var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32898;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32898","0","הערות ליומא פ","28/01/14 08:15","כז שבט","תשע&quot;ד","08:15","המכריע","פ.<br />א. ואימא בן פקועה. כלומר בגדי פירש&quot;י דלא האם ולא הולד נקראים אוכל כל עוד הם מחוסרים שחיטה, אבל כאן האם שחוטה והולד אינו צריך שחיטה.<br />ב. טעון קריעה. רש&quot;י מביא כאן את המשנה בחולין. ויל&quot;ע שם היטב אם זה חיוב דאורייתא הקריעה הזו, שאל&quot;כ תישאר הקושיא ואימא בן פקועה.<br />ג. לא שב מידיעתו. לכ' צ&quot;ב מדוע אם היו אומרים לו שזה חלב והיה נמנע מלאכול, חשיב שב מידיעתו, ואילו אם היו אומרים לו שכזית קטן זהו כזית, הרי גם היה נמנע מלאכול ומדוע זה לא שב מידיעתו. וע&quot;כ משום דאין כזו מציאות שיאמרו לו, שהרי בדור ההוא ההלכה באמת בכזית בינוני, וכל עוד הב&quot;ד לא חזרו בהם אין מצב שישוב מידיעתו. ודוק.<br />ד. שכחום וחזרו ויסדום. לכ' בזה גופא פליג ת&quot;ק וס&quot;ל שמעולם לא נשתכחו. ומה שנקטו יעבץ, הוא ע&quot;פ מאי דאי' בכ&quot;מ שאלפי הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה והחזירן עתניאל בן קנז בפלפולו. וקצ&quot;ב איך אפשר לחדש הלכות למשה מסיני שאין להן שורש במקרא אחר שנשתכחו. <br />ה. כל שאילו יסלקנו לצד אחד. מדידה זו קצת קשה כידוע. והגרש&quot;ז היה נותן עצה למלא את כל פיו ולחלק לחצי. וקצ&quot;ב דלכ' צד אחד הוא בלי האמצע וכשממלא כל פיו מתמלא גם באמצע. גם צ&quot;ב אם אין לו שיניים האם זה נמדד לפי כשהיה שיניים. דהא לא מסתברא דיתובי דעתיה ישתנה לפי חלל פיו עם שיניים או בלעדיהן. ואי נימא כך, מה הדין כשיש לו תותבות. ודומני שדנו בכל זה רבני הזמן.<br /><br />פ:<br />ו. וכותבת בכדי אכילת פרס. נמצא דשונה במהותו שיעור אכיל&quot;פ דיוכ&quot;פ מכל התורה. דבשאר דוכתי האיסור הוא אכילה, ואין אכילה פחות מכזית, ואין כזית מצטרף ונחשב אכילה אלא כשנאכל כולו תוך שיעור זה. אבל ביוכ&quot;פ יסודו שונה לגמרי, ששיערו שיישוב הדעת אינו אלא בנאכל כותבת בכדי אכיל&quot;פ ללא כל קשר לגדרי צירוף ואכילה.","199","","3748","True","True","False","","893","95.86.125.115","0","0","יומא|פא ע&quot;א",""),new Message("32899","32898","ל-ד.","28/01/14 08:24","כז שבט","תשע&quot;ד","08:24","דוד כוכב","חידוש ההלכות הוא בפלפול, כעתניאל. ובמסכת זבחים דף יג ע&quot;א: &quot;אמר לו רבי טרפון: ...אתה <span class='bordeaux'><b>דורש </b></span>ומסכים <span class='bordeaux'><b>לשמועה</b></span>; בלשון הזה אמר לו: עקיבא, כל הפורש ממך כפורש מחייו&quot;. ובמסכתות כתובות דף קג ע&quot;ב; ובבא מציעא דף פה ע&quot;ב: &quot;אמר ליה רבי חנינא לרבי חייא: ...חס ושלום, אי משתכחא תורה מישראל מהדרנא לה מפילפולי&quot;.","125","","3748","True","True","False","","98","95.86.125.115","0","32898","יומא|פא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);