var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32781;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","69"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32781","0","הערות ליומא עד","22/01/14 13:37","כא שבט","תשע&quot;ד","13:37","המכריע","עד.<br />א. וכי תימא כיון דאית ליה היתר מהתורה וכו'. תירוץ זה נשאר למסקנה. ולא נתבאר היטב מאי טעמא באמת אינו מושבע ועומד משום לא תסור כמו שפירש רש&quot;י את טעם ההוה אמינא. (ואולי זה דומה לדברי הר&quot;ן הידועים בנדרים ח. לגבי איסור תורה שאינו מפורש בתורה ויל&quot;פ).<br />ב. איבעית אימא כי קתני איסור אשארא. בפשטות משמע דקאי על הברייתא ומפרש דאמרו אסור בכולן חוץ מאכילה ושתיה שעליהן ענוש כרת. ומש&quot;כ רש&quot;י מתניתין היא ט&quot;ס וצ&quot;ל מתניתא (ראה הג' הב&quot;ח) או דידוע שכך דרכו של רש&quot;י לקרוא גם לברייתות מתניתין. אמנם לפי האמת תשובה זו מיישבת את כל הקושיא מעיקרא בתחילת הסוגיא מאי אסור הא ענוש כרת, די&quot;ל אסור רק אשארא. ולפ&quot;ז איבעית אימא חוזר לתרץ במקום התירוץ של רבי אילא בתחילת הסוגיא.<br />ג. שאר ספרי דבי רב. לכן נקרא המדרש על במדבר ודברים בקצרה ספרי. ואכמ&quot;ל.<br />ד. כיון דחזי לאיצטרופי. הסברא בזה דהא כשאכל כזית נחייבו עונש, ועל כרחינו מחשיבים גם את תחילת אכילתו לחשבון, ולא יתכן שתחילת אכילתו היא היתר ואח&quot;כ נחייבו עליה. וצ&quot;ב תשובת ר&quot;ל על טענה זו. ובסמוך מביא ריו&quot;ח ברייתא מהתו&quot;כ שדורשת מכל חלב, ונמצא לפי זה טעם בפ&quot;ע. וידוע שהאריכו אחרונים דצריך לשניהם ויש נפ&quot;מ הרבה, כגון האוכל סמוך לסיום יוהכ&quot;פ חצי שיעור באופן דלא שייך שיספיק לאכול יותר בעוד יום, דחייב משום גזיה&quot;כ אבל לכאורה לא שייך הטעם.<br />עד:<br />ה. בריה בפני עצמה. רצה לומר דהתורה אסרה חלב בהמה והתירה חלב חיה, וזו שהיא לא בהמה ולא חיה לא ידענו דינה ואסרתה התורה להדיא. וכן בסמוך גבי דם שנאסר גם דם חיה וגם דם בהמה אבל זה אינו כלול בשניהם וצריך קרא לאוסרו.<br />ו. עינוי שיש בו אבידת נפש. ראה רש&quot;י בתוך חלל הגוף ודבריו צ&quot;ב. ולו&quot;ד היינו עינוי הגורם חולשה משא&quot;כ שאר עינויים.<br />ז. המאכילך מן. מביאו דרך אגב משום קרא דויענך וירעיבך שנאמר במן. ואגב זה מביא עוד פלוגתות דרבי אמי ורבי אסי באגדה. וחוזר להאריך בענין המן. וקצת פלא שכל כך האריכו בו אגב אורחא שכזה.","199","","3756","True","True","False","","975","95.86.125.115","0","0","יומא|עד ע&quot;א",""),new Message("32784","32781","הע'","22/01/14 13:55","כא שבט","תשע&quot;ד","13:55","דוד כוכב","ל-ד. תשובת ר&quot;ל: וליטעמיך - הכיצד מתחייב המוציא מרשות לרשות בשבת אחרי הנחתו והלא עקר ברשות? אלא על כרחך י&quot;ל שהאיסור הוא להניח אחר שעקר, הכי נמי האיסור הוא להשלים אכילת כזית לאחר שאכל חציו.<br /><br />ל-ו. ואני הבנתי כמו שמצאתי בשו&quot;ת הלכות קטנות חלק ב סימן רפב: &quot;עינוי שיש בו אבידת נפש... ר&quot;ל עינוי מדברים שבהעדרם יאבד הנפש מן הגוף&quot;.","125","","3756","True","True","False","","108","95.86.125.115","0","32781","יומא|עד ע&quot;א",""),new Message("32793","32781","ל- ה.","22/01/14 16:17","כא שבט","תשע&quot;ד","16:17","יהודי_קדום","גם אם ידוע זה נחמד:<br />יש מקרים שאין ספק שכוי הוא בהמה למשל האומר: כוחי ועוצם ידי (ר&quot;ת כוי  ) <br /><br /> <img src='/icon/4.gif'>","233","","3756","True","True","False","","173","79.176.39.62","0","32781","יומא|עד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);