var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32983;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32983","0","הערות ליומא פד","02/02/14 07:03","ב אדר א","תשע"ד","07:03","המכריע","פד.
א. שלחינהו למאניה וכו' ואמר החכמה תחיה בעליה. כאן מוכח דגם על ידיעת דבר חכמה בעלמא שאין מקורה בתורה שייך ענין זה. ואולי הדברים הללו הם חלק מברייתא ועדיין כוונתו שחכמת התורה תחייה בעליה.
ב. גובתא דדהבא, מסתמא הכוונה שעשה כל הסגולה אלא שבמקום גובתא דנחושת עבדא ליה דדהבא. (והוא דף היומי דעש"ק פ' זהב וכסף ונחושת).
ג. ורבי יוחנן היכי עביד הכי וכו'. אין זו הקושיא ששואלו רחב"א בסמוך, דכאן מקשה איך עשה רפואה בשבת בכלל, ועל זה מיישב דזה באופן המותר, ומסתמא כוונתו דזה נחשב מכה של חלל כיון שגומרת בבני מעיים, ושוב הקשה לו רבי חייא ב"א דאף כשמותר רפואה לא הותרה אלא רפואה בדוקה וכאן לכ' לרבנן דר' מתיא אינה בדוקה.

פד:
ד. דתני רבה בר שמואל. יש לציין שרש"י העתיק דתני רב יוסף.
ה. ולא שבת זו בלבד וכו' ולא ספק שבת זו בלבד. כמדו' דתרי מילי נינהו. בתחילה מתיר לחלל שבת זו בשביל סכנת נפש ודאית אף דהסכנה רק לשבת אחרת, ושוב חוזר ומוסיף להתיר לחלל שבת אף כשהוא רק ספק סכנה וגם ספק זה אינו אלא לשבת אחרת.
ו. מכבין ומפסיקין וכו'. לפנינו זו פיסקא וכמדו' דט"ס הוא ואינו אלא המשך הצריכותא שהוא עוסק בה. ודוק.","199","","3739","True","True","False","","931","95.86.125.108","0","0","יומא|פו ע"א",""),new Message("32994","32983","ועוד בעמוד זה","02/02/14 09:57","ב אדר א","תשע"ד","09:57","מתפעל",""ואין עושין דברים הללו לא ע''י נכרים ולא ע''י כותיים אלא ע''י גדולי ישראל".

איך למדתם המושג: גדולי ישראל?
האם הכוונה לרבנים גדולים כפי הביטוי היום 'גדולי ישראל'? או גדול מישראל, היינו כל יהודי לאפוקי נשים ועבדים וקטנים.","148","","3739","True","True","False","","639","212.29.198.117","0","32983","יומא|פו ע"א",""),new Message("32997","32994","גם מבוגרים וגם גדולי ישראל ממש: תלוי","02/02/14 10:41","ב אדר א","תשע"ד","10:41","יהודי_קדום","בנוכחים במקום האירוע:

הכל לפי העקרון היוצא מהלימוד שבמקום שיש ספק סכנת נפשות עושה את מלאכת ההצלה המבוגר שבמקום אף אם נוכחים במקום קטנים וכו', ולחילופין אם כולם בני תורה מבוגרים יעשה את המלאכה הגדול בתורה מכולם כדי שיידעו שמותר לעשות את המלאכה בשבת גם כשיש ספק פ"נ.
אם ניתן לקטן וכו' לעשות את המלאכה יכולים להבין שאסור לעשותה ויסכנו בעתיד חיים.","233","","3739","True","True","False","","206","79.176.39.62","0","32983","יומא|פו ע"א",""),new Message("33000","32994","הכוונה לרבנים גדולים","02/02/14 11:22","ב אדר א","תשע"ד","11:22","דוד כוכב","כך הלכה, והמקור הוא בפירוש המשנה לרמב"ם כאן.","125","","3739","True","True","False","","126","95.86.125.108","0","32983","יומא|פו ע"א",""),new Message("33005","32997","לדברי יהודי קדום","02/02/14 15:04","ב אדר א","תשע"ד","15:04","המכריע","בשו"ע שכח, יב כתב משתדלין שלא לעשות ע"י אינם יהודים וקטנים וכו', אלא ע"י ישראל גדולים ובני דעת.

הרי שאת פירוש המילה גדולי ישראל פירשו הפוסקים במובן של ההיפך מקטנים.

אבל המ"ב אכן מביא את דברי פירוש המשנה שהועתק בריא"ז ותשב"ץ שעדיף על ידי חכמים אם ישנם באתו מעמד. ועדיין יל"ע באמת אי הר"מ הוציא זאת מתוך שכך פירש גדולי ישראל, או זו הוספה משלו.","199","","3739","True","True","False","","238","95.86.125.108","0","32983","יומא|פו ע"א",""),new Message("33009","32997","^^^ מה שהוא כתב","02/02/14 17:21","ב אדר א","תשע"ד","17:21","Almuaddib","","107","","3739","False","True","False","","114","195.200.205.133","0","32983","יומא|פו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);