var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32569;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","55"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32569","0","הערות ליומא ס'","09/01/14 00:42","ח שבט","תשע&quot;ד","00:42","המכריע","ס.<br />א. לרבי דוסא דאמר ראויין לכהן הדיוט מאי איכא למימר. לכאורה כוונתו פשוטה דלר&quot;ד אין הפירוש והניחם שם לשון גניזה ואיסור הנאה אלא לאסור לשמש בהם לכה&quot;ג ביום הכיפורים אחר, וא&quot;כ לא מצינו כאן כלל איסור אחר שנעשית מצוותו. ולכאורה קצת ייפלא על רש&quot;י שהוצרך להביא כאן הא דבגד&quot;כ דהדיוט אין בהן מעילה, ומשמע שפירש דכיון דלר&quot;ד מותרין לכהן הדיוט ע&quot;כ אין בהן מעילה. ומשמע דהיה מקום להבין דנעשית מצותן העיקרית לכה&quot;ג, למרות שמותרין לכהן הדיוט, ואף אם לא נאמר בהן והניחם לשון איסור, מ&quot;מ מהיכי תיתי שבאמת לא אסורין בהנאה שנלמד מזה לשאר מקומות, ועל זה הביא דכיון דכה&quot;ד משתמש בהן ע&quot;כ כאילו נתפרש בזה דמותרין בהנאה ויל&quot;ע.<br />ב. ועגלה ערופה. לכאורה שם לא שייך מעילה כלל. ומוכח דמדמין איסור הנאה לאחר שנעשית מצותו לדין מעילה. ובאמת מבואר דהנשרפים אפרן מותר משום דכבר נעשית מצותן ואע&quot;פ שרוב הנשרפין אינם קדשים. ולפ&quot;ז צ&quot;ב על רש&quot;י לעיל סוף עמ' ב' שהוצרך לומר לגבי תרוה&quot;ד דכיון דיש איסור מחמת קדושה ממילא יש מעילה.<br />ג. הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום. מתבאר בסוגיא דהיינו מי שדינו מעכב, כלומר בגדי לבן לר&quot;י בפנים ולר&quot;נ אף בחוץ, גורם שזה שהוקדם לו נפסל ודוק.<br />ד. בגדי לבן בחוץ, רש&quot;י הזכיר שפיכת שיריים. אמנם ר&quot;נ מודה בזה כמבואר להלן אבל מכח מיעוט מיוחד. ומש&quot;כ רש&quot;י דבשחיטה וחפינה מודה ר&quot;י, שחיטה מפורש בסוף עמ' ב' וחפינה לכאורה הסיק רש&quot;י מעצמו דהוי דומיא דשחיטה וצ&quot;ב.<br /><br />ס:<br />ה. אלא היינו טעמיה דרבי יהודה. אין הכוונה לדחות את דברי ריו&quot;ח ולומר מהלך אחר, אלא זה ביאור בכוונת ריו&quot;ח דלזה נתכוון מקרא אחד דחוקה שנאמר בו ב' מיעוטי, וכדמוכח להלן בסוגיא להדיא. עי&quot;ש ברש&quot;י ד&quot;ה ומי אמר ריו&quot;ח.<br />ו. דברי ר' עקיבא רי&quot;א וכו'. ראה במסוה&quot;ש גירסה אחרת. אמנם סוגייתנו גורסת בהכרח שהתנא השני הוא רבי יהודה. וגם מוכח דלא הוי ר' נחמיה, דהא סוגייתנו סוברת בדעתו דס&quot;ל שפיכת שיריים לא מעכבי כפרה ולכן יש מקום למעטם בשונה משאר בגדי לבן. ומה שאמרו כדתניא הכוונה לההוא חד דאמר שפיכת שיריים איכא בינייהו. וקצ&quot;ב לפ&quot;ז אמאי לא תסתיים דריו&quot;ח הוא דאמר כן ודוק.<br />ז. ואם איתא יחזור ויחפון. רש&quot;י פירש על הפר, והיינו משום דעל שחיטת שעיר לק&quot;מ דהא באמת זמנו אחר הקטורת.","199","","3764","True","True","False","","947","95.86.123.199","0","0","יומא|ס ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);