var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3432;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3432","0","עובדי כוכבים או גוים?","15/08/10 23:22","ה אלול","תש"ע","23:22","בבא רגל",""לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהם..."
ובדקדוקי סופרים אות א כתב שהגירסה הלא מצונזרת היא "גוים".

מישהו יודע מדוע נעשה כאן צנזורה?
והאם יש נפק"מ הלכתית בין שתי הגירסאות?","51","","5006","True","True","False","","1429","192.118.11.120","0","0","עבודה זרה|ב ע"א",""),new Message("3435","3432","צנזורה","16/08/10 08:07","ו אלול","תש"ע","08:07","עציוני","באופן גורף, כמעט בכל פעם שמוזכרים בגמרא גוים, הצנזורה שינתה זאת לעכו"ם על מנת שלא ישתמע יחס שלילי כלפי הגוים (הצנזורים לא ראו עצמם כעובדי כוכבים).
באופן אירוני, דוקא כאן דעת תוספות היא שהדינים הללו מתייחסים באמת רק לעובדי כוכבים ממש.","159","","5005","True","True","False","","280","132.70.40.183","0","3432","עבודה זרה|ב ע"א",""),new Message("3793","3432","בלשון חז"ל אין בכלל מושג של עובד כוכבים","12/09/10 22:18","ד תשרי","תשע"א","22:18","שמואל מ","פגשתי היום חבר שתינה לפני את בעייתו על הבלבול במסכת בין נכרי לעובד כוכבים, שהרי יום אידם לא נאסר אלא בעובדי כוכבים, כפי ההיתר שהביאו תוס'. וכן עוד כהנה, וא"כ בדוקא נקטו חז"ל עובד כוכבים. (בנוסף לכך הוא הניח שימי האיד המוזכרים במשנה אכן קשורים דוקא לעובדי השמש והכוכבים!). לעומת מקומות אחרים שהדין אמור בכל נכרי. ובכל זאת יש מקומות שיש בלבול בעניין. הבהרתי לו שבכל לשון חז"ל אין בכלל מושג של "עובד כוכבים", כל כולו המצאת הדפוס (כפי שיראה מי שיעשה חיפוש על מילים אלו בתוכנת עדי נוסח), ואילו הנוסח האמיתי בכל המסכת הוא 'גוי – גוים'. הוא היה ממש מופתע.","173","","4978","True","True","False","","128","84.229.28.101","0","3432","עבודה זרה|ב ע"א",""),new Message("3439","3435","למרות דברי התוספות - מדובר כאן בצנזורה","16/08/10 10:14","ו אלול","תש"ע","10:14","Almuaddib","דברי התוספות הם לגבי ההלכה. יש לזכור כי קיימות התייחסויות שונות לגבי נוצרים ומסלמים - ושתי קבוצות אלו לעומת עובדי אלילים.

האמירה של התוספות נראית לי כקביעת עמדה הלכתית. לגבי המקור - אין כלל ספק. גם כתבי היד של המשנה שיש בידינו, גם כתבי היד של התלמוד, כולם נוקטם "גויים".

כתובות אינטרנט נלוות:
פתיחת המסכת במשנה-כת"י קאופמן","107","","5005","True","True","False","","208","212.25.82.194","0","3432","עבודה זרה|ב ע"א",""),new Message("3440","3439","ברור","16/08/10 10:29","ו אלול","תש"ע","10:29","עציוני","אין ספק שהנוסח המקורי הוא "גוים", ומן הסתם זה גם הנוסח שעמד בפני בעלי התוספות. מסיבה זו ציינתי את הדבר כאירוני - תוס' פסקו להלכה מה שפסקו, ולאחר מכן הצנזורה התאימה לפסיקתם (מסיבותיה היא, כמובן).
במאמר מוסגר, ישנן כידוע מחלוקות בנוגע לשאלה האם הנוצרים והמוסלמים (כל אחד בנפרד) נחשבים כעובדי ע"ז. באופן טבעי, השתדלו רוב הראשונים לראות את הגוים שסביבם כלא עע"ז, (אך לא נמנעו מלהגדיר דתות של ארצות רחוקות כע"ז) שכן המציאות לא איפשרה הימנעות מקשרי מסחר רצופים (כפי שתוס' אומר במפורש!). זוהי דוגמא מענינת מאד להשפעה של מציאות החיים על פסיקת ההלכה, ואכמ"ל.","159","","5005","True","True","False","","247","132.70.40.183","0","3432","עבודה זרה|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);