var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32491;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32491","0","הערות ליומא נג","01/01/14 13:12","כט טבת","תשע&quot;ד","13:12","המכריע","נג.<br />א. להוציא מליבן של צדוקים. אין הכוונה רק להוציא, שהרי באמת צריך לידע הדין, ובפרט שיש לכאורה משמעות הפוכה, וצריך לומר את הדין ומקורו, אלא כלומר דבר זה הוא שלא כהצדוקים שלא היו מודים בזה. (יש לפעמים נפ&quot;מ לדינא לדעת במה אין הצדוקים מודים כגון בהורו ב&quot;ד או זקן ממרא).<br />ב. או שחיסר אחת מכל סמניה. לכאורה הכוונה בקל וחומר אם על מעלה עשן חייב מיתה כל שכן על עיקר סממניה ויל&quot;ע.<br />ג. שתי הקטרות. זח&quot;ג לדינא דהיה מקום להבין דאף אם חייב על קטורת חסירה, היינו כשהחסיר מהקטורת שחייב בה, אבל קמ&quot;ל דאף על קטורת שאין חייב בה, אם מקטירה חסירה חייב מיתה.<br />ד. כיון שהגיע לשמי קורה וכו'. לפי זה לכאורה מאי דתנן ונתמלא כל הבית עשן ויצא. היינו שהיה עליו להמתין מעט עד שיתמלא ורק אז לצאת. ואם כנים אנו בזה לכאורה קצת יש לתמוה מדוע לא התפלל אז את התפילה הקצרה לפני ולפנים. ויל&quot;ע.<br />ה. שהורו הלכה בפני רבן. יש כאן חידוש  שהרי על חיסור סממנין אע&quot;פ שנצטוו לא מסתבר שנענשו לפי שלא נתפרש עדיין עונש, ולכאורה על הורייה בפני הרב לא נתפרש כלל לא האיסור ולא עונשו ואעפ&quot;כ על זה לא קשיא לן שנתחייבו מיתה לשמים.<br /><br />נג:<br />ו. דתירום רישך אכולא כרכא. רש&quot;י פירש שיהא ראש הישיבה. ובר&quot;ח מביא עוד פירוש שתהא הלכה כמותו.<br />ז. אמר ליה רב מרדכי כיון שפסע. לא בא לחלוק אלא להוסיף. והא דתניא נמי הכי קאי אעיקר דברי רבי אלכסנדרי.<br />ח. ולא תיכנס לפניך תפילת עוברי דרכים. בעלי מוסר העירו מכאן, בוא וראה כמה גדול כחה של תפילה מעומק הלב, שהרי אותו עובר דרכים מבקש לצרכו הפרטי נגד טובת העולם, ובכל זאת כדי לבטל בקשה שאינה הוגנת זו יש להפעיל את הכהן גדול ביום הכיפורים בהיכל רגע אחרי ההקטרה, בזמן שחסכו כל מילה כדי שלא להבעית.<br />ט. אל תהי רגיל לעשות כן שלא להבעית. כבר הבאנו לעיל במתני' אודות ענין זה שלא להבעית. ורואים אנו כאן שאפילו תפילת אדם גדול כשמעון הצדיק שבו היה מעשה כדאי' בתו&quot;י בשם ירושלמי, והוא באמת היה סבור שהתפילה עדיפה ואעפ&quot;כ לא צדק ולא הסכימו לו חביריו. ובנותן ענין לציין המעשה הידוע שרבי ישראל מסלנט הקדיש את לילו האחרון לחייו להרגיע את הבחור ששימשו, שלא יפחד לשהות עם גופו הטהור לאחר פטירתו לפנות בוקר עד שייפתחו השערים ויוכל לקרוא לאנשים.<br />י. גבוה מן הארץ ג' אצבעות. לכאורה מכאן ראיה שאין זו האבן המקודשת למוסלמים ואכמ&quot;ל.<br />יא. כן הזהב שבהיכל. לכאורה היה זה כלי שהביאו לצורך זה ולא היה קבוע שם.<br />יב. שניה מאי היא. לכאורה פלא מדוע לא אמרו שהשניה היא זו שייחסו מקודם לר' שמעון דהיינו לא יוותר דבר.","199","","3771","True","True","False","","957","95.86.125.78","0","0","יומא|נג ע&quot;א",""),new Message("32493","32491","המממ","01/01/14 15:44","כט טבת","תשע&quot;ד","15:44","Almuaddib","א. להוציא מליבן של צדוקים.   ודאי שאין הביטוי כמשמעו - אלא שכבר הפך למטבע של לשון. עיין, למשל, במסכת מכות במעשה יהודה בן טבאי, ועוד רבים המקומות בהם מופיע מטבע לשון זה.<br /><br />ב. לא ברור לי איזה קל וחומר אתה עושה, שהרי אם ציווי דאוריתא על מעלה עשן, מה &quot;קל&quot; בו?<br /><br /><br />ה. יש להזכיר כי דרושים רבים אחרים יש לגבי סיבת מותם. ועוד, שהורו בפני רבם - דרך ארץ היא זו, ושמא אין צורך באזהרה נפרדת לכך.<br /><br /><br />י. אין לנו כל ידיעה וכל ראיה, שכן יכול להיות שגובה פני הקרקע השתנה במהלך למעלה מאלף שנים.","107","","3771","True","True","False","","147","195.200.205.133","0","32491","יומא|נג ע&quot;א",""),new Message("32497","32491","הע'","01/01/14 22:50","כט טבת","תשע&quot;ד","22:50","דוד כוכב","ד. התפלה הקצרה היא רק בבית החיצון - לאחר היציאה. בדיוק כפי שכל ניסוח הבקשות האישיות בברכות טז-יז (ועוד) הן רק בתר דמסיים צלותיה. בשעת העבודה העיסוק הוא רק בעצם העבודה.<br /><br />ה. כמו כן קשה הכיצד היה ראוי שמואל להענש כמורה הלכה בפני רבו והלא היה צעיר לימים וטרם היה בר חיובא בדיני אדם ושמים. ועוד, למה חמורה כל כך הוראה בפני רבו יותר משאר עוונות החמורים, ואין לומר משום שמזלזל ברבו שהרי אין הדין כן בשאר זלזולים. ועוד, מנין אזהרה לעוון זה.<br />אלא שחומרת מורה הלכה בפני רבו היא מדין 'רודף' בעצם ההיררכיה של פסיקת ההלכה בישראל. ודומה לזקן ממרא. וקיים צורך להצלה גם כשאין החוטא בר עונשין. בדומה לזה קיים דין רודף גם בתינוק.<br /><br />יב. &quot;שניה מאי היא וכו&quot; זה המשך ביאור דברי רבי מתיא בן חרש, והוא ידע שנלמד משם.","125","","3771","True","True","False","","163","95.86.125.78","0","32491","יומא|נג ע&quot;א",""),new Message("32498","32493","[ללא נושא]","02/01/14 09:03","א שבט","תשע&quot;ד","09:03","המכריע","לגבי מכות ה: (וחגיגה) צודק.<br />יא סמני הקטורת הן מרכיבי הקטורת עצמה, ומעלה עשן הוא תוספת רק כדי לתמר את עשנה. ולדורות דומני שלדעת הרמב&quot;ם על השאר חייב מיתה ולא על מעלה עשן.<br />דרושים נוספים מוזכרים בתוס' על אתר אבל דיברנו על טעם הגמרא בפני עצמו. ואכן זו ההרגשה שבאתי לומר שעל ענייני דרך ארץ האדם נתבע גם ללא שייתפרש להדיא.<br />ידעתי ענין זה של שינוי המפלס, ולכן כתבתי שאכמ&quot;ל. דומני שהאבן הזו היא בעצם ראש ההר הטבעי שהשאירו הורדוס אחר יישור רחבת הר הבית באופן מלאכותי, ובימי בית ראשון המפלס היה הרבה יותר נמוך.","199","","3770","True","True","False","","216","95.86.125.78","0","32491","יומא|נג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);