var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32968;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32968","0","הערות ליומא פג","31/01/14 08:21","ל שבט","תשע&quot;ד","08:21","המכריע","פג.<br />א. מי שאחזו בולמוס. מכל הסוגיא נראה שזה מה שנקרא בלשונינו נפילת סוכר. זה מתאים לתחושה הזו של &quot;שחור בעיניים&quot; והרפואה היא אכן דבש ומיני מתיקה ופחמימות (סולת או קמח שעורים) כמבואר בעמ' ב'. וגם מובן מה שאמר אביי בסמוך ובטעמא, כי בעת הנפילה מאבדים את תחושת הטעם. אבל מה שאמרו בעמ' ב' דמהני רק לאחר אכילת פת לכ' צ&quot;ב במציאות.<br />ב. מנין היו יודעים שהאירו עיניו. לכ' צ&quot;ב הא אפשר לשאול אותו. ובלאו הכי בטעמא צריך לשאול אותו וא&quot;כ מיירי שהוא במצב שיכול לדבר ומדוע לא נשאלנו אם אורו עיניו.<br /><br />פג:<br />ג. בעציץ שאינו נקוב. לכ' אם רישא דרבה איירי בזה, א&quot;כ גם המשך דבריו טבל ותרומה איירי בטבל דרבנן, ולפ&quot;ז נצטרך לדחוק שגם התרומה הא דרבנן, דאי התרומה דאורייתא ודאי עדיף טבל דרבנן. ויל&quot;ע.<br />ד. החכמה תחיה בעליה. לכ' כוונתו לחכמת התורה, שממנה ידע ענין מגד תבואות שמש שהצד של השמש ממותק טפי.<br />ה. ואתה קיפחת את העיר כולה. לכ' יל&quot;ע מה באו חז&quot;ל ללמדינו בעובדה זו. אמנם בעובדה הסמוכה יש ללמוד לדייק בשמא, ושזה רק למיחש ולא לאחזוקי. ואפשר דר' יוסי נענש על שאינה בדברים לר' יהודה.<br />ו. איתחזי ליה בחלמא. זה ענין נורא למתבונן. אביו בא מעולם האמת לסייעו לפשוע בזה העולם. ובאמת זה צ&quot;ב הייתכן.","199","","3746","True","True","False","","990","95.86.125.108","0","0","יומא|פג ע&quot;א",""),new Message("32969","32968","ל-ו. כידור עכו&quot;ם היה","31/01/14 08:32","ל שבט","תשע&quot;ד","08:32","דוד כוכב","במסכת עירובין דף יט ע&quot;א:<br />&quot;...אמר רבי שמעון בן לקיש: רשעים אפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרין בתשובה, שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי וגו' שפשעו לא נאמר, אלא הפשעים - שפושעים והולכין לעולם! - לא קשיא; הא - בפושעי ישראל, הא - בפושעי עובדי כוכבים. הכי נמי מסתברא, דאם כן קשיא דריש לקיש אדריש לקיש. דאמר ריש לקיש: פושעי ישראל אין אור גיהנם שולטת בהן קל וחומר ממזבח הזהב, מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב עמד כמה שנים ולא שלטה בו האור, פושעי ישראל שמליאין מצות כרמון שנאמר כפלח הרמון רקתך&quot;.<br /><br />ולפי זה צ&quot;ל דכידור עובד כוכבים היה, וישראל אינו חשוד אשפיכות דמים חלילה. ודין מים אחרונים שייך גם בנכרי שכן הוא משום סכנה, וגם משום דרך ארץ ונקיות כמשמע בתוספות מסכת ברכות דף נג ע&quot;ב.","125","","3746","True","True","False","","172","95.86.125.108","0","32968","יומא|פג ע&quot;א",""),new Message("32993","32968","עוד יש להעיר שם בדף","02/02/14 09:51","ב אדר א","תשע&quot;ד","09:51","מתפעל","שכאשר הגיעו לגברת בלה המרשעת, כתוב שלא נכנסו אליה כלל. ואילו אצל כידור נכנס רבי מאיר אף שבדק בשמו, אלא שלא נתן לו כיסו ומאי שנא?<br /><br />ותירץ אחד בשיעור אצלינו שאצל כידור היה ערב שבת ולא היה להם מקום אחר והיו אנוסים ואצל בלה היה זה סתם יום של חול והיה להם זמן לחפש אכסניה אחרת. <br /><br />ועוד יש לומר שאצל בלה היה חשש גדול יותר שהיתה אשה מנאפת וחששו מחילול ה' וגם חששו מאין אפוטרופוס.","148","","3744","True","True","False","","643","212.29.198.117","0","32968","יומא|פג ע&quot;א",""),new Message("32992","32969","מהגמרא משמע שהיה יהודי","02/02/14 09:48","ב אדר א","תשע&quot;ד","09:48","מתפעל","&quot;דבי שמשי. של ערבי שבתות: לית בהו ממשא. מתוך <b>שאדם במנוחה </b>מהרהר ורואה חלומות ומתכוון היה לדחותו שלא ילך ויטלנו&quot;. <br />משמע ששמר שבת והיה במנוחה.","148","","3744","True","True","False","","646","212.29.198.117","0","32968","יומא|פג ע&quot;א",""),new Message("33001","32992","הלא כל טענתם ממילא היתה רק בדיה לדחותו","02/02/14 11:50","ב אדר א","תשע&quot;ד","11:50","דוד כוכב","וגם אם שאל אותם: מה פתאום דבי שמשי לית בהו ממשא? וענו לו: כבר פירש רש&quot;י &quot;מתוך שאדם במנוחה מהרהר ורואה חלומות&quot;, וחזר והקשה: אבל אצלי אין מנוחה בשבת, אני עסוק בגניבות, בודאי ענו לו: לא משנה, הרי גם שור אינו שומר שבת, ואעפ&quot;כ יכול הוא לקבוע חזקה ולהיות מועד לשבתות (מסכת בבא קמא דף לז ע&quot;א). ורש&quot;י כאן לשיטתו שם שפירש: &quot;לפי שהוא בטל ממלאכה וזחה דעתו עליו&quot;, אבל בירושלמי שם מבואר הטעם &quot;מכיון דו חמי לון לבישין נקיין עוד הוא משנה דעתיה&quot;. ואף אתה, די לך בנחת שראית אותנו מעונגים במנוחת השבת.","125","","3744","True","True","False","","116","95.86.125.108","0","32968","יומא|פג ע&quot;א",""),new Message("33075","32993","כך כתב המהרש&quot;א","04/02/14 01:31","ד אדר א","תשע&quot;ד","01:31","איתן","שאצל כידור כתוב &quot;בעו אושפיזא&quot; משמע שלא היתה חלופה.","123","","3742","True","True","False","","248","95.86.119.89","0","32968","יומא|פג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);