var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34464;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34464","0","קושיות לגבי תחילת הספירה לדריוש","11/05/14 22:41","יא אייר","תשע&quot;ד","22:41","רון","ב&quot;ה<br /><br />רציתי לשאול מס' קושיות שהתעוררו לי..<br /><br />א. מהי ההוא אמינא לספור לדריווש מניסן? והרי היו הרבה מלכים גויים &quot;טובים&quot; שלא ספרו להם מניסן?<br />ב. ובפרט שהסירבול כ&quot;כ גדול שצריך להודיע לכולם שספירתו מניסן כי הוא &quot;כשר&quot;  ולאחר מכן לבטל זאת כי הוא &quot;החמיץ&quot;.. זה לבטח הטעה הרבה מהסופרים שהיו צריכים לכתוב שטרות וכן גרם להרבה שטרות חוב מוקדמים ומאוחרים.<br />ג. ובכלל כל העניין הזה של ההחמצה.. האם זה שהוא הגביל את הכסף אמור                               להיחשב כהחמצה? או בגלל שהוא ביקש שיתפלל עליו זוהי החמצה? לא נראה משהו שבגללו צריך למנות לו כמלך גוי במקום מלך יהודי, האם זה לא נראה כתירוץ דחוק?<br />(ובפרט שיש את כל הסירבול המפורט בסעיף ב')<br />ד. וחוץ מזה - הכיצד אף אחד לא הביא את הדיעה שהוא הבן של אסתר- ולדיעה זו- הוא יהודי וכמובן שהספירה צריכה להיות מניסן.. ומה זה משנה אם הוא החמיץ או לא? והרי היו הרבה מלכים יהודים שהחמיצו בהרבה יותר ממנו ואף אחד לא שינה את תחילת ספירתם למלכות?<br /><br />תודה.","419","","3641","True","True","False","","1226","95.86.90.135","0","0","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34465","34464","בתחילה שייכו אותו כיהודי, וכשהחמיץ כגוי","11/05/14 23:24","יא אייר","תשע&quot;ד","23:24","ברוך יערי","אינני זוכר את המקור.<br />יש מפרשים. שמכיוון שהיה בן של אסתר התחילו למנות לו כמלך ישראל.<br />[אע&quot;פ שגם אם הוא יהודי אינו מלך ישראל, אלא יהודי שמולך על גויים, ומלך ישראל לכאורה הכוונה במלכות ישראל].<br />אך אחר שראו שהחמיץ בדבר שהוא מדד ליהודי, ולא בעבירה או מצוה, אלא בדבר שקשור למהות של יהודי וגוי, החלו לשייך אותו כגוי ולא כיהודי [ אע&quot;פ שיהודי הוא על פי ההלכה].<br />אינני זוכר המקור.","457","","3641","True","True","False","","125","31.44.131.86","0","34464","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34516","34464","קושיותיך על הבבלי, בירושלמי - מניסן","12/05/14 16:09","יב אייר","תשע&quot;ד","16:09","Almuaddib","מצד שני, בבבל יתכן שידעו טוב יותר על המקובל אצל מלכי פרס, לפחות בתקופתם שלהם.","107","","3640","True","True","False","","149","195.200.205.133","0","34464","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34608","34464","הסוגיה היא &quot;יגדיל תורה ויאדיר&quot;, לא באמת","15/05/14 11:17","טו אייר","תשע&quot;ד","11:17","אברם העברי","כבר כתבתי כאן, אך אזכיר שוב - כל הסוגיה הזו בטעות יסודה:<br /><br />1) &quot;הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא&quot; - לא נכון עובדתית, וגם לא עפ&quot;י המקרא עצמו. מדובר <b>בשלושה מלכים שונים</b>, וממילא אין כל מקום להקשות מזמנים האמורים בזה על אלו האמורים בזה.<br /><br />2) &quot;מנלן דאחמיץ...&quot; - בהמשך ל- 1), הגמרא מביאה שלושה פסוקים להוכיח זאת:<br />א. &quot;וּמָה חַשְׁחָן וּבְנֵי תוֹרִין&quot; - מתוך איגרת <b>דריווש</b><br />ב. &quot;נִדְבָּכִין דִּי אֶבֶן גְּלָל...&quot; - מתוך איגרת <b>כורש</b><br />ג. &quot;עַד כְּסַף כַּכְּרִין מְאָה&quot; - מתוך איגרת <b>ארתחשסתא</b>.<br />לכן אי אפשר לומר שדריווש החמיץ, כי הוא מעולם לא שינה את דברו...<br /><br />לעניין חישובי הזמנים + סדר המלכים הפרסיים וכו' ראו כאן:<br /><b><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://ivri.org.il/2014/03/in-search-of-lost-time-1/'>בעקבות הזמן האבוד - חלק 1</a><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://ivri.org.il/2014/03/in-search-of-lost-time-2/'>בעקבות הזמן האבוד - חלק 2</a></b>","432","","3637","True","True","False","","122","194.56.215.66","0","34464","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34474","34465","מעורב","12/05/14 05:10","יב אייר","תשע&quot;ד","05:10","הכהן","דברי ר' ברוך נראים נכונים, ויש להעמיק עוד: כיון שהיה מעורב מאם יהודיה ואב גוי, ומאידך גיסא מלכותו - מלכות גויים היא, היה הדבר נתון לפי התנהגותו, האם יהיה הצד היהודי הדומיננטי בו, או שמא הצד הגויי. ולכתחילה היה נשלט יותר על ידי יהדותו, ולבסוף שלט בו יותר הצד הגויי. יש לציין כי מה שאצל יהודי אף שלא לשמה זה מצוה, זה משום שביסודו הוא טוב, ומשום כך גם אם עושה שלא לשמה מביאו המעשה לצד הקדושה ולאחר מכן מתאוה למצוה מצד המצוה, ומפסיק עם השלא לשמה, אך גוי שביסודו הוא רע, כשעושה מצוה שלא לשמה אינו נמשך אחר הקדושה שבה, אלא אחר התכלית האגואיסטית שבה, ומשום כך אין מעשה זה מעיד על צדקות אלא להיפך. וכשראו את דריוש מקריב קרבנות כדי שיתפללו עליו, ולא מכח ההתפעלות מעצם מציאות הקרבה לה', ומהמקדש שנבנה בזכותו, ראו שאין הוא נוטה אחר הטוב והרוחני שבו אלא להיפך, והתחילו למנות לו כמלך גויים.","453","","3640","True","True","False","","82","164.138.117.69","0","34464","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34481","34474","וכך היה גם במקלל","12/05/14 08:56","יב אייר","תשע&quot;ד","08:56","דוד כוכב","שלמרות שהיה בן ישראלית ודין גופו כישראל לכל דבר ועניין, ברוחו נמשך אחר טבע אביו המצרי, עד שנכחד מישראל. וי&quot;ל שההיפך הוא בבן הגויה כשאביו מישראל, שמשום שטבע נפשו בקדושה, מצוי מאוד שיימשך לגרות.<br /><br />בעניין מצוה לשמה בישראל ובנכרי, היות ומינהל המאמרים של הפורטל אינו תקין כרגע, אעלה בינתים דברים כאן:<br /><br /><b>מצוה שלא לשמה<br />מסכת ראש השנה דף ד ע&quot;א</b><br /><br />&quot;ומאן דעבד הכי לאו מעליותא היא? והתניא: האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני, ובשביל שאזכה בה לחיי העולם הבא - הרי זה צדיק גמור! - לא קשיא; כאן - בישראל, כאן -בנכרים&quot;.<br /><br />צריך ביאור,<br />א. היות שבישראל מעלת המצוה רבה גם בהיותה שלא לשמה, הכיצד נשתנתה מעלתה בנכרים?<br />ב. עוד קשה, שבאחד התירוצים במסכת כתובות דף סז ע&quot;א אמרו שהצדקה שנתן נקדימון בן גוריון לא הגנה על ממון ביתו, שכן &quot;לכבודו הוא דעבד&quot;. הרי שלא היתה מעלה בצדקתו למרות היותו ישראל!<br />ג. עוד קשה, שבמסכתות סוטה דף מז ע&quot;א; סנהדרין דף קה ע&quot;ב; והוריות דף י ע&quot;ב אמר רב יהודה אמר רב: &quot;לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות ואף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה, שבשכר ארבעים ושנים קרבנות שהקריב בלק מלך מואב, זכה ויצתה ממנו רות, שיצא ממנו שלמה שכתוב ביה אלף עולות יעלה שלמה&quot;. הרי שמעלת מצוה שלא לשמה נלמדה דוקא מבלק שהיה נכרי!<br /><br />אלא שההבדל בין ישראל לנכרי מבואר במסכת עבודה זרה דף ג ע&quot;א:<br />&quot;אמרו לפניו {אומות העולם}: רבונו של עולם, תנה לנו מראש ונעשנה! אמר להן הקדוש ברוך הוא: שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת?! אלא אף על פי כן, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה... והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא... והאמר רבא: מצטער פטור מן הסוכה! נהי דפטור, בעוטי מי מבעטי?!&quot;.<br />הוה אומר, שישראל מכבדים את המצוות, וגם אם עושים לקבל שכר, עדיין מכירים הם בחשיבות המצוה ושמחים בקיומה. ואילו הנכרים אינם מחשיבים כלל את מעשה המצוה אלא את הנאתם בלבד.<br />וזהו שכתב רש&quot;י בסוגייתנו בתחילת פירושו: &quot;כאן בישראל - שלבו לשמים&quot; – גם אם מכוין להנאתו סוף סוף לבו גם לשמים. וכך כתב רש&quot;י במסכת בבא בתרא דף י ע&quot;ב: &quot;כאן בישראל וכאן בעובד כוכבים - ישראל דעתן לשמים בין יחיה בין לא יחיה אינו מהרהר אחר מדת הדין אבל עכו&quot;ם אינו נותן אלא על מנת כן ואם לאו מתחרט&quot;.<br />וכן כתב תוספות בסוגייתנו: &quot;בשביל שיחיו בני - והא דתנן פרק קמא דמסכת אבות (משנה ג') אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס היינו באומות העולם שתוהין על הראשונות&quot;. כלומר שהאומות מתחרטים על עשיית המצוה אילולא שכרם. וכבר כתב הרמב&quot;ם בהלכות תשובה ג הלכה ג: &quot;כל מי שניחם על המצות שעשה ותהה על הזכיות ואמר בלבו ומה הועלתי בעשייתן הלואי לא עשיתי אותן הרי זה איבד את כולן ואין מזכירים לו שום זכות בעולם שנאמר וצדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו אין זה אלא בתוהה על הראשונות&quot;.<br />ואף שהמשנה פונה ללומדיה מישראל: אל תהיו כעבדים וכו', מפרש התוספות: היינו באומות העולם, שגם ישראל אם יכוונו כאומות יפסידו את כל שכרם. וכנקדימון בן גוריון שבכל כלי המילת שהיו מציעין תחתיו לא נתכוין לטובת העניים החוטפים אותם מאחריו אלא לכבודו בלבד.<br />ואילו בלק נתכוין להקריב לרצון לפני ה', למרות שכוונתו היתה שיסייעוהו מן שמיא נגד בישראל.<br /><br />וראה עוד בקישורים אלו:<br />ברכות יז ע&quot;א http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=18112<br />פסחים נ ע&quot;ב  http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=23330<br />סנהדרין קה ע&quot;ב  http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=6602<br />הוריות י ע&quot;ב  http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=8823<br />עבודה זרה דף ג ע&quot;א  http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=7990","125","","3640","True","True","False","","131","95.86.116.215","0","34464","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34577","34481","התיקון","13/05/14 20:39","יג אייר","תשע&quot;ד","20:39","אמלתראות","בן הישראלית גימ' כמספר פעמים שיש יובל בתורה, כי אחריו תהיה גאולתו ותיקונו<br />בשם הגר&quot;מ וואלפסאן שליט&quot;א","267","","3639","True","True","False","","212","66.128.7.111","0","34464","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34616","34608","זה מענין אבל צריך מקור חזק למסקנא זו","15/05/14 14:54","טו אייר","תשע&quot;ד","14:54","אלף בית רשי","ומה תאמר על רש&quot;י זה ? הוא כורש כו'. אף דריוש שאחר אחשורוש נקרא כורש:","278","","3637","True","True","False","","195","70.55.65.138","0","34464","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34687","34608","עיין בקישור איך מפרש הגר&quot;א הסוגיה","19/05/14 22:58","יט אייר","תשע&quot;ד","22:58","amdavid","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47601&st=&pgnum=14'>פה</a><br /><br />ותודה לפורטלינו על הקישור לספר (במדור ספרים מומלצים)","175","","3633","True","True","False","","314","109.64.173.191","0","34464","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("35473","34608","חז&quot;ל","17/06/14 08:19","יט סיון","תשע&quot;ד","08:19","הכהן","אם חז&quot;ל לא ראו סתירות כה פשוטות לדבריהם מדוע שנלמד את הגמ' והמדרשים, הרי לפי זה אין הם חכמים כל כך? המקובל בכלל ישראל עד תקופת המשכילים הוא שחז&quot;ל היו בעלי שכל שאין לנו בו כל השגה, אנו יכולים למצוא זאת כבר בדברי הגמ' עצמה בתיאור חכמת תלמידיו של הלל שידעו שיחת עופות ועל יונתן בן עוזיאל שעוף נשרף בהבל פיו. וכן דרגת רוח קדשם אינה נתפסת אצלנו כמבואר בירושלמי שקטן שבהם יכול להחיות מתים. אין כאן מקום להאריך בזה. ידוע שדברי חז&quot;ל עמוקים מאוד וכוונתם בדברי אגדה פעמים רבות לדברים נסתרים [עיין אגדות דרבב&quot;ח פרק הספינה, במהר&quot;ל ובעוד מפרשים]. <br />גם בתנ&quot;ך ישנן הרבה סתירות לפי הנגלה אשר הביאו את הכופרים לחזק את כפירתם. והאמירה על דברי חז&quot;ל שהם טעות זו השתייכות לגישתם של הכופרים הללו שכולי תקוה שאינך משתייך אליהם.","453","","3604","True","True","False","","51","213.151.63.219","0","34464","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34617","34616","אם חז&quot;ל לא ידעו, רש&quot;י מניין לו?","15/05/14 15:11","טו אייר","תשע&quot;ד","15:11","אברם העברי","לפי הידוע לנו, דריווש <b>קדם</b> לאחשוורוש ולא ההיפך.<br />אבל שים לב למשהו מענין ברש&quot;י לדניאל יא, א:<br />&quot;וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ הִנֵּה עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס <b>וְהָרְבִיעִי </b>יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר גָּדוֹל&quot;<br />מי זה הרביעי? עונה רש&quot;י:<br />&quot;רז&quot;ל אמרו בסדר עולם זה כורש ואחשורוש ודריוש שבנה הבית ומה ת&quot;ל רביעי רביעי למדי. אבל בספר יוסף בן גוריון כתוב שהיה לו בן לכורש שמלך תחתיו לפני מלוך אחשורוש ושמו <b>כמבישה</b>&quot;.<br />ואכן, לכורש היה בן בשם כמביסס (=כנבוזי), שחז&quot;ל לא ידעו עליו כנראה.","432","","3637","True","True","False","","119","85.250.126.190","0","34464","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34708","34617","הזהרו","20/05/14 19:27","כ אייר","תשע&quot;ד","19:27","אמלתראות","מלשון זהרי חמה...<br /><br />אפשר להקליד חז&quot;ל לא קיבלו בזה, או התעלמו מזה, אבל הלשון לא ידעו פשוט לא עושה טוב הן להמקלידו כי רק מחזק העצבנות, וגם להקורא, אם הוא ידען אז יבין גם מלשון נקייה על מה מדובר, ואם הוא ע&quot;ה בסוגיות אלו הוא יזרוק את כל החומר ויתלה החסרון בך כי הנך מין ואפיקורוס... ופשוט פספסת להסביר לו בדרך הרצוי ויבין שלא יזיק לו ביראת שמים, וגם יבין ביתר הבנה את מסר התורה וכל עסקה.<br /><br />על כן חז&quot;ל אף פעם לא הגידו שאמרותיהם מחייב את ההיסטוריה, אדרבא אמרו בפירוש שאינו כן, וגם חלקו ביניהם על היסטוריה, ופסקו הלכה והלכה אינו מחייב היסטוריה אלא מחייב הישראל לנהוג על פיה,.","267","","3632","True","True","False","","237","66.128.7.111","0","34464","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34695","34687","הגר&quot;א אכן הגה רעיון מבריק! אבל לא נכון.","20/05/14 08:52","כ אייר","תשע&quot;ד","08:52","אברם העברי","<b><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://ivri.org.il/2014/03/in-search-of-lost-time-2/#comment-217'>תמצתתי כאן</a></b> את דברי הגר&quot;א, כפי שהבינותיהם בקוצר ידי, והמשכיל יבין.","432","","3632","True","True","False","","110","194.56.215.66","0","34464","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34713","34708","לא כ&quot;כ הבנתי","20/05/14 21:38","כ אייר","תשע&quot;ד","21:38","אברם העברי","א. מה הבעיה לומר בנוגע לעניינים היסטוריים רחוקים ש&quot;חז&quot;ל לא ידעו&quot;? מילא בדברי תורה או טבע האדם וכו' קשה לומר שלא ידעו, אבל בחישוב שנות מלכות פרס?...<br />ב. מה יחשוב מי שיקרא - מי כבר יקרא?... רק מי שזה מעניין אותו ומבין על מה מדובר.","432","","3632","True","True","False","","76","164.138.114.9","0","34464","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("34718","34713","[ללא נושא]","20/05/14 23:50","כ אייר","תשע&quot;ד","23:50","אמלתראות","א. לאדם מן השוק, כשאתה מדבר על נושא, ואינך מתמחה בה, אז כשימצאו טעות בדבריך ישחקו<br /><br />ב. קוראים וקוראים.","267","","3632","True","True","False","","215","66.128.7.111","0","34464","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("35475","35473","חז&quot;ל -","17/06/14 09:02","יט סיון","תשע&quot;ד","09:02","אברם העברי","<i>אם חז&quot;ל לא ראו סתירות כה פשוטות לדבריהם מדוע שנלמד את הגמ' והמדרשים</i> - לכן דעתי היא שחז&quot;ל ודאי שמו לב לסתירות, אלא שקבעו את שקבעו בכוונה תחילה, מהסיבות <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://ivri.org.il/2014/03/in-search-of-lost-time-2'>שפירטתי כאן</a> (סעיף ג. &quot;חז&quot;ל לא שגו&quot;).<br /><br /><i>...וכוונתם בדברי אגדה פעמים רבות לדברים נסתרים</i> - אם כך מה לך כי תלין עלי? שהרי אני לא באתי אלא לפשוטה של היסטוריה, והדרש יידרש...<br /><br /><i>גם בתנ&quot;ך ישנן הרבה סתירות לפי הנגלה</i> - גם על דא קא בכינא בהאי בלוגא דילי, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://ivri.org.il/2014/06/double-spy/'>עיין כאן</a> <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://ivri.org.il/2014/05/torah-law-codices/'>וכאן</a> למשל. ואין כאן עניין של כפירה, אלא של עובדות פשוטות, והרוצה לכפור כופר ממילא.","432","","3604","True","True","False","","84","194.56.215.66","0","34464","ראש השנה|ב ע&quot;ב",""),new Message("35484","35475","אתר","17/06/14 22:45","יט סיון","תשע&quot;ד","22:45","הכהן","אני אינני יכול להיכנס ללינקים שלך שכנראה הם מאתר שאינו מורשה על ידי אתרוג - הספקים שלי. אם תוכל שלח לי אותם למייל שלי: shc435@etrog.net.il תודה.","453","","3604","True","True","False","","62","213.151.63.219","0","34464","ראש השנה|ב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);