var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32984;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32984","0","הערות ליומא פה","02/02/14 07:03","ב אדר א","תשע"ד","07:03","המכריע","פה.
א. רוב כותיים כותי למאי הילכתא. רש"י פי' דלשמואל כיון דמפקחין כ"ש להחיות. וטעמו דלפקח הוא חילול שבת וכ"ש שיש להחיות שלא כרוך בזה שום איסור. ותוס' ד"ה להאכילו כתבו להיפך דאפי' במחצה אין להחיותו. ולכאורה סברתם, דפיקוח הוא הצלת נפש ממש, אבל להחיותו, הוא רק לרווחא דמילתא ואינה סכנת נפשות ממש אם לא יפרנסוהו. אמנם בתוס' ד"ה להחזיר הם הולכים בשיטת רש"י ונראה קצת ששני דיבורים אלו לא מבטן אחת יצאו. ויל"ע.
ב. דאפילו לחיי שעה. לא נתפרש בסוגייתנו המקור לזה. ולכ' לפי המסק' דשמואל להלן שהמקור לפיקו"נ דוחה שבת וכל התורה הוא מוחי בהם, וזה כולל גם ספק וכמו דפירש"י בסוף הסוגיא איך זה משמע מהפסוק, ה"ה והוא הטעם לחיי שעה, דהמצוות ניתנו על מנת שייצא מהם חיים בלבד, ואם הם מונעים חיי שעה כבר לא נחשב וחי בהם. ויל"ע.
ג. וכבר היה רבי ישמעאל וכו'. זה סגנון המכילתא והספרי כמו שהובא כ"פ. ואכן כאן זו מכילתא. וצ"ב לשם מה הביאו שלוי הסדר ור' ישמעאל בנו של ראב"ע הלכו אחריהן.

פה:
ד. אשריכם ישראל. לכאורה מדוע לא הביא ר"ע מהמקרא לפני ה' תטהרו. אמנם לדרשת ראב"ע אין שום הכרח דהא הכוונה חטאות שהם לפני ה' מהם תטהרו, ולא נאמר כאן שהטהרה היא על ידי העמידה לפני ה'.
ה. נימא דלא כרבי. לס"ד כוונת המשנה ריעותא ביוהכ"פ דאינה מכפרת בלא תשובה כרבנן דרבי, ומסקי' דיל"פ ריעותא בתשובה דהיא אינה מכפרת ללא יוהכ"פ. אמנם הרמב"ם פוסק כרבנן דרבי והמשנה מתפרשת כפשוטה. וידועים דברי המשך חכמה שכתב שלפ"ז מי שלא שב ביוהכ"פ מלבד שביטל עשה דתשובה, ומלבד שהפסיד כפרת היום, עוד זאת גרם לעצמו להכפיל את כל עוונותיו, על פי דברי הגר"א מהו דין ומהו חשבון, דדין על עצם החטא וחשבון על מה שהיה מרויח לולא חטא, וכאן לולא חטא במניעת התשובה כבר היו נמחקים עוונותיו, והרי הוא כאילו שב וחטא אותם. ומסיים שם שעל דבר זה תסמרנה שערות הראש.","199","","3737","True","True","False","","908","95.86.125.108","0","0","יומא|פה ע"א",""),new Message("32991","32984","הוספה לגבי הערה ג'","02/02/14 09:41","ב אדר א","תשע"ד","09:41","מתפעל","הערה ג' אכן נכונה מאד. ולהוסיף על כך,
בהמשך בעמוד ב' מביאים עוד כמה תנאים שהוסיפו לימודים אבל הם לא הוזכרו כלל בתחילת המכילתא שהיו שם בשעת מעשה, מדוע לא הוזכרו שהיו שם?
אלא מה נאמר, שאולי לא היו שם ודברים אלו נוספו אח"כ בהזדמנות אחרת?
אם אכן, קצת לא מדוייק מה שאמר שמואל שאילו היה שם היה אומר וחי בהם, קצת משמע שמדובר במעשה אחד.

עוד הוקשה לי בלימודו של ר"ע, דכל מה שהוא אמר זה מעם מזבחי ולא מעל מזבחי, ואח"כ : "ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לא שנו אלא להמית אבל להחיות אפילו מעל מזבחי " .
והרי הלימוד הוא מדברי ר' יוחנן האמורא הללו ולא מדברי ר"ע כלל.","148","","3737","True","True","False","","610","212.29.198.117","0","32984","יומא|פה ע"א",""),new Message("32998","32991","ביאור הדיוק","02/02/14 11:17","ב אדר א","תשע"ד","11:17","דוד כוכב","שאר התנאים לא היו באותו מעמד אלא הוסיפו מדילם אח"כ. ולשון שמואל "אי הואי התם הוה אמינא" הוא דרך כבוד לתנאים הקדמונים שהוא מתערב בדבריהם. ואעפ"כ אינו חושש לומר "דידי עדיפא" דיקוב הדין את ההר. "מתוך שיודעין בהקדוש ברוך הוא שאמתי הוא, לפיכך לא כיזבו בו" (מסכת יומא דף סט ע"ב).

השאלה השניה מתורצת במה שכתבתי בהודעה כאן.","125","","3737","True","True","False","","126","95.86.125.108","0","32984","יומא|פה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);