var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34493;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","47"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34493","0",""כגון דשייף לחספא במשחא"- האם יש כיבוי ב","12/05/14 11:13","יב אייר","תשע"ד","11:13","אור חדש",""כגון דשייף לחספא במשחא"- שאלה:
האם יש איסור כיבוי במציאות כזאת (שיכבה את השלהבת הזו?)
לדעתי לשיטת ר' יוסי בשבת (ושם נפסק כמותו), שמחייב בכיבוי דווקא כאשר זה מתקן פחמים או פתילה לא שייך מלאכת "כיבוי" במציאות שלא ניתקן ממנה דבר, קשה גם לומר שיש מקלקל של "קילקל האש" שהרי אינו מקלקל דבר אלא מבטל המשך קיומו, לדוגמא מי ששם שמן רק לשעה האם נאמר שבכך קילקל האש בסוף אותה שעה?!?
נ"מ לדיון הנ"ל (אם לא תסתרו את דברי):
בכיבוי נורת להט חשמלית וכ"ש שאר מכשירי חשמל אין כלל גדר של איסור (מלבד סותר למרן החזו"א) מצד איסורי כיבוי ורק שיתוף השם קיים כאן אך לא יותר מאשר שנאמר ש"הוא כיבה את האור כשסגר את התריס".(אולי אפשר לומר שיש מוקצה במתג?)
אומנם להלכה נראה שאין לפרסם התר זה מצד שיבלבלו בינו לבין "הדלקת והבערת" מכשירי חשמל ום עלול היות איסור דאו'.","458","","3647","True","True","False","","1121","31.44.128.175","0","0","ביצה|לט ע"א",""),new Message("34503","34493","שתי הערות","12/05/14 13:59","יב אייר","תשע"ד","13:59","דוד כוכב","רבי יוסי עוסק במלאכה מהתורה, אך עדין קיים איסור מדרבנן.
מניעת מעבר השמן לנר נחשב לכיבוי, ואינו דומה למצב כשמלכתחילה היתה רק כמות שמן מוגבלת.","125","","3647","True","True","False","","133","95.86.123.16","0","34493","ביצה|לט ע"א",""),new Message("34514","34493","עוד טעויות הבאת לכאן?","12/05/14 15:37","יב אייר","תשע"ד","15:37","Almuaddib","משנה, מסכת שבת, פרק ב' משנה הא:

המכבה את הנר מפני שהוא מתיירא מפני גויים, מפני לסטים, או מפני רוח רעה, ואם בשביל החולה שיישן--פטור; כחס על הנר, כחס על השמן, כחס על הפתילה--חייב. רבי יוסי פוטר בכולן, חוץ מן הפתילה, מפני שהוא עושה פחם.

לשיטת תנא קמא, הכיבוי אסור באופן גורף, גם כשאינו נעשה לצורך עשיית פחם, אך רבי יוסי מיקל בכך.

ולהלכה?

רמב"ם הלכות שבת פרק א' ה"ז:

כל העושה מלאכה בשבת--אף על פי שאינו צריך לגוף המלאכה, חייב עליה. כיצד: הרי שכיבה את הנר מפני שהוא צריך לשמן כדי שלא יאבד, או כדי שלא יישרף חרס של נר--חייב: מפני שהכיבוי מלאכה, והרי נתכוון לכבות, ואף על פי שאינו צריך לגוף הכיבוי, ולא כיבה אלא מפני השמן או מפני החרס או מפני הפתילה--הרי זה חייב. ...


בניגוד מוחלט למה שכתבת, לא דעתו של רבי יוסי היא שהתקבלה להלכה, אלא ההיפך.
וכך ראינו אף במסכת ביצה, בדף כא.:

הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר והמסתפק ממנו חייב משום מכבה

כלומר, לא רק המכבה מיידית, אלא אפילו מי שממעיט את כמות השמן בנר - חייב משום מכבה.


ומכאן, נחזור לחרס המשוח בשמן, בו פתחת את דבריך, ונחזור ונדגיש את דברי הרמב"ם: מפני שהכיבוי מלאכה.



סוגיית החשמל אחרת היא, ומורכבת בהרבה, ועוד מעט ופסו נורות להט רגילות מהשימוש של רוב העם, וכדאי להיזהר זהירות יתירה במה שקשור להלכה למעשה. שיפה הזהירות לחכמים, קו"ח לאנשים כמותי.","107","","3647","True","True","False","","189","195.200.205.133","0","34493","ביצה|לט ע"א",""),new Message("34508","34503","הבהרה","12/05/14 14:15","יב אייר","תשע"ד","14:15","אור חדש","מנין לך להרחיב את "כיבוי" גם למצב שאין שום תיקון בגרמתו? הרי בכל המקרים האחרים בש"ס לעולם נעשה בשעת כיבוי גם פחם או פתילות וע"כ גם בלא מתכוון יש מקום לחייב מצד משאצ"ג ואף פס"ר משא"כ בנד"ד שלא שייך כלל להגיע ע"י שום כוונה לדאו' מניין לך איסור דרבנן?
אותו כנ"ל ביחס לנר- שם יש יכולת להגיע לאיסור תורה ולכן אסור גם למעט השמן אך מנין לאסור בנד"ד?
ליתר דיוק:
לפי ר' יוסי מלאכת "כיבוי" איננה כלללכיבוי האש, כפי שרגילים לחשוב, אלא כיבוי של גחלים ופתילות, במקרה שאין עצים או בדים שדולקים(כנד"ד) לא שייכת לכאורה כלל מלאכה זו לדעתו, אא"כ תמצאו מקור שכן, (ולא מדובר שם בעצים ובדים שדולקים)","458","","3647","True","True","False","","126","87.68.12.36","0","34493","ביצה|לט ע"א",""),new Message("34531","34508","הערה חשובה","12/05/14 21:39","יב אייר","תשע"ד","21:39","אור חדש","עיקר הנ"מ מהדיון שכאן היא ביחס לכיבוי "גז" שגם שם יש אש ללא היווצרות פתילה או פחם בשעת כיבוי. כפי שציינתי בהמשך, התר כיבוי חוט להט מסתבר יותר ללמוד מכיבוי גחלת של מתכת.","458","","3647","True","True","False","","123","87.68.12.36","0","34493","ביצה|לט ע"א",""),new Message("34517","34514","אכן, שתי טעויות טעית","12/05/14 16:18","יב אייר","תשע"ד","16:18","אור חדש","א: עיין כאן בטור ובשו"ע ולמד שיטת הפוסקים בדין זה.
בהצלחה
ב: ברור שיש אב מלאכה כיבוי ושר' יוסי לא חולק על כך אלא שגדר המלאכה לר' יוסי אינו כיבוי אש אלא כיבוי גחלים ופתילות, אם מכוון בכיבויו ליצור פחם או פתילה מהובהבת חייב מדאו' ואם לא מכוון כך פטור ואסור במציאות הנ"ל,
שאלתי היא מה הדין לר' יוסי כשאין פתילה או פחם, האם אכן אסר מדרבנן, (דרוש מקור) או שמא לדידו זה מותר.","458","","3647","True","True","False","","156","164.138.120.141","0","34493","ביצה|לט ע"א",""),new Message("34520","34517","אנא, אל תיכלא מהבאת מקורות!","12/05/14 18:29","יב אייר","תשע"ד","18:29","Almuaddib","עומד אני נבוך מול דבריך. היכן מצאת בשו"ע שמותר לכבות את הנר?


הלכות שבת, שו"ע או"ח רע"ח:

מותר לכבות הנר בשביל שיישן החולה שיש בו סכנה


סהדי במרומים שכנראה בינתי אינה עומדת לי, להבין היאך מכאן אתה מוצא שנפסקה הלכה כרבי יוסי - כפי שכתבת לעיל.

ואם זה 'עתיק' מדי בשבילך, הרי דברי הח"א במשנה ברורה:

...וכתבו האחרונים דה"ה בשביל החולה שהוא ספק סכנה ג"כ מותר לכבות אבל בשביל חולה שאין בו סכנה אסור לכבות לכו"ע ואפי' להפוסקים דס"ל דאין על כיבוי חיוב חטאת משום דהוי מלאכה שאין צריך לגופה אפ"ה אסור מדברי סופרים ולכך נקראת מלאכה שאין צריך לגופה שהרי א"צ לתכלית המלאכה כי א"צ לכיבוי בשביל עצמו אלא שהוא מכבה מפני איזה ענין כגון כדי שיישן החולה או שהוא חס על השמן שבנר שלא ידלק כולו עכשיו או שהוא חס על חרס הנר שלא יתקלקל מפני חוזק ההדלקה או שמכבה עצים דולקים מפני שחס עליהם או שמכבה את הדליקה מפני שחס על ממונו כ"ז מקרי אינו צריך לגופו שהרי אינו מכוין לתכלית המלאכה עצמה וכן הדמיון בשאר מלאכות כגון החופר גומא וא"צ אלא לעפרה שהמלאכה היא הגומא וחייב בבית משום בונה ובשדה משום חורש וכיון דא"צ לגומא הוי מלאכה שאין צריך לגופה. ואין לך כיבוי הצריך לגופו אלא כשהוא מכבה עצים כדי לעשות מהן פחמין דהלא זה צריך לגוף המלאכה שהרי א"א לעשות פחמין אם לא שיכבה וכן כשהוא מכבה את הפתילה מפני שצריך להבהבה שיהא נאחז בה האור יפה כשיחזור וידליקנה. וכ"ז שכתבנו הוא לדעת הרבה פוסקים והרמב"ם פוסק דמלאכה שאין צריך לגופה חייב עליה ואפילו להפוסקים הנ"ל איסור כביה חמור משאר איסור דרבנן כיון דיש בו צד חיוב לכו"ע


וראה בערוה"ש שהאריך לפרש גם את שיטתו של הטור, ואין חולק על כך שלכל הפחות איסור דרבנן יש.


ועל כן אשמח להשכיל: האם יכול מעכ"ת להסביר מהיכן הוא מביא את ההלכה כי מותר לכבות את הנר בשבת?

אנא, אל תימנע מהבאת המקורות, שאשמח להודות כי טעיתי כאן ולחזור בי.","107","","3647","True","True","False","","209","195.200.205.133","0","34493","ביצה|לט ע"א",""),new Message("34521","34520","יש איסור דאורייתא בכיבוי נר בשבת","12/05/14 18:44","יב אייר","תשע"ד","18:44","אור חדש","בתנאי שמכוון להבהב הפתילה.
בכל כוונה אחרת נחלקו התנאים במשנה שם ובגמרא ובפוסקים נפסק כר' יוסי שכ"ע לא מכוון לכוונה הנ"ל בנר שיש בו פתילה אין איסור תורה אלא מדרבנן בלבד הוא שאסור, ולא גזרו חכמים במקרה של חולה ולכן הופך למותר וכפסק השו"ע שהבאת (שכמבואר פוסק כר' יוסי).
המקרה היחיד (לדעתי) בש"ס של אש ללא בעירת עץ או פתיל מופיע בדברי אביי שהבאתי, במקרה זה הסתפקתי בדעת ר"י.
ישנה התייחסות לכיבוי גחלת של מתכת שאין שם אש, בזה פוסק הרמב"ם שחייב מצד "מצרף" דהיינו כמו שבכיבוי גחלת של עץ מתקן פחם כך בכיבוי מתכת מתקן המתכת להיות יותר חזקה.
אפילו הרמב"ם שפוסק כר"י במשאצ"ג מודה שביחס למלאכת "מצרף" אין איסור כשלא מכוון לתיקון, וכמוכח מעששיות של כה"ג ביו"כ.
לדעתי מהנ"ל ניתן ללמוד בק"ו שאנן הסוברים כר"ש יכולים להתיר "כיבוי" חוט להט.
אנא, נסה להבין את הטענה שלי לפני שאתה מגיב ללא הקשר שוב ושוב.","458","","3647","True","True","False","","164","164.138.120.141","0","34493","ביצה|לט ע"א",""),new Message("34522","34520","יחס בין מה שכתבתי לטענתך:","12/05/14 18:53","יב אייר","תשע"ד","18:53","אור חדש","מה כתבתי:
"בכל המקרים האחרים בש"ס לעולם נעשה בשעת כיבוי גם פחם או פתילות וע"כ גם בלא מתכוון יש מקום לחייב מצד משאצ"ג ואף פס"ר"
"ברור שיש אב מלאכה כיבוי ושר' יוסי לא חולק על כך אלא שגדר המלאכה לר' יוסי אינו כיבוי אש אלא כיבוי גחלים ופתילות, אם מכוון בכיבויו ליצור פחם או פתילה מהובהבת חייב מדאו' ואם לא מכוון כך פטור ואסור במציאות הנ"ל"
מה הגבת:
"עומד אני נבוך מול דבריך. היכן מצאת בשו"ע שמותר לכבות את הנר?" ?????
"ועל כן אשמח להשכיל: האם יכול מעכ"ת להסביר מהיכן הוא מביא את ההלכה כי מותר לכבות את הנר בשבת?"

כבודו רואה את חוסר הקשר בין הנדון לטענה?","458","","3647","True","True","False","","114","164.138.120.141","0","34493","ביצה|לט ע"א",""),new Message("34523","34522","חוששני שאתה שב על טעויות גם כאן","12/05/14 20:56","יב אייר","תשע"ד","20:56","Almuaddib",""בכל המקרים האחרים בש"ס לעולם נעשה בשעת כיבוי גם פחם או פתילות..."


והלוא כבר למעלה הזכרתיך את הגמרא בביצה כב.:

...והמסתפק ממנו חייב משום מכבה


מי שממעט את השמן, עושה פחם?","107","","3647","True","True","False","","142","77.127.190.198","0","34493","ביצה|לט ע"א",""),new Message("34526","34523","עי"ש תוס' ורא"ש","12/05/14 21:12","יב אייר","תשע"ד","21:12","אור חדש","המסתפק מהנר חייב. בנר יש פתילה שדולקת באש, עיין ברא"ש ובתוס' למה זה לא רק גרמא של כיבוי","458","","3647","True","True","False","","100","87.68.12.36","0","34493","ביצה|לט ע"א",""),new Message("34533","34526","כיבוי גז","12/05/14 22:40","יב אייר","תשע"ד","22:40","הכהן","נחלקו גדולי פוסקי דורנו בענין כיבוי הגז אי אסור מהתורה או"ד כיון שאין דבר שנעשה "מכובה" אי"ז מלאכת כיבוי, וכמדומני שראיתי שהגר"מ פינשטיין זיע"א כותב שאינו רוצה להביע דיעה בזה. ואצרף קובץ של ספר אחד שמביא דברי הפוסקים וראיות לענין זה.","453","pdf","3647","True","True","False","","54","164.138.117.69","0","34493","ביצה|לט ע"א","0-pdf"),new Message("34535","34533","יישר כח על התגובה העניינית","12/05/14 23:02","יב אייר","תשע"ד","23:02","אור חדש","מעולם לא הבנתי את דעת האחרונים בנד"ד, כפי שביארתי כאן פשוט שלדעת ר' יוסי שהלכה כמותו אין כלל גדר של כיבוי אש, הסיבה שהחמירו בקירוב גרם כיבוי בע"ש לא הוסברה מעולם כראוי וא"א לענ"ד ללמוד מאותה גזרה שום דבר לנד"ד שהרי כאמור אני מציע לחלק בין אש שמקורה בפתילה (וזה הנדון בסוגיה שם) או עץ לבין אש נטולת חומר שניתן לתיקון.
הפילפול בחיוב מצרף ג"כ תמוה כיוון שהעניין מבואר ברמב"ם וברב המגיד שם, דהיינו שיש גדר מיוחד למלאכת "מצרף" שיסודה ב"מכה בפטיש", ואע"פ שכאן נעשית כתולדה של כיבוי גדריה הם שכל שלא מכוון לתיקון וצירוף,(כשכן מתכוון כוונה כזאת יתחייב סקילה) הכיבוי מותר וכמוכח מהשלכת עששיות של ברזל לצורך חימום המקווה של הכה"ג ביו"כ.","458","","3647","True","True","False","","119","87.68.12.36","0","34493","ביצה|לט ע"א",""),new Message("34536","34535","איחולים","12/05/14 23:42","יב אייר","תשע"ד","23:42","הכהן","הקונטרס שלך נראה מאוד יפה ומושקע, וכרגע אין לי פנאי לעזוב את הלימודים של זמן זה ולעסוק בהם בעיון הנצרך.
בדבר מה שכתבת שלא זכית להבין דעת האחרונים אני מאחל לך שתזכה להבין כי שכלם עמוק משכלנו וידיעותיהם רחבות מידיעותינו. וכמו כן בדבר מה שכתבת שלא הבנת ענין הכיבוי בניצוצות איני מבין מה הבעיה בזה מלבד מה שזה סותר את דבריך, ומראה כי כיבוי זהו אף במקום שאין נשאר דבר מכובה ולא אמנע מלציין כי גם אני מסברא סברתי כמוך, אך הראיה כנגד היא חזקה לכאו'.
מה שאתה כותב שלר' יוסי צריך דבר מכובה לא זכיתי לדעת ולהבין מנין זה פשוט לך, כי הרי בסך הכל ר' יוסי פוטר במלאכה שאין צריכה לגופה, ואין שום מחלוקת בינו לבין חכמים בעצם הגדרת מלאכת מכבה. ויתכן שזה קשור לתפיסתך בענין מלאכה שאצל"ג וכל הקונטרס שלך.","453","","3647","True","True","False","","74","164.138.117.69","0","34493","ביצה|לט ע"א",""),new Message("34537","34536","ביאור דעת ר' יוסי","12/05/14 23:50","יב אייר","תשע"ד","23:50","אור חדש","אילו ר"י היה מודה שגדר כיבוי הוא גם באש הרי שאז היה נאלץ לחייב המכבה לשם השגת החושך לחולה שישן, שהרי בתכלית הכיבוי של האש יש לו רצון וכוונה גמורים. אומנם כיוון שלר"י גדר המלאכה הוא בתיקון הפתילה בלבד אזי כיוון שבתכלית זו אין לו שום צורך לטובת החולה יש מקום לשיטתו, שסובר כר"ש, להתיר לצורך חולה.
כמובן שניתן היה לתרץ את גזרת הניצוצות שאינה כדעת ר' יוסי אלא שכיוון שנפסקה להלכה אין בידי הסבר מניח את הדעת, ועיין שם במ"ב שג"כ מתקשה בביאור חומרת הגזרה","458","","3647","True","True","False","","115","87.68.12.36","0","34493","ביצה|לט ע"א",""),new Message("61622","34537","מאמר מתוקן","06/06/19 10:34","ג סיון","תשע"ט","10:34","אור חדש","","458","doc","1796","False","True","False","","149","213.151.55.26","0","34493","ביצה|לט ע"א","0-doc")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);