var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3365;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3365","0","מה הבעיה בניסוח &quot;תקנות גדולות&quot;?","10/08/10 20:57","ל אב","תש&quot;ע","20:57","שאינו יודע לשאול","<i>ואלו נשבעין ונוטלין כו': מאי שנא שכיר דתקינו ליה רבנן דמשתבע ושקיל אמר רב יהודה אמר שמואל הלכות גדולות שנו כאן הלכות הני הלכתא נינהו אלא אימא תקנות גדולות שנו כאן <b>גדולות מכלל דאיכא קטנות </b>אלא אמר רב נחמן אמר שמואל תקנות <b>קבועות </b>שנו כאן עקרוה רבנן לשבועה מבעל הבית ושדיוה אשכיר משום </i><br /><br />קשה לי: מדוע ההכרח שאם שמואל אמר &quot;תקנות גדולות&quot; הרי שיש גם קטנות (ולכן קושיית הגמרא) - וכי מה הבעיה לומר שפשוט יש כאן תקנה ממש גדולה ומשמעותית (על אף שאין משהו קטן בצידה)?","48","","5016","True","True","False","","1089","192.118.11.112","0","0","שבועות|מה ע&quot;א",""),new Message("3371","3365","גדול וקטן זה תמיד עניין יחסי","10/08/10 22:07","ל אב","תש&quot;ע","22:07","דוד כוכב","","125","","5016","False","True","False","","107","95.86.75.26","0","3365","שבועות|מה ע&quot;א",""),new Message("3373","3365","נסיון יישוב","10/08/10 22:35","ל אב","תש&quot;ע","22:35","ברוך","אנסה ליישב את שתי שאלותיך - הן לגבי הניסוח 'גדולות', והן לגבי 'קביעותן' של התקנות.<br /><br />הגמרא הקשתה, מדוע תיקנו חכמים ששכיר נשבע ונוטל, בניגוד לדין הרגיל, שהנשבע פטור (ולאחר תקנת שבועת היסת, נשבע ונפטר. אך כיון שהתירוץ לקושיה מובא בשם שמואל, ובאופן פשוט רב נחמן הוא שתיקן שבועת היסת, הרי שהקושיה נשאלה גם קודם תקנת שבועת היסת).<br /><br />על כך מובא תירוצו של רב יהודה בשם שמואל 'הלכות גדולות שנו כאן'. ויש לעיין, במה תורצה הקושיה. והנה, לשון זה מופיעה גם באבות דרבי נתן נוסחא א פרק כה:<br />כשחלה רבי אליעזר... אמרו לו רבי כסת עגולה והכידור והאימום והקמיע ותפילין שנקרעו מהו מקבלין טומאה. אמר להם מקבלין טומאה והטבילו אותן כמו שהן והזהרו בהן שהן הלכות גדולות שנאמרו למשה בסיני.&quot;<br />כלומר, יישובו של רב יהודה בשם שמואל הוא שמדובר בהלכה למשה מסיני. ייתכן שהביטוי 'גדולות' משמעו 'מסובכות', או קשות ורחוקות מהבנה, כמו בפסוק 'לא הילכתי בגדולות ונפלאות ממני'. וכמו שמשמע גם בציטוט הבא (אבות דרבי נתן נוסחא א פרק טו) &quot;אמר לו מפני מה ראשיהם של בבליים ארוכים. אמר לו בני הלכה גדולה שאלת...&quot; כלומר שאלה מסובכת.<br /><br />הגמרא דוחה מן הנימוק הפשוט שאין לפנינו הלכה למשה מסיני אלא תקנה דרבנן (והגמרא כבר ידעה זאת כששאלה 'דתקינו ליה רבנן'). אמנם כעת הביטוי גדולות מקבל משמעות אחרת. תקנה גדולה כפי שציינת, היא תקנה 'ממש גדולה ומשמעותית'. כלומר, שיש לה משמעות בתחומים רבים, והיא גדולה ומקיפה עניינים שונים. יתירה מכך, כפי שמעירים התוספות, אם אנו גורסים גדולות, הרי שלשונו של שמואל 'שנו כאן' מובילה אותנו לחשוב שיש מקומות נוספים, בהם מתפרטת תקנה זו לעוד עניינים. כאן שנו את התקנה הגדולה, ושם - את הפרטים הקטנים (של אותה התקנה, ולא תקנות אחרות שהן קטנות).<br /><br />על כן מסיק רב נחמן (האם הוא ורב יהודה חולקים למסקנה מה אמר שמואל? ראה גם הגירסא בב&quot;מ קיב, ובכתב יד מינכן שם, וצריך עיון גדול) שיש לגרוס 'תקנות קבועות'. ומבארים התוספות בב&quot;מ קיב, שקבועות הן 'גזולות', שה'קבען' הוא הגזלן (ר&quot;ה כו).תקנת חכמים עקרה ו'גזלה' את השבועה מבעל הבית והטילה אותו על השכיר. כלומר, התקנה של חכמים לגבי שכיר אינה 'גדולה', עם פרטים, אלא דווקא יוצאת דופן וייחודית.<br />(לפירושים נוספים לקבועות, עיין רש&quot;י ב&quot;מ שם, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14649&hilite=2c43d08a-25eb-430d-9049-2dc267bba609&st=%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%95%d7%aa+%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa+%d7%a9%d7%a0%d7%95'>ושו&quot;ת הרשב&quot;א ח&quot;א רסט</a>)<br /><br />(אם כן, הביטוי תקנות קבועות הפוך לביטוי תקנות גדולות. אך במובן מסויים, נשמרת המשמעות המקורית של דברי רב יהודה בשם שמואל. הלכות גדולות הם הלכות למשה מסיני שלא ניתן להקיש מהן לנושאים אחרים, כיון שמדובר בהלכה סבוכה שאין לך בה אלא חידושה. ואף תקנות קבועות הן תקנות שלא ניתן להקיש מהן למצבים אחרים, שכן הן עקורות מן הדין הרגיל)","86","","5016","True","True","False","","298","77.126.130.97","0","3365","שבועות|מה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);