var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32637;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","49"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32637","0","הערות ליומא סו","14/01/14 10:51","יג שבט","תשע&quot;ד","10:51","המכריע","סו.<br />א. גזירה משום תקלה דתניא וכו'. שם התקלה היא לעולם וכאן צריך זהירות מתקלה רק לשנה, ומצינו להלן דמפסח ראשון לשני לא חיישינן לתקלה, הרי שקוצר הזמן מבטל החשש, והיה מקום לחלק בין שנה לכמה שנים, ומ&quot;מ רואים שיש ענין של תקלה ואפשר דלזה רומז רש&quot;י. אמנם למסקנה דמצינו מ&quot;ד חיישינן לתקלה מפסח שני שנה זו לפסח ראשון בשנה הבאה, מצינו בזה להדיא חשש לי&quot;א חודש.<br />ב. בהמה תיעקר. לפי מה שמפרש בסמוך היינו תיעקר מן העולם.<br />ג. ותקלה תנאי היא וכו', לא וכו', אין רוצה לומר דלא פליגי תנאי, דהא ברייתא דאין מחרימין ודאי חיישא לתקלה ומ&quot;ד בסמוך יקרב ודאי דלא חייש, אלא ר&quot;ל הני תרי ברייתות דפסח לא פליגי בזה לס&quot;ד.<br />ד. בתורת משה עבדך לאמר. לעיל בב' וידויים ראשונים לא גרסינן לאמר, וכך הוא במטבע סדר העבודה דיוהכ&quot;פ.<br />ה. מסרו למי שהיה מוליכו. היינו מסרו הכהן גדול. ומשמע להלן דאותו איש עתי שהיה מזומן היה צריך להתחיל שילוחו מהצעד הראשון, עד כדי כך שאם נטמא היה נכנס לעזרה ולא היו מוציאין לו החוצה.<br />ו. אלא שעשו הכהנים הגדולים קבע. לגירסה זו הכהנים הגדולים קבעו שלא לשלחו ביד ישראל. ולגירסה הכהנים, ר&quot;ל דקבעו מי שקבעו (ברש&quot;י כתב ב&quot;ד של כהנים) דהכהנים יהיו המוליכים ור&quot;ל עשו וקבעו את הכהנים למשלחים.<br /><br />סו:<br />ז. לומר שאם נטמא משלחו נכנס בעזרה. קצ&quot;ב דהא חלה משלחו ביד אחר והרי שעתי אינו מעכב, ומדוע פשיטא להו לדרוש דטומאה אינה סיבה להעבירו איש אחר.<br />ח. שנאמר ויעמוד משה בשער וכו'. ידוע שהרב משה שוואב בא מאשכנז ללמוד בראדין, וטרם שובו כשבא להיפרד מהח&quot;ח, אמר לו בין השאר, מהרה יבנה ביהמ&quot;ק אני אכנס ואעבוד ואתה תישאר בחוץ, מדוע? כי כשמשה אמר מי לה' אלי, אבי אבי נקרא אל הדגל, ואבי אביך לא, זקני זכה וזיכה לכל דורותיו אחריו וזקנך הפסיד. דע לך שבכל דור ישנה קריאה זו של מי לה' אלי, הנקראים אל הדגל יכולים לזכות זכות נצחית והאדישים להפסיד.<br />ט. אבי אמו מישראל. לגירסתנו שלא נאמר אמו מישראל (עי' תו&quot;י בזה), נראה דפירשו אביו ואמו – אבי אמו. ובעצם מש&quot;כ התו&quot;י דלא מסתבר דנשי הלויים חטאו בעגל, לכ' צ&quot;ב דהא כל הנשים לא חטאו כדאי' בהלכות ר&quot;ח, ושמא נשי ישראל בדרך כלל לא חטאו אבל היו יוצאות מהכלל, ונשות לוי לא חטאו ללא יוצאת מהכלל.","199","","3758","True","True","False","","915","95.86.69.187","0","0","יומא|סו ע&quot;א",""),new Message("32691","32637","פסק הרמב&quot;ם לגבי תקלה","15/01/14 23:07","יד שבט","תשע&quot;ד","23:07","איתן","הרמב&quot;ם פסק ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=6692'>פי&quot;ב מתרומות הי&quot;ב</a> שחוששים לתקלה. מדובר בסוגיות <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&massechet=286&amud=40&fs=0'>פסחים כ ע&quot;ב</a> ודף ל&quot;ג ע&quot;ב. <br />לגבי הדוגמא של סוגייתנו, האם לשמור קרבן לשנה הבאה - הרמב&quot;ם כתב (ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=9238'>פ&quot;ד ה&quot;ו</a>) שיקרב שלמים. אך אין מכאן ראיה שפסק שחיישינן לתקלה, ייתכן בגלל שפסק שלא כרבי. (<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7628'>פי&quot;ב משמיטה ויובל ה&quot;א</a>) אם היה מדבר על המעות שיקריב בהן שלמים עכשיו היתה זו ראיה, אך לא מצאתי הלכה זו ברמב&quot;ם.<br />אלא הראיה היא מכך שהרמב&quot;ם פוסק את הברייתא שהביא רבא &quot;אין מקדישין ואין מחרימים ואין מעריכין בזמן הזה&quot;. (פ&quot;ח מהל' ערכין הלכה ח'). <br /><br />ע' תוס' &quot;ותקלה&quot; מדוע הגמ' ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&massechet=286&amud=40&fs=0'>פסחים כ ע&quot;ב</a> וכאן הביאה דוגמאות שונות.<br />ותוס' ב&quot;ק קט&quot;ו ע&quot;ב מתי כו&quot;ע מודים שחוששים לתקלה.<br />וכן תוס' חולין נ&quot;ג ע&quot;ב.<br />(זו אינה בקיאות מדהימה, זה שימוש במסורת הש&quot;ס)","123","","3757","True","True","False","","300","95.86.67.54","0","32637","יומא|סו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);