var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3303;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3303","0","&quot;כאברהם דאתפסיה לאליעזר ברית מילה&quot;","04/08/10 23:39","כד אב","תש&quot;ע","23:39","בבא רגל","גמרא - ונפקא מינה צריך לאתפושי חפצא בידיה<br />רש&quot;י - לאתפוסי חפצא. קאמר או ספר או תפילין <b>כאברהם דאתפסיה לאליעזר ברית מילה</b>:<br /><br />מה המקור לדברי רש&quot;י המודגשים?<br />מה ההגיון בכך?<br />איך בוצע בפועל? - האם לא מוזר??","51","","5017","True","True","False","","1133","77.127.125.112","0","0","שבועות|לח ע&quot;ב",""),new Message("3304","3303","&quot;שים נא ידך תחת ירכי&quot;","05/08/10 00:00","כה אב","תש&quot;ע","00:00","Almuaddib","מוזר או לא, זה תלוי תרבות וזמן. אני רואה שני אמריקאים נפגשים ומחבקים זה את זו, וזה מוזר מאד בעיני. הם חושבים שאני מוזר שאיני מושיט יד לאשתי שבועיים בחודש.","107","","5016","True","True","False","","183","87.68.29.86","0","3303","שבועות|לח ע&quot;ב",""),new Message("3325","3303","זה אכן מוזר מאד","07/08/10 22:38","כז אב","תש&quot;ע","22:38","מתפעל","אולי באמת הכוונה לירך ובאופן שתוחב ידו תחת הירך כשאברהם יושב. <br />זה עדיין מוזר, אבל קצת יותר מתיישב על הלב.<br /><br />הרי יש הקפדה שאפילו בלשון נזהרים ומדברים בלשון נקיה, <br />באמת הביטוי הוא &quot;יוצאי ירכו&quot; כשמדברים על צאצאים.","148","","5014","True","True","False","","180","213.151.60.203","0","3303","שבועות|לח ע&quot;ב",""),new Message("3346","3303","הרב יואל כהן:","09/08/10 23:56","כט אב","תש&quot;ע","23:56","חמר גמל","&quot;יוצאת מן הכלל הייתה מצוות מילה, שגם אצל האבות פעלה שינוי בדבר הגשמי שבו נעשית המצווה. זה תוכנה של המילה – &quot;בריתי בבשרכם&quot;, ברית ואות בבשר הגשמי עצמו. בזה יובן גם-כן מדוע כאשר אברהם אבינו רצה להשביע את אליעזר, הורה לו &quot;שים נא ידך תחת ירכי&quot;. ולכאורה הרי זה היפך הצניעות? אלא שכיוון ששבועה צריכה להיות בנקיטת חפץ של קדושה, ולפני מתן-תורה החפץ של קדושה היחיד שהיה בעולם הוא המילה, לכן אמר לו אברהם &quot;שים נא ידך תחת ירכי&quot; דווקא. ואף-על-פי-כן מבואר, שגם מצוות מילה שלפני מתן-תורה אינה פועלת בגשמי כמו המילה שלאחר מתן-תורה. וכן מוכח מהמובא לעיל מדברי הרמב&quot;ם בפירוש המשנה בעניין מצוות מילה. ואין כאן המקום להאריך בביאור עניין זה.&quot; (<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=40031'>מקור</a>)<br /><br />ולפני זמן מה ראיתי גם הסבר מחקרי, אבל אני לא מוצא אותו כרגע.","166","","5012","True","True","False","","291","95.86.65.221","0","3303","שבועות|לח ע&quot;ב",""),new Message("3390","3303","נראה מוזר - אבל פשוט כך היה מקובל","11/08/10 21:25","א אלול","תש&quot;ע","21:25","מתלמידי יותר מכולם","אם נראה מוזר - ראה קודם מההגים עתיקים, כפי שמתבטאים בתרבויות עתיקות. <br /><br />יש ידיעה אחת כמעט ברורה: המלה ברומית אתיקה לעדות היא <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://uk.answers.yahoo.com/question/index?qid=20080722111105AAu5uth'>TESTIS</a>, וזו המילה לאשכים בלטינית - וגם באנגלית תקנית היום. ההסבר שניתן:<br />כאשר גבר נותן לאדם לגעת באשכיו - סימן שהוא סומך עליו לגמרי. <br />לפיכך &quot;שים נא ידך תחת ירכי&quot; ניתן לומר כתחליף לאמירה &quot;אני נותן בך אמון מלא&quot;. <br /><br />מתן אימון הוא הקדמה לשבועה, ובגמרא מופיע כמה פעמים הרעיון שאדם אינו מקבל שבועה מאחר - או שהוא כן מקבל ממנו שבועה.  <br /><br />בשני המקרים בתורה [בכל התנ&quot;ך] שהבטוי מופיע, זה הקדמה לשבועה:<br />בראשית כד, ב-ג, לפני שאברהם משביע את אליעזר, בראשית מז, כט-לא, לפני שיעקב משביע את יוסף להעלות את עצמותיו.","170","","5010","True","True","False","","158","109.186.156.39","0","3303","שבועות|לח ע&quot;ב",""),new Message("3347","3346","ברוך הבא ויישר כח!","10/08/10 01:52","ל אב","תש&quot;ע","01:52","דוד כוכב","","125","","5011","False","True","False","","114","95.86.75.26","0","3303","שבועות|לח ע&quot;ב",""),new Message("3352","3346","אפשר להוסיף לתמיהה","10/08/10 13:29","ל אב","תש&quot;ע","13:29","מתפעל","רש&quot;י בדף מ&quot;א ע&quot;א על מה שאמרה הגמרא:<br />&quot;האי נקטיה בכובסיה דנשבקיה לגלימיה הוא&quot;,<br />גם שם רש&quot;י מתבטא לכאורה בצורה שאצלינו היתה נתפסת כמאד לא צנועה ואף רב בימינו לא היה מתבטא כך.<br /><br />מעניין אותי כיצד היה מסוגל מורה בבית ספר לקרוא רש&quot;י זה בפני התלמידים.<br />או ר&quot;מ בישיבה.<br /><br />פלא והפלא.","148","","5011","True","True","False","","440","80.74.119.82","0","3303","שבועות|לח ע&quot;ב",""),new Message("3355","3352","רש&quot;י בסך הכל מתרגם את דברי הגמרא!","10/08/10 13:42","ל אב","תש&quot;ע","13:42","Almuaddib","שים לב, אם קובל אתה על הסגנון, לא על סגנונו של רש&quot;י עליך לקבול, אלא על רבינא.<br /><br />ועיין לעיל במה שכתבתי כאן לעיל. הסגנון משתנה, ומלים שהיו מקובלות הופכות לשלא כאלו, וכד'.<br /><br />צא ולמד, הכתוב לא מצנזר לנו, וכותב כי בעז לקח את רות, ויבוא עליה, ויתן ה' לה הריון. בעתונות החרדית היום, איך היה מנוסח פסוק זה מהמגילה? שבעז קידש את רות, וה' עשה שרות &quot;תהיה במצב&quot;?","107","","5011","True","True","False","","181","212.25.82.194","0","3303","שבועות|לח ע&quot;ב",""),new Message("3357","3352","אפשר תמיד להתחמק באלגנטיות","10/08/10 14:15","ל אב","תש&quot;ע","14:15","הראל","אפשר לעיתים להתמודד חזיתית עם הבעיה שציינת, <br />אבל ר&quot;מ/מגיד שיעור/מורה שלא יודע/רוצה להיכנס לזה, יכול תמיד למצוא דרך עוקפת אלגנטית.<br />בשיעור דף יומי - לא הכרחי לקרוא את רש&quot;י, אז לא מתעוררת כאן הבעיה, <br />וגם מי שכן קורא את רש&quot;י, אז יכול להסביר במקרה הנוכחי שהכוונה היא לירך, ולא חייב להיכנס לזה יותר מידי.<br /><br />הנה דוגמא למקרה בו ניתן &quot;להתחמק&quot;:<br />בגמרא ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/dafyomi_page.aspx?vt=1&mid=2&pid=279'>שבת קמ ע&quot;ב</a>, בהדרכת רב חסדא לבנותיו - במקום להסביר את דברי הגמרא על פי רש&quot;י (ד&quot;ה נקיט וד&quot;ה מרגניתא), ניתן להסביר על פי ר&quot;ח (ד&quot;ה כורא).<br /><br />והנה עוד דוגמא, שבה דווקא עדיף פירוש רש&quot;י למי שלא רוצה/יכול להיכנס לכאלו נושאים:<br />כתובות (י ע&quot;א) - ההוא דאתא לקמיה דרב נחמן, אמר ליה: פתח פתוח מצאתי, אמר ליה רב נחמן: אסבוהו כופרי, מברכתא חביטא ליה.<br /><br />הגאונים פירשו שמברכתא הוא נברכת, בריכה קטנה, והוא כינוי לערוות האשה.<br />ואילו רש&quot;י מפרש: אסבוהו כופרי - הלקוהו מלקיות ... : מברכתא חביטא ליה - זונות העיר הזאת ששמה מברכתא חבוטות ושוכבות תמיד לפניו לזנות מאחר שהוא בקי בפתח פתוח:","46","","5011","True","True","False","","646","192.118.11.112","0","3303","שבועות|לח ע&quot;ב",""),new Message("3359","3355","מטונך","10/08/10 15:29","ל אב","תש&quot;ע","15:29","מתפעל","למה באמת רבינא התבטא בלשון של כובסיה ולא כתב מפורשות כפי שביאר רש&quot;י? <br />אולי בגלל שרצה לנקוט לשון נקיה.<br />ויתכן באמת שרש&quot;י שתפקידו לבאר את הפשט בלי כחל ושרק, מסביר לנו מה באמת התכוון רבינא.<br />מצד שני, אולי ניתן היה לבאר שלא כרש&quot;י, שלא התכוון לתפיסה שכזו בדוקא אלא תופס אותו באופן שאינו יכול להשתחרר, ולאו דוקא במקום רגיש זה.","148","","5011","True","True","False","","340","80.74.119.82","0","3303","שבועות|לח ע&quot;ב",""),new Message("3358","3357","ומה תעשה עם אמירה מפורשת, בעברית?","10/08/10 15:22","ל אב","תש&quot;ע","15:22","Almuaddib","תדלג מעל דף נה במסכת בבא קמא? תמחק כמה דפים במסכת בכורות?  <br /><br />מאחר ולא תצנזר את הגמרא, את רש&quot;י, את הפרשנים שעל החומש, את רבי עובדיה מברטנורא וכו', אין לך אלא לדעת שיש להסביר. המלה המקובלת ל&quot;אשכים&quot; בלשון חכמים, היתה &quot;ביצים&quot;. הם לא ראו בכך כל אמירה בוטה, לא מלה גסה ולא משהו שראוי להסתירו. בלשון התורה &quot;אשך&quot;, בלשון חכמים &quot;ביצה&quot;.","107","","5011","True","True","False","","181","212.25.82.194","0","3303","שבועות|לח ע&quot;ב",""),new Message("3360","3358","אתה צודק בעיקרון","10/08/10 15:36","ל אב","תש&quot;ע","15:36","מתפעל","תורה היא וללמוד אנו צריכים ובאמת צריך לדעת מתי אין ברירה ויש לומר דברים כפי שהם, ומתי לנקוט בלשון נקיה.<br />הרי גם פתח פתוח זו לשון נקיה מאד.<br />גם פתיחת הקבר ועוד. או פנים שלמטה. <br />מצד שני כאשר דנים למשל בטומטום וביציו מבחוץ או מבפנים, שם כותבים בלי עקיפה כלשהיא.<br />באמת מעניין איפה ראו חז&quot;ל צורך לנקוט לשון בוטה והיכן לא. <br /><br />תורה היא וללמוד אנו צריכין.<br /><br />הנה גם התורה עצמה נוקטת בלשון נקיה, איש אשר ישכב. החזיקה במבושיו. <br />הגמרא בפסחים מביאה עוד כל מיני דוגמאות. לא טהור במקום טמא.","148","","5011","True","True","False","","199","80.74.119.82","0","3303","שבועות|לח ע&quot;ב",""),new Message("3362","3358","תלוי","10/08/10 15:42","ל אב","תש&quot;ע","15:42","הראל","קודם כל - על הגמרא בבבא קמא נה ע&quot;א לא אוכל לדלג, ולו רק בגלל האגדתא הנפלאה והתמוהה שבראשה (וראה פתרון נפלא אצל הרב ראובן מרגליות באחד מספריו)  <img src='/icon/2.gif'><br />כמו כן, דומני שהדוגמא שהבאת קלה ופחות בעייתית ל&quot;מתפעל&quot;, ויש דוגמאות &quot;קשות&quot; יותר.<br /><br />לגופם של דברים:<br />באפשרות להתחמק, הצעתי אופציה - כפי שכתבתי לעיל - לאותו מורה/מגיד שיעור שלא יודע ולא בשל להתמודד עם &quot;בעיות&quot; כגון אלו, או שקהל היעד שלו לא בשל ובוגר לכך (ולכן הוא לא רוצה להתעסק עם נושאים אלו).<br />וכי בכל סיטואציה תגיד שחובה ללמד דוקא את פירוש רש&quot;י לדוגמא שהבאתי ממסכת שבת?<br />ואכן - כאשר נתקלים בדוגמא שקשה מאוד להתחמק ממנה (אמירה מפורשת, בעברית) הרי שאופציה זו נפלה, והמעוניין להתחמק מללמד דוגמא זו (משיקולים אלו ואחרים, מוצדקים או שלא) יצטרך למצוא פתרון אחר, ואולי אף לדלג.<br /><br />לדוגמא: פעם שמעתי ממורה לגיל הרך שהוא מלמד שאלו 5 העינויים ביוה&quot;כ: אכילה, שתיה, סיכה, רחיצה, נעילת הסנדל [שהרי במשנה מצויין שיש 5 עינויים, והוא מעדיף לא ללמד את אחד מהם]. - אמנם, הפתרון שלו בעייתי ועלול להשריש טעות, אך הבאתי דוגמא זו כדי לציין את הבעיה.<br /><br />בכל אופן, דומני, שבמסגרות הרגילות של לומדי הדף היומי, קושייתו של &quot;מתפעל&quot; לא רלוונטית, אלא שאלתו רלוונטית לקהל יעד מסוג אחר (צעיר ולא בשל) - ולכך כוונה תשובתי שלעיל.","46","","5011","True","True","False","","249","192.118.11.112","0","3303","שבועות|לח ע&quot;ב",""),new Message("3364","3359","רבינא דיבר ארמית, לא עברית","10/08/10 17:34","ל אב","תש&quot;ע","17:34","Almuaddib","רבינא אמר מפורשות, לא פחות ממה שרש&quot;י כתב מפורשות, ולא פחות ממה שכותב מי שמתרגם את התלמוד לאנגלית, כשהוא כותב במקום &quot;כובסיה&quot; His testicles .<br /><br />רבינא <b>לא</b> נקט לשון נקיה יותר מרש&quot;י, בדיוק כשם שהתורה, כשנכתב &quot;מרוח אשך&quot;, לא נקטה לשון נקיה יותר מרש&quot;י על אתר (מי שביציו כתותין - אם זכרוני אינו מטעני).<br /><br />כל אחד כותב בלשון בה יבינוהו. רבינא דיבר ארמית, ולכן אמר בלשון ארמית, מול התלמידים שהיו דוברי ארמית. לא היתה זו לשון מרומזת יותר מזו בה נקט רש&quot;י. רק העובדה כי אתה דובר עברית ולא ארמית, היא הגורמת לך לחשוב כי רבינא רמז היכן שרש&quot;י פירש. לא היא, שניהם - דיבור מפורש בפיהם, זה בארמית וזה בעברית.","107","","5011","True","True","False","","233","212.25.82.194","0","3303","שבועות|לח ע&quot;ב",""),new Message("3368","3362","עוד אפשרויות להתחמקות","10/08/10 21:50","ל אב","תש&quot;ע","21:50","דוד כוכב","עיסוקה של רחב ע&quot;פ המפרשים, דלא כחז&quot;ל במסכת זבחים דף קטז ע&quot;ב ובמסכת מגילה דף טו ע&quot;א.<br /><br />סופה של בתו של יפתח ע&quot;פ אביו של הרד&quot;ק, דלא כחז&quot;ל בבראשית רבה פרשה ס, ג, ובמסכת תענית דף ד ע&quot;א, הרמב&quot;ן, האבן עזרא דברים כט, יט, ופשט הכתוב בבראשית כא, ב.","125","","5011","True","True","False","","140","95.86.75.26","0","3303","שבועות|לח ע&quot;ב",""),new Message("3384","3364","נראה לי שאתה לא צודק אלמודיב","11/08/10 14:39","א אלול","תש&quot;ע","14:39","מתפעל","כובסיה אין תרגומו המילולי אשכים. עיין בתרגום אונקלוס על מרוח אשך, שתרגם: מריס פחדין.<br />גם רש&quot;י כך מבאר שכל דבר תלוי במשהו אחר נקרא כובסיה. לכן אשכול תמרים נקרא: כובסיה. תלוי בעץ.<br />גם כאן, אילולא רש&quot;י, ניתן היה לבאר שתפס את ידיו ואינו משחררם וגם הידיים תלויות בגוף. <br />ובכל מקרה, גם אם רבינא כיוון כפי שביאר רש&quot;י, בכל זאת נקט לשון נקיה.","148","","5010","True","True","False","","250","80.74.119.82","0","3303","שבועות|לח ע&quot;ב",""),new Message("3397","3390","ברוכים הבאים!","11/08/10 23:24","א אלול","תש&quot;ע","23:24","דוד כוכב","מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן.","125","","5010","True","True","False","","126","212.76.107.15","0","3303","שבועות|לח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);