var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3418;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3418","0","אידיהן-עידיהן - קושי בהבנה","15/08/10 10:20","ה אלול","תש&quot;ע","10:20","שאינו יודע לשאול","<i>רב ושמואל חד תני אידיהן וחד תני עידיהן <br />מאן דתני אידיהן לא משתבש ומאן דתני עידיהן לא משתבש <br />מאן דתני אידיהן לא משתבש דכתיב {דברים לב-לה} כי קרוב יום <b>אידם </b><br />ומאן דתני עידיהן לא משתבש דכתיב {ישעיה מג-ט} יתנו <b>עידיהם </b>ויצדקו <br />ומאן דתני אידיהן מאי טעמא לא תני עידיהן אמר לך תברא עדיף <br />ומאן דתני עידיהן מאי טעמא לא תני אידיהן אמר לך מאן קא גרים להו תברא עדות שהעידו בעצמן הלכך עדות עדיפא <br />והאי יתנו עידיהם ויצדקו בעובדי כוכבים כתיב הא בישראל כתיב דאמר ריב''ל כל מצות שישראל עושין בעולם הזה באות ומעידות להם לעוה''ב שנאמר יתנו עידיהם ויצדקו אלו ישראל ישמעו ויאמרו אמת אלו עובדי כוכבים <br />אלא אמר רב הונא בריה דרב יהושע מאן דאמר עידיהן מהכא {ישעיה מד-ט} יוצרי פסל כולם תוהו וחמודיהם בל יועילו <b>ועידיהם </b>המה </i><br /><br />פירוש המילה &quot;אידיהן/עידיהן&quot; במשנה זה יום ה&quot;חג&quot; שלהם.<br />אבל, המילים המובאות בגמרא מתפרשות באופן אחר לחלוטין:<br />אידם = שבירה/שבר<br />עידיהם = עדות שלהם<br /><br />לכן - לא מובן לי כוונת הגמרא. הייתי מצפה שהגמרא תביא מקור מהתנ&quot;ך בו &quot;חג&quot; של עכו&quot;ם מכונה &quot;איד&quot; או &quot;עיד&quot;, אבל בפסוקים הנ&quot;ל פירוש המילה &quot;אידם/עידיהם&quot; מתפרש באופן אחר.<br /><br />לכן - אשמח אם מישהו יוכל לבאר את כוונת הגמרא. תודה מראש!","48","","5006","True","True","False","","1797","192.118.11.120","0","0","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("3419","3418","אז ככה","15/08/10 10:56","ה אלול","תש&quot;ע","10:56","Almuaddib","ראשית, יש לנו כאן מחלוקת במסורת: מה נאמר במשנה. הואיל והמשניות הלו הועברו מדור לדור בע&quot;פ - עד לחתימתן ע&quot;י רבי, לפעמים היו כמה גרסאות לנוסחה של משנה. הנוסח כאן מהווה אחת מהדוגמאות לכך שבני בבל לא הבחינו היטב בין הגית א' לבין הגית ע'.<br />כלומר, ראשית יש לנו כאן שתי גרסאות לנוסח המשנה: האם נאמר במשנה כי שלושה ימים לפני &quot;עידיהן&quot; או לפני &quot;אידיהן&quot;.<br /><br />על המשמעות - אין מחלוקת. אליבא דרב ושמואל גם יחד, מדובר במלה שמשמעותה ימים בהם מציינים עכו&quot;ם את ה&quot;חגים&quot; שלהם.<br /><br /><br />אומרת הגמרא: לכל אחת מהגרסאות, גם של שמואל וגם של רב - יש פסוק שניתן להביאו כאסמכתא לגרסא - ואלו הפסוקים האמורים. באף אחד מהפסוקים לא מובאת מלה שמשמעותה הפשוטה בפסוק היא &quot;חגא&quot; - מועד של עכו&quot;ם. שני הפסוקים מהווים בסיס למדרש. &quot;איד&quot; בעברית משמעותו שבר, אסון, כמו בביטוי המוכר &quot;שמחה לאיד&quot;. <br />&quot;עיד&quot; יכול להתפרש בשתי צורות. האחת - כפי שאמרת, שמדובר בעניין של עדות, והאות י' הושחלה פנימה כאם קריאה. הסבר זה אינו קל, אך אפשרי.<br />לבי אומר לי לראות כאן את פירוש המלה בהשוואה ללשון הערבית. המלה &quot;עיד&quot; בערבית משמעותה מועד, חג. &quot;עיד אל אצ'חא&quot; הוא חג הקרבן, חודש הרמצ'אן, שהחל בר&quot;ח אלול, יסתיים ב&quot;עיד אלפיטר&quot;, וכן הלאה. אם אנו משווים זאת למלה הערבית - קריאת הנוסח &quot;לפני עידיהן&quot; פשוטה וברורה.","107","","5006","True","True","False","","249","212.25.82.194","0","3418","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("3423","3419","ועוד","15/08/10 14:21","ה אלול","תש&quot;ע","14:21","דוד כוכב","בשטיינזלץ הציע כמקור את 'אידוס' הרומאי.<br /><br />ואת&quot;ל שכך הפשט, הגמרא כהרגלה רוצה לתת גם משמעות עברית.<br /><br />&quot;אפותיקי - פה תהא קאי&quot;. רשב&quot;ם מסכת בבא בתרא דף מד ע&quot;ב.<br /><br />מסכת שבת דף עז ע&quot;ב:<br />&quot;דשא - דרך שם. דרגא - דרך גג. מתכוליתא - מתי תכלה דא. ביתא - בא ואיתיב בה. ביקתא - בי עקתא. כופתא - כוף ותיב. לבני - לבני בני. הוצא - חציצה. חצבא - שחוצב מים מן הנהר. כוזה - כזה. שוטיתא - שטותא. משיכלא - מאשי כולה. משכילתא - משיא כלתא. אסיתא - חסירתא. בוכנה - בוא ואכנה. לבושה - לא בושה. גלימא - שנעשה בו כגלם. גולתא - גלי ואיתיב. פוריא - שפרין ורבין עליה. בור זינקא - בור זה נקי. סודרא - סוד ה' ליראיו. אפדנא - אפיתחא דין. תנו רבנן, שלשה כל זמן שמזקינין מוסיפין גבורה, ואלו הן: דג ונחש וחזיר&quot;.","125","","5006","True","True","False","","291","213.151.60.192","0","3418","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("3429","3419","דברים יפים אך לא עונים על השאלה כמדומני","15/08/10 21:52","ה אלול","תש&quot;ע","21:52","שאינו יודע לשאול","דבריך כרגיל יפים מחכימים ומרשימים וישר כחך,<br />אבל הפעם אני לא מוצא בהם מענה לשאלתי.<br /><br />כפי שכתבתי לעיל:<br />פירוש המילה &quot;אידיהן/עידיהן&quot; במשנה זה יום ה&quot;חג&quot; שלהם.<br />אבל, המילים (מהפסוקים) המובאות בגמרא מתפרשות באופן אחר לחלוטין:<br />אידם = שבירה/שבר<br />עידיהם = עדות שלהם<br /><br />ולכן השאלה שלי היא מה הגמרא רצתה להראות מהפסוקים שהביאה:<br />נכון שמצאנו בתנ&quot;ך פסוק שכתוב בו &quot;אד&quot; ופסוק שכתוב בו &quot;עד&quot;, <br />אבל בשני הפסוקים הללו לא מדובר על &quot;חג&quot;,<br />אז אם כן - מה ההוכחה של הגמרא?? <br />מה, הגמרא רצתה להראות שיש מילה תנכי&quot;ת &quot;אד&quot; ויש מילה תנכי&quot;ת &quot;עד&quot;?","48","","5006","True","True","False","","277","192.118.11.112","0","3418","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("3430","3429","סליחה, כנראה שלא הבהרתי את דברי","15/08/10 22:32","ה אלול","תש&quot;ע","22:32","Almuaddib","כאמור, לכולי עלמא מדובר בחגאות של עכו&quot;ם.<br /><br />השאלה באיזו מלה משתמשים.<br /><br />המלה &quot;איד&quot;, שמשמעותה יום שבר, יום אסון, הריהי שימוש בלשון סגי נהור כלפי מועדיהם של עכו&quot;ם. אגב, מלה זו די נפוצה בתנ&quot;ך, וניתן היה להביא פסוקים רבים אחרים לכך, אלא שלא בכדי נבחר דוקא פסוק זה, הרומז לכך שלמרות שהם חוגגים היום - יום שברם קרוב הוא. הגמרא, כדרכה, דורשת את המלה, ולא כפשוטה. <br /><br />הפירוש השני, כאמור לעיל, אינו בלשון סגי נהור. גם כאן, מביאה הגמרא פסוק, ודורשת גם אותו - שלא כפשוטו. <br /><br />הרעיון של שתי הדרשות הללו אינו פרשנות בלשנית-פשטנית, אלא להראות שאליבא דכל אחד מהחכמים, ניתן היה לדרוש פסוק שיבסס את הגרסה שהוא מביא.","107","","5006","True","True","False","","180","77.126.211.36","0","3418","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("3431","3430","למה שלא נפרש כפשוטו בדרך הבאה?","15/08/10 23:12","ה אלול","תש&quot;ע","23:12","בבא רגל","אכן, נראה בפשטות כפי שכתב השואל (שאינו יודע לשאול <img src='/icon/2.gif'> ) ולא כפי שהצגת אתה בדרך הדרש:<br />פירוש המילה &quot;אידיהן/עידיהן&quot; במשנה זה יום ה&quot;חג&quot; שלהם.<br />אבל, המילים (מהפסוקים) המובאות בגמרא מתפרשות באופן אחר לחלוטין:<br />אידם = שבירה/שבר<br />עידיהם = עדות שלהם<br /><br />ולכן - למה שלא נפרש כך דרך הבאה?:<br />הגמרא לא מנסה להביא הוכחה מהתנ&quot;ך כיצד הגירסה הנכונה עבור המילה &quot;חג&quot; (איד/עיד) מופיעה בתנ&quot;ך, כי בתנ&quot;ך לא מופיעה [לא במישרין ולא ברמז ובדרש] המילה איד/עיד כתחליף ל&quot;חג&quot;.<br />אלא - שמכיוון שהמילה איד/עיד זו מילה שלא מוכרת [וכוונתה במשנה כמובן ל&quot;חג&quot;], וגירסתה במשנה במהלך הדורות כנראה נהייתה במחלוקת, אז הגמרא מחפשת פסוק בתנ&quot;ך שעוסק בענייני עבודה זרה ומופיעה בו המילה איד/עיד אפילו במשמעות אחרת לחלוטין מ&quot;חג&quot;, אבל עצם העובדה שמילה זו מופיעה בהקשר של ע&quot;ז, הרי שכך אצלנו במשנה יש לגרוס עבור המילה איד/עיד.","51","","5006","True","True","False","","339","192.118.11.120","0","3418","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("3436","3431","כי הצעתך לא מסתדרת מהצד השני:","16/08/10 08:48","ו אלול","תש&quot;ע","08:48","Almuaddib","&quot; ... אז הגמרא מחפשת פסוק בתנ&quot;ך שעוסק בענייני עבודה זרה ומופיעה בו המילה איד/עיד אפילו במשמעות אחרת לחלוטין מ&quot;חג&quot;, ...&quot;<br /><br /><br />אבל הפסוק המצוטט, כלל לא עוסק בעבודה זרה. שים לב:<br /><br />&quot;לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם, כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו. כי ידין ה' עמו...&quot;.<br /><br />לעת תמוט רגלם = יום אידם. וכי מדובר כאן  בפסוק שעוסק בע&quot;ז? הפסוק עוסק בעת שברם של הגוים, לא בעבודה זרה.<br /><br />על כרחך אנו חוזרים להסבר הפשוט, כפי שנכתב לעיל: ברור כי המשנה עוסקת בחגאות הגוים, ברור כי משמעות המלה &quot;איד&quot; היא שבר כאמור, ויש לדרוש כי בלשון סגי נהור כונה החגא - יום בו תמוט רגלם.","107","","5005","True","True","False","","232","87.70.72.189","0","3418","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("3437","3436","ועכשיו?","16/08/10 09:03","ו אלול","תש&quot;ע","09:03","בבא רגל","ועכשיו, קרא שוב את מה שכתבתי וציטטתי אבל תחליף את המילה עבודה זרה בגויים (כפי שגם התכוונתי בהתחלה, אך לא דייקתי):<br />&quot; ... אז הגמרא מחפשת פסוק בתנ&quot;ך שעוסק בענייני <b>גויים </b>ומופיעה בו המילה איד/עיד אפילו במשמעות אחרת לחלוטין מ&quot;חג&quot;, ...&quot;<br /><br />וכעת - תגובתך להצעתי?","51","","5005","True","True","False","","128","192.118.11.120","0","3418","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("3438","3437","כעת, לענ&quot;ד, אין הבדל בין תשובותינו.","16/08/10 09:52","ו אלול","תש&quot;ע","09:52","Almuaddib","אני מסכים לדבריך.","107","","5005","True","True","False","","154","212.25.82.194","0","3418","עבודה זרה|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);