var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34482;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34482","0","נא הסבר בעניין צדיק גמור","12/05/14 09:44","יב אייר","תשע&quot;ד","09:44","עלי","חדשים גם ישנים ביארו מימרת חז&quot;ל שהאומר סלע זו בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור. גם בפורטל כאן הובאו כמה מאמרים והסברים.<br />ואני תמה על הקושי, הרי אין הנותן מבקש שכר מיידי אלא שיישמר השכר לבניו, ואם כן אף אם מגיע לו שכר הרי הוא מוותר עליו ומורישו לזרעו, בדיוק כמובא בירושלמי ( ראה במאמרו של הרב בלס ), אם כן בניגוד לאומות העולם שאינם חושבים על שמירת השכר לצאצאיהם ועמם, חושב היהודי על כל אלה ולא לעצמו, האם אינו צדיק גמור - כאבותינו שהובטחו בשכר הרבה מאד על מעשיהם הטובים ולא קבלו ממנו לעצמם כלום ואנו חיים בזכויותיהם ? <br />ואמנם נוח לאדם שזרעו ייהנה ממה שיש לו אלא שכאן מעלה יתירה בדבריו, שהרי הוא אומר 'בשביל' כלומר 'בדרך', כמאמר הכתוב 'ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט', כלומר הוא מתכוון שאם גם זרעו ישמרו כמוהו לעשות צדקה, אם כן הוא יוצר שביל ודרך עבור צאצאיו שיתרגלו כמוהו לעשות צדקה, וברור שזה צדיק גמור, שבגלל זה יחיו גם בניו, ופשוט...","209","","3643","True","True","False","","1382","194.114.146.227","0","0","ראש השנה|ד ע&quot;א",""),new Message("34483","34482","שים לב:","12/05/14 09:50","יב אייר","תשע&quot;ד","09:50","Almuaddib","ראשית, מה לי אני, מה לי בני. אדם נהנה מכך שטובה לבניו, ועל כן הנאתו זו היא טובה לו עצמו.<br /><br />שנית, שים לב כי מאמר הגמרא כאן במפורש השווה בין הקרבנות למען חיי המלך ובניו, לבין האמירה הזו.<br /><br />ושלישית, הרי לא רק נאמר בשביל שיחיה בני, אלא גם בשביל שאזכה לעולם הבא, וזה - הוא עצמו במפורש.","107","","3643","True","True","False","","144","195.200.205.133","0","34482","ראש השנה|ד ע&quot;א",""),new Message("34487","34483","אכן אבל","12/05/14 10:48","יב אייר","תשע&quot;ד","10:48","עלי","א. ראה שכתבתי לעיין במאמרו של הרב בלס המביא מהירושלמי שכאשר אינו מבקש לעצמו אלא לזרעו משמע כמו האבות, ועצם דחיית תשלום השכר לדורות הבאים מורה על צדקות.<br />ב. כנראה שאם מבקש עבור זרעו מיידית ג&quot;כ נחשב כבקשת שכר. וזה ההבדל מאבותינו שלא בקשו שכר מיידי.<br />ג. יתכן וכוונת האמירה בשביל שאזכה לעוה&quot;ב - ומוכן לוותר על השכר בעוה&quot;ז, מפני שמבין שעיקר השכר עבור המצוות הוא רוחני ולא גשמי. כל אחד מבין שכך הוא מתן שכרן של מצוות, וכי בגלל שכל אחד יודע שכך הוא וטורח בהן כוונתו שתנאי הוא, כלומר רק כדי לקבל שכר זה ? הרי אין אדם יודע מתן שכרן של מצוות בעוה&quot;ב, כי אין לנו שום הערכה על דברים רוחניים כמו העוה&quot;ב, ומכיוון שאינו יודע את החשבון גם אין הכוונה בלשון תנאי מוחלט אלא כמשאיר לקב&quot;ה לעשות את החשבון, וזה ג&quot;כ צדיק גמור, כנלענ&quot;ד ותקנני אם אני טועה.","209","","3643","True","True","False","","134","194.114.146.227","0","34482","ראש השנה|ד ע&quot;א",""),new Message("34489","34487","למה לא להגיהה הרי זו צדקה גמורה","12/05/14 10:53","יב אייר","תשע&quot;ד","10:53","קותי","שהרי מעשהו בא בעבירה של לא תנסו את ה' אלוקיכם <br />ובכל זאת הכשירו את הצדקה <br />ואל תשיביני ממלאכי ששם זה היה בהתחייבות והבטחה ספציפית של הקב&quot;ה לאותו דור <br />והתחייבות שהעם נתן בסוף לא עמדו בה.","217","","3643","True","True","False","","236","79.179.171.162","0","34482","ראש השנה|ד ע&quot;א",""),new Message("34532","34487","ר&quot;ח מביא &quot;צדקה גמורה&quot; והלכו כל הקושיות","12/05/14 22:37","יב אייר","תשע&quot;ד","22:37","קותי","רבינו חננאל מסכת ראש השנה דף ד עמוד א <br /><br />והתניא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני ובשביל שאזכה לעוה&quot;ב הרי זה צדיק גמור. ויש שמפרשין <b>הרי זו צדקה גמורה</b> <br />וקרובים לדבריו דברי המאירי שאינו מזכיר כלל &quot;צדיק&quot; <br /><br />הדיון הוא פשוט האם כוונה צדדית פוגעת בשווי המצווה <br />והמסקנה שלא","217","","3643","True","True","False","","231","109.67.138.212","0","34482","ראש השנה|ד ע&quot;א",""),new Message("34501","34489","צדקה 'על-מנת' אינה שונה מכל תפילה","12/05/14 13:53","יב אייר","תשע&quot;ד","13:53","דוד כוכב","איסור לא תנסו כולל את הציפיה לתוצאה כדי לבוא בטוענה אם לא התקיים.","125","","3643","True","True","False","","117","95.86.123.16","0","34482","ראש השנה|ד ע&quot;א",""),new Message("34504","34501","הרי גם זה על מנת אז למה זכה להקרא","12/05/14 14:04","יב אייר","תשע&quot;ד","14:04","קותי","צדיק גמור?<br />בכלל הניסוח תמוהה מאוד <br />מה טיב ההצהרה הרי זה צדיק גמור לאיזה עניין זה מועיל?<br />בערב בעל נידה עכשיו נתן צדקה נו אז הוא צדיק גמור<br />אנחנו נזהה אותו עם בייגלה על הראש? <br />הכרזת הצדיקות הזאת אין לה אחיזה במציאות והיא מנותקת מכל הבנה מעשית<br />ולכן ההגהה שהצעתי שאינה שלי שראיתיה לפני שנים רבות אולי בניצוצי אור <br />נותנת מובן והקשר הלכתי מה חשבנו לפני? שזה לא צדקה והגמרא מכריזה שכן!<br />משהו הרווחנו","217","","3643","True","True","False","","219","109.67.138.212","0","34482","ראש השנה|ד ע&quot;א",""),new Message("34512","34504","בבבא בתרא מופיע צדקה גמורה בתחילת המאמר","12/05/14 15:18","יב אייר","תשע&quot;ד","15:18","אלף בית רשי","בכל מקרה כפי שדייקתי ברש&quot;י <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_41989_193.pdf'>כאן</a> שרק מפה משתמע שהוא בכללות צדיק גמור ולא רק במעשה זה כפי שרש&quot;י עצמו מסייג בפסחים ובבא בתרא , וליטול קולמוס להגיה היא מהמלאכות הקלות שאם נשתמש בהם - נשתבש מהם<br />ולעצם שאלתך אדם שרגיל בצדקה ניצול בדיוק ממה שהבאת כדוגמא ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_41989_193.pdf'>כאן</a>, ואין לי מיסת הפנאי כרגע על מנת להזכיר את כל המקומות שדובר בהם על מעלת הצדקה והיא היא שהיות ומעלת הצדקה כל כך גדולה עד שהרגיל בא נעשה לצדיק גמור והיא מצלת מן החטא ודו' וע&quot;כ אף אם נותן את הצדקה ואומר למען מטרה באה הגמרא ומחדשת שגם באופן זה הוא צדיק גמור","278","","3643","True","True","False","","271","70.55.65.138","0","34482","ראש השנה|ד ע&quot;א",""),new Message("34515","34504","אל תתפס לביטוי &quot;צדיק גמור&quot; באופן מילולי","12/05/14 15:38","יב אייר","תשע&quot;ד","15:38","Almuaddib","דיברו חכמים לשון גוזמא.<br /><br /><br />ברור כי הכוונה היא שקיים מצוות צדקה לכל דבר ועניין, ואין באמירתו שעל תנאי כן הוא תורם, להפוך את מצוות הצדקה שלו לפחותה.","107","","3643","True","True","False","","158","195.200.205.133","0","34482","ראש השנה|ד ע&quot;א",""),new Message("34527","34512","בגלל קוצר דעתי לא ירדתי לעומק עיונך","12/05/14 21:14","יב אייר","תשע&quot;ד","21:14","קותי","לפי דבריך היה צריך לכתוב צדיק שנתן פרוטה לעני על מנת ליחיו בני ....<br />הרי זה צדיק גמור<br />מה נעשה שמדובר כנראה באדם בינוני כמוני <br />ומצוות הצדקה נזקפת לזכותו גם בליווי כוונה אנוכית <br />מעלת הצדקה גדולה עד מאוד<br />צדקה תציל ממות. תחשוב על זה קצת לעומק.","217","","3643","True","True","False","","210","109.67.138.212","0","34482","ראש השנה|ד ע&quot;א",""),new Message("34518","34515","ואפילו גוזמא אין כאן","12/05/14 17:31","יב אייר","תשע&quot;ד","17:31","דוד כוכב","כי במצוה זו הוא צדיק גמור, והוא קיים אותה במלואה.","125","","3643","True","True","False","","91","95.86.123.16","0","34482","ראש השנה|ד ע&quot;א",""),new Message("34525","34515","אכן זאת כוונת הגמרא שגם אם עירב","12/05/14 21:00","יב אייר","תשע&quot;ד","21:00","קותי","כוונה אנוכית אין זה מפחית את ערך המצווה","217","","3643","True","True","False","","222","109.67.138.212","0","34482","ראש השנה|ד ע&quot;א",""),new Message("34519","34518","יפה כתבת","12/05/14 18:08","יב אייר","תשע&quot;ד","18:08","Almuaddib","","107","","3643","False","True","False","","103","195.200.205.133","0","34482","ראש השנה|ד ע&quot;א",""),new Message("34524","34518","אני קצת יותר קמצן","12/05/14 20:58","יב אייר","תשע&quot;ד","20:58","קותי","הוא  אולי צדיק גמור במצוות הצדקה רק באותו הרגע ורק אם נתן את מלוא חיובו <br />והאם העני חסר רק פרוטה זו ? והאם אין לו לתת יותר? <br />כי חיובי הצדקה אין להם שיעור והם מתחדשים מידי רגע","217","","3643","True","True","False","","201","109.67.138.212","0","34482","ראש השנה|ד ע&quot;א",""),new Message("34538","34524","מסכים, זו הכוונה","13/05/14 01:56","יג אייר","תשע&quot;ד","01:56","דוד כוכב","הכוונה היא רק שאין פגם בכך שכיוון על מנת שיחיה בנו.","125","","3642","True","True","False","","93","95.86.68.209","0","34482","ראש השנה|ד ע&quot;א",""),new Message("34540","34532","משום מה כולם מתעלמים מרש&quot;י ומסוגיתינו","13/05/14 04:28","יג אייר","תשע&quot;ד","04:28","אלף בית רשי","אם העושה כך הוא צדיק חד פעמי או רק לענין זה אז מה היה הקושי של הגמרא דילמא הוא החמיץ אבל עשה צדקה באופן חד פעמי? לפיכך הוכרח רש&quot;י לפרש שמדובר ברגיל בצדקה זו ונותן צדקה בקביעות כעין כורש שהעביר למשך זמן לכהנים ולא חד פעמי וממילא אדם שהוא בעל חסד בקביעות גם נחשב לצדיק ולא רק מי שלומד בכולל  <img src='/icon/4.gif'> ולתוספת הענין מומלץ להקיש כאן באת בכלי עזר ללומד - חיפש בש&quot;ס צדיק גמור ומצאו הגדרות מאוד מענינות ברש&quot;י לערך ,צדיק גמור&quot; מהזה כולל ועד להיכן המושג הזה מתרחב שאפשר להיכנס תחתיו","278","","3642","True","True","False","","199","70.55.65.138","0","34482","ראש השנה|ד ע&quot;א",""),new Message("34543","34540","השלמת העולה מרש&quot;י","13/05/14 08:06","יג אייר","תשע&quot;ד","08:06","הכהן","דברי אלף בית צודקים לכאו' כי כאן יש שינוי מוזר ברש&quot;י שהוסיף המילים אם רגיל בכך ומה רצה בזה. ויש להשלים ולהסביר בזה בפשיטות, כי סוגייתינו דנה על אדם שעושה בכלליות דברים שלא לשמן כדריוש, ודנה על מעמדו של האדם האם כשר הוא או רשע, ולכן מפרש&quot;י כי מדובר ברגיל בכך. ואילו הסוגיא בפסחים מדברת על אדם שעושה בדיקת חמץ כדי למצוא משהו שאבד לו והנידון האם יש בזה קיום מצוה ויש בזה את הענין של שלוחי מצוה אינם ניזוקין או לאו ומשו&quot;ה מדבר רש&quot;י על המעשה. <br />מה שאמרו שהוא צדיק גמור אין כוונת הדברים להכשיר מעשים אחרים כלל, אלא כוונת הדברים שאם הוא נוקט בכלליות בדרך של שלא לשמה כדריוש נחשב צדיק.","453","","3642","True","True","False","","86","164.138.117.69","0","34482","ראש השנה|ד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);