:09","כה אייר","תשע&quot;ד","14:09","עלי","- תקעו'. תמהה הגמרא, כאילו פשוט הדבר מובן מאליו שהקב&quot;ה תובע מאיתנו לתקוע בראש השנה. ובאמת, היכן הדבר כתוב ? אם תאמרו שמ'תקעובחדש שופר בכסה ליום חגנו', כלומר תהלים פא, תמוה הדבר, הרי זה כתובים ודברי המשורר 'למנצח על הגתית לאסף', ולא ברור כלל ש'ציטוט' של הקב&quot;ה הוא זה, ועוד, הרי קודם לכן כתוב שם 'הרנינו לא-לקי עוזנו הריעו לא-לקי יעקב, שאו זמרה ותנו תף, כנור נעים עם נבל',<br />ואיננו נותנים שום תף בראש השנה, ואפילו בביהמ&quot;ק, לכל היותר נותנים כינור נעים עם נבל בביהמ&quot;ק, אם כן מניין שבגבולין ?<br />ושמא נתעלם מעיני מקור האמירה, היוכל מישהו לאלפני בינה ?","209","","3630","True","True","False","","934","194.114.146.227","0","0","ראש השנה|יז ע&quot;א",""),new Message("34845","34842","חיוב תקיעה","25/05/14 14:22","כה אייר","תשע&quot;ד","14:22","בתר ממוצע","<u>ראה מטה<br /></u><br />בירושלמי ראש השנה (ד, א) נאמר שאין תוקעים בשבת, מפני שבשבת לא קיימת המצוה. הירושלמי לומד זאת מכך שבפסוק אחד נאמר: &quot;יום תרועה&quot; (במדבר כט, א), ובאחר – &quot;זכרון תרועה&quot; (ויקרא כג, כד). הירושלמי מחלק בין הפסוקים: הראשון מדבר על חיוב התקיעה בשופר כשחל ראש השנה בחול, והשני אמור כשראש השנה חל בשבת, שאז אין תוקעים, אלא רק זוכרים. אם כך יש לשאול: מדוע במקדש כן תקעו בשבת? והתשובה: &quot;נאמר: 'באחד לחודש' (ויקרא שם) – במקום שיודעים מתי אחד לחודש&quot;, דהיינו במקום שיש בו בית דין שמקדש חודשים, שם מגלה התורה שיש לתקוע. ממשיך הירושלמי ושואל: &quot;מעתה אפילו במקום שהם יודעים שהוא באחד לחודש ידחה?&quot; וכוונת השאלה היא, שבכל מקום שיש בו בית דין יתקעו; והתשובה: &quot;תני רשב&quot;י 'והקרבתם' (ויקרא כג, כה) – במקום שהקרבנות קרבים&quot;. קרבן העדה מפרש שם, שבמקום שמקריבין לעולם הוא יום תרועה. מכאן שלירושלמי אין בגבולין כלל חובה מהתורה לתקוע בשבת, אלא רק במקדש. 2 <br />לפי הירושלמי, ריב&quot;ז דימה בין מרכיב אחד שהיה בבית המקדש – הסנהדרין שישבה בלשכת הגזית – לסוגים שונים של בתי דין מחוץ למקדש. אמנם עיקר מצוות השופר במקדש איננה רק בשל בית הדין, אלא בשל הדרשה מ&quot;והקרבתם&quot;, כדברי הראב&quot;ד: &quot;שאין לשופר עיקר מפורש בגבולין, שלא אמרה תורה 'שבתון זכרון תרועה' אלא <br />במקום 'והקרבתם', ולא נאמר 'בכל ארצכם' אלא ביובל&quot;; 3 ובכל זאת היות בית הדין במקדש מדריך את ריב&quot;ז לתקן תקנה זו גם בבתי דין אחרים, בשעה שהדיינים נמצאים שם, וכדברי ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי, בירושלמי שם (ד, ב): &quot;יצאו בית דין ממקום ולא היו תוקעין&quot;.<br><br><b>כתובות אינטרנט נלוות:</b><br><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.yeshiva.org.il/midrash/7967'>המאמר המלא</a>","138","","3630","True","True","False","","277","94.188.248.67","0","34842","ראש השנה|יז ע&quot;א",""),new Message("34847","34842","כי חוק לישראל הוא","25/05/14 14:40","כה אייר","תשע&quot;ד","14:40","דוד כוכב","לשון הפסוק בתהלים פא, ד-ה:<br /><span class='lightYellow'><b>תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.</b></span><br />דוקא דבר זה - תקיעת השופר המוזכרת בסיפא, הוא חוק לישראל - זו המצוה הנזכרת בתורה: (במדבר כט, א) וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם.<br /><br />ואמנם אסף הוא שאמר זאת, אך כבר הבהירה הגמרא בכמה מקומות:<br />&quot;אמר רב חסדא: דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו, עד שבא יחזקאל ולימדנו&quot;.<br />כלומר שדברים הנלמדים מ'דברי קבלה' (נ&quot;ך) הם בפעמים רבות הבהרות לתורה שבכתב אשר נמסרו בעל פה מדור לדור (משה קיבל ומסרה כו') עד לכתיבתם בידי הנביא.","125","","3630","True","True","False","","123","95.86.70.15","0","34842","ראש השנה|יז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);