var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32740;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32740","0","חידוש ברוח חסידי ברסלב ","20/01/14 11:20","יט שבט","תשע"ד","11:20","בתר ממוצע",""היינו דאמר רבא דאומן לה סמא דחייא דלא אומן לה סמא דמותא"

אמר בני אתמול בשיעור שאפשר לקרוא את זה כמשמעות:

"מי ש"אומן" (UMAN) זה סם חיים

מי שלא "אומן" סם המות

חסיד ברסלב בשיעור אהב את זה מאד

*****","138","","3757","True","True","False","","1338","94.188.248.67","0","0","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32742","32740","למה חידוש? זה כפשוטו..","20/01/14 12:19","יט שבט","תשע"ד","12:19","amdavid","יישר כוח ","175","","3757","True","True","False","","239","80.178.239.20","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32744","32740","גם אני חשבתי על כך","20/01/14 13:14","יט שבט","תשע"ד","13:14","דוד כוכב","כשלמדתי את הגמרא בשבת.","125","","3757","True","True","False","","144","95.86.125.115","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32745","32740","ואגב","20/01/14 13:25","יט שבט","תשע"ד","13:25","amdavid","פה הנוסח הוא דאומן לה
ובשבת פח: יש מימרא מקבילה של רבא:
אמר רבא למיימינין בה סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמוחא.
מלשון ימין.

ב'עוז והדר' פירשו דאומן לה "מי שהתורה אומנותו, היינו שעוסק בה לשמה.."
מלשון אומנות.

ובשבת פירש רש"י ז״ל: למיימינין בה - עסוקים בכל כחם וטרודים לדעת סודה כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר.

אומן - מיומן, ולכאורה הם הם הדברים.","175","","3757","True","True","False","","268","80.178.239.20","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32768","32740","נו-נו. מי שנוסע לאומן ומותיר את משפחתו","21/01/14 16:26","כ שבט","תשע"ד","16:26","Almuaddib","בלעדיו בחגים,

מועמד רציני לקבלת הפרס על שם אכיש מלך גת.



אבל ידועה הבדיחה מדוע אנו מתירים להתפלל עם העבריינים - אין צורך לחזור עליה כאן.","107","","3756","True","True","False","","161","195.200.205.133","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32748","32745","למיימינין, מלשון מיימוני - ההיפך מאומן","20/01/14 23:03","יט שבט","תשע"ד","23:03","דוד כוכב","אלו הרמב"מיסטים הריאליסטים.
בין שתאחז בנהרא דא ובין בנחל זה - סמא דחיי היא למחזיקים בה.","125","","3757","True","True","False","","140","95.86.125.115","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32752","32745","לא ראיתי את 'עוז והדר'. ולפי הנ"ל קשה","21/01/14 05:19","כ שבט","תשע"ד","05:19","יהודי_קדום","לקבלו אם ההמשך אומר שהתורה היא סם המוות למי שעוסק בה שלא לשמה (מה שלא נראה לי שכתוב שם). שהרי "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אע"פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה" (פסחים נ:).
וכפירוש רש"י בברכות יז.: "העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא. פירוש שאינו לומד כדי לקיים אלא לקנטר דבפרק מקום שנהגו (דף נ:) אמרינן רבא רמי כתיב עד שמים חסדך וכתיב מעל השמים כאן בעוסק שלא לשמה כו' והתם איירי במקיים כדי שיכבדוהו וכן משמע בירושלמי דפירקין".

אבל כמובן רק אם כך ההמשך בעוז והדר מה שלא נראה לי.

למה עדיין לא ראיתי סטיקר של ברסלב "דאומן לה סמא דחייא דלא אומן לה סמא דמותא"? נחמד ","233","","3756","True","True","False","","198","79.176.39.62","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32755","32752","הבוקר ראיתי ב'עוז והדר' שההמשך הוא לקנטר","21/01/14 08:29","כ שבט","תשע"ד","08:29","יהודי_קדום","כך שכל קיטורי היה דאגת שווא ...","233","","3756","True","True","False","","163","79.176.39.62","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32757","32752","בקשר לסטיקר","21/01/14 11:21","כ שבט","תשע"ד","11:21","בתר ממוצע","אמרתי לבן שלי סע לאומן תן דרשה על הגמרא ותפיץ סטיקר בשקל בטוח תחזיר את מחיר הטיסה

***","138","","3756","True","True","False","","174","94.188.248.67","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32758","32757","לא רק את מחיר הטיסה הוא יחזיר, הוא יחזיר","21/01/14 11:45","כ שבט","תשע"ד","11:45","יהודי_קדום","את מחיר המטוס....
חבל שאיני יכול להביע כאן כמה אני רציני...","233","","3756","True","True","False","","168","79.176.39.62","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32787","32768","מחלוקת במסכת סוכה דף כז ע"ב","22/01/14 14:02","כא שבט","תשע"ד","14:02","דוד כוכב","","125","","3755","False","True","False","","109","95.86.125.115","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32811","32768","איפה כתוב העונש/הפרס שכבודו ציין?","23/01/14 11:00","כב שבט","תשע"ד","11:00","בתר ממוצע","ציפתי לתגובה הזאת ....

ומי שאשתו רוצה שיסע מה הדין?

ומי שנוסע עם אשתו והילדים?

ומי שמצער את אשתו כל השנה? רק בראש השנה אסור לצער?

פתאום כולם דואגים לכבוד האשה? מעניין איפה הדאגה כל השנה????

לא מכיר הרבה אנשים אם בכלל שלא ביקשו סליחה מהאשה שלהם (למעט רווקים)....

מה ענינכם מה אחרים עושים רק להגיד רע על השני בכך אתם מתגדלים ומרגישים טוב.

שיעשו מה שהם רוצים לא תפקידנו לדבר עליהם!


****","138","","3754","True","True","False","","191","94.188.248.67","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32789","32787","לא מחלוקת אלא מסקנה!","22/01/14 14:24","כא שבט","תשע"ד","14:24","יהודי_קדום","אין מקום להשוואה כלל בין נוטשי בתיהם בנסיעה לאומן לבין הקבלת רבו שבחיים ברגל - בהליכה רגלית וחזרתו לביתו לאשתו עוד במהלך החג כמסקנת הגמרא "הא דאזיל ואתי ביומיה"- וגם רבי אליעזר עצמו תהה על רבי אלעאי שלא נשאר בביתו אצל אשתו (רש"י) .","233","","3755","True","True","False","","179","79.176.39.62","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32815","32787","אין מחלוקת. ברבו החי דיברו.","23/01/14 15:44","כב שבט","תשע"ד","15:44","Almuaddib","","107","","3754","False","True","False","","99","195.200.205.133","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32790","32789","זו דעת רבי אליעזר בלבד","22/01/14 14:38","כא שבט","תשע"ד","14:38","דוד כוכב","רבי אליעזר הוא הסובר שצריך להקפיד על: ושמחת אתה וביתך - בביתך. הקשתה הגמרא על רבי אליעזר הרי מיחייב איניש לאקבולי אפי רביה כמבואר בפסוק: "מדוע את הלכת אליו היום וכו". מתרצת הגמרא שלרבי אליעזר מיחייב איניש לאקבולי אפי רביה רק באופן דאזיל ואתי ביומיה.
מכאן שלחולקים מדובר באופן דאזיל ולא אתי ביומיה.","125","","3755","True","True","False","","138","95.86.125.115","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32792","32790","האם גם לאחר מסקנת הגמרא נותרה מחלוקת?","22/01/14 16:09","כא שבט","תשע"ד","16:09","יהודי_קדום","לא כך הבנתי את הגמרא.
נכון שיש דעת ר' יצחק אך הבנתי שלא נשארה מחלוקת :
הנה לשון הגמרא:
ת''ר מעשה בר' אלעאי שהלך להקביל פני ר' אליעזר רבו בלוד ברגל אמר לו אלעאי אינך משובתי הרגל שהיה ר' אליעזר אומר משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל דכתיב {דברים יד-כו} ושמחת אתה וביתך איני והאמר ר' יצחק מניין שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל שנא' {מלכים ב ד-כג} מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת מכלל דבחדש ושבת מיחייב איניש לאקבולי אפי רביה לא קשיא הא דאזיל ואתי ביומיה הא דאזיל ולא אתי ביומיה

ולענ"ד כך יש לפרש את תירוץ הגמרא "הא דאזיל ואתי ביומיה הא דאזיל ולא אתי ביומיה" (ולא כפי שאני מבין מסוף דבריו כאילו נשארה מחלוקת):
נכון שיש חובה להקביל פני רבו ברגל אך בתנאי שיחזור עוד באותו יום לביתו וזהו "הא דאזיל ואתי ביומיה".
דווקא לחלק השני "הא דאזיל ולא אתי ביומיה" אותה דעה רק קשיחה יותר: היא קובעת שחייב אדם להישאר בביתו ולא לצאת כלל לקבלת פני רבו אם כרוך הדבר בכך שלא יוכל יחזור לביתו באותו יום (וזו המסקנה לאחר, מה שלא נאמר בפירוש אך משתמע מדברי הגמרא קודם, והוא שלר' יצחק יקביל פני רבו אף אם לא חוזר לביתו).
ומה שהעיר ר' אליעזר לר' אלעאי הוא משום שר' אלעאי לא היה יכול לחזור לביתו באותו יום !!! יעויין במפרשים.
ואל נא נשכח: אין מקום להשוואה כלל בין נוטשי בתיהם בנסיעה לאומן לבין הקבלת רבו שבחיים !!!
ראוי לענ"ד להביא את הרמב"ם:
רמב"ם יו"ט ו, יז
שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד ותענית, וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים עליו שנאמר +דברים ט"ז+ ושמחת בחגך וגו', אף על פי שהשמחה האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד כראוי לו.","233","","3755","True","True","False","","215","79.176.39.62","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32794","32790","מעניין שמחרתיים מחכה לנו משהו דומה","22/01/14 16:40","כא שבט","תשע"ד","16:40","יהודי_קדום","במקצת:
״תנו רבנן ההולך להקביל פני אביו או פני רבו או פני מי שגדול ממנו עובר עד צווארו במים ואינו חושש". (יומא עז:)","233","","3755","True","True","False","","181","79.176.39.62","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32795","32792","אכן נותרה מחלוקת, ראה בכסף משנה","22/01/14 16:51","כא שבט","תשע"ד","16:51","דוד כוכב","כפי שכתבת, רבי אלעאי לא היה יכול לחזור לביתו באותו יום, והוא חלק איפוא על רבי אליעזר.
וכתב הכסף משנה (למרן הב"י) בהלכות תלמוד תורה פרק ה הלכה ז:
"ורבינו {=הרמב"ם} לא כתב זה {=את החילוק בין הא דאזיל ואתי ביומיה לבין הא דאזיל ולא אתי ביומיה} משום דמשמע התם דדוקא רבי אליעזר הוה סבירא ליה הכי ולכך כתב לדרבי יצחק {שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל} סתם ולא חילק".
כלומר שאין הלכה כרבי אליעזר.","125","","3755","True","True","False","","125","95.86.125.115","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32796","32795","עוד בס״ד אלמד מה שכתב. בינתיים לא ראיתי","22/01/14 17:24","כא שבט","תשע"ד","17:24","יהודי_קדום","התייחסות להבדל בין הליכה לקבל פני רבו החי לבין נסיעה לקבר באומן.","233","","3755","True","True","False","","179","37.26.146.236","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32810","32796","הלכות ערב ראש השנה","23/01/14 10:51","כב שבט","תשע"ד","10:51","בתר ממוצע","שולחן ערוך:

"יש נוהגים ללכת בערב ראש השנה לבית הקברות להשתטח ולהתפלל על קברי הצדיקים"

מה לכם להתעסק עם חסידי ברסלב - כך ציוה אותם רבם

(חיי מוהר"ן סימן ת"ה)

"הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה. לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי."

כמו כן...

ואמר רביז"ל לענין ראש השנה שלו (חיי מוהר"ן סימן ת"ו):

שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים, כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות.

ידוע אצלינו שהרב הקדוש רבי אהרן הרב מברסלב זי"ע, לא היה יכול להיות אצלו בראש השנה האחרון תקע"א וכו', (עיין חיי מוהר"ן סימן ת"ו) ענה רביז"ל ואמר אז בקול חזק מעומק הלב: מה אומר לכם, אין דבר גדול מזה, היינו מלהיות אצלו על ראש השנה. ואמר בזו הלשון בקול זיע סגיא: "ווי אזוי זאל איך אייך זאגין, קיין גרעסערס דער פון איז ניט פאר האנין. איי אנדערע גוטע יודין זאגין ניט אזוי, איז נאך אקשיא" [מה אומר לכם, אין דבר גדול מזה! ואם צדיקים אחרים אינם אומרים כך, אז עוד קשיא]. (כלומר הלא בלא זה כבר מקשין עליו קושיות הרבה, ויהיה קשה עוד קושיא זאת גם כן, מה שהקפיד כל כך להיות אצלו על ראש השנה דייקא).

וכתב מוהרנ"ת ז"ל (שם) ומכלל דבריו הקדושים שדיבר אז עמנו למדנו כמה דברים: למדנו עוד הפעם עוצם גודל החיוב להיות אצלו על ראש השנה, כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מריבוי דבריו הקדושים אז בזה, ומתנועותיו הנוראות אז, הבינו עוצם החיוב יותר ויותר, שאי אפשר לבאר זאת בכתב.

וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומין על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה.

וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבור המניעות מדבר שבקדושה, בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה שצריכים לשברם ביותר ולהיות דייקא על ראש השנה, עד שאפילו אם הוא ז"ל בעצמו מצוה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש השנה, חלילה להסתכל על זה. וצריכין להזהר מאד לבלי לשאול אותו שום שאלה על זה, כי הוא ישיב בודאי לבלי להיות אצלו, ואף על פי כן בנקודת האמת לאמיתו צריכין להיות דייקא [וכן הוא נוהג לדורות]. וענין זה נוגע למה שאמרו חכמינו הקדושים (מכות י:) 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו' כמו שפרש רש"י. והוא מדברי חכמינו הקדושים על פסוק (במדבר כ"ב) "לך עם האנשים", וכן בשלוח מרגלים שהוכרח משה רבינו בעצמו לשלחם, אף על פי שבאמת רצונו לא היה כלל בזה. וענין זה ראינו מרביז"ל כמה פעמים, בפרט בענין ראש השנה שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות אצלו על ראש השנה, ושאלו אותו בעצמו, והשיב להם שלא יהיו על ראש השנה. והתחילו להתעקש, הלא שמענו מכם גודל האזהרה להיות אצלכם על ראש השנה? ועשה עצמו כמקפיד עליהם וגער בהם שלא ידברו יותר, וכן עשו ולא באו על ראש השנה.

ואף על פי כן אנחנו זכינו להיות רגילים לעמוד לפניו, ושמענו והבננו ברמז ובפירוש שפנימיות רצונו אינו נוחה בזה כלל, רק הוא מוכרח לומר להם כך מחמת ששואלים אותו על זה. ויש בזה הרבה לספר, [כמובא (שיחות הר"ן רי"ד) כשאדם שואל להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירות נפש בשביל השם יתברך, הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות. ואף על פי כן השואל אין צריך לקיים דבריו. ואמר אז רביז"ל: כל מה שהצדיק מצוה לעשות - צריך לקיים, רק כשמצווה שלא ליסע על ראש השנה אצלו, זה אין צריך לקיים וכו', עיין שם]. וכן הוא נוהג לדורות שכששואלין להרב והמנהיג על דבר שיש בו כעין מסירת נפש, צריך להשיב לאו, אף על פי שבאמת לאמיתו רצונו שימסור נפשו וישבור כל המניעות. על כן מי שרוצה להתקרב ולשבור המניעות באמת לאמיתו, צריך להזהר מאד לבלי לשאול אותו בזה כלל, עיין שם בחיי מוהר"ן כל זאת באריכות.


ןאמ"ל

כל אחד יעשה כרצונו ולא ידבר על מי ששונה ממנו....


*******","138","","3754","True","True","False","","165","94.188.248.67","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32812","32810","לגבי השורה האחרונה שכתב נראה שסותר","23/01/14 11:07","כב שבט","תשע"ד","11:07","יהודי_קדום","כל ישראל ערבין זה לזה...
ויש מי שיאמר שזה סותר גם את מצות הוכח תוכיח את עמיתך...

אבל לפי אורך הדברים שכתב ותוכנם שחלקם קראתי נראה שצריך לזעוק לבוא משיח צדקנו שיגאל אותנו מכל צרותינו ויגלה את עינינו לראות את האמת.","233","","3754","True","True","False","","164","79.176.39.62","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32813","32810","זו הטעיה לרשום שאלה הלכות ראש השנה","23/01/14 11:19","כב שבט","תשע"ד","11:19","יהודי_קדום","מה שכתב אלה הלכות ראש השנה דברסלב בלבד !

וגם מטעה להביא השו"ע: "יש נוהגים ללכת בערב ראש השנה לבית הקברות להשתטח ולהתפלל על קברי הצדיקים" בהקשר לנידון באשכול - וכי השו"ע התכוון שלא יחזור לביתו אחר ההשתטחות?

באותו משקל בלתי מאוזן של מחשבה יכול אני להביא מסנהדרין " ודורש אל המתים זה המרעיב עצמו והולך ולן בבית הקברות כדי שתשרה עליו רוח טומאה"

.","233","","3754","True","True","False","","175","79.176.39.62","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32814","32811","רבו העושים כמעשה האמורי...","23/01/14 15:43","כב שבט","תשע"ד","15:43","Almuaddib","ולצערינו רבו האומרים חוטא באמונתו יחיה.


ואין אני מתגדל, ודאי לא בקלון חברי - אין לי אף חבר שנוטש את הארץ הקדושה שניתנה לנו בהבטחה, כדי ללכת ולהשתטח על הקבר - מה שאסרו רבותינו והוקיעוהו פעמים רבות ובמקומות רבים.

וכבר תני רבן שמעון בן גמליאל בירושלמי, כי אין עושין נפשות לצדיקים - דבריהם הן הן זכרונם.


נ.ב.
כמה טעה הר"ן מברסלב, כאשר חשב שאף אחד לא יבוא לומר תהילים על קברו, אם זה יהיה בארץ אחרת:

"ואמר, שהיה רוצה לנסוע לארץ ישראל, היינו לנסוע עוד הפעם לארץ ישראל ולהסתלק שם, אך הוא מתיירא שמא לא יוכל להגיע לשם. גם אם יסתלק שם לא יבואו אנשים על קברו, ולא יהיה להם עסק ועובדא עם קברו. (עובדא?) אבל כשישכב במדינתינו בוודאי נבוא על קברו ללמוד ולהתפלל שם, ויהיו לו שעשועים ותענוג גדול מזה.
ומאותו יום והלאה דיבר הרבה מעניין הסתלקותו, ודיבר הרבה מעניין קברו, וגילה דעתו כמה פעמים בכמה מיני לשונות שיבואו על קברו תמיד, לומר תהלים על קברו וללמוד שם ולהרבות שם תפילה ותחנונים.
ואמר, שכשאחד יבוא על קברו ויאמר פרק תהלים בהתעוררות הלב, יהיה לו תענוג גדול מזה. ועשה אז תנועות בגופו ובעצמותיו, ורמז שיהיה לו חילוץ עצמות בקברו כשיאמרו תהלים על קברו. ועוד דיבר בזה העניין כמה פעמים. ואחר כך גילה עשרת פרקי התהלים,, ואמר, שמי שיבוא על קברו וייתן פרוטה לצדקה ויאמר אלו עשרת פרקי תהלים, הוא יניח עצמו לאורך ולרוחב לעזור לזה האיש, אפילו אם עבר זה מה שעבר. וייחד שני עדים לעדות על זה. "

(מתוך: תיקון הלב)","107","","3754","True","True","False","","186","195.200.205.133","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32816","32811","מי התחיל בכך ?","23/01/14 16:30","כב שבט","תשע"ד","16:30","יהודי_קדום","","233","","3754","False","True","False","","119","37.26.146.236","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32821","32814","יש שגיאה חמורה במה שכתב בשורה האחרונה:","23/01/14 18:19","כב שבט","תשע"ד","18:19","יהודי_קדום","צ"ל: קלקול הלב","233","","3754","True","True","False","","152","79.176.39.62","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32846","32821","אני מוחה!!!","26/01/14 10:30","כה שבט","תשע"ד","10:30","בתר ממוצע","כל מי שרגיל לדבר נגד צדיקים בידוע שהוא פגום בברית ואמ"ל","138","","3751","True","True","False","","149","94.188.248.70","0","32740","יומא|עב ע"ב",""),new Message("32847","32846","נכון! כל מי שרגיל לדבר נגד צדיקים וכו'..","26/01/14 10:40","כה שבט","תשע"ד","10:40","יהודי_קדום","","233","","3751","False","True","False","","116","79.176.39.62","0","32740","יומא|עב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);