var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32940;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32940","0","הערות ליומא פב","30/01/14 09:22","כט שבט","תשע"ד","09:22","המכריע","פב.
א. תוחבין לה כוש ברוטב. רש"י פירש שמוצצת ממנו. ולכ' קצ"ב מה זה עדיף מהרוטב עצמו. הרי זה רוטב בלוע בכוש בן יומו וכשמוצצת את הכוש הרי זה כשותה את הרוטב עצמו ממש ומדוע זה בבחינת הקל לגבי הרוטב. ויל"פ בכמה אופנים.
ב. עבודה זרה מנלן וכו'. לא נתפרש להדיא מדוע ברור לרבותינו ז"ל שאהבת ה' מתייחדת ומסתיימת בענין עבודה זרה. ועוד צ"ב מדוע הוצרכו לברייתא דר"א גבי הצריכותא של נפשך ומאודך הרי הראיה היא מהמקרא עצמו של בכל נפשך.
ג. וכי מה ענין למדנו מרוצח לנערה המאורסה. עי' לשון רש"י. ונראה שבא ליישב דהא באמת בסמוך נערה לומדת מרוצח שייהרג ואל יעבור בג"ע. אלא דהלימוד ההוא אינו לימוד בפרשה זו של רודף אחר הנערה מרצונו, ועל זה שאלו מה בא ללמדינו בפרשתינו. והשיבו שבאמת בפרשה זו הוא נמצא למד, ומ"מ אחר שהקישם הכתוב להדיא אין היקש לחצאין וילמוד נערה מרוצח.","199","","3741","True","True","False","","909","95.86.125.108","0","0","יומא|פב ע"א",""),new Message("32943","32940","ל-ב. בענין עוד צ"ב - אדרבה, איפכא קשיא","30/01/14 10:37","כט שבט","תשע"ד","10:37","דוד כוכב","הובא בספר קול אליהו על דברים פרק ו פסוק ה:
בגמרא במסכת ברכות (דף סא ע"ב) רבי אליעזר אומר אם נאמר בכל נפשך למה נאמר ובכל מאדך, ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך, אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך, ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך, רבי עקיבא אומר בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך ע"כ, ועיין במהרש"א שכתב רבי עקיבא לפרושי דברי רבי אליעזר קאתי ע"ש, והוא דוחק ומלבד זה קשה להבין וכי יש בעולם מי שממונו חביב עליו מגופו הלא כל אשר לאיש יתן בעד נפשו, כי לא במותו יקח הכל.
אמנם י"ל כי פירוש הדברים כך הוא, אם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו היינו כי יתעורר לעשות מצוה בגופו יותר ממה שיעשה בממונו כי טרחת הגוף הוא מוותר אבל לא להוציא ממון, עליו הזהיר שיעשה בממון והזהירו בכל מאדך, ולא איירי כלל רבי אליעזר ממסירות נפש רק בטרחת הגוף והוצאות ממון, לכן בא רבי עקיבא והוסיף ואמר בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך כי האדם מחויב למסור עצמו עבור מצות השי"ת, מעתה אתי שפיר מה שאמרו לו תלמידיו לרבי עקיבא [בעת שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל] עד כאן, אשר לכאורה קשה על התלמידים שאמרו לו דברים כאלה שלא ימסור עצמו על קדושת השם, אבל לפי הנ"ל ניחא כי הם סברו כרבי אליעזר דאין צריך למסור עצמו רק לסבול טרחות היסורים לכן התפלאו ושאלו אותו עד כאן הלא עכשיו תו לא צריך, על זאת הי' מתמה רבי עקיבא והשיב להם הלא כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, פירוש כי רבי עקיבא בעצמו סובר אפילו נוטל את נפשך ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו. (ברורי המדות על ס' המדות להמגיד מדובנא. ילקוט אבנים. דבר אליהו):


לדברי הגר"א אין ראיה מהפסוק עצמו שייהרג ואל יעבור, שהרי ניתן לפרש כרבי אליעזר שיעבוד את ה' בכל כוחות גופו ונפשו, אך לאו דוקא במסירות נפש.
אלא שקשה שלגר"א אין ראיה גם מדברי רבי אליעזר - אותם הביאה הגמרא.
וצריך לומר לדעת הגר"א שכוונת הגמרא להביא ראיה מהסיפא של הברייתא - מדברי רבי עקיבא.
א"נ י"ל שדברי רבי אליעזר התפרשו כפירוש הגר"א רק 'עד שבא רבי עקיבא ולימד'. ולאחר חידושו של רבי עקיבא, הוקבע לכלול בכלל פירוש דברי רבי אליעזר גם מסירות נפש. ובזה מתורצים דברי המהרש"א בכלל דברי הגר"א.","125","","3741","True","True","False","","167","95.86.125.108","0","32940","יומא|פב ע"א",""),new Message("33002","32943","אבל אמנם","02/02/14 14:24","ב אדר א","תשע"ד","14:24","דוד כוכב","במקבילה איתא במפורש רבי אליעזר - במסכת סנהדרין דף עד ע"א:

"אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: נימנו וגמרו בעלית בית נתזה בלוד: כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג - יעבור ואל יהרג, חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. ועבודה זרה לא? והא תניא, אמר רבי ישמעאל: מנין שאם אמרו לו לאדם עבוד עבודה זרה ואל תהרג מנין שיעבוד ואל יהרג - תלמוד לומר וחי בהם - ולא שימות בהם. יכול אפילו בפרהסיא - תלמוד לומר ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי. - אינהו דאמור כרבי אליעזר. דתניא, רבי אליעזר אומר: ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך, ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך, - אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו - לכך נאמר בכל נפשך, ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו - לכך נאמר בכל מאדך. גילוי עריות ושפיכות דמים - כדרבי. דתניא, רבי אומר כי כאשר יקום... ".

ולגר"א יש לומר או שגורס רבי עקיבא במקום רבי אליעזר, או כתירוצא בתרא דלעיל שפירוש הגר"א לרבי אליעזר הוא לולא וטרם שביארו רבי עקיבא.","125","","3738","True","True","False","","162","95.86.125.108","0","32940","יומא|פב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);