var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34548;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34548","0","סיום ביצה","13/05/14 12:21","יג אייר","תשע&quot;ד","12:21","בתר ממוצע","למי שפספס ולא קרא - לעניות דעתי דברי רבינו יוסף חיים בן רבי אליהו זצוק&quot;ל<br /><br />בספרו בניהו על הש&quot;ס חובה לקרוא את הדברים - מצ&quot;ב<br /><br />ד&quot;ה  <b>ונראה</b><br /><br /><b>כתובות אינטרנט נלוות:</b><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21190&st=&pgnum=93&hilite='>בניהו - סיום ביצה</a><br /><br /><br />****","138","","3639","True","True","False","","1243","94.188.248.67","0","0","ביצה|מ ע&quot;ב",""),new Message("34560","34548","סיום כזה גורם להרגיש שלא התחלנו ללמוד..","13/05/14 16:07","יג אייר","תשע&quot;ד","16:07","amdavid","איזה פשט-דרש נפלא<br /><br />חזק וברוך על ההפניה","175","","3639","True","True","False","","243","79.183.63.245","0","34548","ביצה|מ ע&quot;ב",""),new Message("34561","34548","עוד הדרן באגדה.","13/05/14 16:23","יג אייר","תשע&quot;ד","16:23","ינון קליין","מהגאון מהרש&quot;ק. מתוך 'דף על דף'.<br />&quot;והנה בדרך אגדתא ורמז נראה לומר כך לנעוץ סוף המסכתא בתחלתה, לעשות כבוד לתורה ונחת רוח ית&quot;ש ויתעלה נראה כך, דהנה במשנה אמר אין משקין ושוחטין את המדבריות אבל משקין את הבייתות, אלו הן בייתות הלנות בעיר ואלו הן מדבריות הלנות באפר. הנה להבין דרך רמז כוונת חז&quot;ל וחידותם נראה כפי קוצר שכלי, דהנה בימי ביאת משיחנו במהרה בימינו, אז יהי' היום הדין הגדול והנורא, ואז ישתו כל העכו&quot;ם כוס התרעלה כמ&quot;ש: כי כאשר שתיתם על הר קדשי כן ישתו כל הגוים וכו', וכן המשיל הנביא כמה פעמים עצמו מספר הפורעניות להשקאת כוס הפורענות, וכן אחז&quot;ל (ירו' פרק ערבי פסחים) שעתיד הקדוש ברוך הוא להשקות אומ&quot;ה ד' כוסות של פורעניות.<br />והנה גוף הפורעניות שלהם נמשל לזביחה ושחיטה, כמש&quot;ה כי זבח גדול לה' בבצרה וכו', וכן אמר ישעי' ס&quot;ו ובחרבו כל בשר ורבו חללי ה', וזה נמשל של שחיטה, והנה מבואר במדרש פ' דברים וז&quot;ל: אתם עוברים בגבול אחיכם וכו' וז&quot;ל אתם עוברים, אבל עשו יושב, כמש&quot;ה בני שעיר החורי יושב הארץ. ולכך הנה אומות העולם אשר עושין עצמן עיקר העוה&quot;ז, ולכך דומה להם העוה&quot;ז לבית ממש, אבל לישראל הוי עיקר הבית עוה&quot;ב, וזה הוי לנו דירת קבע, אבל בעוה&quot;ז הוי כעובר דרך המדבר וכמש&quot;ה כאורח נטה ללין כו', וכן אחז&quot;ל אין התורה מתקיימת אלא במי שמשים את עצמו כמדבר שנאמר וממדבר מתנה וכו', והכונה שמי שעושה עוה&quot;ז לו רק כמדבר שלא להנות ממנו כמ&quot;ש חז&quot;ל (אבות פ&quot;ו מ&quot;ד) פת במלח תאכל ומים במשורה וכו' ועל הארץ תישן, אז אשריך בעוה&quot;ז וטוב לך לעוה&quot;ב.<br /><br />והנה עוה&quot;ז נמשל ללילה כמ&quot;ש במדרש במגילה רות ליני פה הלילה, בעוה&quot;ז שהוא דומה ללילה וכו', וז&quot;ש התנא שאנחנו בטוחין בו ית' דלע&quot;ל כשיבא יום הדין האיום והנורא, אז אין משקין ושוחטין לא משקין את כוס התרעלה ולא שוחטין היינו הפורעניות לעת&quot;ל את המדבריות, אותן שעושין את עצמם כמדבר ועוסקין בתורה, אין משקין אותם ואין שוחטין אותם לע&quot;ל, אבל משקין את כוס התרעלה ושוחטין את הבייתות, אלו שעושין להם העוה&quot;ז לבית וישיבה של קבע להם משקין כוס של פורעניות ושוחטין לעת&quot;ל.<br /><br />ומפרש אלו הם בייתות, הלנות בעיר, שלנין בעוה&quot;ז בכל תענוגי העוה&quot;ז כדרך הלן בעיר היינו עוה&quot;ז ומקום ישוב חשוב, ואלו הם מדבריות הלנות באפר הכונה כמש&quot;א חז&quot;ל ועל הארץ תישן וכתוב מפורש אומר כי שחה לעפר נפשינו וכו' קומה עזרתה לנו, אלו השוכבי' על הארץ ושפלים המה בעיניהם אלו אין משקין ושוחטין לע&quot;ל.<br /><br />ועל מה ככה עשה התנא לסדר המשנה במס' זו הוא, כי אם יאמרו הרשעים נהי שכעת הם רשעים, לעתיד לבא אז גם הם יתחילו להטיב דרכם לעשות מעשים טובים ויתקנו אז אשר קלקלו עכשיו, אך באמת זה אינו שהרי אחז&quot;ל היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם אבל לא למחר לעשותם, ואמרו עוד מי שטרח בע&quot;ש יאכל בשבת, ולכך רמז התנא, לאמר ביצה שנולדה ביום טוב אסורה, ואמרו בגמ' משום הכנה, ולמה סעודת שבת ויו&quot;ט בעי הכנה מבעוד יום וסעודת חול לא בעי הכנה מבעוד יום, אך הרמז על כך, דיום של לעתיד לבא נקרא יום שכולו טוב, ולכך רמז כאן שלא יסבור האדם דיש בידו לתקן לעתיד לבוא מה שעיות כעת, ולכך נתנו רמז שסעודת שבת בעי הכנה מבעוד יום, ולכן כמו שמי שטרח בע&quot;ש והכין אוכל בשבת, אבל מי שלא טרח בע&quot;ש אין לו מה שיאכל בשבת, כמו כן לעת&quot;ל מי שלא טרח בע&quot;ש אין לו בשבת כלום.<br /><br />וע&quot;ש שהאריך עוד הרבה. ובסו&quot;ד כותב:<br /><br />ולכך אמר אין משקין ושוחטין את המדבריות שיושבין בגלות הדומה למדבר, המה אין משקין ושוחטין לע&quot;ל, כי כבר קבלו עונשם בעוה&quot;ז, אבל משקין ושוחטין לע&quot;ל את הבייתות העכו&quot;ם, אבל ישראל אין להם להתיירא מעונש כיון שנענשו בעוה&quot;ז ואין לחוש שמא עכ&quot;פ נשאר פירות מן העונות על העוה&quot;ב, לכך אדרבה משילין פירות מן השמים דרך ארובה ביום טוב מה שנשכר, והקרן נשאר קיים למעלה וזורקין פירות למטה, אבל לא בשבת להיות נותנין הפירות מן העונות לעוה&quot;ב לא, וזה לישראל, אבל העכו&quot;ם לא יסברו שיתקנו מחדש לע&quot;ל, לא כן הוא, רק כיון שביצה שנולדה ביום טוב בש&quot;א תאכל ובה&quot;א לא תאכל וכו', דאין מעשה לע&quot;ל, ובעי הכנה בעוה&quot;ז, כמו שבת דבעי הכנה, וע&quot;כ ביצה אסורה שנולדה בו וא&quot;ש ודו&quot;ק והבן.<br /><br />כן נראה לפרש לכבוד התורה ולומדי' וחדאי קב&quot;ה בפלפולא. ע&quot;כ&quot;.","322","","3639","True","True","False","","188","31.44.137.125","0","34548","ביצה|מ ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);