var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34143;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34143","0","אשישה לנשמה מהחתם סופר על &quot;עורבא פרח&quot;","20/04/14 18:03","כ ניסן","תשע&quot;ד","18:03","יהודי_קדום","<b>החתם סופר במסכת ביצה דף כא עמוד א </b><br /> מאשש את פירוש רש&quot;י <br />ומראה כיצד קיים רב הונא את 'חציו לה' וחציו לכם':<br /><br /><span class='darkYellow'><b>עורבא פרח יל&quot;ד דנקיט לשון מגונה ולא אמר יונה פרח עיין ריש פסחי' ג' ע&quot;ב כגדי מסנקן וכו' ע&quot;ש וי&quot;ל עפ&quot;י מה דאמרי' בעירובי' כ&quot;ב ע&quot;א שחורות כעורב במי אתה מוצא דברי תורה במי שמשחיר פניו עליהם כעורב או נעשה אכזרי כעורב על בניו ע&quot;ש <br />והנה הכא י&quot;ט הי' ודרש חצי היום כפירש&quot;י <br />ועכשיו אחר שהי' יגע מהדרשא רצה לעסוק בשמחת י&quot;ט באשישות ותפוחים<br /> ובא ר' אוי' ושאיל לי'. <br />א&quot;ל עורבא פרח פי' כבר פרח ועבר זמן עורבא היינו חצי היום שעשיתי עצמי כעורב <br />ועתה רוצה אני לסעוד סעודת י&quot;ט <br />ועיי' כי האי גוני בשבת קי&quot;ט ריש ע&quot;ב ופירש&quot;י ד&quot;ה במטותא וכו'. <br />וא&quot;כ במאי דא&quot;ל עורבא פרח רמז לי' אני היום סמכוני באשישות:</b></span>","233","","3660","True","True","False","","1012","79.183.16.23","0","0","ביצה|כא ע&quot;א",""),new Message("34146","34143","אך לא לגמרי כפירוש רש&quot;י שבחולין","21/04/14 20:57","כא ניסן","תשע&quot;ד","20:57","דוד כוכב","במסכת  חולין דף קכד ע&quot;ב חזר החתם סופר על פירושו יותר בקצרה:<br />&quot;עורבא פרח ולא אמר יונה פרח כדפ&quot;ק דפסחים כגדי מסוקן ע&quot;ש ג' ע&quot;ב וי&quot;ל עפ&quot;י דאחז&quot;ל במס' עירובין שחורות כעורב שנעשה אכזרי כעורב באכילתו ושתייתו וצרכי בניו וביתו ועוסק בתורה וה&quot;נ רגל הי' ועשאו חציו לה' ודרש ברבים והי' אכזרי על גופו כעורב ועכשיו עורבא פרח ועבר זמן עורב והגיע זמן חציו לכם סמכינו באשישות וכדלקמן וק&quot;ל: [מהדו&quot;ק]&quot;.<br />החתם סופר כתב גם שם שרגל היה, ולכן שייך בו עניין חציו לכם.<br />אבל שם פירש רש&quot;י: &quot;סמכוני באשישות - כלומר צריכני חיזוק לפי שסר כחי מכח הדרשה שדרשתי היום ברבים דשבת הרגל היתה&quot;. פירוש &quot;שבתא דרגלא&quot; פירש רש&quot;י במסכת ברכות דף ל ע&quot;א: &quot;שלפני פסח ועצרת וסוכות&quot; (בבית יוסף אורח חיים סימן צד, ט הביא את דברי רש&quot;י אלו בלשון &quot;שבת הרגל&quot;).<br /><br />וראה פירוש נוסף ל&quot;עורבא פרח&quot; <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=14345'>בקישור זה</a>.","125","","3659","True","True","False","","128","95.86.125.208","0","34143","ביצה|כא ע&quot;א",""),new Message("34155","34146","לא הבנתי עד הסוף","21/04/14 23:05","כא ניסן","תשע&quot;ד","23:05","עלי","לדברי הכותבים הנכבדים, וכך לכאורה עולה מדברי הפרשנים המובאים, רבה בר רב הונא לא ענה לרב אויא סבא מפני עייפותו מדרשת היום שסיים, ודחאו בתשובה הנ&quot;ל.<br />א. התשובה המובאת בהמשך הגמרא :&quot;וטעמא מאי בהמה חציה של נכרי וחציה של ישראל מותר לשחטה בי''ט דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה אבל נדרים ונדבות אסור לשחטן בי''ט דכהנים כי קא זכו משלחן גבוה קא זכו&quot;, אינה תואמת לכך כ&quot;כ. וכי תשובה פשוטה וקצרה כזו לא יכול היה לענות ? והרי לא בעם הארץ כמוני מדובר, שאילולא תשובת הגמרא לא היה חושב על התשובה הזו !<br />ב. גם לחשוב על 'עורבא פרח' כרמז למה שנכתב בשם החת&quot;ס צריך לא פחות עמקות וידע. כיצד לענות תשובה זו לא היה עייף ורעב מדי ?  <br />ג. אם אמנם כדברי החת&quot;ס וכרש&quot;י, יוצא שרב אויא סבא נהג בחוסר דרך ארץ, כמו שקורה לעתים עם תלמידים, כאשר לאחר סיום שיעור ומתוך רצון רק להידבק בנותן השיעור, הם ניגשים לשאול אותו, ולעתים מדובר בשאלות שטותיות או שאינן נוגעות לא לשיעור ולא לשום עניין עכשוי, כמעט כאותו שהטריד את הלל הזקן בערב שבת. האם סביר לומר כך על 'גברא רבא' כמוהו ?<br />על כן קשה לי לקבל את ההסברים שניתנו.<br />אבקש אפוא שני דברים :<br />א. מענה לשאלותי.<br />ב. אם יש הסבר נוסף או אחר.<br />לי עצמי יש הסבר שונה, אך לא אעלהו עד שאקבל תשובה תחילה, שמא ייחסך ממני הדבר.","209","","3659","True","True","False","","153","31.44.141.182","0","34143","ביצה|כא ע&quot;א",""),new Message("34208","34146","שבתא דרגלא","26/04/14 21:38","כו ניסן","תשע&quot;ד","21:38","דוד כוכב","מוכח ששבתא דרגלא הוא בחג עצמו במסכת סוכה דף כו ע&quot;א: <br />&quot;הולכי דרכים ביום ובלילה - פטורין מן הסוכה בין ביום ובין בלילה. הולכין לדבר מצוה - פטורין בין ביום ובין בלילה. כי הא דרב חסדא ורבה בר רב הונא, כי הוו עיילי בשבתא דרגלא לבי ריש גלותא - הוו גנו ארקתא דסורא. אמרי: אנן שלוחי מצוה אנן, ופטורין&quot;.<br /><br />ושמא יש לדחוק לרש&quot;י במסכת ברכות דף ל ע&quot;א שפירש &quot;שבתא דרגלא&quot; - &quot;שלפני פסח ועצרת וסוכות&quot; - שפעמים היו עושים ברגל עצמו ופעמים לפניו.","125","","3654","True","True","False","","209","95.86.125.117","0","34143","ביצה|כא ע&quot;א",""),new Message("34157","34155","תשובות","22/04/14 00:53","כב ניסן","תשע&quot;ד","00:53","דוד כוכב","א. אתה היית חושב על התשובה הזו רק כתשובה הגיונית אפשרית. רב הונא היה חייב לבדוק תשובה זו מכל היבט ולוודא שאין בה טעות, לפני שיענה אותה לתלמיד והיא תיכתב בגמרא לדורות.<br />ב. הרבה יותר קל להרהר בדימויים מוכרים מאשר לחשב את כל הפרטים הטכניים שבהלכה. מה גם שמסתבר שהביטוי 'עורבא פרח' היה שגור על לשונו.<br />ג. אדרבה, החת&quot;ס בא לפרש כיצד היתה לאותו ביטוי משמעות עדינה וחביבה דוקא, ולא כפי הנראה לכאורה. (גם אני באתי לפרש כך).","125","","3658","True","True","False","","127","95.86.125.208","0","34143","ביצה|כא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);