var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32583;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32583","0","&quot;ומנין שאע&quot;פ שאין שניהם שוין כשרין?&quot;","09/01/14 19:20","ח שבט","תשע&quot;ד","19:20","יהודי_קדום","א. מובאים חמש היקרויות בהם כתוב גם &quot;שני&quot; וגם סוג הקורבן בלשון רבים. <br />ב. בקורבן המוספין כתוב &quot;שני כבשים&quot; אם לא היה כתוב 'שני' הייתי אומר ארבעה כבשים (הר&quot;ח) כי אין לי בהמשך פירוט מספר הכבשים. <br />ג. אבל בשעירי יוה&quot;כ, כבשי מצורע, ובציפורי מצורע לא זקוקים למילה שניים כדי ללמוד על הכמות משום שבכבשים, ציפורים ושעירים אני אומר ש&quot;מיעוט רבים שניים&quot; וגם שבהמשך יש פירוט על הכמות (הריבוי בשני פסוקים סמוכים) .<br />ד. אמנם נכון שגם בקורבן התמיד כתוב 'שני כבשים' וגם כאן בהמשך <b>לכאורה </b>יש פירוט על הכמות: &quot;הכבש האחד&quot;, &quot;הכבש השני&quot; או 'שניים ליום'  אך הלימוד כאן הוא על <b>מיקום </b>השחיטה שיהא מול השמש ואין לימוד על הכמות.<br /><b>ולכן:</b><br />1. בשעירים, בכבשי מצורע ובציפורים לומדים שלכתחילה יהיו שניהם שוים ובדיעבד כשרים.<br />2. בקורבן התמיד לא נלמד שיהיו שוים.<br />3. במוספין לרש&quot;י מצווה לכתחילה ולתוס' לעיכובא.<br /><br />                           .","233","","3764","True","True","False","","989","79.176.118.202","0","0","יומא|סב ע&quot;ב",""),new Message("32593","32583","דברי הגר&quot;א, בספר קול אליהו בראשית א, טז","10/01/14 15:45","ט שבט","תשע&quot;ד","15:45","דוד כוכב","ברש&quot;י והוא מדברי הגמרא במסכת חולין (דף ס') ר&quot;ש בן פזי רמי כתיב ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן וכו'. אלא שווים נבראו ונתמעטה הלבנה על שקטרגה וכו'. יש לבאר כי ידוע שכבר קבלו חז&quot;ל על מאמר שני שיהיו שניהם שוים כמו שמבואר במסכת יומא (דף ס&quot;ב) דשני שעירי יום הכפורים שכתוב בהם ג' פעמים שני הי' מוכרח להיות שוים בג' דברים. כאמרם ז&quot;ל (שם) חד למראה וחד לקומה וחד לדמים. לפי&quot;ז י&quot;ל גם כאן דר&quot;ש בן פזי הוכיח מדרשו מלשון שאמר ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים. אשר מאמר &quot;שני&quot; מורה שהיו שניהם שוים. א&quot;כ איך אמר אח&quot;כ את המאור הגדול ואת המאור הקטן. אלא ע&quot;כ ההכרח לומר שנבראו שניהם שוים רק בשביל שאמרה הלבנה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד אמר לה לכי ומעטי את עצמך.<br />(אמונה והשגחה. דבר אליהו. קורא באמת. ילקוט סופר).<br /><br /><span class='bordeaux'>הגהה א) עיין באבן עזרא שכתב דשניהם נקראו גדולים נגד הכוכבים ע&quot;ש, א&quot;כ לפי דבריו אין אנו צריכין לדרשת חז&quot;ל, אולם לפי דברי רבינו הגר&quot;א זצ&quot;ל ע&quot;כ צ&quot;ל שהיו שניהם שוים והדרש מוכרח.<br />ועל אופן זה יש לבאר דברי התרגום יונתן פרשת נשא על הפסוק (במדבר ז. כה) קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה. מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקודש וגו' וכתב שם בתרגום יונתן דהקערת כסף היה גלדא סמיך. (פי' עב) והמזרק היה גלדא קלוש (פי' דק ע&quot;ש).<br /><br />הגהה ב) עיין בס' הכתב והקבלה פ' נשא בשם המדרש:<br />ולכאורה אין אלו אלא דברי נביאות מאין למד זאת להכריח לומר שהקערה היתה עבה והמזרק היה קלוש. אבל האמת יורה דרכו. כי דבר זה נלמד מלשון הכתוב (שם) שניהם מלאים סולת. וא&quot;כ מוכרח שהיו שניהם שוים כקבלת חז&quot;ל הנז&quot;ל. ומעתה אחרי אשר הקערת כסף היה ק&quot;ל משקלה והמזרק לא היה רק שבעים שקל. א&quot;כ איך אמר עליהם שניהם מלאים סולת, הלא מאמר שניהם מורה שהיו שניהם שוים, ואיככה היו שוים אם לא שהקערה היה דופנו עב וסמיך, והמזרק היה קלוש ודק. וא&quot;כ הקערה לא היתה מחזקת סולת אלא רק כמדת סולת אשר החזיק המזרק בתוכו. והיה מדה אחת להם. ובזה היו שניהם שוים.</span>","125","","3763","True","True","False","","157","95.86.123.199","0","32583","יומא|סב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);