var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32871;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32871","0","מדוע לא הקשו על רב יהודה מהמשנה בברכות?","27/01/14 01:18","כו שבט","תשע"ד","01:18","איתן","לדעת רב יהודה גודל הכותבת הוא יותר מכביצה. והקשו עליו מהמשנה בסוכה. ותמהתי, הרי ההוכחה של רב זביד מהמשנה בברכות נראית כה פשוטה, מדוע לא הקשו ממנה על רב יהודה?
וכשעיינתי בסוגיא בברכות (מט ע"ב) התיישב לי, שכן ההסבר המובא אצלנו "ואכלת זו אכילה ושבעת זו שתיה, ואכלת בכזית ושבעת בכביצה" - זהו הסברו של אביי שם, ורב זביד הוא תלמידם של אביי ורבא (ראה ברכות מו ע"ב "רב זביד משמיה דאביי" ובשבת צג ע"א - "רב זביד משמיה דרבא", ותודה לאנציקלופדיה על המקורות), אבל בתחילה הגמרא תלתה את מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה בחשיבות, האם כזית חשוב מספיק או רק כביצה, ואף ר' יוחנן הודה לפירוש הזה, כך שמסתבר שגם רב יהודה סבר שזה פירוש המשנה וממילא אין מה להקשות עליו ממנה.","123","","3748","True","True","False","","976","95.86.64.33","0","0","יומא|עט ע"א",""),new Message("32877","32871","עוד, בדרך דומה","27/01/14 03:01","כו שבט","תשע"ד","03:01","דוד כוכב","רבא אמר: "התם היינו טעמא משום דהוו ליה פירי, ופירי לא בעו סוכה".
וקשה, למה אם כן אמרו: "וכשנתנו לו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה", אם מדובר רק בפת היה צריך להאמר במפורש: "וכשנתנו לו לרבי צדוק פת פחות מכביצה".

אלא י"ל שאילו היה מפורש 'פת' היה במשמע שרבי צדוק לית ליה דרבי עקיבא האומר במסכת ברכות דף מד ע"א: "אפילו אכל שלק והוא מזונו - מברך עליו שלש ברכות" - שלדעתו דין ירק ופירות כדין פת. ואילו לשון "אוכל" סתם מורה שאפשר שרבי צדוק אינו חולק על רבי עקיבא. אבל לדברי רבא, רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל ודאי אינם סוברים כרבי עקיבא.","125","","3748","True","True","False","","123","95.86.125.115","0","32871","יומא|עט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);